המדובר בפאולו דה-ברנרדיס, אנדרו לאנג ופול ריצ'רדס, שאר הזוכים בפרס דן דוד 2009: ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר יהיה הזכה במימד זמן הווה ורוברט גאלו, חוקר האיידס הפעיל בתחום בריאות הציבור העולמית הוא הזוכה בממד זמן עתיד
מועצת פרס דן דוד הכריזה היום על זוכי פרס דן דוד לשנת 2009. פאולו דה-ברנרדיס, אנדרו לאנג ופול ריצ'רדס, יקבלו מיליון דולר במשותף, על תרומתם, במימד זמן עבר, אסטרופיזיקה – ההיסטוריה של היקום; טוני בלייר, על תרומתו במימד זמן הווה, בתחום מנהיגות; רוברט גאלו על תרומתו במימד זמן עתיד, בתחום בריאות הציבור העולמית. פרס דן דוד לשנת 2009 יוענק לזוכים בטקס חגיגי שיתקיים ב- 17 במאי באוניברסיטת תל אביב, במעמד נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס.
פרס דן דוד, פרס בינלאומי בסך 3 מיליון דולר, פרי יוזמה משותפת של קרן דן דוד ואוניברסיטת תל-אביב, מוענק משנת 2002 לאנשים ולמוסדות בעלי הישגים מצטיינים וייחודיים ותרומה מוכחת לאנושות – במדעי הטבע, באמנות, במדעי הרוח, בעסקים או בשירות למען הציבור, ללא אפליה מכל סוג שהיא, בכל אחד ממימדי הזמן: עבר, הווה ועתיד (מיליון דולר לכל מימד זמן).
נשיא אוניברסיטת תל אביב ויו”ר הנהלת פרס דן דוד, הפרופסור צבי גליל ציין כי “עבודתם המצוינת של חתני הפרס שנבחרו השנה מעידה על הדינאמיות וההתפתחות המתמדת של הידע האנושי, ועל חשיבותה של תמיכה מקיפה בחדשנות המאפיינת תחומים רבים. ועדות השיפוט זיהו בהצלחה את המנהיגים והמחדשים החשובים בתחומיהם.”
ליקום גיאומטריה שטוחה
פרס דן דוד לשנת 2009 במימד העבר ניתן כאמור לפאולו דה-ברנרדיס, פול ריצ'רדס ואנדרו לאנג. מנימוקי חבר השופטים: “פאולו דה-ברנרדיס, פול ריצ'רדס ואנדרו לאנג זכו בפרס דן דוד לשנת 2009 על תגליותיהם היסודיות בחקר גיאומטריית היקום והרכבו הודות לניסוייהם BOOMERanG ו-maxima. ממצאי הניסויים שפורסמו בשנת 2000 סיפקו הוכחה מוסכמת ראשונה כי ליקום גיאומטריה שטוחה.”
“פאולו דה-ברנרדיס הינו פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת LA SAPEINZA שברומא, איטליה.
פרופ' דה-ברנרדיס היה חבר בוועדת המחקר האסטרונומית של סוכנות החלל האירופאית. הוא שימש כשופט בכתבי העת Astrophysical Journal, Astronomy and Astrophysics ו-Nature. בנוסף פרופ' דה-ברנרדיס הוא עורכו של The Journal of Cosmology and Astropartical Italiana ושל Memorie Della Societa Astonomica Italiana. בין פרסיו של פרופ' דה-ברנרדיס מצויים פרס BALZAN לאסטרונומיה תצפיתית ואסטרופיזיקה ופרס PREMIO FELETRINELLI של אקדמיית לינצ'יי.”
“אנדרו לאנג הינו פרופסור לפיזיקה ב-CALIFORNIA INSTITUTE OF TECHNOLOGY בפסדנה שבקליפורניה. הוא חבר באקדמיה האמריקאית למדעים ואמנויות ובאקדמיה הלאומית למדעים, וחבר בחברה האמריקאית לפיזיקה. בין הפרסים שבהם זכה אפשר למצוא את ה-BALZAN PRISE לאסטרונומיה תצפיתית ואסטרופיזיקה, חבר בקרן LEVERHULME שבקרדיף, ווילס ומדען השנה בקליפורניה (פרס משותף).”
