ההסכם מתבסס על המומחיות ועל תוצאות פורצות-דרך במחקר המתבצע במעבדתו של ד”ר סיימון ברק במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין (BIDR) של האוניברסיטה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הודיעה על הסכם לשיתוף פעולה מחקרי עם Bayer BioScience N.V., חברת בת של Bayer CropScience , הפועלת מגנט, בלגיה, לפיתוח פתרונות לנזקים העצומים הנגרמים לחקלאות מסביב לעולם עקב שנויי אקלים קיצוניים, זמינות מים מוגבלת ותופעות אחרות.
ההסכם מתבסס על המומחיות ועל תוצאות פורצות-דרך במחקר המתבצע במעבדתו של ד”ר סיימון ברק
(בתמונה) במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין (BIDR) של האוניברסיטה.
ד”ר ברק וצוותו משתמשים בשילוב של גישות לזיהוי גנים המאפשרים לצמחים לעמוד בעקות סביבתיות קשות שמאפיינים את האזורים הצחיחים. שניים מבין הגנים הללו נחקרו ביסודיות והחוקרים מצאו שהסרה של אחד משני הגנים מעלה את עמידותו של צמח המודל, Arabidopsis, לחום, מליחות ויובש. מחקר זה פורסם לאחרונה ב-Plant Physiology, כתב עת בינלאומי מוביל.
ההסכם שנחתם בין ב. ג. נגב טכנולוגיות – החברה למסחור טכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ו-Bayer CropScience, יאפשר זיהוי של גנים נוספים בעלי השפעה על הפיכתם של צמחים ליותר “עמידים לעקות”. ד”ר ברק, חבר במכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים ע”ש שוחרי האוניברסיטה בצרפת ב- ,BIDR ציין ששיתוף הפעולה החדש יאפשר לצוותו להמשיך ולבדוק כ-30,000 גנים של Arabidopsis, על מנת לזהות גנים נוספים של עמידות-בעקות.
ב. ג. נגב טכנולוגיות הינה חברה למסחור טכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והיא אחראית למסחור הידע וההמצאות של חוקרי האוניברסיטה. באמצעות פיתוח טכנולוגיות חדשניות באוניברסיטה ושותפויות יצירתיות עם התעשייה והמשקיעים ב. ג. נגב טכנולוגיות מביאה ערך לשוק הטכנולוגי.
Bayer BioScience, אחת משלוש הקבוצות העסקיות של Bayer CropScience AG, ממלאת תפקיד בינלאומי בולט בפיתוח ומסחור זרעים ותכונות של גידולים חקלאיים. החברה משתמשת בביוטכנולוגיה של הצמח ובטכניקות משוכללות לפיתוח זנים המותאמים לדרישותיה של חקלאות המחר. BioScience מעסיקה יותר מ-2100 עובדים ברחבי העולם, והמטה שלה נמצא בליון, צרפת.
אודות Bayer CropScience
באייר הינה תאגיד עולמי המתמחה בתחומי בריאות, תזונה והיי-טק. Bayer CropScience AG, חברת בת של Bayer AG עם מכירות שנתיות של כ-6.4 מיליארד יורו (2008), היא אחת החברות המובילות בעולם למחקר חדשני במדעי הגידולים החקלאיים בתחומים של הגנת הצומח, בקרת מזיקים לא-חקלאית, זרעים וביוטכנולוגיה של הצמח. לחברה היצע יוצא מהכלל של מוצרים וגיבוי שירות מקיף לחקלאות מודרנית, ברת-קיימא, ולשימושים שאינם חקלאיים, לרבות בתחומי ההייטק.. ל-Bayer CropScience כוח עבודה עולמי של יותר מ-18,000 ולחברה נציגויות ביותר מ-120 מדינות.
3 תגובות
גם האוניברסיטה מקבלת אחוזים מהמכירות, חלק הולך לחוקר ובעיקר למעבדה שלו להמשך מחקר.
מכון ויצמן מקבל הון תועפות על מכירות תרופות שנוצרו כתוצאה ממחקרים במכון. בצורה כזו ניתן להמשיך ולחקור, אולי גם להחזיר חוקרים ישראלים מחו"ל, ולעזור למדינה בדרכים רבות ושונות.
ראשית, ברכות לחוקר על השגיו. כן ירבו. אני מקווה שפירות המחקר ישמשו לשנים רבות וטובות של מחקר פורה וסטודנטים מוצלחים.
לרענן,
אינני בטוח כי תקציבי מחקר נלקחים מתקציבי ממשלה. כל חוקר עובד קשה מאוד על מנת להשיג תקציבי מחקר ולשכנע בעלי ממון אלו או אחרים על מנת שיסכימו לתמוך במחקרו, תוך שהוא מנסה לשכנע אותם כי פירות מחקריו הינם בעלי חשיבות למדע ולאנושות. עצם מציאת הטריק ונתינתו לעולם (בהפצה דרך חברה פרטים, במקרה הזה) היא היא ההחזר של ההשקעה ואף הרבה יותר מכך. פירותיו של מחקר זה יאכילו פיות רבים והמרוויח העיקרי והאמיתי הוא האדם.
בארץ יש חופש אקדמי, זה אומר שבעקרון מדענים יכולים לעשות הרבה מאוד דברים ולבקש כספים בשביל כמעט כל דבר. אני יכול להניח רק שעל פי רוב אין משמעות כלכלית נראת לעין ברוב המקרים. במקרה שבו יש משמעות כזו, יש לראות כיצד להפיק את מיטב התועלת למטרות מחקר ממשיך ותיגמול נכון של הנוגעים לדבר. אני מאמין שגופים חכמים כמו האוניברסיטה יודעים להעמיד את המחשבה הכלכלית שלהם כנגד ההישג הכלכלי ובכך לשרת את האינטרסים העצמיים.
בברכת חברים,
עמי בכר
ב. ג. נגב טכנולוגיות הינה חברה למסחור טכנולוגיות. היא לוקחת ידע שהושג ע"י תקציב ממשלת ישראל, ונותנת אותו לבעל הון ישראלי או זר, שיעשה עליו כסף. הידע הזה צריך להישאר נכס ציבורי, ושהציבור יעשה עליו כסף, ולא איזה בעל הון.