כך עולה ממחקר של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ת”א בראשות פרופ’ מיכאל עובדיה
לקינמון יש תכונות ריפוי למחלת האלצהיימר. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים בראשותו של פרופ’ מיכאל עובדיה מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב במחקר היו שותפות כמה מעבדות בפקולטה לרבות מעבדותיהם של פרופ’ אהוד גזית סגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח, פרופסור דני סגל וד”ר דן פרנקל.
לאחר שבעבר גילה פרופ’ עובדיה כי חומר פעיל הנמצא בתוך צמח הקינמון יש תכונות המעכבות פעילות וירוסים בעלי מעטפת כדוגמת וירוס השפעת, הסתבר שאותה תכונה של חומרים בעלי בליעה גבוהה של קרינה אולטרה-סגולה, עשויה גם לסייע בעיכוב התחברות מולקולות עמילואידיות לשרשרת אחת ארוכה כפי שקורה במחלת האלצהיימר בה נוצרים סיבים של עמילואידים הגורמים למשקעים במוח ולהרג תאי העצב.
המחקר נערך בשני שלבים. בשלב ראשון ניסו החוקרים לבחון במבחנה את יכולת החומר לעכב את יצירת הסיבים והסתבר להפתעתם שהוא מפרק גם את מולקולת הביניים הגדולות שאחר כך מתחברות לסיבים ויתרה מכך, הסתבר שהחומרים שמוצו מהקינמון, גם מתקנים את המצב רטרואקטיבית, כך שאם וכאשר החומר יהפוך לתרופה, הוא יוכל לסייע גם בתיקון המצב לאחר שכבר נוצרו הסיבים.
בשלב שני ניסו החוקרים את החומר על מודלים של חיות ניסוי החולות באלצהיימר – זבובים שהוזרק להם גן הגורם לאלצהיימר ועכברים טרנסגניים שיש להם חמש מוטציות הגורמות לתופעות חזקות של מחלת האלצהיימר. בשני המקרים גורמת מחלת האלצהיימר לקיצור תוחלת החיים ולהפחתת הפעילות של בעל החיים. מתן קינמון לזבובים באוכל ולעכברים במים, הפכה התנהגות אותם בעלי חיים דומה לזו של בני מינם הבריאים, הן מבחינת אורך החיים והן מבחינת הפעילות.
מדוע דווקא הקינמון? לפרופ’ עובדיה יש תשובה מפתיעה. לפני כחמישים שנה בהיותו נער הוא זכה בתואר סגן חתן התנ”ך הארצי לנוער. אחת השאלות עסקה בהרכבה של משחת שמן הקודש שהיו הכוהנים מורחים לפני הקרבת הקורבנות. “היה לי בלאק אאוט ולא הצלחתי להזכר, ממש עם הגונג נזכרתי בפרשת כי תישא ובהרכב. מאז אני נזכר כל פעם שאני מגיע לפרשה הזו. ויום אחד היתה לי תובנה שאולי היה הגיון לספק לכוהנים הגנה מפני הזיהומים הקשים שמקורם בבעלי החיים המתים ובדם שלהם. מכיוון שרוב המרכיבים של המשכה אינם ידועים היום (מקל בושם לדוגמה) התמקדתי בקינמון. ואכן הצלחנו לבודד ממנו חומר בעל תכונות רפואיות חשובות.”
כמה קינמון צריך לאכול כדי לזכות בהגנה מפני אלצהיימר?
פרופ’ עובדיה: “כאן יש בעיה, בתוך הקינמון יש גם חומרים הרעילים לכבד, ולכן ניתן לספוג מהם עד 6 גרם ליום. ואולם כדי להינות מהיתרונות הרפואיים צריך לצרוך עשרות גרמים ליום לפחות, הדבר מתחיל להיות מסוכן. לכן פיתחנו שיטה למצות את החומר הפעיל מתוך הקינמון ולסלק, עד כמה שניתן, את החומרים הרעילים.” פרופ’ עובדיה שנחשב מומחה לארס נחשים, החליט לעשות איפוא שינוי כיוון לחקר תכונות הקינמון.
אוניברסיטת תל-אביב הגישה בקשת פטנט על החומר באמצעות חברת רמות. ממצאים ראשוניים מהמחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Plos one.
13 תגובות
מצאתי קינמון אמיתי צליאני בחנויות התבלינים בלוינסקי. מחירו פי 10 מקינמון סיני 50 שח ל 100 גר’
כדאי להתארגן וליבא ביחד . קינמון זה קל מאוד
צריך למצוא מקור אמין
אני בשוק. עד היום אני חושבת שהקינמון עוזר.
ותודה לתגובות של הציבור.
איך ניתן להבדיל בין הקסיאה לצילוני -אבקה. לא רוצה לבטוח במה שהמוכר אומר לי,
תודה
מאוד קשה לצרוך קינמון באבקה. הרבהיותר קל להשתמש בשמן האתרי קינמון.
