מחקר: דגי הליצן יכולים לשנות את מינם

כוכב הסרט "מוצאים את נמו" לא היה צריך לגדל את בנו לבד; מדענים גילו כי הדגים האקזוטיים שומרים על מבנה חברתי קבוע, ומשנים מינם, גודלם ותפקידם בהתאם לצורך

דג ליצן וידידה.

מי שהספיק לצפות בסרט "מוצאים את נמו" ודאי נשבה בקסמו של הגיבור הבלתי מעורער של הסרט, הדג מרלין הצבעוני, המשתייך לקבוצת השושנונים, הידועים גם בכינויים "דגי הליצן" (CLOWN FISH).
עכשיו מתבררים כמה פרטים מעניינים על דג המחמד, שהפך ללהיט בכל אקווריום שמכבד את עצמו בארה"ב. מתצפיות שערכו מדענים עולה כי הדגים חיים במבנה חברתי מורכב ו"מדויק" בטבע. אם אחד מהדגים הדומיננטים הבוגרים נעלם מהזירה (נאכל, מת או פשוט עובר לקבוצה אחרת) הגודל, הסטאטוס ואפילו מינם של דגים אחרים בקבוצה משתנים במהירות, כדי לשמור על הסטאטוס קוו.

"אם הנקבה בקבוצה מתה, אחד הזכרים משנה את מינו והופך לנקבה", אמר הביולוג פיטר בוסטון, מאוניברסיטת קונל. "הזכר הכי לא מפותח, הופך פתאום למרביע הגדול מכולם". תופעת שינוי המין, אגב, מוכרת גם בקרב מינים נוספים של דגים.

המחקר על דגי השוניות האקזוטיים, הנקראים על שם הצבעים הנועזים שלהם, הופיע ב-10/7/03 בכתב העת "NATURE".

השושנונים (Clownfish) מתייחסים למבנה החברתי של הקבוצה שבה הם חיים ברצינות רבה. כדי לשמור על המבנה החברתי הם ישנו את גודלם במהירות עצומה ואף את מינם מזכר לנקבה; כך עולה ממחקר שביצע חוקר מאוניברסיטת קורנל שבניו יורק. לטענת עורך המחקר, ד"ר פיטר בוסטון, העובדה שבמקרה של השושנון הגודל כן קובע, נועדה לשמר מבנה חברתי המסייע להם לשרוד בהרמוניה.

השושנון הוא דג קטן יחסית, שאורכו כ-3.5 סנטימטרים. הוא ידוע כאחד הדגים הצבעוניים החיים בשוניות האלמוגים, ומאופיין בצבע כתום זוהר, המקושט בלבן ושחור. הוא זכה לשמו בגלל היחסים הסימביוטיים שהצליח לפתח עם שושנות ים. השושנון מתחבא בתוך השושנה שלה זרועות ארסיות, כשהוא נרדף על ידי אויביו ומצליח לפתח עמידות כלפי ארס זה. החוקרים עדיין לא הצליחו לגלות את המנגנון המדויק המאפשר לו לחמוק מעקיצות השושנה.

ד"ר בוסטון נסע לגינאה החדשה כדי ללמוד את השושנונים שחיים בשוניות האלמוגים. לאחר שחקר כ-100 קבוצות שושנונים גילה כי המבנה החברתי שלהם קפדני ומדויק. כל קבוצה מורכבת משושנון זכר ושושנון נקבה שעוסקים במלאכת הרבייה, ולצדם עד ארבעה שושנונים נוספים שאינם קשורים ברבייה. המדרג החברתי בתוך הקבוצה קשור קשר הדוק לגודל השושנון. הנקבה היא הדומיננטית בקבוצה, ולכן היא הגדולה מכולן. הזכר, שעוסק ברבייה, מדורג מספר 2 וגודלו כ-80% מגודלה של הנקבה. ארבעת השושנונים הבאים בתור, גם הם מדורגים וגודלו של כל אחד מהם כ-80% מהדג שנמצא גבוה יותר במדרג החברתי.

אסטרטגיה למניעת קונפליקטים

ד"ר בוסטון בדק כיצד משנים הדגים בקבוצה את תפקידם החברתי, כשאחד החברים נעלם. לשם כך הוא העלים את הנקבה מהקבוצה. במאמר שהתפרסם במגזין "Science" מתאר בוסטון כיצד הדגים הנותרים החלו משתנים, כדי להתאים את עצמם למצב החדש. תחילה גדל הזכר שעסק ברבייה במהירות והגיע לגודלה של הנקבה. אחר כך הוא החליף את מינו מזכר לנקבה. השושנון הגדול ביותר מבין ארבעת השושנונים שלא קשורים לרבייה (מספר שלוש בהיררכיה הקודמת) גדל גם הוא ותפס את מקומו של הזכר. גם חלק מהשושנונים הנותרים גדלו בהתאמה.

לדברי ד"ר בוסטון, יכולתם של השושנונים לשלוט בגודלם מסייעת להם להימנע מחיכוכים חברתיים בקבוצה. כך, לדוגמה, השושנונים שאינם עסוקים ברבייה יודעים שיש סיכוי שיום אחד הם יטפסו במדרג החברתי. מאידך, השושנונים שקשורים ברבייה צריכים לשמור כל הזמן על חבריהם לקבוצה כדי שלא יגדלו מדי. "מצאנו שאם דג הגיע לגודל שאיים על הדג שדרגתו גבוהה יותר, הוא סולק מיידית מהקבוצה", אמר בוסטון.

בראיון למגזין "New Scientist" תיאר בוסטון את הסיבה האבולוציונית למנגנון היוצא דופן של השושנונים: "הוא נועד למנוע קונפליקטים חברתיים בתוך הקבוצה הקטנה. הפרטים מבלים יחד תקופה ארוכה (עשרות שנים) וכך הם יכולים לחיות בהרמוניה".

מחקר: דגי הליצן יכולים לשנות את מינם

14/7/03

מי שהספיק לצפות בסרט "מוצאים את נמו" ודאי נשבה בקסמו של הגיבור הבלתי מעורער של הסרט, הדג מרלין הצבעוני, המשתייך לקבוצת השושנונים, הידועים גם בכינויים "דגי הליצן" (CLOWN FISH).
פרסומתעכשיו מתבררים כמה פרטים מעניינים על דג המחמד, שהפך ללהיט בכל אקווריום שמכבד את עצמו בארה"ב. מתצפיות שערכו מדענים עולה כי הדגים חיים במבנה חברתי מורכב ו"מדויק" בטבע. אם אחד מהדגים הדומיננטים הבוגרים נעלם מהזירה (נאכל, מת או פשוט עובר לקבוצה אחרת) הגודל, הסטאטוס ואפילו מינם של דגים אחרים בקבוצה משתנים במהירות, כדי לשמור על הסטאטוס קוו.

"אם הנקבה בקבוצה מתה, אחד הזכרים משנה את מינו והופך לנקבה", אמר הביולוג פיטר בוסטון, מאוניברסיטת קונל. "הזכר הכי לא מפותח, הופך פתאום למרביע הגדול מכולם". תופעת שינוי המין, אגב, מוכרת גם בקרב מינים נוספים של דגים.

המחקר על דגי השוניות האקזוטיים, הנקראים על שם הצבעים הנועזים שלהם, הופיע ב-10/7/03 בכתב העת "NATURE".


לידיעה באתר החדשות של יאהו

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. פשוט מדהים. חיות מדהימות ו"פרימיטיביות" שעושות משהו שבני האדם ה"מפותחים" לא מסוגלים לעשות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן