סיקור מקיף

חוקרים בטכניון, ת”א ובן גוריון יוכלו לקבל שעות ענן למחקרים הדורשים מיחשוב עתיר ביצועים

מיקרוסופט תציע על חשבונה עד 180,000 שעות ענן בחינם לכל מחקר שייבחר לתוכנית

מיחשוב ענן. איור: shutterstock
מיחשוב ענן. איור: shutterstock

מיקרוסופט הודיעה על השקת תוכנית Azure for Research בישראל, שבמסגרתה תממן החברה שירותי ענן למחקרים מדעיים עתירי ביצועים. בימים אלה מקיימת החברה הדרכות לחוקרים בשלושה מוסדות מחקר במטרה לעודד הגשת מועמדויות לתוכנית בטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.

תוכנית Microsoft Azure for Research היא תוכנית גלובאלית. עד היום אושרו בתוכנית 360 מחקרים במוסדות מחקר מובילים ברחבי העולם. המחקרים מתפרסים על פני תחומים מדעיים מגוונים וביניהם: ביוטכנולוגיה, פיסיקה, כימיה, הנדסה אזרחית, אקלים, מדעים אורבאניים, אקולוגיה ועוד.

עם השקת התוכנית בישראל הזמינה מיקרוסופט מאות מדענים להגיש את מועמדותם וליהנות ממשאבי מחשוב גדולים הנחוצים למחקרים מסוג זה, לדוגמה עד 180,000 שעות ענן ו- 20 טרה בייט אחסון לכל מחקר שיעמוד בקריטריונים של התוכנית ויאושר.

פלטפורמת הענן Azure של מיקרוסופט תספק לחוקרים יכולות עיבוד וניתוח גבוהות של כמויות נתונים אדירות הנצברות במחקרים, תוך שימוש בטכנולוגיות עיבוד רבות עוצמה. כסביבה פתוחה, היא תאפשר לכל חוקר להשתמש במגוון רחב של שפות פיתוח כולל: Java, PHP, Node.js, Python וכן Microsoft .NET. כמו כן תומכתAzure בסביבות מגוונות כמו: Linux, Hadoop ועוד.

יורם יעקובי, מנכ”ל מרכז המו”פ של מיקרוסופט בישראל: “שירותי הענן עשויים לשדרג את יכולות המחקר של האקדמיה הישראלית, להאיץ מחקרים, לשפר איכויות ולהוזיל את עלותו של כל מחקר. יכולות עיבוד גבוהות הדרושות עבור ניתוח כמויות אדירות של מידע (ביג דאטה) או ‘מחשוב עתיר ביצועים’ (HPC) הן כיום יקרות מאוד, מחייבות השקעה תשתיתית ואינן זמינות בכל רגע נתון. שירותי הענן מציעים חלופה רבת עוצמה, זולה, גמישה וזמינה לכל צורך. אני רואה בהשקת התוכנית בישראל נדבך חשוב בשיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, שהוא רב ערך לשני הצדדים”.

פרופסור דוד הורן, אוניברסיטת תל אביב, יו”ר הוועדה המייעצת לתשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה: “מפת הדרכים לתשתיות מחקר מרכזיות שות”ת פרסמה בתחילת 2014 כללה הקמת יחידת שרות למחשוב ענן. התרומה של מיקרוסופט מאפשרת פעילות אקדמית באותו כוון שהוצע על ידי מפת הדרכים. מטרתנו היא לעודד שימוש בתשתיות ענן לצורך מחשוב עתיר ביצועים ואנחנו מברכים על כל תוספת משאבים שתעזור להגשים מטרה זו. שימוש בתשתיות ענן עשוי להרחיב את טווח האפשרויות של חוקרים בישראל, ולהעמיד לרשותם יכולות מחשוב שנמצאות מעבר לפוטנציאל של מרכזי המחשוב התוך- אוניברסיטאיים”.

3 תגובות

  1. אבי, תתפלא, אבל הפרויקט World Community Grid בעל ביצועים של בערך 413.240 TFLOPS. אם אתה בעניינים, אתה אמור להבין שמדובר בעוצמה שלא מביישת מחשב על.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.