אני מצחצחת שיניים כל בוקר עם שתי טיפות שמן קינמון ושתי טיפות ערער. זה עושה פלאים לחניכיים בעיתיות וגם שומר על רייח פה.
בהמשך לכתבה בנוגע לתגלית של פרופסור מיכאל עובדיה ולהתייחסותו לנזקים שעלולים לנבוע לתפקודי הכבד משימוש ממושך בקינמון.
ברצוני להביא לידיעתך שעל פי בדיקתי האישית והמוגבלת, רוב הקינמון שנמכר בארץ (כנרה כול הקינמון) אינו קינמון “אמיתי” אלא תוצר של עץ הנקרא קסיה:
cassia
שמקורו בסין, אינדונזיה והודו. עץ זה אכן מכיל חומר רעיל בשם קומרין:
coumarin
שעלול לגרום לנזק מצטבר בכבד. הקינמון האמיתי ששמו אכן:
Cinnamon zeylanicum
מקורו בסרילנקה בלבד, הוא יקר יותר ולמיטב ידיעתי אינו מיובא לארץ. כל ניסיונותי לאתרו נכשלו ולבסוף יבאתי אותו לעצמי באופן אישי.
על פי בדיקתי האישית והמוגבלת, קינמון זה אינו מכיל את החומר הרעיל וניתן להשתמש בו בביטחון.
באירופה זה הסוג היחידי שמותר לשימוש בשם במסחרי “קינמון”.
ניתן להבחין בין שני מינים שונים אלה רק במצב של מקלות קינמון, באבקה כמובן שהם נראים אותו הדבר.
ניסית לצרף תמונה אך לא הצלחתי, אז הקינמון האמיתי הוא זה שנראה כמו סיגר, הקסיה ניראת כמו צינור חלול – זה מה שנמכר בארץ.
אני מציע לכל מי שמתכוון להשתמש בקינמון בכמויות ובאופן קבוע – לבדוק בעצמו היטב את הנושא.
כנראה שהחומר הפעיל הוא פולי פנול, במידה וזה נכון ישנם תבלינים בעלי שיעור פוליפנולים גבוה יותר שאינם יקרים להפקה כמו קינמון.
כדי לחפש את אותם פוליפנולים בצמחי תבלין כמו אוריגנו למשל.
אני מכיר שמשתמשים בחומר הפעיל מקינמון לבעיות סכרת ואינסולין בשם
polyphenol type-A polymers
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14709014
יש הרבה מוצרים ברשת שקשורים לזה.
האם מדובר באותו החלק של הקינמון ?
סבא שלי היה הופך היום לאדם מאושר. וכמי שעזר להרבה מאוד אנשים טרם מדינה וטרם אנטיביוטיקה, הנה משהו נוסף שהוא אמר על הקינמון: כשהוא אפוי בעוגות הוא לא שווה שום דבר, רק נותן טעם, אבל אם אוכלים אותו עם תפוח עץ מגורר, אז הוא מועיל לחוכמה ולזכרון, כי התפוח מבטל את הרעל. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל לא אתפלא אם בעוד כמה שנים המדענים יוכיחו גם את זה.
עכשיו ברור לי למה לקינמון יש טעם של תרופה.
כאשר יזוהה החומר הפעיל יצטרכו לייצר אנאלוג לחומר הטיבעי ולשווקו כתרופה.
כמובן שתרופה לא תופק מקליפות עץ הקינמון.
הסיפור על כוהנים וקטורת בהקשר מדעי נשמע מגוחך ואנקדוטי.
ההישג הסטטיסטי יחד עם לימוד המיכניזם נשמע צנוע ואמיתי יותר.
אני מקווה שההישג יפותח לבסוף לתרופה חיונית למחלת האלצהיימר הקשה והמייסרת.
הרבה פתרונות לליקויים טבעיים מצויים בחומרי טבע ומחכים לחשיפה מדעית.
מדהים, פעם ראשונה שאני שומע סיפור על מישהו שהצליח לקבל רעיון פורה מהתנ”ך.
הקינמון Cinnamomum zeylanicum הוא עץ (נדיר) שגדל באזורים משווניים ,
מקורו בציילון / סירילנקה ,
התבלין הוא קליפת הגזע והענפים (גולמית או תחונה) ,
במקומות בהם מופק התבלין מקלפים את העצים לסרוגין כדי לא לפגוע בעץ,
בגלל הקילוף מקבלת הקליפה את הצורה הגלילית האופינית,
כל “סבתא” יודעת כי הקינמון משמש חומר משמר ודוחה עובש ,
מיצוי החומר הפעיל והפרדתו מה”רעלנים” דורש כמויות עצומות של קליפות מהעץ,
מה שמעורר ספק בכדאיות ההפקה מול הסכנה לעצים .
קינמון מוסיף המון