סיקור מקיף

סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור והסופר עמוס עוז בין חתני פרס דן דוד לשנת 2008

עוז יתחלק בפרס בסל מיליון דולרים על ממד זמן העבר עם יוצרים מבריטניה וארה"ב, גור יקבל לבדו את הפרס על ממד ההווה, ושני חוקרים בתחום הגיאולוגיה יקבלו את הפרס על ממד העתיד * בכתבה זו נביא את נימוקי חבר השופטים לכל הזוכים

אל גור
אל גור
עמוס עוז (ישראל), טום סטופארד (אנגליה)ואטום אגויאן, יקבלו מיליון דולר במשותף, על תרומתם בתחום השתקפות העבר ביצירת ההווה – ספרות, תאטרון, קולנוע; אל גור (ארה"ב) יקבל מיליון דולר, על תרומתו בתחום מחויבות חברתית עם דגש על הסביבה; ואלן מוזלי-תומפסון ולוני ג. תומפסון במשותף (ארה"ב) וג'פרי אגלינטון (אנגליה) יקבלו מיליון דולר במשותף, על תרומתם בתחום חקר מדעי כדור הארץ. פרס דן דוד לשנת 2008 יוענק לזוכים בטקס חגיגי שיתקיים ב- 19 במאי באוניברסיטת תל אביב, במעמד נשיא המדינה שמעון פרס.

רס דן דוד, פרס בינלאומי בסך 3 מיליון דולר, פרי יוזמה משותפת של קרן דן דוד ואוניברסיטת תל-אביב, מוענק משנת 2002 לאנשים ולמוסדות בעלי הישגים מצטיינים וייחודיים ותרומה מוכחת לאנושות – במדעי הטבע, באמנות, במדעי הרוח, בעסקים או בשירות למען הציבור, ללא אפליה מכל סוג שהיא, בכל אחד ממימדי הזמן: עבר, הווה ועתיד. (מיליון דולר לכל מימד זמן).

חתני הפרס תורמים 10% מזכייתם למלגות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים. עשר מלגות בסך 15 אלף דולר כל אחת, מוענקות השנה לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים מאוניברסיטאות ברחבי העולם ועשר מלגות נוספות מוענקות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים מאוניברסיטת תל-אביב. מקבלי המלגות מצטרפים לפורום האינטרנט של מקבלי מלגות פרס דן דוד, המשמש כפלטפורמה לדיונים והתייעצויות בנושאי המחקר המעסיקים אותם.

פרס דן דוד מנוהל באוניברסיטת תל אביב, נשיא האוניברסיטה, הפרופסור צבי גליל, משמש כיו"ר דירקטוריון הפרס.

המועמדים הסופיים לקבלת פרס דן דוד לשנת 2008 נבחרו על ידי ועדות מקצועיות, המורכבות מחברים נכבדים מהקהילה האקדמית (חלקם חתני פרס נובל) ומקהילת העסקים הבינלאומית.

מתוך כוונה להשפיע על דור המנהיגים הבא, פונה פרס דן דוד גם לתלמידי תיכון בישראל, באמצעות תחרות חיבורים בנושא "מי הגיבור שלך?". בחיבוריהם מגישים התלמידים הצעות למועמדים ותחומים הראויים לקבלת פרס דן דוד כותבי החיבורים הנבחרים משתתפים בסדנת כתיבה מתקדמת באוניברסיטת תל אביב. שלושה פרסים ראשונים על סך 10,000 ₪ כל אחד, ושישה פרסי משנה, על סך 5,000 ₪ כל אחד מוענקים לתלמידים הזוכים . חברי הנהלת הפרס בוחנים את הצעותיהם של התלמידים הזוכים בעת בחירת תחומי הפרס לשנה הקרובה.

עם הכרזת שמות הזוכים אמר דן דוד: "הרכב חתני הפרס השנה נושא בחובו משמעות מיוחדת. מצד אחד מדובר ביוצרים גדולים המתארים אירועים היסטוריים בספרות, בתיאטרון ובקולנוע; מצד שני מוענק הפרס למדענים מובילים, שמחקריהם מנבאים לנו אסון אקולוגי, אם לא נפעל במהרה; ובתווך ניצב אדם המקדיש את עצמו להעלאת המודעות הבינלאומית לתחזית המדעית הקשה, ולפעולות בהן יש לנקוט כדי למנוע את התגשמותה – כדי שההיסטוריה האנושית תסופר על ידי ממשיכי דרכם של הזוכים, עוד דורות רבים אחרינו."