“פול ריצ'רדס הינו פרופסור אמירטוס במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי.
הוא חבר באקדמיה הלאומית למדע, באקדמיה הלאומית למדעים ואומנויות, בחברה האמריקאית לפיזיקה ובאגודת PHI BETA KAPPA. פרסיו של פרופ' ריצ'רדס כוללים בין השאר את פרס FRANK ISAKSON לאפקטים אופטיים במוצקים, מדליית BUTTON על תרומתי למדע הספקטרום האלקטרומגנטי ופרס משרד האנרגיה בפיזיקה של המוצקים על הישג מדעי בולט.”
“פרס דן דוד לשנת 2009 מוענק לפאולו דה-ברנרדיס, אנדרו לאנג ופול ריצ'רדס בתחום האסטרופיזיקה – ההיסטוריה של היקום על תרומתם הבולטת לתחום.”
פרס דן דוד לשנת 2009 במימד ההווה – טוני בלייר
מנימוקי חבר השופטים: אנטוני צ.ל. בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, הינו אחד המדינאים הבולטים בתקופתנו. מהרגע בו החל בתפקידו כראש מפלגת הלייבור הבריטית בשנת 1994 עד להתפטרותו כראש הממשלה בשנת 2007, הוכיח בלייר תבונה וחזון בלתי רגילים, כמו גם מוסר ומנהיגות. בלייר הצליח להוביל לשלטון בשנת 1997 מפלגה חלשה וממוטטת והודות לגישה מעשית, אמונה חזקה וכריזמה אישית החלה תקופה של צמיחה כלכלית ותרבותית מופלאה. הוא סייע בתיווך הסכם בין אנשי היוניון והרפובליקאים בצפון אירלנד; הוא תכנן, כנגד כל הסיכויים, את המדיניות אשר סיימה את המשבר בקוסובו והיה לאחד מהאדריכלים שהביאו לשינוי מעמדה של בריטניה ב-EEC (הקהילה הכלכלית האירופאית). היה זה המשבר בקוסובו שהפך את טוני בלייר למנהיג בינלאומי וזאת הודות לנחישותו האיתנה ומנהיגותו המוסרית האמיצה.
טוני בלייר תמיד ידע לשאול את השאלות החשובות וחש עמוקות על אופי העולם במאה ה-21.
לאחר התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה, מונה טוני בלייר לנציג הקוורטט לענייני המזרח התיכון כשליח האומות המאוחדות, האיחוד האירופאי, רוסיה וארצות הברית. מטרתו היא להוציא לפועל את החלטת הקהילה הבינלאומית האומרת כי הדבר היחיד שיביא ליציבות ושלום במזרח התיכון הוא פתרון דו-לאומי. פרס דן דוד לשנת 2009 ניתן לטוני בלייר על מנהיגותו יוצאת הדופן.
פרס דן דוד לשנת 2009 במימד העתיד – רוברט גאלו
מנימוקי חבר השופטים: “ד”ר רוברט ס. גאלו הינו מנהל המכון לווירולוגיה של האדם באוניברסיטת מרילנד אשר בבולטימור, מרילנד.”
“מראשית דרכו ביקש גאלו לבסס את החשיבות של הרטרו-וירוסים במחלות אנושיות. הוא זכה להוקרה רבה על שלושה הישגים בולטים. הראשון, גילוי וזיהוי interleukin-2, גורם חשוב וחיוני הדרוש לגדילה ושימור בתרבית של לימפוציטים-T (התאים הפונדקאים לנגיף הכשל החיסוני האנושי – איידס HIV). היכולת לגדל לימפוציטים אלה בתרבית מאפשרת לגדל כמויות גדולות של HIV במאות מעבדות ברחבי העולם ובכך תורמת רבות להבנת הנגיף, הווריאביליות שלו, וכן של האפידמולוגיה והאימונולוגיה שלו.
