סיקור מקיף

הבישול הפך אותנו אנושיים

האם גילוי האפשרויות לעיבוד מזון: צליה, בישול, אפיה וכד" נתן את הדחיפה הדרושה להתפתחות ה"אדם החושב" (הומו סאפיינס) מאבותיו הקדומים? האם מזון מבושל/מעובד איפשר את הגידול המשמעותי במוחו של האדם המודרני?

פרופ' ריצ'ארד וורנגהאם, אוניברסיטת הארווארד. צילום: מחלקת יחסי הציבור של האוניברסיטה
פרופ' ריצ'ארד וורנגהאם, אוניברסיטת הארווארד. צילום: מחלקת יחסי הציבור של האוניברסיטה

האם גילוי האפשרויות לעיבוד מזון: צליה, בישול, אפיה וכד" נתן את הדחיפה הדרושה להתפתחות ה"אדם החושב" (הומו סאפיינס) מאבותיו הקדומים? האם מזון מבושל/מעובד איפשר את הגידול המשמעותי במוחו של האדם המודרני?

לדעת פרופ' ריצ'ארד ווראנגהאם מאוניברסיטת הארווארד (Professor Richard Wrangham of Harvard University) ולדעת רבים שתומכים בו, התשובה … חיובית!
בישול/עיבוד מזון מתקבל אצלנו כמובן וכעובדה מוגמרת, תאוריה חדשה מציעה כי אילו לא למדנו לבשל, היינו (עדיין) נראים כמו שימפנזים וכמוהם מבלים חלק רב מזמננו ב… לעיסה. ללא בישול, יהיה אדם ממוצע חייב לאכול כחמישה ק"ג מזון חי שיספקו לו די קלוריות כדי לשרוד, כמות מזון כה גדולה משמעותה עיסוק בלעיסה במשך שש שעות.

כיום מקובלת ההנחה כי תוספת בשר לתפריטם של אבותינו הקדמונים תרמה לגידול המוח ותיגבור האינטלקט, שכן הבשר מהווה מקור מרוכז של אנרגיה, מרוכז יותר ממקורות מזון צימחי, יותר אנרגיה בפחות נפח איפשר לאבותינו להקדיש פחות זמן לחיפוש מזון וכתוצאה מכך יותר זמן לפיתוח מבנים/יחסים חברתיים. ‫(‬נזכיר כי ידוע ששיפנזים ובונובו שנחשבים לצימחונים מנצלים כל הזדמנות לאכול בשר ולאחרונה התגלו סימנים כי גם גורילות מגוונות את תפריתן הצמחוני בבשר).

לדעת פרופ' ווארנגהאם השנוי אינו רק ב"גילוי הבשר" אלא בשינוי הגדול שנגרם ע"י ארוע מיקרי בו מעט בשר נפל לאש היושבים סביב טעמו את מה שהוציאו מהאש ו"יראו כי טוב", גילוי שלדעת הפרופ' הביא לשינוי באופן בו נאכלו מוצרי מזון אחרים, כלומר תחילת הבישול/צליה של מוצרי מזון הביאה להתפתחות מהירה של המין האנושי.
לדברי הפרופ' "בישול הביא לשיפור איכות המזון ", "השיפור הגדול ביותר באבולוציה של האדם".

על פי תעוד מאובנים תחילת הענף האנושי ב אוסטרלופיטקוס, אלה דמו לקופים והיו בעלי בטן גדולה שהכילה מערכת עיכול בעלת מעיים ארוכים שאיפשרו עיכול חומר צימחי רב, בהתאם שיניהם היו גדולות ושטוחות, שיניים ששימשו לטחינת וריסוק צמחים, כנראה שהאוסטרלופיטקוס עזב את היער לכוון הערבה הפתוחה (סאוואנה), שינוי שנתן לו את ההזדמנות לטעום את שוכני הסוונה, שינוי סביבתי שהביא לשנוי באורח החיים, שינוי התפריט וכתוצאה מכך שינויים אנטומיים.

