חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים הצליחו לרפא פגמים מולדים בבעלי-חיים באמצעות שימוש בתאי גזע שהחליפו את התאים הפגומים במוחם
בראש המחקר עומד פרופ' יוסי ינאי מהמחלקה לאנטומיה ולביולוגיה של התא במכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, אשר שיתף פעולה עם פרופ' תמיר בן-חור, ראש המחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטה העברית ופרופ' טד סלוטקין מאוני' דיוק בצפון קרוליינה.
קיים קושי לטפל בפגמים נוירולוגיים מולדים ובפגמים התנהגותיים מולדים (כגון: לקויות למידה) בהשוואה לטיפול בפגמים אשר הגורמים להיווצרותם ידועים (כגון: מחלת הפרקינסון או מחלת האלצהיימר). זאת בשל העובדה כי החומרים הגורמים לפגמים בשלב העוברי מתפזרים ברחבי המוח וגורמים לפגיעות רבות שלא תמיד קשורות זו בזו.
פרופ' ינאי ועמיתיו למחקר הצליחו להתגבר על קושי זה באמצעות שימוש בתאי גזע עובריים עצביים בניסויים בעכברי מעבדה. תאים אלו נעים במוח וכאשר הם נתקלים באזור פגוע בעקבות החשיפה הטרום לידתית לחומרים או לתנאים מזיקים הם עוברים התמרה (השתנות) לתאים הנחוצים לתיקון הפגם.
תאי גזע מתאפיינים בכך שהם יכולים להתפתח לכל סוג של תא בגוף. בשלב מסוים תאי הגזע מסווגים את עצמם לפונקציה מסוימת. המדען יכול להתערב בתהליך זה ולכוון את התפתחות התא לכיוון הרצוי לו כגון לתאי גזע של המוח. בשלבים התפתחותיים מאוחרים יותר, תאי הגזע העצביים הופכים לבעלי תפקיד מוגדר עוד יותר כגון תאי עצב או תאי עזר לתאי עצב במוח.
בניסוי שערכו החוקרים, הם הצליחו לתקן ליקויי למידה שהתבטא בביצועים גרועים במבוכים בוולדות של עכברות הרות שנחשפו לזרחה אורגנית (קוטל מזיקים) והרואין. הדבר נעשה בעזרת השתלה של תאי גזע עצביים במוחותיהם של הוולדות. ההחלמה עמדה על כמעט 100% כפי שהוכח במבחני התנהגות שבהם העכברים המטופלים הצליחו לתפקד באופן נורמלי לאחר ההשתלה. גם בבדיקות שנערכו ברמה המולקולרית העידו התוצאות על איזון כימיקלים תקין במוח.
החוקרים שאלו את עצמם כיצד תאי הגזע יכולים לתפקד גם במקרים בהם חלקם מת במוח בו הושתלו. דבר זה הניע את החוקרים להמשיך במחקר ולגלות כי תאי הגזע העצביים הצליחו לפני מותם לגרום למוח לייצר בעצמו תאי גזע רבים כדי לתקן את הפגם. תגלית זו הניחה את התשובה לאחת השאלות המרכזיות בתחום חקר תאי גזע, עוררה עניין בינלאומי רב והתפרסמה לאחרונה בכתב העת היוקרתי “Molecular Psychiatry” אשר גם הקדיש לתגלית את עמוד השער שלו.