מוסיף נשיא אוניברסיטת תל אביב ויו"ר הנהלת פרס דן דוד, הפרופסור צבי גליל: "עבודתם המצוינת של חתני הפרס שנבחרו השנה מעידה על הדינאמיות וההתפתחות המתמדת של הידע האנושי, ועל חשיבותה של תמיכה מקיפה בחדשנות המאפיינת תחומים רבים. ועדות השיפוט זיהו בהצלחה את המנהיגים והמחדשים החשובים בתחומיהם."

בהכרזה היום על הזוכים, השתתפו מייסד הפרס, איש העסקים דן דוד, יו"ר הנהלת הפרס ונשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גליל, מנהלת פרס דן דוד, הגב' סמדר פישר,היועץ האקדמי, פרופ' יצחק ויץ ויו"ר קרן דן דוד פרופ' איתמר רבינוביץ.

פרס דן דוד לשנת 2008 במימד העבר
עמוס עוז(ישראל)

מנימוקי חבר השופטים:

עמוס עוז זוכה בפרס דן דוד לשנת 2008 על כך שהשכיל להציג לקוראיו אירועים היסטוריים תוך הדגשת מצבו של האדם הפרטי, ולתאר קונפליקט טרגי בין שני עמים מנקודת מבט אנושית להפליא.

עמוס עוז הוא אחד הסופרים הישראליים הנקראים ביותר בעולם. מפעל חייו, המתפרס על פני 50 שנה, כולל מגוון עצום של יצירות: רומנים, נובלות, סיפורים קצרים, מאמרים ושירים.

הסיפורת של עמוס עוז מתאפיינת בדמויות מורכבות ובתובנות פסיכולוגיות עמוקות. אלה מובאים לעתים קרובות על רקע תאור מדויק של האווירה בתקופה ההיסטורית שבה מתרחשת העלילה. כך קורה, לדוגמה, ב"הר העצה הרעה" (1976) ו"פנתר במרתף" (1995), המתרחשים בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, ב"מיכאל שלי" (1968), העוסק בימי המנדט ובראשית ימיה של מדינת ישראל, וגם ב"עד מוות" (1971), דרמה פסיכולוגית על התגלות וגאולה בעת מסע צלב מאירופה לירושלים בימי הביניים.

"סיפור על אהבה וחושך", ספרו האוטוביוגראפי למחצה של עמוס עוז, שיצא לאור ב-2002, משלב בתוכו את כל המאפיינים הייחודיים של כתיבתו. הסיפור המשפחתי מובא כאן מתוך קשת נרחבת של נקודות מבט: המספר הוא לעתים עד ומתעד חיצוני, ולעתים גיבור הספר, המדבר כילד, כנער, וכאדם בוגר. לפרקים הוא פרשן מריר וציני, ולפעמים הוא הוגה דעות נבון, הפורס את משנתו הפוליטית. מתוך כל אלה עולה העבר האישי וההיסטורי, המשפחתי והמיתולוגי, הרגשי והעובדתי, וכל ההיבטים מתלכדים לכלל יצירת מופת – שבה הפרט הופך לכלל, ותיעוד האירועים ההיסטוריים דומה לרישום יומני משפחה. כך, בשיא זה של יצירתו, שוזר עמוס עוז את סערות הלאום והנפש אלו באלו לבלתי הפרד, וקובע כי הכרת העבר חיונית תמיד לגילוי האני ולהבנת ההווה.

עמוס עוז זכה בפרסים יוקרתיים רבים, בישראל וברחבי העולם.

טום סטופארד (אנגליה)

מנימוקי חבר השופטים:

טום סטופארד זוכה בפרס דן דוד לשנת 2008 על היותו מחזאי אמן, המשלב ביצירותיו תחכום מבדח וכשרון מופלא לדרמה והומור, עם אנושיות ואמונה בטוב, ביופי ובאהבה. מחזותיו עוסקים בחיפוש אחר משמעות בעולם מוזר ומבלבל, וחולקים לעתים קרובות על הזרמים המקובלים במחשבה ובפוליטיקה העכשווית.

כוכבו של טום סטופארד דרך לראשונה בשנת 1966, עם העלאת המחזה "רוזנקראנץ וגילדנשטרן מתים." מאז כתב מחזות רבים ומגוונים, שהמשותף לכולם הוא הצבת ערכים אנושיים נצחיים אל מול חלקלקותן של המילים וחמקמקותה של הפילוסופיה.

טום סטופאד שואב תכנים רבים מן ההיסטוריה, ומשתעשע בעובדות להנאתו – ולהנאתם הרבה של הצופים. כך למשל, במחזה Travesties, הוא מתבסס על העובדה – הנכונה לכשעצמה – שהסופר ג'יימס ג'ויס, המשורר טריסטן טזארה ולנין שהו כולם בציריך בעת מלחמת העולם הראשונה, ויוצר באמצעותה פרודיה גאונית על מטרות האמנות וטיבה של הפוליטיקה. עם זאת, בעולמו של טום סטופארד יש גם נחמה. ביצירת המופת "ארקדיה", לדוגמה, הוא בוחן את העימות הנצחי בין השכל לרגש, וגם מגיש מונולוג נרגש ובלתי נשכח – מהמופלאים שנכתבו במאה ה-20 – על טיבה של האהבה.

ברבים ממחזותיו מקדם טום סטופארד את השקפותיו הפוליטיות כפעיל למען זכויות האדם. בין יצירותיו החדשות ניתן למצוא את הטרילוגיה "חופי אותופיה", על שורשי הרדיקליות הפוליטית ברוסיה של המאה ה-19, וכן את "רוק נ'רול", – שיר הלל לחירות העולה מן האביב של פראג ב-1968. בנוסף לפעילותו הפורייה כמחזאי, הוא תרגם לאנגלית את מחזותיהם של שניצלר, צ'כוב ונסטרוי, ואף כתב תסריטים – ביניהם התסריט ל"שקספיר מאוהב", שזכה בפרס האוסקר.

טום סטופארד הוא המחזאי היחיד עד היום שזכה לכבוד הנישא ביותר בבריטניה: חברות ב-Order of Merit.

אטום אגויאן (קנדה)

מנימוקי חבר השופטים:

אטום אגיויאן זוכה בפרס דן דוד לשנת 2008 על יצירתו הקולנועית המופלאה, שמביאה אל המסך את תרבותו ותולדותיו של העם הארמני. בסגנונו הייחודי הוא רוקם שכבות שכבות של עלילה, דמויות ויחסי אנוש, וחושף את השפעתם של אירועים היסטוריים על בני האדם.

אטום אגיואן הוא יוצר קולנוע קנדי ממוצא ארמני, שעבודתו רחבת היריעה כוללת סרטים עלילתיים, סרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים. רבות מיצירותיו עוסקות בנושאים של ניכור ובידוד בתוך הקשר חברתי עכשווי. הקשר הארמני שלו זוכה להתייחסות מעמיקה ב-Next of Kin (1984), אודות בנה הנטוש של משפחה ארמנית, בסרט המונומנטלי Ararat in Calendar (1993), המספר על מסע לצילום כנסיות ברחבי ארמניה, ובעיקר ב"אררט" (2002), הסרט העלילתי הראשון העוסק ישירות בשואה הארמנית, והישגו האמנותי הגדול ביותר של אטום אגויאן עד היום.

ב"אררט" מדבר היוצר בשפה קולנועית מודרנית לעילא, ומשתמש באופן אפקטיבי בטכניקות מתקדמות להעברת מסריו. הזוועות ההיסטוריות ממוסגרות בתוך עלילה אודות במאי ממוצא ארמני המפיק סרט הוליוודי על הטבח – מבנה המאפשר התמודדות עם סוגיות מורכבות. פורמט ה"סרט בתוך סרט" חושף את האימה במערומיה, לצד התלבטויותיו המוסריות של האמן ההופך את אסונם ההיסטורי של בני עמו, על כל היבטיו המורכבים, ליצירה פופולארית.

אטום אגויאן הוא ארכיאולוג של הנשמה. סרטיו בנויים שכבות-שכבות של משמעות, המתקלפות בהדרגה, ועלילותיו מהוות מסע של הדמויות לעבר גילוי האמת הטמונה במעמקים. המכלול מעמת את הצופים עם טראומות אישיות, לאומיות וכלל-אנושיות, אשר הודחקו, הוכחשו והוסתרו במשך שנים ואף דורות.

אטום אגויאן הוא חבר של כבוד במסדר קנדה, ויצירתו זכתה להוקרה נרחבת ופרסים בינלאומיים:

מועמדות לפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר;

פרס ג'יני לתסריט הטוב ביותר;

פרס אגודת מבקרי הקולנוע בטורונטו לסרט הקנדי הטוב ביותר;

פרס הרוח החופשית לסרט הזר הטוב ביותר;

הפרס הראשון של חבר השופטים בפסטיבל קאן.

פרס דן דוד לשנת 2008 בממד ההווה

אל גור (ארה"ב)

מנימוקי חבר השופטים:

אל גור, סגן נשיא ארה"ב לשעבר, זוכה בפרס דן דוד לשנת 2008 על תרומתו העצומה להעלאת המודעות הבינלאומית לשמירה על הסביבה ומניעת אסון אקולוגי גלובלי. אל גור הוא הפוליטיקאי המוביל בעולם בתחום זה, ופעילותו הענפה, הכוללת השפעה פוליטית, הרצאות, סרטים וספרים, יצרה שינוי של ממש בתודעתם של בני אדם וממשלות.

אל גור עשה עד היום יותר מכל אדם אחר כדי להגביר את מודעותה של האנושות לתופעת ההתחממות הגלובלית, ולהשפעה השלילית של צריכת האנרגיה על כדור הארץ והאקלים העולמי. בזכות פועלו יודעים היום מיליארדי בני אדם בעולם כולו, כי כדי למנוע אסון אקולוגי עצום ממדים, עליהם לעשות מעשה!

תחום השמירה על איכות הסביבה העסיק את אל גור בכל שלבי הקריירה שלו. הוא החל להתעניין בנושא כסטודנט צעיר באוניברסיטת הרווארד, שם למד לראשונה על העלייה המתמדת בתכולת הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. מאוחר יותר, כסנטור, כסגן נשיא ארה"ב, וכאזרח פרטי, הוא המשיך לחקור ולקדם את הנושא, שהפך למסר המרכזי של פועלו הציבורי. מעל כל במה הוא זועק את זעקתה של האקולוגיה, ומתריע כי השימוש בחומרי דלק מזהמים, הפולטים לאטמוספירה כמויות עצומות של פחמן דו חמצני, סופו שימיט פורענות על כולנו. ספרו משנת 1992, "Earth in the Balance”, הפך לקלאסיקה בינלאומית, וסרטו "אמת מטרידה" זכה באוסקר, והביא את המסר הקריטי לקהלים בכל רחבי תבל.

בפועלו הרב העלה אל גור את המשבר האקלימי למקום מרכזי בסדר העדיפויות העולמי, והפך אותו לסוגיה עקרונית ומוסרית, המחייבת התגייסות בינלאומית כוללת למניעת הרס הסביבה.

פרס דן דוד לשנת 2008 בממד העתיד
אלן מוזלי-תומפסון ולוני ג. תומפסון, במשותף (ארה"ב)

מנימוקי חבר השופטים:

ד"ר אלן מוזלי-תומפסון וד"ר לוני ג. תומפסון זוכים בפרס דן דוד לשנת 2008 על מחקריהם החשובים, אשר חושפים מידע גיאולוגי וסביבתי הטמון בליבות קרח מכל רחבי כדור הארץ: מאזורי הקטבים ועד לפסגות הגבוהות ביותר באזורים טרופיים וסובטרופיים. עבודתם קידמה באופן משמעותי את יכולתנו להבין תהליכים מורכבים המתרחשים במעטפת כדור הארץ – כגון הפשרתם המהירה של קרחוני ההרים, ונסיגתם של קרחוני הקוטב.

אלן מוזלי-תומפסון ולוני ג. תומפסון פועלים יחדיו במסגרת האוניברסיטה של מדינת אוהיו שבקולומבוס, ארה"ב. הם משלימים ומעשירים זה את זה בכישוריהם המיוחדים, ומובילים במשותף צוות מחקר יעיל ופורה. לצורך עבודתם החלוצית הם עושים שימוש בטכניקות חדשניות ומדויקות ביותר לאיסוף ומדידת דגימות זעירות מתוך ליבות הקרחונים, ולפיענוח המידע המרתק הטמון בהן.

במסגרת שיתוף הפעולה המפרה בין השניים עורך לוני תומפסון מסעות מחקר מורכבים לקרחוני ההרים הנישאים שבאזורים הטרופיים – מסעות שיצרו תחום מדעי חדש לחלוטין: פלאו-קלימטולוגיה של אזורים טרופיים גבוהים. הוא היה החוקר הראשון שהראה כי ניתן לאסוף דגימות עומק מקרחוני הפסגות, לשמר אותן לכל אורך המסע חזרה בג'ונגל הטרופי, ואחר כך להפיק מהן מידע מרתק על עידנים קדומים.

אלן מוזלי-תומפסון מנהלת מחקרים בשטח ובמעבדה, מנתחת את המידע האצור בדגימות, ומשחזרת על פיו את ההיסטוריה הסביבתית של כדור הארץ.

עבודתם המשותפת של שני החוקרים הובילה לתגליות משמעותיות ביותר על תפקידיהם של האבק האטמוספירי וארוסולים וולקניים, שינויים פתאומיים שהתחוללו בסביבה הגלובלית בעבר הרחוק, והשפעתם של שינויים אלה על האדם.

במהלך השנים הובילו אלן מוזלי-תומפסון ולוני ג. תומפסון 58 מסעות מחקר, ופרסמו 150 מאמרים מקצועיים. בנוסף הם זכו – ביחד או בנפרד – בפרסים יוקרתיים רבים:

פרס חוקר היבשות המצטיין מטעם אגודת רוי צ'פמן אנדרוס

פרס ג'ון מרשל מטעם אוניברסיטת מרשל

פרס Common Wealth למדע והמצאות (הוקרה על שירות יוצא דופן לקהילה העולמית)

המדליה הלאומית למדע (LGT)

פרס טיילר (LGT)

הפרס העולמי להישגים סביבתיים (LGT)

הפרס למדעי הסביבה ע"ש ד"ר א.ה. היינקן מטעם האקדמיה ההולנדית המלכותית לאמנויות ומדעים (LGT)

מדליית וגה מטעם האגודה השוודית לאנתרופולוגיה וגיאוגרפיה (LGT)

תצורה גיאולוגית ייחודית שהתגלתה באנטרקטיקה (Mosley-Thompson Cirques) קרויה על שמה של אלן מוזלי-תומפסון.

ג'פרי אגלינטון (אנגליה)

מנימוקי חבר השופטים:

ג'פרי אגלינטון מקבל את פרס דן דוד לשנת 2008 על מחקריו החלוציים בנושא הכימיקלים האורגניים הטמונים בקרקע. עבודתו החשובה חשפה מידע רב ערך על האקלים והחיים על פני כדור הארץ בעידנים עברו, ועל המנגנונים ההופכים את תוצריהם למשאבים החיוניים לעתידנו.

במסגרת עבודתו המדעית באוניברסיטת בריסטול שבאנגליה, חולל ג'פרי אגלינטון מהפכה בגישה לחקר הכימיקלים האורגנים המצויים בסלעי משקע, ויצר שיטות חדשניות לזיהוי מבנים ותהליכים מולקולריים בחומרים אלה. בעבודה מולטי-דיסציפלינרית מעמיקה – המשלבת ידע מתחומי האוקיינוגרפיה, הפליאונטולוגיה והגיאולוגיה – הוא פיתח כלי מחקר חדשניים, שמאפשרים לו ולעמיתיו להפיק מידע רב מן המולקולות האורגניות שנשתמרו בסלע לאורך עידנים רבים.

ג'פרי אגלינטון הוא אבי שיטת הסטראטיגרפיה המולקולרית, שבאמצעותה ניתן לעקוב אחר שינויי האקלים בעידנים קדמוניים. הוא פיתח שיטות לזיהוי מקורם הביולוגי של פחמימנים בנפט ובמשקעים אחרים, וטכניקות לאבחון השינויים שהתרחשו במהלך הזמן במבני המולקולות שנקברו בתוך סלעי המשקע. הוא פיתח אמצעים חדשים לחקר האבולוציה של אגני סלעי משקע והדלקים האורגניים הטמונים בהם, והיה המדען הראשון שהבין שתוצריהן המולקולריים של אצות ימיות אוצרים בתוכם מידע על טמפרטורת פני הים, ולפיכך על שינויי אקלים בעידנים קדומים. בכל אלה תרם ג'פרי אגלינטון רבות להבנת תולדותיו של כדור הארץ והשינויים הסביבתיים שהתרחשו בו במהלך העידנים.

ג'פרי אגלינטון פרסם עד היום למעלה מ-500 מאמרים מדעיים – וכ-60 מהם צוטטו יותר מ-60 פעם על ידי מדענים אחרים. בנוסף, הוא זכה בפרסים רבים על פועלו הנרחב ובהם מדליית זהב של NASA על הישגים מדעיים יוצאי דופן (על גילוי פחמן מהירח)

אודות מייסד הפרס, דן דוד

דן דוד, יהודי יליד רומניה, עלה לישראל בשנת 1961, והביא עמו חלום: לפתח טכנולוגיות חדשניות בתחום עיסוקו, הצילום התעשייתי. בשנת 1965 קיבל מבן דודו הלוואה לזמן בלתי מוגבל בסך 200,000 דולר, שאיפשרה לו להגשים את חלומו: הוא פיתח את תא הצילום האוטומטי, והפך אותו לאיש עסקים מצליח. חוויה מוקדמת זו היא שהובילה את דן דוד לייסד את פרס דן דוד, המוקיר אנשים המשפיעים על החברה האנושית, ומסייע לסטודנטים ויזמים צעירים להפוך לחוקרי ומנהיגי העתיד.