הישגו השני הוא תרומתו להבנת תפקידיהם של נגיפי ה-HTLV1 ו-HTLV2 שנמצאו בלוקמיה של תאי T באדם. גאלו הראה שנגיפים אלה, שנתגלו במקור ביפן, הינם הגורם ללוקמיה זו ובכך הוכיח שסרטן בבני אדם עלול להיגרם על ידי רטרו-וירוסים.
הישגו השלישי של גאלו, ותרומתו החשובה ביותר בתחום הבריאות הציבורית העולמית, הוא תפקידו בפיתוח בדיקת דם פשוטה לנגיף האיידס. בדיקת הדם הפכה במהרה לכלי כלל עולמי ובכך הבטיחה שתרומות דם תהיינה חופשיות מזיהום בנגיף האיידס וסייעה בזיהוי נשאים בריאים של נגיף ה-HIV. בדיקה זו אפשרה גם לנקיטת צעדים בתחום הבריאות הציבורית במגמה לצמצום הסיכון להעברת נגיף ה-HIV ביחסי מין. ריסון ההתפשטות של מחלה כלל עולמית זו לא הייתה מתאפשרת ללא בדיקת הדם ולא ניתן להפריז בחשיבותה למען בריאות הציבור.
במשך 25 שנה של עבודה מחקרית זכה ד”ר גאלו להכרה מצד הקהילה הבינלאומית.
הוא חבר באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, במכון לרפואה באקדמיה הלאומית למדעים ובארגונים מכובדים בכל רחבי העולם. לד”ר גאלו 26 תארי ד”ר לשם כבוד. ביניהם, תארים מאוניברסיטת אתונה, תל אביב, המבורג, בואנוס איירס, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון קרולינסקה בשטוקהולם.
ד”ר גאלו זכה בפרסים רבים, הכוללים בין השאר 2 פרסי לאסקר, פרס חקר הסרטן ע”ש צ'רלס ס. מוט של ג'נרל מוטורס, פרס לחקר הסרטן ע”ש אוטו הרץ (אוניברסיטת תל אביב), פרס יפן, פרס קרן נסיך אסטורלס, הפרס ע”ש רבי שי שקנאי (האוניברסיטה העברית בירושלים), פרס פול ארליך ולודוויג דרמשטאטר (פרנקפורט, גרמניה), פרס הבריאות העולמית שהוגש ע”י מיכאל גורבצ'וב (וינה, אוסטריה) ופרס המכון למדע C.A.I.R ע”ש ד”ר טובי קומט-ולרשטיין (אוניברסיטת בר אילן).
פרס דן דוד במימד העתיד לשנת 2009 ניתן לרוברט ס. גאלו על תרומתו הבולטת בתחום הבריאות הציבורית העולמית.
עם הכרזת שמות הזוכים אמר דן דוד: “במימד העבר בחרנו בשלושה מדענים שהאירו את הדרך להבנת מבנה היקום, במימד ההווה נבחר מנהיג דגול שלקח על עצמו לנווט תהליכים למציאת פתרונות לסכסוכים בינלאומיים, ובמימד העתיד נבחר מדען שמחקריו ותוצאותיהם גרמו לריסון ההתפשטות של מחלה כלל עולמית, ה-HIV”.
פרס דן דוד מנוהל באוניברסיטת תל אביב, נשיא האוניברסיטה, הפרופסור צבי גליל, משמש כיו”ר מועצת הפרס. הזוכים הסופיים בפרס דן דוד לשנת 2009 נבחנים על ידי ועדות ביקורת עצמאיות, המורכבות מחברים נכבדים בקהילה האקדמית (חלקם חתני פרס נובל) ובקהילת העסקים הבינלאומית. את הזוכים בוחרים חברי מועצת הפרס מרשימת המועמדים.