החוקרים עוסקים כעת בפיתוח דרכים שיאפשרו את יישום השיטה בדרך פחות פולשנית, כדי שתרפיה באמצעות תאי הגזע תהיה מעשית וברת יישום מבחינה קלינית, באמצעות הזרקת תאי הגזע לכלי דם משם הם יגיעו למוח. לרוב תאי גזע נלקחים מפרטים השונים גנטית מהמטופל בו עומדת להתבצע ההשתלה. לכן קיים החשש לכישלון הטיפול בשל דחיית הגוף המושתל. מסיבה זו, אפיק חשוב נוסף של המחקר עוסק בדרכים לעקוף מכשול זה על ידי שימוש בתאים מגופו של המטופל, החזרתם לשלב ההתפתחותי של תאי גזע ולאחר מכן השתלתם בחזרה במוחו של המטופל דרך מחזור הדם. יתרון חשוב אחר של שיטת טיפול זו יהיה לשים קץ לבעיות והמחלוקות האתיות הנוגעות לשימוש בתאי גזע עובריים.
21 תגובות
האם לקות למידה נגרמת תמיד עקב אמהות הרות שנחשפות לזרחה אורגנית (קוטל מזיקים) והרואין? אולי לקויות נגרמות פשוט כי הDNA הכתיב במקרה לידת ילד עם יכולת לימודית קטנה יותר? ואז האם במקרה הזה השיטה עדיין תעבוד?
אני מניח שגם אם השיטה לא תעבוד במקרה האחרון זאת עדיין תגלית מדהימה ושימושית
מדובר בכתבה שהכנתי עבור גורם אחר, ואם היא עושה פרסומת למישהו הרי זה לאוניברסיטה ולחוקריה. זה שבמקרה זה מדובר בפיתוח בעל השלכה מעשית, עדיין זה לא הופך את זה לפרסומת. אנו משתדלים מדי פעם לספק חדשות על פתרונות מעשיים גם של אוניברסיטאות וגם של חברות – בעיקר סטארטאפים. אם לא אנחנו, מי בכלל מסתכל על האוניברסיטאות בתקשורת הישראלית?
וחוץ מזה, תמיד אני מקפיד שיהיה לפחות מחקר אחד ביום אם לא 3-4, אבל לא תמיד זה אפשרי. דוגמה בימים אלה מתקיים כנס אסטרונומי חשוב והאתרים שאני בקשר איתם מוצפים במחקרים.
מיכאל:
את הטיעון הזה העליתי בעצמי בתגובה האחרונה והשבתי לו.
"אתה יכול לטעון שאבסורדי מצדי לדרוש את כל האמת, וזה נכון, אבל במקרה הזה נדמה לי שגם אם ברור שאין מקום בכתבה הזאת לפתח דיון על ניסויים בבעלי חיים, כך גם אין מקום לטשטוש והתחמקות מן הנושא."
בסופו של דבר נראה שאני חושב שעדיף לא להתעלם מהאספקט המוסרי, ואתה חושב שאין בכך כל פסול. אז נישאר חלוקים…
עידו:
המאמר נועד לומר את האמת אבל אין בו שום מחוייבות לאמירת כל האמת.
הרי איש לא יודע את כל האמת!
מה? האם אתה מצפה מכותב המאמר לכתוב בתוכו, למשל, גם את רשימת קוראי "הידען"?
האם היית מסתפק בתיאור "עכברות הרות שנחשפו לזרחה אורגנית והרואין"?
מה עם הוספת המילה "באכזריות" באיזה מקום במשפט? זה לא היה מבטא יותר אמת, לדעתך?
כותב המאמר בוחר – באופן טבעי ובלית בריה את הנושאים שעליהם ברצונו לכתוב ומטבע הדברים הוא גם אינו רומז להיבטים אחרים – גם אם נכונים – של המציאות.
אין בכך כל פסול והשימוש במילה "נחשפו" נועד לגרום לכך שהדיון יעסוק במה שהכותב התכוון לדון בו ולא בדברים אחרים (הדיון שלנו מראה שמטרתו זו לא הושגה).
מיכאל:
העובדה שהמילה הזאת, בדיוק בשימוש הזה, מופיעה בטקסטים רבים, לא סותרת את הטענה שלי.
דוגמא: "פלוני סובל מנזק נוירולוגי כתוצאה משוקים חשמליים שנחשף אליהם".
