ריכוז דיווחים מיום השיגור – 16/1/2003

שיגור תחת אבטחה כבדה

 
  מעבורת החלל קולומביה נכנסה למסלול ביום חמישי כשהיא נושאת על סיפונה את האסטרונאוט הישראלי הראשון במשימה מאוישת המוקדשת כולה למדע.

בשיגור הבוקר ממרכז החלל קנדי בפלורידה התקיים תחת אבטחה כבדה, לאור החשש מפעולות טרור ראוותניות, במיוחד לאור המצאו של אלוף משנה אילן רמון.
רמון, טייס קרב בחיל האוויר הישראלי התאמן בנאס”א מאז 1998 למשימה שתוכננה במקור לשנת 2000. ואולם תקלות בתחזוקת צי המעבורות ועדיפויות גבוהות יותר לטיסות לתחנת החלל הבינלאומי אילצו את נאס”א לדחות את המשימה.
“אנחנו מקווים כי ההמתנה היתה שווה, אמר צ'ארלי הובך ממרכז הבקרה במכשיר הרדיו לאחר השיגור שעבר ללא תקלות. “בפרט אנו רוצים לברך את אילן כאשר אתה מצטרף לקהיליה הבינלאומית של טיסות החלל.
“מיליון תודות” השיב הקברניט ריק האסבנד.
בשנת 1995, הנשיא ביל קלינטון הכריז על כך שישראלי יטוס בחללית. רמון הוא אחד מעשרות אסטרונאוטים מרחבי העולם שהצטרפו לצוותי נאס”א. האחרים באו מרוסיה, קנדה, מקסיקו, צרפת, אוקריאנה, סעודיה ששלחה חבר מממשפחת המלוכה לסייע בשיגור לווין ערבי.
משימת המעבורת היא לבצע למעלה מ-80 ניסויים וארבעה טון של ציוד מחקר והיא לא תבקר את תחנת החלל הבינלאומית או את טלסקופ החלל האבל. זו המשימה המדעית הטהורה הראשונה מזה קרוב לשלוש שנים.
במסלול יתחלקו רמון וששת חבריו לשני צוותים כדי לבצע מחקרים סביב השעון במהלך 16 ימי הטיסה.
טווח המחקרים רחב, והוא כולל ביולוגיה, רפואה, הפיסיקה והטכנולוגיה. מריבתם יבוצעו במעבדת לחץ שתמוקם על סיפון המטען של המעבורת. המחקרים נחלקים לכמה קבוצות – תאי סרטן, פטריות, מכרסמים, עכבישים, דבורים ותולעי משי, כמו גם האסטרונאוטים עצמם. יהיו להם חיישנים כדי למדוד את השינויים הפיסולוגים שהם עוברים במסלול.
המדענים מקווים ללמוד כיצד להלחם בהשפעות העדר כוח המשיכה, שלאורך זמן יכולים לפגוע במערכת החיסון, להפחית את צפיפות העצם ולהחליש את השרירים.
הצוות גם יגדל פולי סויה וגבישים וישתמש בתאי הצתה כדי ללמוד על דרכים טובות לכיבוי אש בחלל.

לידיעה בסי.אן.אן

בחדשות השעה שמונה בערוץ 2 מובא גם ציטוט של מנכ”ל נאס”א שון אוקיפי שהביע הערכה לעבודה הרבה שהשקיעו סוכנות החלל הישראלית, האקדמיה והחברות הישראליות בתחום החלל על ניסוי זה, וזו לדבריו המשמעות של “לראות דברים אחרת”.

בארה”ב (17:39 לפי שעון ישראל) יחד עם שישה חברי צוות נוספים. השיגור עבר בהצלחה, הטילים ומכל הדלק ניתקו ממעבורת החלל, והיא נכנסה למסלול שבו תקיף את כדור הארץ במשך 16 יום, שבהם ישתתפו אנשי צוותה בביצוע ניסויים ובהפעלת ציוד מעבורת החלל. כל מערכות המעבורת פועלות כשורה.

לקולומביה כמה משימות מדעיות , ובהן ניסוי ישראלי לחקר השפעת האבק על היווצרות
עננים וממטרים, בדיקת השפעת תנאי הכבידה בחלל על יכולת ההתרבות של חיידקים וחקר הבזקי אור מסתוריים המופיעים בעת סופות ברקים.

השיגור היום היה הפעם ה-113 בה משוגרות מעבורות חלל לחלל והפעם ה-28 של המעבורת קולומביה. אחרי שתשלים משימה זו תוכנס קולומביה לשיפוצים, במהלכם היא תוכשר לצורך עגינה בתחנת החלל הבינלאומית. בשנים האחרונות צומצמה באופן משמעותי ההשקעה של ממשלת ארה”ב בתוכנית החלל האמריקאית ורוב המשאבים רוכזו אך ורק בבניית תחנת החלל הבינלאומית. המשלחת היוצאת לדרכה היום תהיה המשלחת הראשונה זה שלוש שנים המשוגרת לניסוייים מדעיים בלבד, ולא לצורכי תחנת החלל.

משלחת ישראלית גדולה הגיעה לפלורידה כדי ללוות את השיגור לחלל. בין היתר, הגיעו מפקדי חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו ואביהו בן נון, ונציגים נוספים של חיל האוויר, סוכנות החלל הישראלית ונציגויות ישראל בארה”ב. המשלחת הישראלית נלקחה אתמול לסיור בבסיס, וביקרה במעבורת עצמה.

ביחד עם מפקד צוות החלל ריק האסבנד, רמון היה הראשון להיכנס ולהיקשר בתוך מעבורת החלל. זאת, משום שרמון אחראי בצוות על חילוץ, במקרה של תקלה בעת השיגור.

 

הסרט משימה 107 – בשעה 22:15 בערן. 2

משימה 107
מיהו אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון? הסרט ישרטט פסיפס אנושי של רמון, ויעקוב אחר הפיכתו מטייס ומפקד טייסת בחיל האוויר, לאחד מתוך קבוצה מצומצמת – אולי הקבוצה האליטיסטית ביותר בעולם – צוות האסטרונאוטים “משימה 107”. רמון מספר, שכדי להפוך לאסטרונאוט “צריך להיות הטוב ביותר בכל מה שאתה עושה”. הסרט יוביל את הצופים אחר התפתחותו המקצועית והאישית, ויחשוף אותם לצמתים המשמעותיים שהוא עבר בשנים האחרונות: מרגע בחירתו ועד אימוניו האחרונים לקראת שיגורו הנכסף לחלל, שנדחה שוב ושוב מסיבות שונות. תסריט: טל הר-ציון. מפיק: אודי זמברג, תוצרת הארץ. שנת הפקה: 2002.
ותוספת לקוראי הידען: עורך האתר,עבדכם הנאמן, אבי בליזובסקי, הייתי יוזם הפקת הסרט ופניתי לחברת הפקות תוצרת הארץ. אני מבקש להודות לאודי זמברג, מיכאל תפוח ושמי שיינפלד, על הענותם ליוזמה. את הסרט, שביים בסופו של דבר נפתלי גליקסברג תוכלו לראות הערב. הנאה מובטחת.

 

עדכון 18:00 – השיגור עבר בשלום

השיגור התבצע בזמן המתוכנן – 17:39 שעון ישראל ועד לשעה זו, אין כל בעיות.
המעבורת הגיעה בשלום למסלול שיועד לה בגובה של 270 קילומטרים, ומחר יחלו בביצוע הניסויים. השרה לימור לבנת וראש הממשלה אריאל שרון שוחחו אתמול עם רמון והוא הבטיח הפתעה במהלך השידור שהוא יקיים מן המעבורת ביום שלישי הקרוב.
בכנס של האגודה הישראלית לתעופה וחלל שהתקיים באודיטוריום טאו בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, אמרה שרת החינוך והמדע, לימור לבנת כי תלחץ להחזיר תקציב שבוטל להמשך הניסוי הישראלי בטיסות עתידיות של המעבורת ולהמשך המחקר בארץ.
בכנס נכחו מאות צופים שראו את השיגור על מסך ענק.
עדכונים נוספים בהמשך הערב.

 

עדכון 17:00
בעוד פחות משעה תשוגר לחלל המעבורת “קולומביה” מכן השיגור במרכז החלל “קנדי” שבקייפ קנבראל בפלורידה, ועל סיפונה האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון. שעת השיגור נקבעה ל-17:39 הערב, לפי שעון ישראל. המראת המעבורת למסלול מסביב לכדור הארץ תימשך כ-8.5 דקות, המשימה כולה תארך 16 יום.
שבעת האסטרונאוטים סיימו לפני זמן קצר את התמקמותם במעבורת.
ראש סוכנות החלל הישראלית, אבי הר אבן, תיאר לגלי צה”ל מקייפ קנבראל את תפקידו של רמון בצוות המעבורת: “רמון בהתחלה הגיע לכוח בתור אסטרונאוט, או מומחה מטען שהיה אמור לבצע רק ניסוי אחד, אבל קבלנו פנייה מ'נאסא' לאפשר לו לבצע גם ניסויים אחרים ולמעשה לשמש כמומחה משימה, דבר שבכלל לא התכוונו לו, אבל יצא לטובה”.
האסטרונאוטים יצאו לכיוון המעבורת תחת אבטחה כבדה

16/1/2003

7 האסטרונאוטים, בהם הישראלי אילן רמון, יצאו ברכב כשם מלווים במסוק ובשומרים חמושים; השיגור יתחיל במועד המתוכנן – 17:39 שעון ישראל

שיגורו ההסטורי של אזרח ישראלי לחלל צפוי להתרחש היום (חמישי), ב- 17:3 שעון ישראל, אם שום דבר לא ישתבש. רמון ישוגר יחד עם 6 אסטרונאוטים נוספים על סיפונה של מעבורת החלל “קולומביה”.

בשעה שלוש לערך (שעון ישראל) יצאו שבעת האסטרונאוטים ממקום שהייתם לכיוון המעבורת, תחת אבטחה כבדה, כשרכבם מלווה במסוק ובשומרים חמושים. מפקד המעבורת ואילן רמון ייכנסו ראשונים, משום שהם בראש המחלצים אם תהיה תקלה ברגע האחרון.

כשמונה דקות וחצי אחרי השיגור אמורה המעבורת להגיע למסלול שבו תקיף את כדור הארץ. המעבורת תשוגר ממרכז החלל קנדי שבפלורידה ובמקום החלה כבר הספירה לאחור, לקראת המסע שצפוי להמשך 16 יום.

 

http://www.chron.com/cs/CDA/story.hts/page1/1736455     
   

טיסתו של רמון – ריכוז ידיעות משעות הערב
 
 
 
 
20.1.2003
 
מאת: אבי בליזובסקי
 
 
 
מעבורת החלל קולומביה ממשיכה הבוקר (שבת) במשימותיה בלי תקלות אחרי טיסה של יותר מיממה וחצי. המעבורת טסה בגובה של מאתיים ושמונים קילומטרים מעל לכדור הארץ.

מפקד המעבורת ריק הזבנד אמר הלילה כי שבעת אנשי הצוות סיימו להתארגן והם נעים בלי קושי בתוכה. בהודעות שפורסמה מטעם נאס”א נאמר כי האסטרונאוטים מבצעים את הניסויים הראשונים מתוך עשרות הניסויים המתוכננים. בין היתר הפעיל אילן רמון בסיוע חבריו את המצלמות של תוכנית בדיקת האבק בשמי המזרח התיכון. עם זה גילו צילומים ראשונים כי עננים באזור יקשו לזהות סופות אבק מן החלל בימים הקרובים.

בניסוי אחר שעשו האסטרונאוטים מאז שיגורם הם הצליחו לגדל גידול סרטני גדול בתנאים של חוסר משקל. מטרת הניסוי לברר דרכים של טיפול גנטי בגידולים בבלוטת הערמונית ובמעי הגס.

הבי.בי.סי הקדיש אייטם לסיקור החדשותי בארץ של מעבורת החלל ביום חמישי. “האיש הרגוע ביותר היה אילן רמון, אלוף משנה וטייס קרב. האתר הבריטי מדגיש את אמצעי הבטחון הרביםש ננקוט לרבות החיילים הרבים, כלבים שאומנו להריח חיומרי נפס ומטוסי קרב שהובאו עקב נוכחותו של רמון ביחד עם משלחת של 300 אנשים מישראל.
לידיעה בבי.בי.סי

 

בנאס”א מברכים על שיגור מוצלח, אילן רמון החל במחקר בחלל

הודעה לעיתונות של סוכנות החלל הישראלית

אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, החל את מלאכתו בחלל לאחר שיגור מוצלח של המעבורת “קולומביה”. אילן רמון אף יצר קשר עם מרכז הבקרה ביוסטון ואמר: “אני גאה להיות הישראלי הראשון שטס לחלל”.