מתוך כוונה להשפיע על דור המנהיגים הבא, פונה פרס דן דוד גם לתלמידי תיכון בישראל, באמצעות תחרות חיבורים בנושא “מי הגיבור שלך?”. בחיבוריהם מגישים התלמידים רעיונות בנוגע למועמדים ותחומים הראויים לפרס דן דוד, וכותבי החיבורים הנבחרים משתתפים בסדנת כתיבה מתקדמת באוניברסיטת תל אביב. כמו כן מוענקים לתלמידים שלושה פרסים ראשונים על סך 10,000 ₪ כל אחד, ושישה פרסי משנה, על סך 5,000 ₪ כל אחד. דירקטוריון הפרס מתחשב בחיבוריהם של התלמידים הזוכים בעת בחירת תחומי הפרס לשנה הקרובה.
מלגות לחוקרים צעירים
עשר מלגות בסך 15 אלף דולר כל אחת, מוענקות השנה לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים מאוניברסיטאות ברחבי העולם ועשר מלגות נוספות מוענקות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים מאוניברסיטת תל-אביב ובכך מקבלי הפרס תורמים, סך הכול 10% מהזכייה הכספית, לתמיכה בדור חדש של אנשי מדע ורוח. מקבלי המלגות מצטרפים לפורום האינטרנט של מקבלי מלגות פרס דן דוד, המשמש כבמה לדיונים והתייעצויות בנושאי המחקר המעסיקים אותם.
23 תגובות
קובי:
אתה צודק – כל העולם קונספירציה אחת גדולה ושותפים לה כמובן גם מיליוני אפריקאים שמתים מהתרופות למרות שאינם זוכים לקבל אותן.
האם מי מהחוכמולוגים האלה הראה אי פעם שהוא באמת מאמין בדברי עצמו – למשל על ידי הזרקה עצמית מכוונת של דמו של חולה אידס ? כמובן שלא (כיוון שאילו עשו זאת היינו נפתרים מענשם ומקישקושיך)
שטיות במיץ. HIV לא עושה כלום? נו באמת, אולי גם תירה בעצמך באקדח וגם זה לא יעשה כלום.
חבל רק שמנהיגים כמו טאבו אמבקי והאפיפיור שומעים לעצות אחיטופל כאלה.
הקישו בגוגל:
jon rappaport aids inc
ותגיעו למידע מאד מענין על גאלו מגלה הוירוס.
כן הגישו
prof duesberg hiv virus
ותגיעו למידע חשוב מאד.
דיי כבר עם החומר האפל הזה, נו באמת. והשמש סובבת את כ"א כי היא זאת שזזה!
לא היה למדענים דרך להסביר זאת ולכן הם הניחו את ההנחה הכי פשוטה והכי סתומה (לדעתי) שאפשר להניח – שקיים… חומר אפל! ויש לו… נחשו מה! כח אפל!
בתאוריית הגלים יש הסברים יותר הגיוניים, הייתי מציע לכם לעבור עליה בקטנה.
ירון:
כל דבר שקשור בהיגיון הוא אבוד בשבילך.
לכן אני גאה להיחשב בעיניך למקרה אבוד.
אתה אכן מקרה אבוד…
ירון:
אתה מספק לי יותר ויותר מידע אודות עצמך ואם קודם אמרתי שהבנת הנקרא אינה פועלת אצלך הרי שעכשיו אני יכול להרחיב ולומר שאי הבנת הנקרא היא אצלך ברמה של מומחיות אמיתית.
למיכאל ר. (בעבר מיכאל):
אם אתה אפילו לא מבין שהמשפט שכתבת לא אפשרי מבחינה תחבירית אז באמת חבל לבזבז עליך עוד מילים. אתה מקרה אבוד.
ירון:
מסתבר שאפילו הבנת הנקרא אינה פועלת אצלך.