אכילת בשר מקושרת לשינוי אבולוציוני שחל לפני כ 2.3 מיליון שנים, שינוי שהתבטא במראה "יותר אנושי", בשיניים קטנות וחדות, אבל יותר מכל בגדילת המוח ב 30%, וכך מופיע מין האדם הראשון ה"אדם המיומן" (האביליס). הקפיצה הבאה מביאה את הסוג אדם למין הבא, לפני כ 1.8 מליון שנים מופיע המין "האדם הזקוף" ( ארקטוס). ל"זקוף" יש מוח גדול (יותר) ואילו לסתות ושיניים קטנות.
אצל הזקוף התקצרו הידיים כלומר לאדם הזקוף היו "פרופורציות" דומות לשלנו, ולדברי פרופ' ווראנגהאם האדם הזקוף למד וידע לבשל. אוכל מבושל אינו מצריך מערכת ארוכה לעיבוד חומר צימחי, ולכן התקצרו המעיים, מעיים קצרים = בטן קטנה, שינוי היחס בין הגפיים והעלמות הבטן (הגדולה) אומר שהאדם הזקוף לא רק שהלך בקומה זקופה אלא גם יכול היה לרוץ זקוף.
פרטים עם מעיים קצרים יכלו לחסוך באנרגיה ולכן לשרוד טוב יותר ולהעמיד יותר צאצאים. לדעת חוקרים נוספים כל השינויים הנ"ל איפשרו מוח גדול, כלומר האדם הזקוף היה זריז וחכם.

הבישול מפרק תאים, כלומר בישול הוא מעין "עיכול ראשוני", מה שמוריד מהקיבה חלק ניכבד ממעמסת העיכול ומשחרר אנרגיה, אנרגיה שהופנתה לגדילת המוח, שכן הגוף משקיע פחות אנרגיה לעיבוד אוכל מבושל ומקבל ממנו יותר אנרגיה. לכן טוענים החוקרים כי "ככל שמתקצרים (קטנים) המעיים גדל המוח", נימצא כי קיצור מערכת העיכול ב-20% היתה מקבילה לגידול המוח ב-20%.
בבדיקות נמצא כי הגוף משקיע בעיבוד מזון חי כ-25% יותר אנרגיה מההשקעה בעיכול מזון מבושל, לכן, לדברי החוקרים אין זה מקרה כי "האדם שנחשב לחכם בין המינים הוא גם המין היחיד שמבשל".

שתי הערות
1 מאחר וברור לי כי יהיו רבים שיקפצו ויטענו טענות שונות ומשונות, ברצוני להבהיר את סדר הדברים, האוסטרלופיטקוס "הותאם" לאכילת תוספת בשר לתפריט צימחוני, השלב הבא היה אצל האדם המיומן (האביליס) והזקוף (ארקטוס), אכילת הבשר הביאה ל"לימוד" הבישול. אכילת הבשר והבישול איפשרו : קיצור המעיים, הקטנת הבטן, ובעיקר הפנית אנרגיה לגידול המוח. המוח צורך כ 20% מסך האנרגיה שמערכת עיכול מיצרת, הבישול מאפשר חיסכון באנרגיה הנדרשת לעיכול, חיסכון שמופנה למוח.
אלו הם הארועים שעל פי החוקרים הביאו אותנו עד הלום, אין בכך נסיון לרמוז או להשפיע על צימחונות, טיבעונות ודומיהם, שכן ההדגשה היא על הבישול!

בעקבות מינויו של ה"פוליטרוק" למדע במשרד החינוך ובעיקבות קולות התמיכה בו מצד חוגים "נאורים", יש להניח כי בקרוב יופיעו בסיפורי הלימוד ה"מדעי" בבתי הספר הסברים שמבהירים את גודל המוח כ"יצירת מופת של בורא עליון", לכן כל הכתוב למעלה… מיותר !