וזוהי הפילוסופיה של דן דוד: "הכסף הוא מדד להצלחה, בדיוק כמו שמעלות צלסיוס הן המדד לטמפרטורה. הכסף אינו מטרה בפני עצמה. ההצלחה יכולה להביא לאדם סיפוק, אך לאחר שסופקו צרכיו האישיים, צריך הכסף לשמש למטרות טובות. זו הסיבה שייסדתי את הפרס: באמצעותו יוקדש חלק מההון שצברתי לקידום עבודתם של אנשים מובילים, שהרחיבו את הידע שלנו על עברנו, שיפרו את חיינו בהווה, וסייעו לנו ליצור עתיד טוב יותר."

דן דוד מחלק היום את זמנו בין אנגליה, איטליה, ספרד וישראל. הוא נשוי לגבריאלה פליישמן דוד, ואב לאריאל דוד, עיתונאי צעיר העובד ברומא. הוא משמש כנשיא החברות Dedem Automatical SRL ו- Photo Me International PLC, חברה הרשומה בבורסה של לונדון ומחזיקה ב- 90% מכלל השוק העולמי של תאי צילום אוטומטיים. כמו כן מעורב דן דוד במספר רב של פרוייקטים פילנתרופיים, במגוון עצום של תחומים – מארכיאולוגיה ועד רפואה וקולנוע.

אודות הנהלת פרס דן דוד

בראש הנהלת פרס דן דוד עומד פרופ' צבי גליל , נשיא אוניברסיטת תל-אביב.

חברי ההנהלה הם: ד"ר ברוס אלברטס, לשעבר נשיא האקדמיה הלאומית למדעים (ארה"ב) ויו"ר מועצת המחקר הלאומית (ארה"ב); הברונית סוזן גרינפילד, מנהלת המוסד המלכותי של אנגליה (אנגליה); פרופ' הלן קרר ד'אנקוז, חברה לשעבר בפרלמנט האירופי ומזכירה קבועה של האקדמיה הצרפתית למדע; פרופ' יהושע יורטנר, לשעבר נשיא האקדמיה הישראלית למדעים ופרופסור לכימיה באוניברסיטת תל-אביב; ד"ר הנרי א' קיסינג'ר, לשעבר מזכיר המדינה של ארצות-הברית; מר דן דוד, מייסד פרס דן דוד; מר פרנסיס ווהל, מנהל בקרן דן דוד ואיש עסקים; מר עמנואל רומאן, מנכ"ל שותף בחברת GLG Partners; פרופ' חנה הולבורן גריי, נשיאה (אמריטוס) של "Harry Pratt Judson Distinguished Service"; פרופ' ז'אן מארי-לן, פרופ' לכימיה ב"קולג' צרפת"; ופרופ' איתמר רבינוביץ', יושב-ראש קרן דן דוד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. "מימד עבר" "מימד הווה" "מימד עתיד" – מילים מפוצצות אך ריקות מתוכן. פרס דן דוד הפך להיות show שכל מטרתו להפנות תומת הלב לאוניברסיטת ת"א ההולכת ומתנוונת מבחינת התכנים. חבל, היה כאן פוטנציאל לא רע.

  2. מגיע לשניהם. הסרט שמתעד את פועלו של אל גור למי שעדיין לא יודע מה תרומתו לאיכות הסביבה בעולם ובפרט במזהמת ביותר הלא היא ארה"ב צריך לראות את הסרט הזה.

    ועמוס עוז ראוי לכל כבוד שיקבל. ספר ספר יצירת אומנות שזורה עם פנינים. מילים מילים מילים. שירבו כמוהו. הספר שבכתבה מתואר כשיא יצירתו, היתי מוסיף ואומר- אחד משיאי היצירות הישראליות
    קראו ולא תצטערו.
    יונתן

  3. חבל שפעם אחר פעם, שאנשים טובים ותמימים נופלים בפח של פוליטיקאים אופורטוניסטים ושרלטנים כמו אל גור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן