הוכרזו זוכי פרס דן דוד בנושאים: הסטוריה קלאסית, פילוסופיה בת זמננו ואפידמיולוגיה

מימד זמן עבר: פרופ' סר ג'פרי לויד – היסטוריון • מימד זמן הווה: פרופ' מישל סרס – פילוסוף, • ליאון ויזלטיר – הוגה, סופר ועורך • מימד זמן עתיד: פרופ' אסתר דופלו – כלכלנית, פרופ' אלפרד סומר – אפידימיולוג 

פרופ' מישל סרס, אחד מזוכי פרס דן דוד לשנת 2012, במימד זמן הווה
פרופ' מישל סרס, אחד מזוכי פרס דן דוד לשנת 2012, במימד זמן הווה

שלושה פרסים בשווי מיליון דולר כל אחד יוענקו לזוכים בטקס חגיגי שיתקיים ב- 9 ביוני 2013 באוניברסיטת תל אביב

פרס דן דוד הבינלאומי מפרסם הבוקר את שמות חתני הפרס לשנת 2013.
הפרס, המוענק מדי שנה, יחלק זו השנה ה-12 שלושה פרסים בשווי מיליון דולר כל אחד בשלושת מימדי הזמן: עבר, הווה ועתיד – על הישגים יוצאי דופן התורמים לאנושות, בתחומי המדע, הרוח, האמנות, השירות הציבורי ועולם העסקים.

פרס דן דוד היוקרתי הנקרא על שמו של איש העסקים והנדבן הבינלאומי דן דוד שהלך לעולמו לפני שנתיים, מכריז הבוקר על חמשת חתני הפרס לשנה זו. פרס דן דוד הינו הפרס הבינלאומי היחידי הניתן בישראל, הניצב בשורה הראשונה של פרסים בינלאומיים דוגמת פרס נובל. את הפרס מנהלת הגברת סמדר פישר וכיו"ר מועצת המנהלים משמש נשיא אוניברסיטת תל אביב, הפרופ' יוסף קלפטר. פרופ' איתמר רבינוביץ משמש כיו"ר קרן דן דוד.
טקס הענקת הפרסים החגיגי יתקיים ב 9 ביוני 2013, באוניברסיטת תל אביב, בת"א.
הפרס ניתן מאז שנת 2002 לאנשים ומוסדות בעולם על תרומתם לחברה ולקהילה, אשר הוכיחו הצטיינות מיוחדת ותרומה יוצאת דופן לאנושות, בתחומי המדע, הרוח, האמנות, השירות הציבורי ועולם העסקים. שלושה פרסים מוענקים לזוכים בתחומים הנבחרים בשלושת מימדי הזמן: עבר, הווה ועתיד.
יחודו של הפרס הוא בתרומה שמעבירים חתני הפרס בגובה 10% מכספי הזכייה ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט בארץ ובעולם.

להל"ן חתני פרס דן דוד לשנת 2013:
מימד זמן עבר – התרבות הקלאסית, המורשת המודרנית של העולם העתיק:

פרופ' סר ג'פרי לויד / Sir Geoffrey Lloyd – היסטוריון:
ספריו הרבים של פרופ' סר ג'פרי לויד הציבו את המדע של יוון העתיקה כתחום מרכזי בהיסטוריה של הפילוסופיה הקלאסית והאירו את שורשי המדע המודרני. פרסומיו הרבים החל מספרו (1966) "Polarity and Analogy", מצוטטים על ידי חוקרים ממגוון רחב של תחומים עכשוויים, כמו גם על ידי חוקרי הקלאסיקה. לאחרונה עוסק לויד במחקר השוואתי של המדע הסיני והמדע היווני. השוואה מסוג זה תורמת תרומה מרכזית לאפיון המסורת האינטלקטואלית האירופאית המודרנית. פרופ' סר ג'פרי לויד הינו החוקר העכשווי החשוב ביותר בתחום ההיסטוריה של המדע של העת העתיקה תחום בו חולל מהפכה במשך ארבעים השנה האחרונות. כמו כן פיתח את תחום ההיסטוריה של הרעיונות על ידי תובנות מתחומי האנתרופולוגיה, הסוציולוגיה, וההיסטוריה הכללית, ויזם תוכנית מחקר של לימודים המשווים את המדע של יוון עם זה של סין. לויד חשף את המגוון העצום של שיטות מדעיות ביוון והראה שהמדע היווני הינו תוצר של החברה היוונית.

מימד זמן הווה – רעיונות, פילוסופיה ואינטלקטואלים בני זמננו

פרופ' מישל סרס / Michel Serres – פילוסוף
פרופ' מישל סרס, מחשובי הפילוסופים הצרפתיים, הינו בעל ידע נרחב במסורת המערבית בפילוסופיה ומדע. הקריירה המחקרית שלו נסבה על השימוש במודלים מתמטיים של Leibniz , והתפתחה לסדרת מחקרים בהיסטוריה ובמהות של המתמטיקה, האפיסטמולוגיה, הפילוסופיה המוסרית, ויחסו של האדם עם הטבע. סרס בחן טקסטים ספרותיים, פילוסופיים, ומדעיים, במיומנות והסיק מסקנות מקוריות. בניגוד להוגים צרפתיים שלאחר המלחמה, סרס לא השתייך לאסכולה מסוימת. הוא עמד בפיתויי הסטרוקטורליזם ולאחרונה הוביל מאמצים לשמר את המסורת הצרפתית הפילוסופית כאשר הוא מדגיש שאלות חברתיות ומוסריות, בניגוד לחדירת פילוסופיה אנליטית כגון זו האנגלו-אמריקאית שחדרה לאוניברסיטאות הצרפתיות.
סרס, ספורטאי ומטפס הרים, מעולם לא איבד את העניין המעשי והחזק בכוחות הגוף האנושי והדרכים בהן האנושות מנצלת את כדור הארץ – נושא שהניב סדרה של עבודות חשובות, כשהבולטת ביניהן The Natural Contract, על האנושות והסביבה. הקריירה שלו הייתה ועודנה ציבורית ואקדמית. הוא ייצג את צרפת בכנסים של ה-7-G ושל UNESCO, והטיף לאפשר השגת ידע לכל.

ליאון ויזלטיר / Leon Wieseltier – הוגה, סופר ועורך

ליאון ויזלטיר למד בקולומביה ובאוקספורד. בהרווארד עסק במחקר מתקדם בהיסטוריה ומחשבת יהודית. ב-1983 מונה לתפקיד העורך הספרותי של The New Republic, העוסק בנושאים המרכזיים של זמננו תפקיד אותו ממלא עד היום. הקריירה שלו החלה עם מאמרים, מסות וביקורות ספרותיות ב-Times Literary Supplement וב- New York Review of Books. במשך יותר משלושים שנה הוא כתב עבודות פרוזה, בתדירות מדהימה, ברמה אינטלקטואלית וסגנונית יוצאת מן הכלל ובאנגלית שאין שני לו.

 

כהוגה וסופר, בעל ידע רחב התמודד ויזלטיר תמיד עם נושאים ציבוריים מרכזיים כשהוא חוקר את הרקע ההיסטורי והמוסרי תוך שהוא מציע פתרונות מעשיים. ספריו המקוריים דנים במלחמה גרעינית (1983); שכיחות הזהות בתור מרכיב מרכזי בהגות חברתית ומוסרית (הוא בעצם נגד); ומות המסורת היהודית (1998) – האחרון בהשראת מות אביו, הינה עבודה של יופי ייחודי.
כעת הוא עוסק בחקר מקיף של משיחיות, כהצלחה וככישלון, ושל הארעיות במסורת היהודית.
ויזלטיר היה אחד מהתומכים הראשונים והמשפיעים ביותר בעד התערבות נגד השמדת העם בבוסניה. היה שותף שוב ושוב בדיונים על ישראל והיחסים בין ישראל וארצות הברית. לאחרונה כתב על האביב הערבי, כשהוא בעד תמיכה תקיפה במורדים הסוריים. במשך כל הקריירה שלו, הגן על המסורת הליברלית מבלי להתעלם מן החולשות וחוסר העקביות של המספר הרב של הליברלים העכשוויים. כמו כן, הגן על ישראל בו בזמן שהיה ער למורכבות המוסרית של המאבק הישראלי-פלסטיני ולטיעונים של הפלסטינאים.

ויזלטיר טיפח קריירה שנייה, ייחודית לא פחות, כעורך העיתון The New Republic. כתב עת ליברלי מבוסס זה נוסד בשנת 1914 ומפרסם באופן עקבי ביקורות מקוריות ונוקבות ביותר על סיפורת, שירה, היסטוריה, ופילוסופיה וניתנת בו ההזדמנות לכותבים צעירים לבטא את עצמם. ויזלטיר יצר קבוצת כותבים יוצאת דופן. The New Republic מגיב למציאות עכשווית וממשיך להציב רף גבוה לדיון תרבותי רציני בארצות הברית.

יצוין כי בימים אלו ממש שוהה מר ויזלטיר בישראל לרגל כנס INTERNATIONAL BOOK FAIR IN JERUZALEM.

מימד זמן עתיד- רפואה מונעת

פרופ' אסתר דופלו / Esther Duflo – כלכלנית

עבודתה של פרופ' אסתר דופלו עוסקת במגוון רחב של אסטרטגיות חברתיות וכלכליות לביעור העוני, וההשלכות הישירות שיש לכך למניעת מחלות ומוות. בגישות מקוריות בוחנת דופלו היבטים של מדיניות ציבורית ביחס לבריאות והרגלים חברתיים של אוכלוסיות במגמה למדוד השפעתם של אלה על בריאות האוכלוסייה.

יצוין כי הנשיא אובמה מינה לאחרונה את פרופ' אסתר דופלו, כחברה במועצת הפיתוח הגלובלי Appointee for Member, President’s Global Development Council.
מלחמתה במחלת המלריה באפריקה:

 

ההערכה הרווחת שמחלת המלריה גורמת לתמותה של יותר ממיליון בני אדם בכל שנה בעיקר באפריקה. אחת הדרכים היעילות והזולות למניעת המחלה היא מניעת עקיצות היתושים המעבירים את גורם המחלה באמצעות רשתות למיטה הספוגות בחומרי הדברה, בקרב קובעי המדיניות התעוררה מחלוקת אם לחלק רשתות בחינם או לגבות עבורן כסף. המחקר שערכו דופלו ועמיתיה בהודו העלה שעלות מפחיתה שימוש.

 

עבודתה בתחום הפחתת זיהום אוויר בתוך הבית במדינות העולם השלישי:
דופלו מצאה שבארצות מסוימות בעולם השלישי זיהום אוויר בתוך הבית הנגרם ע"י שימוש בדלק למטרות בישול בתנאים פרימיטיביים גורם לכ-4% מכלל מקרי מוות מוקדם ונכות. מובן מאליו שמצב זה נתן למניעה. היא הראתה שהחלטת גורמי בריאות הציבור הרשמיים לספק תנורי בישול טובים וזולים יותר אינה יעילה היות ומקבלי התנורים חזרו לעתים קרובות לדפוסי השימוש הקודמים ולא נחשפו פחות למזהמים לאורך זמן, דבר שגרם להערכה מחדש של הנחות העבודה בקרב מקבלי ההחלטות.

אפריקה – הורדת שיעור ההדבקה של נשאים ע"י שילוב של תמריצים כלכליים וחינוך ממוקד:
במחקר שנערך בקניה השוו דופלו ועמיתיה את השפעתם של שילובים שונים של תמריצים וחינוך על שיעורי זיהום המועברים במגע עם נשאים, והראו במדויק את מידת התועלת שנבעה משילוב של תמריצים כלכליים וחינוך ממוקד בהשוואה לאי נתינה או נתינה של מרכיב אחד בלבד.
בהודו הכפרית, בחנו דופלו ועמיתיה את מערך החיסונים בכפרים עניים בשלוש קבוצות ניסוי:

  • קבוצה אחת קיבלה אספקה סדירה של חיסונים,
  • קבוצה שניה קיבלה אספקה סדירה של חיסונים עם תמריץ צנוע לכל מי שיסיים בצורה מוצלחת את תהליך החיסון.
  • קבוצה שלישית קיבלה את תרכיבי החיסון, אולם לא בצורה סדירה.

למרבה ההפתעה, בתנאים אלה, הכפרים שקבלו את התמריצים סיימו את תהליך החיסון בשיעור של יותר מפי 2 מאלה שזכו לאספקה סדירה של החיסונים בלבד ויותר מפי 6 מאשר הכפרים שלא קבלו תמריץ ואספקה סדירה של חיסונים.

באמצעות הדוגמאות הנ"ל הוכיחה דופלו שניתן לערוך מחקרים אקראיים עם קבוצות ביקורת בתנאי אמת כדי להשפיע על בחירת מדיניות ברפואה מונעת ובתחומים אחרים.
פרופ' דופלו זכתה ב- MacArthur Fellowship וקיבלה את פרס הכלכלן הצרפתי הצעיר הטוב ביותר (Le Monde, Cercle des economists), ומדליית John Bates Clark.

דופלו שרכשה את השכלתה בצרפת ובארה"ב, אינה כלכלנית שגרתית אלא משלבת בין שיטות אנליטיות קפדניות וסגנון מחקרי מיוחד באמצעותו שללה מספר הנחות מקובלות ויצרה מדדים אמינים של תוצאות. להשפעה המצטברת של עבודתה נגד עוני ומחלות, פוטנציאל עתידי לשפר את בריאותם של מאות מיליונים מן התושבים העניים ביותר על כדור הארץ.

פרופ' אלפרד סומר / Alfred Sommer – אפידימיולוג

תגלית מפתיעה ומרשימה במחקרו של פרופ' אלפרד סומר. סומר הוכיח שלתוספת ויטמין A יש את היכולת להציל חיי ילדים. במחקרו למניעת עיוורון ילדות באמצעות תוספת ויטמין A באינדונזיה, סומר הופתע לגלות שילדים שקיבלו ויטמין A לא רק ששמרו על ראייתם אלא ששיעור התמותה היה נמוך הרבה יותר מאשר בקרב ילדים שקבלו תרופת דמה.

בתחילה התקבלו תוצאות אלה בספקנות רבה היות וההשפעה נראתה כה מרשימה. אמנם אף אחד לא דרש הוכחות יותר מאשר סומר עצמו. סומר חזר על מחקרו בנאפל ובאפריקה והראה שאפילו חוסר ויטמין A מתון מגביר תמותת ילדים. חשוב יותר, סומר הראה חד משמעית שניתן להפוך במהירות ולצמיתות את ההשפעות ההרסניות של חוסר ויטמין A על ידי תוספות ויטמין A דרך הפה, בעלות של 4 עד 6 סנטים בלבד לילד. קשה לדמיין מקרה דרמטי יותר של מחקר מדעי המוסיף שנות חיים בקנה מידה גדול כל כך במחיר כה נמוך.
ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-250 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 סובלים מחוסר ויטמין A.

אומדן עצמאי של WHO ((report Beaton מעריך שמקרי מוות מסיבות שונות של ילדים בגילי 6 עד 59 חודשים הופחתו ב-23% על ידי תוספת ויטמין A באזורים בהם קיים שיעור גבוה של חוסר בויטמין A. דוח מטעם הבנק העולמי ציין שתוספת ויטמין A הינה אחת ההתערבויות הרפואיות היעילות והחסכוניות ביותר.

ההישג של סומר הוכר על ידי פרסים רבים, בניהם the Lasker Prize for Medical Research,

the Warren Alpert Foundation Prize, the Helmut Horten Medical Research Award,
and the Fries Prize for Improving Health. תגליתו הראשונית והמכרעת של סומר, הוכחת טיעוניו על ידי מחקרי שדה אקראיים, עיצוב ובדיקה של התערבות חסכונית ומאבקו ליישום תגליתו בכל העולם גרמה להצלת מיליוני ילדים ומיליונים נוספים שינצלו בעתיד.

בין הזוכים המוערכים שקיבלו בעבר את פרס דן דוד :
אל גור זוכה פרס נובל לשלום שקיבל את הפרס בתחום "אחריות חברתית" (2008), טוני בלייר בתחום "מנהיגות" (2009), הסופר עמוס עוז על "השתקפות העבר ביצירות ההווה" (2008), הצ'לן הסיני יו-יו-מה בתחום "שימור מורשת תרבותית" (2006),והאחים איתן וג'ואל כהן על "קולנוע וחברה" (2011).

נשיא אוניברסיטת תל אביב, הפרופ' יוסף קלפטר מסר עם היוודע שמות הזוכים בפרס: "לבחירת הזוכים השנה משמעות ייחודית, הזוכים האירו את השורשים של התרבות המערבית והמשיכו את דרכם של הוגי הדעות הקלאסיים הדגולים הקוראים לצדק חברתי, הרמוניה עם הטבע ומניעת מחלות".

לאתר הפרס

חברי מועצת המנהלים של פרס דן דוד:
אריאל דוד – Mr. Ariel David
פרופ' יוסף קפלטר- יו"ר מועצת המנהלים ונשיא אוניברסיטת תל אביב.
פרופ' הלן קרר ד'אונקוס Prof. Helene Carrere d`Encausse
פרופ' אוריאל פיליפטי Prof. Aurélie Filippetti
פרופ' רוברט צ. גאלו / Prof. Robert C. Gallo
פרופ' חנה הולברון גריי / Prof. Hanna Holborn Gray
פרופ' יהושע יורטנר/ Prof. Joshua Jortner
ד"ר הנרי קיסינג'ר / Dr. Henry A. Kissinger
פרופ' ז'אן-מארי לן / Prof. Jean-Marie Lehn
פרופ' איתמר רבינוביץ Prof. Itamar Rabinovich
עמנואל רומן / Mr. Emmanuel Roman
פרנסיס ואהל / Mr. Francis Wahl

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. פרס דן דוויד הפך לפרס וולף הישראלי למדעי החברה, והרוח. דן דוד קנה את עולמו בכך שבהשקעה מעטה יחסית, לא יותר מהון של אישי אחד הוא עשוי לקנות לעצמו תהילת עולם.דבר אחד, פרס קרן דן דוד לא מקדים את הזכיה בנובל כמו פרס וולף. אבל תרומתו למחקר המקומי באספקלריה בינלאומית משמעותית.
    ישראל פינקלשטיין הוא למשל אחד מהזוכים, והוא האיר את עיננו בתובנות שונות מהזרם המרכזי בחקר המקרא, על אודות ממלכת ישראל ויהודה. ישראל היתה לתפיסתו ממלכה עתיקה הרבה יותר, והטרוגנית יותר מיהודה מבחינת אמונות, דעות ועמים. יהודה היתה ממלכה צעירה בהרבה, יותר מונוכרומטית (אמונה באל אחד, כוהנים), חלשה בהרבה, וצחוק הגורל היא ששרדה. דווד ושלומה היו לתפיסתו ראשי ערים. לא היתה לתפיסתו התנחלות הורסת, אלא התרחבות ההתיישבות הכנענית. יהווה צמח מאל יחיד.
    (החידוש הישראלי לא רק באמונה באל יחיד מפנתאון – זה היה במצרים עם פרעה אחנתון שאלו היחיד היה אמון. אלא בכך שאין לו דמות הגוף ואינו גוף. הוא הכל ויותר מהכל.)
    צחוק הגורל שמצבת הגולן הוכיחה לאחר מספר שנים מזכייתו בפרס, את דייקנות התנ"ך. מוזכר שם בית דוויד ברמת הגולן, והחיסול של שני צאצאי המלוכה מבית דווד ע"י עתליה, כנראה כדי למנוע פלישה ארמית-ישראלית ליהודה הקטנה והחלשה יותר. אם בגולן מוזכר בית דוד, לא סביר שדוד זה ראש העיר ירושלים. ישראל פינקלשטיין אומנם אולי לא לגמרי צודק בטענותיו אבל האמת נמצאת לפחות באמצע הדרך בין תפיסת התנ"ך לתפיסה שלו ויותר קרוב לדעתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן