תוכנית מתאר חדשה (תמ'א 13) לים-המלח מציעה שילוב האסון הסביבתי בנושא התיירותי
המתכננים מדברים על “פיתוח בניה קלה וזמנית בחופים הצפוניים”, בניה שלא תיפגע מנסיגת המים. כדי להתגבר אחרי ה”בריחה” של המים יהיו “אמצעי הסעה לחופים” (בעין גדי זה קיים שנים רבות). “הבולענים יהפכו ל”אטרקציה” תיירותית ומסלולי גישה (רגליים ורכובים) יובילו את המבקרים לצפיה” – באסון, בהמשך ממליצים המתכננים לשתף פעולה עם הירדנים והפלסטינים, “שחולקים אזורי שליטה בסביבת ים המלח”,
לא ראיתי בתכנית פתרון לעליה התמידית של מפלס המים באגן הדרומי, עליה שמציפה שטחי מלחה יחודיים בנאות הככר עליה שגורמת להצפת הכביש (90) ולסיכון הנוסעים בו, עליה שתציף את מחנה העובדים הישן (בימים אלו מתבצעות בו עבודות שימור), עליה שנגרמת בגלל תאוות בצע.
איני יודע איך ומדוע צומחת תכנית הזויה וצינית “להתידדות עם אסון” במקום פעילות מיידית להפסקת הגסיסה של “ים-המוות”. איני יודע איזה גורמים בעלי ענין (וחסרי הבנה) מעורבים בתכנית, (ראיתי בין השמות כאלה שמבינים ויודעים), אבל כדאי שה”מתכננים” ידעו ויבינו מס' עובדות: קודם לכל מעט גיאוגרפיה. עד היום אין לפלסטינים “שליטה” ולו במטר אחד מחופי ים-המלח, אולי המתכננים חושבים שיריחו נמצאת על שפת הים ?
בעקבות נסיגת המים נוצרים בולענים ש”בולעים” כל מבנה שנמצא בסביבתם, גם מבנים זמניים, גם מבנים שבנוים מחומרים קלים. הבולענים מסכנים גם מבנים ותשתיות קימים ויש להניח (ולקוות) שיבלעו גם תכניות אוויליות.
“טיול רכוב או רגלי בין בולענים” באיזור בו ניפערים בולענים מסכן את המטיילים (והרכב), אז אולי כוונת המכננים לפתח מערכת הימורים לסיכוי להיבלע? (קזינו חוקי?).
סיפורו של ים המלח דומה לסיפורו של אגם ברוסיה בגלל הטית נהרות שזרמו אליו מתיבש האגם, במקום שפעם היה חוף מוטלות ספינות דייג, שטח שהיווה אגם הוא כיום “קדירת אבק”, במסגרת שימור והחיאת האגם הוזרמו מים לחלקו. .. לא עלה בדעתו של אף אחד להוביל תיירים דרך סופות אבק לתצפית על שילדי ספינות דייג, אבל אלה רוסים, מה הם מבינים.
בפתיח לתכנית מצויין כי סביב לים המלח יש בעלי ענין רבים ולפיכך ”ניגוד עינינים (אינטרסים)”/ לא מדויק. הניגוד הוא בין מפעלי ים המלח לבין כל הגופים האחרים ש”משתמשים” בים, ועוד קודם לכך … המשתמשים במי הירדן, שכן שני גורמים מיבשים את הים, כל יתר הגורמים מעונינים בהישרדותו.
תכנית “פארק ים-המלח” אינה תורמת להישרדותו, נאמר כי לתיכנון נידרשו חמש שנים. אילו הושקע מחצית הזמן בפעילות להפסקת ההתיבשות לא היה צורך בתכנית הזויה וצינית לניצולו של אסון לצרכי… תיירות? לכן, למרות שראיתי בין שמות המעורבים בתכנית “אנשים טובים”, טוב יהיה אם התכנית לניצול הבולענים פשוט תיבלע ובמקומה תקום תכנית פעולה מיידית להצלת הים הגוסס.
באותו נושא באתר הידען
13 תגובות
אף על פי שאני לא מכיר את המקום וגם לא את המושג בולען
אולם דבר אחד אני חייב לאמר
שהרשויות מודעות היטב לסכנה ובשם הממון שלהם הם מוכנים להפוך את הסכנה לאתר תירות
והתעשר על חשבון האנשים שמסכנים עצמם בעת הגעתם לאתר הזה
וסקרנותם היא לא במקרה כי יש מי שמעורר את סקרנותם בפרסומות אגרסיביות כדי שיבואו
ויסכנו את נפשפ כדי שאלו התעשרו.
זהירות!!.. סכנה!!.. נא לא לבוא!!..
הויי ואבויי מה חדש…במקום לתקן ממשיכים להרוס ולעשות על זה גם כסף, ויזמיאיר!!!
אסף רוזנטל הירק,
כמי שמכנה את עצמו “הידען” מאכזב מאוד לקרוא על רמת ההבנה החסרה כל כך ביחס ל”תכנית” הנדונה.
סה”כ רוב רובם של חומרי התכנון חשופים לציבור באינטרנט (באתר התכנית) כחלק מהגישה של תכנון שקוף לציבור. וכל מה שצריך הוא לקרוא בעיון.
אגב, החומר שעליו ריפרפת אינו “תכנית” אלא מסמך מדיניות שטרתו לבחון את ים המלח בראיה כוללת (כן, גם הצד הירדני) ולגבש מדיניות (במגוון התחומים: פיתוח, שימור סביבה,תעשייה, תיירות וכו’).
די מאכזב לקרוא שאדם המכנה עצמו אקולוג מסתייג מראיה תכנונית הבוחנת מכלול פיסי וטבעי אחד כמו ים המלח מבלי להגביל את עצמה לגבולות פוליטיים. הסביבה והטבע לא מכירים בגבולות כאלו.
על הגישה ש”חוץ ממני אף אחד לא מבין כלום”… לא אגיב.
בברכה,
דני עמיר
צוות התכנון תמ”א 13
אסף:
תודה.
מעניין מאד.
1
כן
הבריכות מוזנות ע’י תעלת הזנה , מים לתעלה נשאבים מהאגן הצפוני,
מהתעלה נשאבים המים לבריכה הצפונית (5) ,
כלומר : כדי למלא את בריכות האידוי מופעלות שתי מערכות שאיבה,
הצורך בתעלת הזנה ובנקודת שאיבה נוספת נוצר בעקבות התיבשות
האיזור שמצפון לסכר הראשי , התיבשות השטחים הרדודים באגן הצפוני .
2
כן
מדרום לים הוצפו שטחים שעד לפני כ 30 שנים היו חלק ממליחת נאות-הככר,
ממזרח להר סדום הולכים ומוצפים שטחים שצמודים לבריכות האידוי .
אסף:
האם זה אומר שמפעילים היום אנרגיה ושואבים מים לתוך אותו חלק של הימה (ומציפים אגב כך שטחים שלא היו מוצפים בעבר)?
אני שואל זאת כיוון שבהיעדר שאיבה אמורים המים להיות באותו גובה בכל מקום – ללא כל קשר למלח שבקרקעית.
למיכאל
למיטב זכרוני , בעבר כבר התיחסתי לעלית המפלס בדרום-ים-המלח / בבריכות האידוי,
עליה שנובעת כתוצאה משקיעת מלח (נטרן כלורי) בקרקעית הבריכות ,
המלח הוא המינרל שמתגבש ראשון ושוקע , כך שכל מחזור יש שכבה חדשה של מלח
בקרקעית הבריכות , נעשו נסיונות לחפור את המלח , עד כה ללא הצלחה,
היווצרות שכבת מלח בקרקעית הבריכות מעלה את מפלס המים ,
מאז סיום הסכר הגדול (1964) עלה מפלס המים בבריכות ב… 6 מטר !
גם על ימת אראל כבר כתבתי בעבר .
עליית המפלס באגן הדרומי נובעת מפעילות מפעלי ים המלח. הם מזרימים את המים מתהליך הייצור.
אסף:
הזכרת כאן תופעה שאני שומע עליה בפעם הראשונה ואני חושב שיהיו עוד קוראים שישמחו אם תרחיב בנושא. אני מדבר על התופעה של עליית מפלס המים באגן הדרומי.
הורגלנו לחשוב שמפלס המים בים המלח רק יורד. איך זה שבאזור זה הוא דווקא עולה? האם הקרקע שוקעת?
אגב – האגם ברוסיה שאליו אתה מתייחס נקרא ימת אראל.
לכל מחבקי העצים משנקין ים המלח מכניס מטבע זר ונותן תעסוקה לאלפי אנשים מפלס המים יורד בגלל שאיבת מים מהכנרת שהיו מגיעים לים המלח
אל תשכח את הבקשה החדשה של מפעלי ים המלח – הקמת בריכה 6 – בכל הקטע היבש בין הבריכות הנוכחיות והים שנותר, מול מצדה.
בריכה זו תגדיל את שטחי האידוי ב-15%, ותוריד את המפלס ב-2 ס"מ נוספים כל שנה !
האשמה כפי שאני רואה אותה היא לא בבעלי המפעלים, שכן הם קפיטליסטים נטולי עכבות ואינם מסתירים זאת (ולא, גם תרומות במיליונים לא עוזרות), אלא במדינה המכובדת שלנו, שנותנת לכל זה לקרות.
חוצפה ישראלית, במקום לקחת אחריות ולנסות לתקן את אחד מפלאי הטבע היחידים שלנו, מנסים להפיק עוד כמה שקלים מגוויתו השדופה של הקורבן.