סיקור מקיף

נטרול פצצת הזמן של טסיות הדם

פצעים וחתכים גדולים עלולים להוות עומס יתר על מגנון "הצלה" זה המופעל על-ידי טסיות הדם, וכמותן אינה מספקת. תרומת טסיות דם בבתי חולים נדירה ביותר, מה גם שאורך חיי הטסיות הוא קצר מועד. מכאן שבמידה וימצא מנגנון שיאפשר להגדיל את כמות הטסיות או להאריך את משך חייהן, מנגנון זה יהיה שימושי ומועיל כפתרון לבעיות רבות 

טסיות דם. צילום Ben Kile / WEHI

 טסיות דם – Ben Kile / WEHI

אם תחתכו את אצבעכם, תאי דם המתמחים בקרישה, הקרויים טסיות דם, יזדרזו להגיע למקום החתך ויחסמו את דליפת הדם. הטסיות מצטברות במקום בו כלי הדם נפרץ או נקרע, סותמות את החור כמו "פקק" ומפרישות חומרים המעודדים את הדם להיקרש. בנוסף, טסיות הדם מפרישות חומרים שונים המשפעלים את המשך התהליך הקרישה.
אולם פצעים / חתכים גדולים עלולים להוות עומס יתר על מגנון "הצלה" זה המופעל על-ידי טסיות הדם, וכמותן אינה מספקת. תרומת טסיות דם בבתי חולים נדירה ביותר, מה גם שאורך חיי הטסיות הוא קצר מועד. מכאן שבמידה וימצא מנגנון שיאפשר להגדיל את כמות הטסיות או להאריך את משך חייהן, מנגנון זה יהיה שימושי ומועיל כפתרון לבעיות רבות.
לאחרונה, קבוצת חוקרים בודדה את החלבונים שמדרבנים את הטסיות להרוג את עצמן- תגלית שעשויה להכפיל את אורך חיי המדף של תרומת טסיות דם ולהגביר את כמותם בקרב חולים מוחלשים.
כל התאים בעלי הגרעין נושאים מנגנון השמדה-עצמית, אולם לטסיות חסר מרכז בקרה גנטי זה. הטסיות הן שברי תאים חסרי גרעין. הטסיות עצמן אינן תאים, אלא הן נוצרות מהתפוצצות או שבירה של תאי ענק במח העצם – מגהקריוציטים. הגודל הממוצע של טסית דם הוא בין 1.5 ל-3 מיקרומטר. הטסיות מכילות רנ"א, מערכת תעלות ומספר סוגי גרנולות. למרות שהתאים חסרי גרעין ולכאורה חסרי מנגנון גנטי להשמדה עצמית, התאים שורדים רק 10 ימים במחזור הדם (ואז מפורקים בטחול), ורק 5 ימים בפלסמה של תרומת דם, כך שהם חייבים להכיל סוג כל שהוא של פצצת זמן מתקתקת- מנגנון שדואג להשמדתם תוך זמן קצר יחסית.
המדען קייל ועמיתיו החוקרים איתרו מנגנון זה של השמדה עצמית באמצעות מידע שהתקבל מהתרופה נוגדת הסרטן ABT-737, אשר גורמת לירידה חדה מאד בספירת טסיות הדם. "כימיקל זה ממש מדליק את מתג התמותה" אומר הביולוג המולקולרי דיויד הואנג, אחד מעמיתי המחקר. קבוצת המחקר מצאה כי התרופה חוסמת את החלבון הקרוי Bcl-x1 בטסיות הדם. כאשר החוקרים פגעו בגנים האחראים לייצור Bcl-x1 בעכברים, ירדה ספירת טסיות הדם ב-70%.
טסית - הסברהחלבון הורג-הטסיות הוא כנראה חלבון ששמו Bak, שפעילותו גוברת כאשר Bcl-x1 אינו בנמצא. באופן הפוך, הסרה של הגן המקודד ל-Bak בעכברים מגבירה את מספר הטסיות בכ-30%, מדווחת קבוצת המחקר בכתב העת Cell. כאשר נותנים את התרופה נוגדת הסרטן לעכברים להם חסר Bak, אין כמעט השפעה על מספר טסיות הדם.  בעקרון, אומר קייל, Bak הוא ה"פצצה" ואילו Bcl-x1 הוא ה"שעון" אשר אומר לפצצה מתי עליה להתפוצץ (כלומר, מתי להשמיד את תא הטסית). לדברי קייל אם תמצא הדרך להפוך את השעון לאחור תהיה זו פריצת דרך שתאפשר פיתוחים רבים באבחון ובטיפול בתופעות ובמחלות הנגרמות ע"י הגנטיקה וע"י תרופות כמותרפיות.
"הממצאים מאירים לנו זוית ראייה חדשה לפתרון בעיות הקשורות בטסיות הדם" מסכים אמי גדיס, המטולוג באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. "אם אפשר יהיה לגרום לטסיות למשך חיים כפול, אוכל לתת לחלק מהחולים שלי עירוי דם פעם אחת ביום במקום שלוש פעמים ביום" הוא אומר.

לידיעה בסיינס

טסית דם – בויקיפדיה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן