כוכב לא כל כך מפורסם, השוכן 42 שנות אור מכאן, עלה לראש רשימת המטרות לחיפוש חיים בידי אסטרונומים אירופים המחפשים כוכבי לכת שעשויים להיות משכן לחיים
כוכב לא כל כך מפורסם, השוכן 42 שנות אור מכאן, עלה לראש רשימת המטרות לחיפוש חיים בידי אסטרונומים אירופים המחפשים כוכבי לכת שעשויים להיות משכן לחיים. הכוכב, שאפילו אין לו שם רגיל אלא רק מספר קטלוגי HD 172051 דומה לשמש שלנו, אך מעט קר יותר.
המדענים מאמינים כי זהו אחד המועמדים הטובים בחלל הקרוב שיהיו סביבו כוכבי לכת המזכירים את כדור הארץ. כוכב זה יהיה המטרה העיקרית הראשונה כאשר אירופה תשגר את מערכת טלסקופי החלל שלה דארווין בעשור הבא.
“זו מטרה טובה משום שזהו כוכב די דומה לשמש שלנו, ולפיכך אם יש כוכבי לכת דמויי כדור הארץ המקיפים אותו, יתכן שהם התפתחו כמו כדור הארץ שלנו ואז נוכל ללמוד הרבה על מערכת השמש שלנו”. אומרת ליסה קלטנגר Kaltenegger, ממכון המחקר של סוכנות החלל האירופית, Estec בהולנד. “יהיו לנו מועמדים נוספים לסוגים אחרים של כוכבים אך כדי למצוא מערכת כמו שלנו, נראה שזהו הכוכב הטוב ביותר”, היא אמרה לבי.בי.סי.
משימת דארווין היא תוכנית שאפתנית עבור סוכנות החלל האירופית- להציב רשת של ששה טלסקופים במרחק של 1.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. המערכת תחפש כוכבי לכת סביב כוכבים סמוכים שעשויים לתמוך בחיים.
שיגור דארווין יתבצע רק בעוד כעשור ואולם האסטרונומים מתחילים להכין את התשתית והם מכינים רשימה של 150 כוכבי מטרה. קטלוג דארווין יכלול כוכבים כמו השמש שלנו (מטיפוס G), כמו גם כוכבים חמים מעט יותר (מסוג F) או קרים מעט יותר (K ו-M). “לדארווין תהיה יכולת מדהימה לחפש כוכבי לכת כמו כדור הארץ שבהם החיים יכולים להתפתח, סביב מספר גדול של כוכבים שכנים,” אומרת קלטנגר. “המערכת תוכל לאסוף אור מכוכבי הלכת עצמם ולפיכך, תוכל בפעם הראשונה לתת לנו מבט מעמיק לתנאים על כוכבי הלכת החוץ ארציים, כמו גם למצוא כוכבי לכת בכל השלבים של ההתפתחות סביב כוכב האם שלהם. כך נוכל לצרף ביחד את הפאזל שיתן לנו תשובה כיצד כוכבי לכת נוצרים, כיצד נוצרה מערכת השמש שלנו ואיזה מגוון של כוכבי לכת קיים ביקום.”
השלב הראשון יהיה לבנות מכשירים על הקרקע כדי לחקור את כוכבי המטרה תוך שימוש בטכניקה חדשה. עד 2006, סוכנות החלל האירופית ESA ומצפה הכוכבים האירופי הדרומי ESO יבנו את ג'יני (build Genie (Ground-based European Nulling Interferometer). המערך הזה יעבוד ביחד עם מערך הטלסקופים הגדול מאוד VLT, אוסף של ארבעה טלסקופים בקוטר של 8 מטרים כל אחד, בצ'ילה.
ג'יני יבחן את העקרונות של מה שידוע כיום כ- nulling interferometry – שילוב של האות ממספר רב של טלסקופים בדרך כזו שהאור מהכוכב המרכזי יבוטל. בתאוריה יתאפשר לאתר בקלות יותר כוכבי לכת סביב שמשות אחרות – הם הרבה יותר חוורים ולכן הם לרוב טובעים באור של כוכב האם שלהם.
ויהיה גם בונוס נוסף: באמצעו איסוף האור מכוכבי הלכת עצמם, יוכל דארווין לחקור את האטמופסירה שלהם, לחפש אחר נוכחות מים, חמצן ופחמן דו חמצני. מציאת כל השלושה תהיה פגיעה במטרה, בהציעה אפשרות לקיומה של סוג מסוים של ביולוגיה שהתפתחה על כוכב הלכת.
לעת עתה ניתוחו המעמיק של HD 172051 יצטרך לחכות, ואולם הכוכב, הנמצא בחלק הדרומי של השמים, במזל קשת, כבר מושך את תשומת ליבם של האסטרונומים. פרופ' מרטין ברסטו (Barstow) מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת לסטר, בריטניה, אמר כי הכוכב מעניין כי הוא דומה לשמש שלנו, ונמצא קרוב יחסית. “כדי לאתר כוכב לכת בגודל של כדור הארץ, הסיכוי הטוב ביותר הוא להסתכל על כוכבים סמוכים”, אמר. “הסיכוי הטוב ביותר למצוא כוכב לכת שיש עליו חיים הוא סביב כוכב דומה לשמש.”