הטענה שלי היא שניסוח כזה, ששונה מהמשפט שאליו "נתפסתי" בכתבה רק בכך שבניגוד אליו הוא מזכיר סבל, הוא יופמיסטי, מיתמם ובסופו של דבר אפילו (כן, כן!) לא מוסרי, כיוון שהוא מטשטש אספקט מסוים של התופעה עליה הוא מדווח, לכאורה בלשון אובייקטיבית ונקייה, אספקט שיש לו חשיבות מוסרית.
המשפט הזה הוא (אני מניח) אמת לאמיתה, אבל לא כל האמת. אתה יכול לטעון שאבסורדי מצדי לדרוש את כל האמת, וזה נכון, אבל במקרה הזה נדמה לי שגם אם ברור שאין מקום בכתבה הזאת לפתח דיון על ניסויים בבעלי חיים, כך גם אין מקום לטשטוש והתחמקות מן הנושא.
מובן שאף קורא סביר לא יעלה על דעתו את האפשרויות ההיפותטיות שהעליתי בתגובה הראשונה, אבל אם אתה סבור שהמשפט "עכברות הרות שנחשפו לזרחה אורגנית והרואין" זהה בכל למשפט "עכברות הרות שהמדענים חשפו אותן לזרחה אורגנית והרואין", אזי אתה פשוט טועה. זוהי כוחה של השפה, של הרטוריקה אם תרצה.
אני חושב שחשוב להבין תופעות כאלה, וראוי להגיב עליהן.
פגם הינו תוצר שלא אמור להווצר ממערכת.
מוטציה, אם תרצו, אבל לא רק.
פגם בוולד יכול להווצר עוד מימיו ברחם אמו, כתוצאה מסביבה גרועה, או תזונה לא טובה של האם. אל נא נשכח שגנטיקה יכולה אף להוביל לפגמים תורשתיים, שמתבטאים רק כאשר שני בני הזוג מספקים אותם.
פגם יכול גם להיות, כפי שהוזכר – ממוטציה (סרטן למשל – אין הוא דבר גנטי על פי רוב).
לגבי התוכן הפילוסופי של המילה פגם – אין לו משקל בדיונים מדעיים אלו, שהרי אנו מודעים לכך שהפגמים מונעים מאתנו להתקיים, משמע לשרוד, שהרי זהו המנגנון שלשם כך הגנטיקה שלנו שואפת. לכן, כל שינוי בגנטיקה אשר ימנע ממנו לשרוד – ייחשב פגם (דארוויניזם מישהו אמר?).
עידו:
אני מבין את האירוניה אבל ההתפסות למילה אינה מוצדקת.
המילה הזו, בדיוק בשימוש הזה, מופיעה בטקסטים רבים. איש לא מנסה לומר שהדברים קרו במקרה והקונוטציה שאצה נותן למילה היא פרטית שלך.
כשאני חושף את כוונותיו של מישהו הרי שכוונותיו נחשפות – ולא במקרה.
נקודה:
אני חושב שאתה טועה.
כנראה שגם מחברי הכתבה חושבים כמוני.
מצדי אתה יכול לערוך סטטיסטיקה בעצמך ולבדוק.
הנה, למשל, מה שכותב בבילון כשנותנים לו את המילה "פגם":
flaw, defect, fault, shortcoming, weakness, failing, faultiness, fisheye, impairment, impediment, imperfection, incompleteness, kink, objection, slur, vice, blemish, blot
זה לחלוטין לא תואם את דבריך אז גם מחברי בבילון חולקים עליך.
מיכאל,
אני לא ממציא שום מילון מחדש.
בשום מילון לא מופיע שפגם מציין תכונה שהיא שונה מהרוב. לתופעה כזו משתמשים במושגים אחרים כמו חריג, יוצא מן הכלל וכו’..
פגם, משמעו תקלה או ליקוי, ודבר כזה לא יכול להיות בשום מערכת ביולוגית (טבעית). ליקויים יכולים להיות אך ורק במערכות שיש להם תוכנית. ואז הפגם יהיה ביחס לתוכנית הספציפית.
נראה לי שכל אחד מבין ומסכים לעניין הפשוט הזה.
מיכאל:
התגובה הראשונה שלי היתה אמורה לבטא אירוניה.
"נחשפו" בהקשר של עכברות מעבדה, זהו יופמיזם: הבנין הסביל יוצר תחושה של תופעה שקרתה מעצמה. על כך טרונייתי.
תאי גזע עובריים הם חזית המדע בתחום הרפואי ? אחרת איך אפשרת להסביר את הפריחה האדירה בריפוי בעזרתם בשנים האחרונות ?
נקודה:
נראה לי שמה שאתה מנסה זה להגדיר את השפה מחדש.
אנשים משתמשים במילים כפי שם משתמשים בהם וכולם מבינים זה את זה. כל ההגדרות שלנו הן "חברתיות" וזו תוצאה של העוסדה שהשפה היא "חברתית". אפשר להגדיר מה שרוצים אבל אם תנסה להשתמש במילים אותן הגדרת באופן שרירותי ושונה מן ההגדרה המקובלת – איש לא יבין אותך ואתה לא תבין איש.
מצבו של אדם שנפגע הוא לא תקין מבחינה רפואית (שזאת הגדרה חברתית אנושית למצב שגורם תעוקה או סבל לאדם), אך בשום פנים אין לומר שהוא לא תקין מבחינה ביולוגית מדעית (מבחינה ביולוגית הכל פועל כשורה, האדם שנפגע סובל או מת..).
ואם תרצה אז יותר נכון לומר שכל החיים הם פגם אחד ענק שמורכב מאוסף אדיר של פגמים שהצטברו, והדומם הוא התקין.
נקודה:
מה בסך הכל הראית?
הראית שלא נחוץ תכנון כדי שנגדיר משהו כתקין או פגום.
יש לנו קריטריונים אחרים ואין לי ספק שאתה יודע זאת.
אני מניח שלא תגדיר את מצבו של אדם שנפל מצוק בגובה 100 מטר כ"תקין" למרות שלא היה שום דבר על טבעי בהגעתו למצב זה וגם המשך תפקודו אחרי הנפילה תואם את חוקי הטבע.
מיכאל. מכונית מוגדרת כתקינה אם היא פועלת לפי התכנון שלה.
ככל הידוע לי לבני אדם אין שום תכנון ושרטוט המגדיר מהו אדם תקין.
נקודה:
"פגם" מוגדר ביחס למה שמוגדר כ"תקין".
גם מכונית שמנועה שבת עדיין פועלת לפי חוקי הטבע. האם אינה פגומה?
עידו:
אינני מדבר על הבעייה המוסרית אלא על חידושי העברית שניסית להנחיל לנו באותה הזדמנות.
העכברות אכן נחשפו – לא על ידי יד המקרה ולא על ידי עצמן ובכל זאת נחשפו.
להזכירך ש"נחשפו" היא הטיית הפועל "חשף" בבניין נפעל שהוא סביל.
אין דבר כזה "פגם מולד". הDNA תמיד יפעל בתקינות לפי חוקי הביולוגיה. ולכן כל מה שייצא בסוף התהליך הוא תקין.
מיכאל:
חשפנית חושפת, ובתוך כך נחשפת.
העכברות, מיותר לציין, לא חשפו שום דבר.
עידו:
חידוש השפה שלך מעניין.
אנא הסבר את פרוש המילה חשפנית.
"… עכברות הרות שנחשפו לזרחה אורגנית (קוטל מזיקים) והרואין."
נחשפו, כלומר במקרה מעדו על מזרק מלא הרואין, או עברו בטעות ליד מיכל מלא זרחה אורגנית?