להודעה של אוניברסיטת הארווארד על ספרו של פרופ' ריצ'ארד וורנגהאם

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

26 תגובות

  1. הסיבה הראשית שלפיל מוח גדול מאוד, בהשוואה לחיות גדולות אחרות היא התפתחות התפקוד של החדק כמעין כף יד, ואנו מכירים ממוח האדם כמה כושר מוחי נדרש לתפקודה של כף יד.
    שימוש בידים הוא גם מהסיבות הראשיות לגודל המוח באייפים העולה בהרבה על חיות טורפות גדולות.
    הסיבות הכלליות שליונקים ולציפורים יש מוחות גדולים פי הרבה מאוד מאשר לזוחלים ולדגים הן: מהלך האבולוציוני המורכב שחיות אלו עברו ביחס לאחרות.
    כשמשווים יונקים ימיים לדגים, המהלך האבולוציוני של היונקים מורכב באופן מיוחד, ולכן לכל היונקים הימים יש מוחות גדולים במיוחד: האינטראקציות הבין חברתיות של בעלי החיים: הפעולות הכוללות במהלך חייהן של החיות.
    הגורמים האלה פועלים במעין מעגלים ספירליים כששינוי בגורם אחד משפיע על התפתחותו של גורם אחר.
    חשיבות ליחס בין מסת הגוף למסת המוח קיימת רק בציפורים, עטלפים, ויונקים קטנים.
    כשמסת הגוף עולה על כארבעה ק"ג, אין חשיבות ליחס הנ"ל, אלא רק לגודל המוח ולמבנהו, ביחס לאילוצי התפקוד של בעל החיים.
    כשאנו מבקשים להסביר את גודלי המוח בקופים, ואייפים כולל אדם, התשובות נמצאות בעיקר באינטראקציה החברתית ובדרכי השימוש בידיים.
    יש קו התפתחותי מבבונים לאייפים ולאדם, שמכיל במהלכו את התשובה לשאלה לא אבסורדית, למה לא צמח אדם ישירות מקוף.

  2. אסף:
    לא הבנתי איך תשובתך ליאיר רלוונטית לדברי.
    אמרתי שהקופים אינם מבשלים למרות שהם נחשפו לבשר צלוי יותר מפעם אחת.
    עצם השליטה באש והיכולת לבשל דורשות כנראה מוח גדול מזה שיש להם.
    לכן הכרחי הוא שלפני שלמדו בני האדם לבשל, גדל מוחם מסיבה אחרת.

  3. אסף,
    שאלת היחס בין מסת המוח למסת הגוף, אף על פי שהיא נידונה הרבה ופותחו גם משוואות מתימטיות לניסוח היחס, לא מועילה הרבה, ועוד לא ראיתי הסבר טוב שמבהיר עד כמה חשוב היחס להבנת הכושר המוחי והאינטליגנציה.
    לא התייחסת לעובדה שלשימפנזה מוח גדול פי שלושה מלבבון, למרות שחיו באותה אקולוגיה.
    לדולפין מוח גדול פי שישים מלכריש כפול בגודלו, באותה אקולוגיה.
    לקרנף ולהיפופוטם שליש מסת גוף מפיל ועשירית מוח.
    המוח כמוהו ככל אבר ותפקוד באורגניזמים, והתפתחותו תלויה באילוצים תפקודיים שכל מין מתמודד איתם במהלך האבולוציה, בין ברמת האורגניזם היחיד, בין בקבוצה, בין באקולוגיה הכללית.
    הטענות שמועלות במאמר, רובן לא חדשות, ובמיוחד טענת הבישול מכילה בתוכה התעלמות מכללים יסודיים של האבולוציה.

  4. סוף תגובה בהבנת הנקרא ובידיעה בסיסית של נתונים .
    ליאיר שימרון
    כמו שכתוב , תחילת השנוי ביציאה לסוונה ובאכילת בשר …
    יתכן כי אילו שימפנזים יצאו לסוונה הפתוחה , (זרקו במקרה בשר לאש ו"ראו כי טוב") היו מזדקפים
    להליכה על שתי רגליים, היו לומדים לבשל … היו שימפנזים כותבים … ומגיבים,
    ליאיר וגם לאחרים
    כאשר מודדים גודל מוח ח י ב י ם להשוות לגודל החיה , כאשר מציינים מוח גדול
    הרי זה מוח גדול יחסית למשקל הגוף ,
    עכשיו, כל מי שעשה השוואה לפילים , דולפינים, לוויתנים וכד' יואיל וילמד את היחסים ,
    מה שמביא אותי למחשבה שכדאי לבדוק ולהשוות את רמת האינטיליגנציה בין טורפים
    לבין ניטרפים (אוכלי ירק) .
    למנחה היקום ,
    יונקי דבש (קוליברי) לא גידלו מוח ענק …
    מיכאל
    אין ספק ששינויים מיבניים נגרמים כתוצאה מגורמים רבים ושונים ,
    כאשר יש גורמים שמשפיעים יותר (או פחות) ,
    במקרה הנ'ל מייחס פרופ' וורנגהאם חשיבות מכרעת לבישול .
    באשר לשימפנזים שילמדו לבשל … ראה תגובתי ליאיר .

  5. לממספר 1: "[כל] הפוסל במומו פוסל", אתה מתנהג כמו ניאדרטל שלג גזעני ונמוך מצח.
    אני ממש לא מבין איך לא מצנזרים תגובות פוגעניות כמו של הלז המחוצף והשחצני הזה.

  6. עוד סכין בגבה של תיאוריה כוזבת, למרות שהbbc כבר עשה עליה תוכנית משעשעת.
    כשקוראים במאמרנו את חישובי תמורות האנרגיה של עיכול מזון צמחי ובשר מבושל, והפניית אנרגיה מעיכול לצורכי המוח, זה נשמע מדעי מדעי, עם אחיזת עינים של משוואה מתימטית, שזה תמיד מעורר חלחלה ותורם אצל רבים להשבתת החשיבה העצמאית.
    תזכרו במה שחובה לזכור לגבי אבולוצית האדם. היא לא התחילה באייפים משותפים לאדם ולשימפנזה. הרבה לפני כן היו הורים משותפים לשושלות האייפים והבבונים.
    מוח הבבון כ130 גרם, מוח שימפנזה כ400 (וגם אורנג אוטאנג). היחס ביניהם מזכיר למישהו משהו? למשל את היחס בין מוח אדם לשימפנזה?
    והם חיו באותה אקולוגיה סביבתית, (וגם ההומינידים), רק האקולוגיה התוך קבוצתית נשתנתה.
    אולי גם השימפנזה בישלה, כדי להגדיל את מוחה פי שלוש.
    העובדה שפרופסור מהרווארד מציג תיאוריה, לא מוכרחה לבלבל אותנו.
    המוח, כמו כל אבר ותיפקוד בכל האורגניזמים החיים, התפתח בהתאם לאילוצים תיפקודיים. זה כלל יסודי באבולוציה.
    ואם נחוצה אנרגיה למוח היא יכולה להימצא גם למוח וגם לעיכול, כמו שקרה בפיל צמחוני למהדרין (4-7 ק"ג מוח).

  7. זה אומר שעוד 2000 שנה כלבים וחתולים יתחילו בסוג של דיבור, מגניב!

  8. לא נשמע הגיוני מספיק. אם נמשיך בנתיב המחשבתי הזה, הרי ככל שהמזון הנכנס לגוף יהיה מוכן יותר לעיכול יהיה יותר פנאי למוח לעסוק בנושאים אחרים, כלומר אילו היינו מצליחים לפני שני מליוני שנים לינוק בקשית סוכר טהור האבולוציה הייתה מפרגנת לנו מוח בגודל מפלצתיומי יודע איפה היינו כבר היום.

  9. למס' 5:
    תודה רבה על הלינק, התוכנית עשויה טוב מאוד (BBC כמובן, איך אפשר שלא?)
    ומעבירה את הרעיון בצורה בהירה ואמינה. מומלץ בחום לכולם!

  10. (בדרך כלל יאיר, אבל בתגובה על ס. – האם זה אסף – או למה לא להזדהות)
    "מבין?" מבין, וגם התייחסתי לדגש על בישול, בהערה על גידול מוח האוסטראלופיטקוס וההביליס לפני תחילת הבישול.
    אם מוח ההורים הקדמונים של אדם ושימפנזה היה קרוב ל400 גרם (ולמעשה, אפשר שפחות, הרי גם השימפנזה התפתח), הרי עד הופעת הומו ארקטוס ("הזקוף"), טרם בישול, גדל מוח הנתינים בשלשלת האדם יותר מכפליים!
    גם שינויים אחרים בכיוון של יתר דימיון לסאפיינס הופיעו כבר לפני הבישול, כולל הקטנה מסויימת של הלסתות, כפי שמצויין במאמר!
    המאמר גם לא מתייחס למימצא של ארדי, שהיו לו שינים דומות לשיני אדם.
    בעוד שיש בידינו ראיות חד משמעיות לגידול מוח ללא בישול, כגון בפיל או בדולפינים ובכל היונקים הימיים, אין כל ראיה של ממש להכרחיות של השפעת הבישול על גידול המוח.
    עיבוד המזון מן הסתם השפיע אינטנסיבית על מבנה מערכת העיכול, בעוד שהמוח, כמו כל אבר אחר, התפתח כתוצאה מאילוצי התפקוד היחודיים של מיני שלשלת האדם.