כשמשהו "עומד באמת מידה מסויימת" כפי שהוא "עומד בהצלחה בבחינה" (האם החוויה מוכרת לך?) הוא עומד ב"ע" ולא ב"א".
כל שאר דבריך שטותיים ולא אעבור לוויכוח מן הסוג היחיד שאתה כנראה יודע לקיים שבו אחד אומר "כן" והשני "לא" לפי התור.
למיכאל ר. (בעבר מיכאל):
תחילה אומד כותבים עם א ולא עם ע
ב. ההגדרה של המושג "מספיק מדויק" הוא ברור ולא מצריך הסברים נוספים לאדם נורמאלי.
ג. בעניין הקווים הגיאודזיים, בניגוד לטענתך דווקא כן כתבתי נימוק
ירון:
אתה טועה וגם לא הסברת דבר.
אמרת שהמרחק ידוע בצורה מספיק מדוייקת אבל אפילו לא הצלחת להסביר מהו הדבר שאתה מכנה "מספיק מדוייק" וכיצד אתה מסיק שהידע שלנו אודות המרחק עומד באמת מידה זו.
גם בעניין הקווים הגיאודטיים כל מה שעשית זה לשחרר הצהרה שגויה ללא כל נימוק.
זה מה שנקרא "וואחד הסבר!".
אתה לא יכול להסביר פעם נוספת פשוט בגלל שאין לכ כל הסבר ואינני מאשים אותך על כך – לא יכול להיות הסבר לטענות שגויות.
מעבר לכך, אילו קראת את המחקרים היית רואה שאומרים בהם בדיוק מה שאמרתי.
למיכאל ר. (בעבר מיכאל):
אתה טועה, ומאחר שהסברתי למה פעם אחת אינני יכול לעשות זאת שוב.
ירון:
המרחקים אינם ידועים במידה מספיק מדוייקת ואינני יודע מה לדעתך מספיק התואיל לפרט? לא ארחיב על כך כי ההערה השנייה שלך מראה שאינך מתחיל להבין את הנושא.
מידת קעירותו/קמירותו של המרחב בכל נקודה נקבעת על פי הזוויות הנמדדות בה ולא על פי מדידות שאנו עושים על קווים דימיוניים במרחב שאינו המרחב הפיזיקלי האמיתי אלא הרחבה אאוקלידית של המרחב כפי שהוא נראה במערכת הייחוס שלנו.
הסברתי את זה כבר קודם ולכן אני חושש שגם ההסבר הנוכחי לא יעזור אבל יותר מכך אינני יכול לעשות.
אני מקווה שא.בן-נר כן הבין את דברי (ואני מסיק שזה המצב מכך שאחרי הסברי הקודם הוא לא שאל יותר).
למיכאל ר. (בעבר מיכאל):
א. יודעים מה המרחק בין כדור הארץ לכוכבים בצורה מספיק מדוייקת ולכן כן ניתן לדעת אורך הצלע.
ב.אין הכרח שהקווים יהיו ישרים אמיתיים (גיאודטיים), זה בהחלט בסדר שיתעקמו קצת אם יש גרביטציה מחור שחור בתווך בין כדור הארץ לכוכב הנמדד. ניתן לעשות חישוב מתמטי שיתקן את העיוות הזה כך שהתוצאה תהיה מדוייקת ונאמנה למציאות.
א.בן-נר:
קודם כל – השיטה שציינתי היא השיטה שננקטה במחקר – לא מדובר כאן בספקולציה שלי כך שאם אתה באמת חושב שיש בה בעיות, כדאי שתפנה למקבלי הפרס ולנותניו.
חוץ מזה, התמודדו עם העובדה שהגיאומטריה שונה ממקום למקום על ידי ריבוי מדידות. יש כאן סטטיסטיקה שמתבססת על המון נתונים וגם כאן מדברים על גיאומטריה ממוצעת. בכלל – כל השאלה עוסקת בממוצעים מלכתחילה כיוון שלא צריך להרחיק לכת כדי לדעת שברמה המקומית הגיאומטריה אינה שטוחה ליד שום מסה.
בגלל העובדה שמדובר בסטטיסטיקות – מדובר גם על טווח שגיאה ועל הסתברות 68% זוכר? (אגב – מניין חשבת שלקחתי את הנתון הזה אם לא מהמחקר עצמו? הייתי סתם מוצץ אותו מן האצבע?) .
טענתך בדבר המיצוע כאשר מודדים זוויות מכאן היא פשוט שגויה. אין דרך עדינה יותר לומר זאת.
הסברתי גם מדוע היא שגויה.
הסברתי שאינך יודע את אורכי הצלעות במשולש כי אינך יודע את מרחקי הכוכבים באופן מדויק והסברתי גם שאותם ישרים שאתה מותח בדמיונך בין הכוכבים אינם מייצגים ישרים אמיתיים (קווים גיאודטים) במרחב.
כדי שתבין עד כמה גדולה השגיאה, חשוב על שני כוכבים הנמצאים משני צדדיו של חור שחור.
בין אם אתה יודע שיש שם חור שחור ובין אם לא – אין לך כל בעיה למתוח קו ישר דמיוני בין שני הכוכבים על התמונה שאתה רואה בטלסקופ. לקו ז אין שום קשר עם המציאות.
למיכאל ר.(בעבר מיכאל)
שתי בעיות בשיטה שציינת :
א. אם הגאומטריה של המרחב היא שונה באיזורים
שונים של היקום, אז כיצד ניתן לחשב את צפיפות האנרגיה במרחב שהגאומטריה בו אינה ידועה ?
עגב, די ברור כי באיזורים שונים של היקום הגאומטריה שונה. למשל באיזור צבירי גלקסיות
לעומת איזורים ריקים מחומר.
ב. בעיה פרקטית. האם זה מעשי לבדוק את צפיפות המסה-אנרגיה ביקום, בקנ"מ קוסמולוגי,
באופן ישיר ולקבל תוצאות אמינות ? הרי כל מספר של מדידות ובדיקות שיעשו, רבות ככל שיהיו, הינם כמות קטנה וזניחה ביחס לגודל הנפח הנמדד בקנ"מ קוסמולוגי.
לעומת זאת, בדיקת זויות המשולש שבין 3 גרמי שמיים רחוקים, ממצעת את ההפרעות ןהסטיות הנגרמות ע"י השינויים בגאומטריית המרחב בתווך שביין גרמי השמיים הנמדדים.
אריה וא.בן-נר:
תהליך הסקת המסקנות כאן הפוך מזה שתואר על ידי א.בן-נר.
הסיפור עם סכום זוויות המשולש נכון רק במערכת הקואורדינאטות המקומית. כשאנחנו מודדים את הזוויות כפי שהן נראות לנו אנחנו גם מציירים את המשולש כפי שהוא נראה לנו ומה שאנחנו מתווים כקו ישר על פני תמונת השמיים אינו בהכרח מסלול גיאודטי בגיאומטריה המקומית.
מעבר לכך – הרי המרחק המדויק לכוכבים אינו ידוע לנו כך שאפילו איננו יכולים לשרטט כזה משולש באופן מדויק.
לכן מה שקורה הוא בדיוק ההפך:
מודדים את פיזור הצפיפות של המסה והאנרגיה ביקום ובודקים אם צפיפות זו אחידה (שהרי הגיאומטריה יכולה להשתנות ממקום למקום אם היקום אינו איזוטרופי) ומה גודלה ביחס לצפיפות הקריטית שעל פי משוואות תורת היחסות קובעת אם הגיאומטריה שטוחה, קעורה (בקוף – שהרי לא היינו מתארים גיאומטריה כמכוערת 🙂 ), או קמורה.
עיינו, למשל, כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Critical_density
ממכלול הנתונים שנאספו במחקרים שתוארו עלה שאכן היקום איזוטרופי (צפיפות המסה+אנרגיה שלו אחידה פחות או יותר) ושצפיפות המסה+אנרגיה שלו נמצאת בסביבות הצפיפות הקריטית.
אם נקרא לצפיפות המסה אנרגיה בשם אומגה ונבחר את היחידות כך שהצפיפות הקריטית היא אחד הרי שמה שעלה מן המחקר הוא שאומגה נמצאת בין 0.85 לבין 1.25 בהסתברות של 68%.
תודה לכל ה"מאירים".
ועדיין הסיכוי שהיקום יהיה בדיוק בדיוק שטוח הוא אפסי, כלומר אנחנו לא יודעים אם היקום כדורי או היפרבולואידי.
א.בן-נר – על השיטה לאבחון גיאומטריית היקום אני יכול לומר – איך לא חשבתי על זה בעצמי; אם כי נראה לי שזו לא השיטה המדוברת במחקר המדווח. נראה לי שמסקנתך האחרונה מוטעית. אני סבור שגיאומטריית היקום אין לה ולא כלום עם מידת ההומוגניות של פיזור המסה/אנרגיה ביקום. מה שקובע זה הצפיפות ובכל גיאומטריה יכולה להיות הומוגניות.
והשאלה שהכי מסקרנת אותי נותרה פתוחה – האם האנרגיה האפלה המאיצה את ההתפשטות משפיעה על הגיאומטריה.
http://en.wikipedia.org/wiki/BOOMERanG
לאריה, אתה מוזמן להצטרף לראיון איתם במאי.
לאריה סתר
המעט ששמעתי בנושא עיקום המרחב-זמן בקנ”מ
יקומי אני מבין כי, בדיקת העקמומיות של המרחב זמן היקומי נעשית ע”י מדידת הזויות בין שלושה
גרמי שמיים מרוחקים בקנ”מ קוסמולוגי.
אם סכום זויות המשולש הינו 180 מע’-היקום שטוח. אם סכום הזויות גדולקטן מ-180 מע’ אזי היקום הינו קמורכעור בהתאמה. הדבר דומה
לסכום הזויות במשולש על כדור או על כערה.
על כדור סכום זויות המשולש גדול מ-180 מע’.
על כערה- קטן מ-180 מע’.
מתורת היחסות הכללית ידוע כי, המסה(=צפיפות אנרגיה) מעקמת את המרחב. לכן, המסקנה הטריוויאלית שאני מסיק, בכל הזהירות והצניעות, משטיחותו של היקום הינה כי, בקנ”מ קוסמולוגי צפיפות החומר(=צפיפות האנרגיה) ע”פ היקום הינה פחות או יותר שווה. היקום הוא
הומוגני, בקנ”מ גדול, והוא (כנראה) הרבה יותר גדול ממה שקרוי “היקום הנראה”.
אריה:
אם מותר?אני אוהבת לקרוא תמיד את הערותיך השאלתיות המעוררות את הנימה הגיאומטרית/דמיונית שלנו לבדוק כל מיני הנחות יסוד.
ילמדוני רבותי.
לראשונה וכנראה באיחור אני למד שיש תמיכה לכך שליקום גיאומטריה שטוחה. אם נתעלם מהאנרגיה האפלה המאיצה את התפשטות היקום, הרי שגיאומטריה שטוחה היא בדיוק נקודת האיזון בין גיאומטריה כדורית שבה היקום מפסיק להתפשט ואז הוא חוזר וקורס, לבין גיאומטריה היפרבולית – בצורת אוכף שבה היקום ממשיך להתפשט לעד. כלומר ביקום השטוח ההתפשטות נעצרת מבחינה מעשית, אם כי ממשיכה בקצב שואף לאפס.
האם נכון מה שאמרתי לעיל?
ואיזו השפעה, אם בכלל, יש לעובדה שהאנרגיה האפלה מאיצה את ההתפשטות – על הגיאומטריה של היקום?
ומהם בכלל הממצאים התומכים ביקום שטוח?