ביקוש

10 תגובות

1. מה בנוגע לביקוש לטיולים לאפריקה ולדרום אמריקה?

   על פי ההערכות “[ש]הזיהום מענף התעופה הוא הגורם בעל קצב הגידול המהיר ביותר מבין הגורמים השונים להתחממות כדור הארץ. ובמספרים: הערכה, נכון להיום, היא כי טיסות ‘תורמות’ כ-3.5% מסך כל פליטת גזי החממה.”

   http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/069/786.html

2. ודבר אחרון, או למעשה מסקנה – אין שום בעיה לספק את הביקוש ללולבים בלא פגיעה אקולוגית ניכרת, ולכן ההשוואה פשוט לא תקפה.

3. לאסף
   אם מדברים על הפשיעה, ההשוואה שלך נכונה כמו האמירה ששימוש בברזל פסול מוסרית, מאחר שיש כאלו שגונבים את הברזל מאנדרטאות לחללי צה"ל ומבתי קברות. הבעיה היא הגנבים, לא הרעיון עצמו של שימוש בברזל. (הברזל הינו רק דוגמא כמובן)

4. לאסף
   זו כבר בעיה שאינה קשורה למצוה עצמה או לקיומה אלא לפשיעה במדינה ולפיקוח עליה.
   מבחינה כלכלית זה לא משתלם להרוס עץ שלם כדי להגיע ללולב, שכן מחירו של לולב לסיטונאי הוא מספר שקלים בודדים.
   הבעיה היא הפקרות, אולי, אך לא נעוצה בשום צורה במצווה המקורית עצמה.
   בטוחני כי אבותינו, שאחזקת העץ הייתה משתלמת להם מאוד מבחינה כלכלית, הסתפקו בכריתת הלולב עצמו בלבד ולא כל שאר הענפים.
   לעומת זאת, אי אפשר להשיג שנהב מפילים בלא להרוג את הפיל כולו, וכן בשאר הדוגמאות שהבאת, ולכן אני מוחה על ההשוואה בין שני הדברים.

5. ליוסי לרנר
   טעותך נובעת מטוב לב או עדינות ,שכן, נכון כריתת ענף אחד אינה גורמת נזק (רב) , אלא ש"עבריני הלולבים"
   אינם עדינים , בדרכם ללולב אחד הם כורתים בדרך ענפים רבים
   וכאשר חוזרים על ה"מבצע" העץ ניזוק,
   ראיתי איך מפילים עצים כדי להגיע ללולב ואם זה לא נזק ….
   ראה את התפרסות פקחי ה רשות לקראת סוכות כדי למנוע
   פגיעה …

6. כל מוצר צריכה יש מאחוריו שובל של אנטרופיה,
   גם מוצרים לא אקזוטיים . על כן כאשר אנו רוכשים
   מוצר כל שהוא עלינו לבדוד היטב עד כמה באמת הוא נחוץ
   או במילים אחרות מתי הוא יזרק (בארהב רוב המוצרים נזרקים בתוך 60 יום)

7. לולבים? צר לי אך טעות בידך, שנובעת ככל הנראה מבורות. הלולב הינו הענף הגבוה ביותר של עץ הדקל, זה שעליו עוד לא נפתחו. כריתתו כמוה ככריתת כל ענף שהוא מעץ הדקל.
   מכל עץ דקל ניתן לקבל לולב אחד בלבד, ולא יותר.
   כריתת ענף אחד, פעם בשנה, איננה מעמידה בסכנה את העץ ובודאי שאיננה גורמת להיכחדותו.

8. אני לפחות מאמץ את נושא שקיות הפלסטיק ומבקש מכל בני הבית שלא להביא הביתה שקיות חדשות אלא להשתמש בסלים. אתמול שכחתי לקחת את הסל איתי אז הבאתי קרטון כי עריית ת"א ממיינת ומוציא קרטונים גדולים לפני העברת האשפה לקבורה.
   כל אחד צריך להתחיל במשהו.

9. כתבה מעולה!

   מסכימה עם כל מילה, דר’ רוזנטל.

   אך המחוקקים והספקים חולקים את אותו אינטרס, והוא הבאת התוצר הלאומי למקסימום. כלומר הגענו למצב האבסורדי שראשי המדינות מודדים את האושר ורמת החיים הלאומים באמצעות סל מוצרים, באמצעות כמות הכסף שכל תושב מוציא.
   אני עצמי נדהמתי לגלות שהכלכלה מגדירה שנה מוצלחת ככזו שבה נמכרו כמה שיותר מוצרי צריכה לאדם.

10. זאת ועוד,
    יש ביקוש לטונה כחולה שנמצאת בסכנת הכחדה.
    יש ביקוש (לפחות לפי טענות היפאנים) ללוייתנים שהולכים ונעלמים.
    יש ביקוש לדגי סלמון וחלק ממיני הסלמון ניכחדו בשל הדייג.
    יש ביקוש למוצרי משק חי, בשר חלב, דגים וביצים.
    דו"ח האום על מצב האקולוגיה ציין שמוצרי משק חי גורמים ל18 אחוז מפליטת גזי החממה.
    משקי חי גורמים גם לזיהום מקורות מים, כריתת יערות גשם, מידבור ועוד.
    ואחזור על השאלה הרטורית של דר. אסף רוזנטל, האם צריך לספק את הביקוש?

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.