  11. יאיר, הדגש הוא על *בישול* הבשר. שים לב! הבישול מקל מאוד על קבלת היתרונות התזונתיים של הבשר, כך הגוף יכול לקבל קלוריות רבות יותר וכן חלבונים חשובים שהועילו להתפתחות. כמובן, שלא גורם אחד בלבד גרם להתפתחותינו, אלא עירוב של גורמים שהשפיעו זה על זה. הרי ההזקפות שלנו תרמה לזה שנוכל שידינו יהיו חופשיות לפעולות שונות, ומבנה האצבעות השתנה כך שאנו יכולים לבצע פעולות של מוטוריקה עדינה, והמוח היה צריך לגדול כדי לאפשר לנו ללמוד את הפעולות המורכבות האלה ולבצע אותן, או להפך, המוח גדל ואז יכולנו לבצע את הפעולות האלה בעזרת איברינו… מבין? זה הרבה גורמים שמשפיעים זה על זה בצורה מעגלית, היזון חוזר חיובי.
    אחד היתרונות של המוח שלנו הוא היכולת לקרוא טקסט, אם היית קורא עד הסוף היית רואה שההערה הראשונה נוגעת בזה שהדגש במאמר זה הוא על הבישול, ולא על אכילת הבשר כשלעצמה, כמובן שאנחנו לא הטורף היחיד (הרי אנחנו בכלל לא טורף, אנחנו אוכלי-כל).

  12. הטענות במאמר ותיקות מאוד, כבר כשהייתי בביתספר לפני המון שנים שמעתי אותן. אילו אכילת בשר הייתה סיבה להגדלת המוח, יש להסביר למה לגורילה שאולי אוכלת טיפה בשר כפי שטוען בסמך דל הכותב, יש לה מוח כפול מאריה, שמשקל הזכר גדול ב15 אחוז ממשקל גורילה זכר. גם היינו צריכים לנמק למה לדולפין מוח גדול פי שישים ממוח של כריש הכפול ממנו בגודלו. למה לגמל שמשקלו דומה לדוב זכר גדול יש שליש יותר מוח מהדוב.
    גם היינו צריכים להסביר למה גדל מוח האוסטרלופיטקוס ב25 אחוז ביחס לקוף הקדמון דמוי השימפנזה – לשימפנזה מוח 400 גרם, לאוסטרלופיטקוס 500. למה גדל מוח האוסטארלופיטקוס בתהליכי השינוי להומו הביליס בעוד 20 אחוז, ואף אחד עוד לא האשים את המינים הקדמונים האלה בשימוש באש, ואכילת בשר אצלם הייתה מעטה.
    המוח גדל בגלל אילוצי התפקוד, תקשורתיים בעיקרם, ללא קשר למרכיבי תזונה.

  13. לאורי- נראה לי שפרופ' ריצ'ארד וורנגהאם אינו דובר עברית. לגבי נושא הכתבה, יש קשר ישיר בין גודל המוח לגודל הקבוצה ועוד כהנה וכהנה תיאוריות. המאמר לא מסביר איך הם למדו לבשל ואיך ההתקדמות נעשתה, דברים שתיאוריות אחרות שחלקן הוזכרו כאן מסבירות בצורה מעולה.

  14. כתבה מאוד מעניינית. פרספקטיבה חדשה ומרתקת על הנושא. אשמח לקרוא עוד ממך.

  15. יש לי הרגשה שכל דבר תרם מעט עד שהגיעו לתוצאה העכשווית ( משהו שמזכיר לי הכנסה של מוצר לשקית קטנה, משיכות קטנות ועדינות של השקית יעשו את העבודה אבל כל משיכה או במקרה הזה תפנית חדה בכיוון מסוים תגרום לקריעה ).
    בכל מקרה מדובר בתהליך שהשתרע ועדיין קורה ויקרה במשך עשרות ואולי מאות אלפי שנים כך שבפרופורציה של הזמן הדבר אפשרי.
    יש לדעתי להוסיף גם שהבישול הרג הרבה חיידקים שנוצרו מביתור או מאיכסון לא תקין של הבשר ( בשר טרי לחלוטין אמור להיות סטרילי בתנאי שבדרך לא אוספים עם השניים או הסכין כל מיני חיידקים וליכלוך שנמצא על העור או הפרווה) דבר שהוביל לשרידה גבוהה יותר של פרטים שבתורם תרמו יותר לחיזוק החברה, יכול להיות שכך שרד האיינשטיין של עידן ההומו אביליס.
    אני מקשר זאת גם לתוכנית של קירשנבאום על אפריקה שבה הראה שבט שלא יצא עדיין מתקופת האבן שאחרי שצדו חיה הם שמים אותה על מדורה וצולים אותה על פרוותה, בלי לבתר אותה תחילה דבר שניראה לי מוזר אבל יכול להיות שדרך הנסיון הם קודם משמידים הם החיידקים על החיה ואז בביתורה הבשר חשוף פחות לזיהום.

  16. עדי,
    אלה הן לא שגיאות כתיב אלה מוטציות, ואני מקווה שאת יודעת איפה היינו עכשיו בלעדיהן…

  17. מאמר כזה חכם באתר כזה וכ"כ הרבה שגיאות כתיב. עיכול כותבים ב ע' ולא ב א', לטחון כותבים בט'
    ולא ת'. פשוט מעליב את נושא הכתבה….

  18. נקודה,
    לא בעבר אלא ממש ממש כיום יש כל כך הרבה יצורים דמויי אדם עם מוח קטן ומעוות שלא חוסכים מעצמם שום סוג של בשר , רואים עצמם כ "נאורים" אע"פ שעבורם להיות "אנושי" מסתכם ביכולת להוריד את הסוודר מהמדף העליון בארון הבגדים.

  19. לדעתי…
    בעבר היו יצורים דמויי אדם צמחונים עם מוח קטן, מוטציות שונות הביאו לגדילת המוח ובעקבות כך להבנה אצל היצורים הללו שעדיף לתת לחיות לאכול את הצמחים, ושהם יאכלו את החיות שזה בעצם תרכיז צמחים.

  20. ב BBC בתוכנית הורייזן עשו על זה פרק שנקרא.
    BBC.Horizon.2010.Did.Cooking.Make.Us.Human.PDTV.XviD.AC3.MVGroup.org.avi

    ממליץ.

  21. קראתי פעם מאמר שמסתכל על אותן עובדות (וכמה נוספות) מזווית קצת אחרת.
    הטענה שהובעה שם הייתה שהתפתחות המוח הגדול התאפשרה באמצעות מוטציה שהחלישה (כן! דווקא החלישה) את שרירי הלסת.
    שרירי הלסת המוחלשים כבר לא היו זקוקים לאותו חיבור מאסיבי לגולגולת – חיבור שאנו מוצאים עד היום אצל הקופים ושמגביל את יכולתה של הגולגולת לגדול.
    תסריט זה מסביר מדוע הבישול היה ממש מועיל לאדם (שיכולת הלעיסה שלו נפגעה) ומדוע הוא פחות חשוב לקופים.
    התסריט המוצע כאן לא נראה לי כל כך סביר ולו מהטעם שהקופים של ימינו בוודאי כבר טעמו בשר מבושל וצלוי שהוכן בידי בני אדם אבל עדיין לא הראו שום סימן כאילו הם מתכוונים להתחיל בכך בעצמם (מה גם שהם אפילו לא שולטים באש).

  22. יתכן ואחד קשור בשני, אבל אני שמעתי שההליכה על שתיים היא התורמת העיקרית לגדילתו של המוח (הראש יכול לשאת משקל רב יותר בזקיפות מאשר על ארבע) ובנוסף תרם לשינוי מבנה חלל הפה כך שהתחלנו ממש לדבר, בשונה מקופים.

  23. ישנן נישות שבהעלמות מין הממלא אותן אחר תופס את מקומו.
    ייתכן וזה הוא המצב עם התצפיות שערכת, אך אני מציע שלא לקפוץ למסקנות.

  24. בדיוק לפני שבוע, בביקורי בארץ הקודש, הסתובבתי במקרה , ברחובות תל אביב וראיתי הומנידים רבים עם בטן גדולה ומצח נמוך שכל הזמן לעסו משהו ותוך כדי , מלמלו דברים לא ברורים.
    האם יתכן שהאבולוציה היא כמו גלגל מסתובב ולא חד צדדית כפי שנוטים בטעות לחשוב?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן