ישראל יכולה כבר לקבל מידע מודיעיני מלווייני ביון אמריקאיים, העוקבים אחר אזור מערב עיראק שממנו אפשר לשגר טילים לעבר ישראל
בתמונה: שיגור אופק 5 במאי 2002 מחוף פלמחים
ישראל יכולה כבר לקבל מידע מודיעיני מלווייני ביון אמריקאיים, העוקבים אחר אזור מערב עיראק שממנו אפשר לשגר טילים לעבר ישראל. לדברי מקורות בוואשינגטון, ההסכמה האמריקאית חוסכת את הצורך בתיווך של ארה"ב בקבלת המידע הלווייני, ומקצרת את זמן התגובה במקרה של התקפת טילים על ישראל.
במלחמת המפרץ ב-1991 לא הסכימה ארה"ב להעביר לישראל את המידע ישירות, וכל התרעה על שיגור טיל סקאד הגיעה ראשית לאמריקאים ורק אחר כך הועברה לישראל. כעת יכולה ישראל לקבל את המידע ישירות ולהערך הן בתחום ההתגוננות האזרחית והן בתחום ההגנה האווירית באמצעות מערכות ה"חץ" וה"פטריוט", שאמורות ליירט את הטילים.
המשא ומתן על שיתוף ישראל במידע הלוויני החל אחרי מלחמת המפרץ ולבסוף התקבלה הבקשה הישראלית לקבל את המידע הרלוונטי ישירות. מקורות בארה"ב אמרו כי ישראל וארה"ב מקקימות דיאלוג דו-כיווני, שבמסגרתו מעבירה גם ישראל מידע שיכול לשרת את האמריקאים. מידע זה סייע להכנת תוכניות ארה"ב לתקיפת משגרי הטילים בעיראק.
יש לציין כמובן את ההבדל הקטן בין 1991 ל-2003: לישראל יש כיום יכולת תצפית עצמאית, אם כי לא שלמה על כל שכנותיה. זאת באמצעות לווין אופק 5 הצבאי ולווין הצילום ארוס המסחרי, והמשמש לו גיבוי.
למה חלקי? הסיבה היא שאלו לווינים נמוכי מסלול אשר עוברים מעל כל נקודה בכדור הארץ רק אחת לכמה ימים ולכן אפשר להשתמש בהם למודיעין ארוך טווח, אך לא למודיעין מדויק ברגע של שיגור טיל מעיראק. לצורך תפקיד כזה יש פשוט צורך במערך לווינים שלם ולא בלווינים בודדים.