רמון וצוות המעבורת נמצאים כעת כ 275 ק”מ מעל כדור הארץ. הם מקיפים אותנו פעם בשעה וחצי לערך ויבצעו 256 הקפות של הכדור בטרם ישובו, ב1 בפברואר.

משימתה של “קולומביה” היא משימת המחקר הראשונה שמבצעת נאס”א מזה כשלוש שנים. מאז 1998 הוקצו רוב משימותיהן של מעבורות החלל לטובת פרויקט תחנת החלל הבינלאומית, כאשר נשאו אל התחנה וממנה צוותי אסטרונאוטים מחליפים, אספקה וחלקים של התחנה הנבנית אט אט בחלל.

במשימה הנוכחית הופקע תא המטען של המעבורת לטובת מעבדה משוכללת בה ייבצעו אנשי הצוות כשמונים ניסויים הקשורים ברובם לחקר המיקרו גרביטציה, היעדר כוח הכבידה. בין הניסויים גם הניסוי הישראלי שמטרתו לחקור סופות אבק מעל המזרח התיכון ואת השפעותיהם על מזג האוויר והתחממות כדור הארץ. במהלך 16 ימי השהייה בחלל ינוהלו הניסויים בשתי משמרות כאשר הצוות כולו מחולק לשני צוותים, כאשר הצוות “האדום” עובד, הצוות “הכחול” נח ואז מתחלפים. בימים האחרונים אף הונחו האסטרונאוטים מהצוותים השונים לישון בשעות שונות, כדי להרגיל אותם לעבודה שונות.

נאס”א)
אילן רמון – בקרוב השעון

מאת: מערכת וואלה!

האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, שהמריא ביום חמישי לחלל הצית את רגש הפטריוטיות הישראלית ולא פסח גם על זה של גופים מסחריים המבקשים לגזור קופון על חשבונו.

מלון “עץ הזית” בירושלים החליט לקרוא לסוויטה במלון – “סוויטת אילן רמון”, והודיע כי ישמח לארח את האסטרונאוט ומשפחתו, כשיחזרו לישראל, כאורחיה הראשונים של מערכת החדרים. סוויטת רמון שוכנת אחר כבוד בסמיכות ל”סוויטת בגין” ו”סוויטת המלך חוסיין”.

בחברת “אמריקן קומפורט” החליטו כי האסטרונאוט סובל מאי נוחות במעבורת החלל “קולומביה”, למרות מצב אפס הכבידה. בחברה החליטו להעניק לו במתנה כורסת מסאז' מתוחכמת עם חיבור לטלפון, כדי שיוכל בשובו מן המסע המפרך לנוח, להתפנק ממסאז' ולשוחח עם כל קרובי המשפחה והחברים.

גם חברת “שעוני עדי” החליטה לציין את האירוע ההיסטורי בשעון מיוחד שעליו איור של חללית, ראשי התיבות של האסטרונאוט (א.ר) ותאריך שיגור החללית – 16.1.03.

בערוץ הטלוויזיה החדש “תכלת” (ערוץ היהדות) הוחלט להציע לאילן רמון להנחות תוכנית אירוח שבועית, שתעסוק בישראלים שהתפרסמו בעולם בתחומים שונים. בערוץ מציינים, שהתוכנית תעלה לאוויר רק בתחילת חודש יוני, ולכן יהיה זמן להמתין לתשובתו של רמון.
 
 
      
   

 המעבורת נישאת על גבי לוגיסטיקה מסובכת  
  
16.1.2003
 
מאת: אבי בליזובסקי 
מעבורת חלל היא כלי מורכב. רק תחשבו כמה מאגרי נתונים דרושים כדי לקטלג את מאות אלפי הרכיבים שלה, כדי לדעת מתי הוחלף כל חלק, ולאתר תקלות בטרם יגרמו לאסון.
בנוסף, מועסקים מחשבי על ברחבי העולם בנסיון לפענח את הממצאים שאוספים מכשירים מעשרות הניסויים המתבצעים בטיסה ממוצעת. חישבו על חדר הבקרה ביוסטון בעל המסכים הענקיים. חישבו על הממשקים שמביאים כל פיפס מהמתרחש במעבורת אל מיליוני גולשים באינטרנט ואל מיליארד צופי טלוויזיה.
כל הציוד הזה, ביחד עם אלפיים טון דלק, מאות עובדים ולוגיסטיקה עצומה והכנות של שנתיים לפחות נועדו לשרת שהות של עשרה ימים עד שבועיים בחלל, של צוות בן שבעה אסטרונאוטים.
הטיסה של אילן רמון שיוצאת הערב לדרכה היא הוכחה להתקדמות האנושית. בפרויקט אפולו הגיעו האסטרונאוטים לירח עם כוח מיחשוב של מחשב כיס. היום מקבלים האסטרונאוטים את ההוראות המעודכנות לביצוע בבוקר כל יום עבודה ב… דואר אלקטרוני. למי שרוצה לדעת, כתובת הדואר היא כתובת שנאס”א שומרת בסוד ונותנת אותה רק למשפחתו.
נחזיק אצבעות לרמון. השיגור צפוי לכל המוקדם לשעה 17:39
 
 

     
   

ביקורות טלוויזיה על שיגורו של אילן רמון 
 

 18.1.2003 
  
השיגור בערוץ .1 מצפייה בסיקור בטלוויזיה אפשר היה לחשוב שנפל דבר

הציטוטים הללו מובאים כאן בעיקר כדי להוכיח שהמציאות חזקה מכל נסיון של מבקר כזה או אחר לכפות עליה.
כולנו אילן רמון

האם שיגור אסטרונאוט ישראלי לחלל הוא מאורע חשוב?
אין זה משנה כלל וכלל

חנוך דאום, מעריב

הו אילן רמון, הו קולומביה אהובתי, גאוות עמי, מי יתנני אש בחלצייך. עוף רמון, חתוך את השמים, וכאשר תהיה למעלה, הבט לגויים בלובן של העיניים וקרא בקול גדול: עם ישראל חי. עם ישראל רואה אותי כעת בטלוויזיה. עם ישראל השתגע.

האם מסך תכול שבמרכזו כתם לבן הוא מחזה טלוויזיוני שמישהו מוצא מרתק באמת?
האם הניסוי המדעי של החנונים מכיתת המדע באורט מרגש את הפופיק של העם היושב בציון? האם השאלה כיצד יעשה רמון את צרכיו בימים הקרובים מצדיקה דיון פומבי עם צוות מיוחד ממכון ויצמן? האם לאחר משחק מקדים של חמש שנים לא ניתן היה לצפות לקצת יותר מרגע הפליטה? ברגע שיעקוב אילון, יונית לוי, ודוד ויצטום החלו לשדר את המאורע בשיגור חי, השאלות הללו הפכו בלתי-רלוונטיות.

זהו כוחו המופרך של המדיום, השולט בהמונים בעורמה: השילוב בין שידור חי ורב ערוצי לבין ספירה לאחור של משהו (לא משנה אם זו ספירה לאחור לשיגור אילן רמון או ספירה לאחור להצגת מועמדי רשימת צומת לכנסת. העיקר שיהיה תשע, שמונה, שבע, שש) מכניס לגרוב גם מדינה עמוסת צרות כשלנו.

האם שיגור אסטרונאוט ישראלי לחלל הוא מאורע חשוב? אין זה משנה כלל וכלל: פחות משמאורע חשוב משודר בכל הערוצים בשידור חי, מאורע המשודר בכל הערוצים בשידור חי הוא מאורע חשוב. שליטתה המוחלטת של הטלוויזיה בחיינו היא שהפכה אמש את מעבורת החלל הכעורה לערגתנו האסתטית, ואת אילן רמון לדוד המקסים שמעולם לא היה לנו. לפני חמש דקות לא ידענו מהי מעבורת. עוד חמש דקות לא נבחין בין נאס”א לצ'סק”א. עכשיו כולנו אילן רמון.
טרמפיסט סמלי לגלקסיה

מאת רוגל אלפר, הארץ

סיקור שיגור המעבורת “קולומביה”

שיגור מעבורת לחלל הוא שגרה, לא חדשות. אילן רמון לא הטיס את המעבורת. משימותיו בחלל דורשות מיומנות, אך לא של טייס קרב. ימי הילת האסטרונאוט כיחיד סגולה שקורץ מ”החומר הנכון” – כשם ספרו של טום וולף, שתיעד את שנותיה הראשונות של תוכנית החלל האמריקאית ושעובד לסרט – חלפו מזמן. זה עשרות שנים אסטרונאוטים אינם גיבורי תרבות באמריקה. כמו מדענים, הם עושים את מלאכתם באלמוניות. רבים מהם כלל אינם טייסים. לטיסה הזו הצטרף רמון כטרמפיסט. הוא לא אסטרונאוט במובן שניל ארמסטרונג או באז אולדרין, מ”אפולו ,”11 היו אסטרונאוטים. אפשר היה להכשיר ישראלים רבים לנהל את הניסויים שהוא מופקד עליהם.
השיגור ה-113 של מעבורת חלל לא היה אירוע הרואי או ייחודי. ממילא רשמה תוכנית החלל הישראלית הישגים גדולים וישראליים יותר, כגון שיגור לוויין תוצרת כחול-לבן. תפקידו של אילן רמון בסיפור הזה סמלי בלבד. סמל פטריוטי, מודל לחיקוי, גיבור תרבות – הישראלי הראשון בחלל. מבצע השידורים החיים למן שעות אחר הצהריים בכל ערוצי השידור היה חסר פרופורציות, מתלהם ומנופח. ערוץ 10 מצא לנכון להציב מהבוקר, בפינה השמאלית העליונה של המסך, שעון שהציג את הספירה לאחור ל”שיגור”. היכונו.

בחצי השעה האחרונה דנו הכל בהשתתפות רמון בהפצצת הכור בעיראק. אפילו השואה שורבבה לשיחה. ההקשר אוטומטי: ישראלי בחלל זה מפגן של עוצמה ישראלית ויהודית, משהו להתאחד סביבו ולהתגאות בו, חג לאומי. קישור נוסף: הניסיון לבנות בתודעה הציבורית את חיל האוויר כחיל-חלל שפועל נגד אויבי המדינה גם מחוץ לאטמוספירה, לעורר את מיטב הנוער להירתם למשימה, להמחיש את שיתוף הפעולה עם אמריקה, להחדיר בצופים אמונה כי טיסת רמון משפרת את מצבה האסטרטגי של ישראל.

ילד מחונן שהתראיין אצל ירון לונדון בערוץ 10 חיווה דעתו כי מעתה, אחרי השיגור, יחדלו מדינות העולם לבקר את ישראל ויקבלוה כחברת כבוד במשפחת העמים. איש לא טרח לתקנו, אך טעותו מובנת. טיסה לחלל היא פסגת הטכנולוגיה והשאפתנות האנושית, ומצפייה בסיקור בטלוויזיה אפשר היה לחשוב שנפל דבר. רמון טס לחלל, רמון מסמל את ישראל כולה, משמע עם ישראל טס לחלל. הערוצים יצרו את הרושם המעוות שמדינה שלמה עוצרת נשימתה לקראת השיגור ופורצת בשאגות שמחה במהלכו. יושבים בבתיהם אנשים מוכים וחבולים, למודי פיגועים ופחד, מיתון ואבטלה, קיצוצים ומסיכות אב”כ, ומתבקשים להרים ראש, להעלות מוראל, להתרגש, לנוכח אירוע שמנותק מחייהם ואינו משפיע עליהם. הטלוויזיה התגייסה לשכנעם כי דרך הביוגרפיה הסמלית של רמון מוליך קו ישר מהפצצת הכור בבגדאד, ואף מהקמת המדינה לאחר השואה, להמראתו במעבורת. במלים פשוטות, זה עוד ניצחון צבאי ולאומי לישראל. צעד קטן לרמון, ניתור ענק לעם היהודי.

הפיקציה הזו, הפארסה התקשורתית, היתה נמנעת לו שמרו הערוצים על אמת מידה והתייחסו לשיגור כצעד קטן למדינה. אלא שאז גם היה הולך הסיפור. בלי ההקשר הסמלי הרחב – טייס הקרב, חיל החלל, הכור בעיראק, היחסים המיוחדים עם המעצמה העולמית וכו' – זו ידיעה חדשותית חשובה, לא “סיפור”. ההיסטוריה תחזיר הכל לפרופורציות. בעוד 10 שנים תככב השאלה “מי היה הישראלי הראשון בחלל?” בשעשועוני טריוויה בטלוויזיה, ורוב המתמודדים ימשכו בכתפיהם וינחשו: “חיים רמון?”

 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.