סיקור מקיף

השמנה – אות מבשר רעות

מחקר ישראלי-גרמני חדש בוחן כיצד תאי השומן בגוף "חשים" את השינוי בסביבתם בהשמנה, ומתרגמים אותו לשינוי תפקודי שתורם להתפתחות המחלות המלוות השמנה

ציור משנת 1645 של הגנרל הטוסקני אלסנדרו דל בורו. בימי הביניים העשירים היו שמנים. מתוך ויקיפדיה
ציור משנת 1645 של הגנרל הטוסקני אלסנדרו דל בורו. בימי הביניים העשירים היו שמנים. מתוך ויקיפדיה

מחקר ישראלי-גרמני חדש בוחן כיצד תאי השומן בגוף "חשים" את השינוי בסביבתם בהשמנה, ומתרגמים אותו לשינוי תפקודי שתורם להתפתחות המחלות המלוות השמנה.

במחקר, בראשות צוות חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בראשותו של ד"ר אסף רודיך, שנעשה בשיתוף עם חוקרים באוניברסיטת לייפציג בגרמניה, נמצא כיצד תאי שומן מרקמת השומן התוך-ביטנית "מתרגמים" השמנה לשינוי תפקודי של תאי השומן התורם לתחלואה המלווה השמנה. המחקר התפרסם לאחרונה בעיתון היוקרתי של החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה – The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.

מזה כ-15 שנה השתנתה הראייה של תפקוד רקמות השומן בגוף מרקמה שנתפסה כמאגר פאסיבי של עודפי האנרגיה בגוף לרקמה המתקשרת באופן פעיל ומבקרת פעילויות בשריר, כבד, לבלב ומוח, פעילות החיונית לבריאות. בהשמנה, תאי השומן נחשפים לסביבה משתנה, כגון תאי דלקת, עודף חומרי מזון, וירידה במתח החמצן ברקמה. אולם, לא ברור כיצד תאי השומן "חשים" את השינוי בסביבתם בהשמנה,ומתרגמים אותו לשינוי תפקודי שתורם להתפתחות המחלות המלוות השמנה.

על מנת לענות על שאלה זו, ביסס צוות החוקרים בשני מרכזים – בבאר-שבע (ביה"ח סורוקה) ובלייפציג, מערך לאיסוף ביופסיות רקמות שומן תת-עוריות ומתוך חלל הבטן מאנשים שעברו ניתוחי בטן. הם זיהו מסלול העברת "אותות עקה (סטרס)" בתאי השומן, המשופע בתאי שומן תוך-ביטני בהשמנה, בהתאמה, למידת צבירת השומן בחלל הבטן, תופעה הקשורה להתפתחות סוכרת ומחלות לב וכלי דם. יתרה מכך, מידת הביטוי של אחד מחלבוני המפתח במסלול זה, ASK1, נמצאה בהתאמה לחומרת חוסר רגישות לאינסולין – תופעה התורמת להתפתחות סוכרת ומחלות לב וכלי דם.

"חשיבות המחקר הינה לא רק בהבנת התהליכים המתווכים בין השמנה תוך-ביטנית לתחלואה, אלא גם בסיכוי שניתן יהיה להשפיע על מסלול האותות שזוהה על-מנת להפחית את המחיר הבריאותי שמשלמים אנשים עם השמנה תוך-ביטנית", מדגיש ד"ר רודיך.

מחקר זה פותח לראשונה בתמיכת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה נגב (NIBN) של אוניברסיטת בן-גוריון. בהמשך, נתמך הפרויקט על ידי העמותה הישראלית לחקר הסוכרת, קרן D-Cure, והאקדמיה הישראלית למדעים.

3 תגובות

  1. נפתח בפרגון..אחלה אתר וכבוד לענף המחקרי מדעי רפואי במדינתנו הקטנה הכל נכון אבל ..ספורט רק ספורט יעזור הכי טוב (: למרות שלרוב השמנה זה גנטי

  2. לפי איך שקראתי, בממוצע שמנים מאוד חיים 4-9 חודשים פחות. שזה לא משמעותי כלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן