סיקור מקיף

באונ' ת"א מנסים לגדל חזה עוף בתרבית

אמא, הבטחת לנו עוף משובט: חוקרי המעבדה להנדסת רקמות בתל אביב, בדרך לייצור בשר עוף מלאכותי – אתגר שככל הידוע איש עדיין לא עמד בו. הם ינסו גם להתגבר על שורה ארוכה של קשיים טכניים הכרוכים בגידול רקמה תלת מימדית

פתרון לבעיות הרעב בעולם? רקמת שריר מהונדסת בתרבית. צילום באדיבות המעבדה להנדסת רקמות, אונ'' ת"א
פתרון לבעיות הרעב בעולם? רקמת שריר מהונדסת בתרבית. צילום באדיבות המעבדה להנדסת רקמות, אונ" ת"א

אוכלוסיית כדור הארץ גדלה במהירות, הביקוש למזון עולה בהתאם, והמחיר הסביבתי והכלכלי של אספקת מזון מן החי מאמיר כל העת. כדי להתמודד עם הבעיות האלה מנסים חוקרים מאוניברסיטת ת"א לפתח שיטה לגדל חזה עוף – במעבדה. החוקרים מבקשים לקחת תאי שריר של עוף, לגדל אותם בתרבית ולייצר חזה עוף שגדל בצלחת – בלי תרנגולת. את המחקר יזמה העמותה לחקלאות מודרנית, המבקשת לצמצם את התלות במזון מן החי, והיא מממנת כעת מחקר היתכנות, שיבחן אם אכן אפשר לגדל תרביות עוף כאלה. "בהנחה שיום אחד – הרחק בעתיד – אכן יהיו לנו קווי ייצור של חזה עוף או כל בשר אחר ממקור של הנדסת רקמות, זה כמעט כמו ליצור מזון יש מאין" אומר ראש צוות המחקר, פרופ' עמית גפן, מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית. "כשמחזיקים תאים בתרבית ונותנים להם להתחלק ולהתרבות, הביולוגיה נותנת לנו מקור שהוא כמעט בלתי נדלה למזון".

קשיים רבים

לפני כשנתיים ייצרו חוקרים מהולנד את ההמבורגר הראשון שגדל בתרבית מעבדה. עלותה של הקציצה היחידה הגיעה לרבע מיליון לירות סטרלינג. המחיר הגבוה הוא רק סוגיה אחת שעמה מתמודדים חוקרי המעבדה להנדסת רקמות בתל אביב, בדרך לייצור בשר עוף מלאכותי – אתגר שככל הידוע איש עדיין לא עמד בו. הם ינסו גם להתגבר על שורה ארוכה של קשיים טכניים הכרוכים בגידול רקמה תלת מימדית (ראו איור 2). תאים רגילים גדלים בתרבית בשכבה אחת, וכדי ליצור רקמה של ממש, יש ליצור מעין שלד המאפשר גידול רקמה בעלת נפח, וכן להפעיל לחץ מכאני (כמו למשל מתיחה) כדי לקבל רקמה דמויית שריר. נוסף על כך, יש למצוא את התנאים האופטימליים לגידול מהיר של התאים, בלי לאבד תכונות חשובות שלהם. החוקרים גם ינסו לצמצם ככל האפשר את התלות בגורמים אחרים מן החי.

כיום, למשל, משתמשים בסרום של בעלי חיים כמקור מזון עיקרי במצע הגידול של תרביות תאים כאלה. החוקרים ינסו לחפש תחליף לסרום הזה, או לבודד את מרכיביו העיקריים כדי למצוא להם מקור אחר. גורם חשוב נוסף בתרביות תאים הם פקטורי גדילה – חומרים טבעיים המעודדים את התרבות התאים. כיום משתמשים בתרביות תאים בעיקר בפקטורים כאלה המופקים מגידולים סרטניים, ואולם בתרביות למאכל, יבקשו החוקרים להשיג פקטורי גדילה ממקור פחות בעייתי, או לייצר פקטורים מלאכותיים. עם זה, חשוב לציין כי התאים עצמם אינם מהונדסים גנטית. מדובר בתאים טבעיים, שהחוקרים מתכוונים להנדס רק את סביבת הגידול שלהם, בנסיון לעמוד באתגר, ולגדל תאי עוף בתרבית.

קשיים רבים בדרך ליצירת רקמה תלת מימדית. תהליך ייצור התאים. איור באדיבות המעבדה להנדסת רקמות, אונ'' ת"א
קשיים רבים בדרך ליצירת רקמה תלת מימדית. תהליך ייצור התאים. איור באדיבות המעבדה להנדסת רקמות, אונ" ת"א

מחקר ההיתכנות צפוי להסתיים בעוד כשנה, ואז יידעו החוקרים אם לפרוייקט העוף בצלחת, יש סיכוי לפרוש כנפיים ולהמריא.

 

עוד בנושא באתר הידען:

 

4 תגובות

  1. איך זה שאף אחד עוד לא מגדל חזה-אשה בתרביות רקמה?

  2. דייייי!!!!!!!!!!! זה ויכוח!!!! לא ויקוח, למען השם!!! ואם כבר, תאמרו "בוא לא נמשיך עם זה…" ולא "בו"!!!!!!!!!! ועקב ולא עכב אלא אם כן אתה מנסה לעכב מישהו או משהו, ממש כמו שההתפתחות המוחית שלה עוכבה! ויש עוד, עייפתי.

  3. זה נישמע כמו :
    תן לי פעמיייים בבקשה
    מה ?
    2 סרטן אווז
    ו אחד סרטן ש..טוב נו די בו לא בו נמשיך עם זה.
    הכל עובד על פלסמידים נקווה שהם לא יברחו לפחות לא בשנה שבה שנעשה את המליארדים
    אני אוהב את המילה מליארדים אוהב לראות אותה מליארדים של פלסמידים בורחים מהמזון לגוף שלנו
    האוכל שלנו יאכל אותנו בסוף

  4. אולי זה גם יעלים יום אחד את הקטע המוסרי מתוך הויקוח בין הטבעונים לקרניבורים כי ברגע שמקור הבשר
    אינו מין החי אז לא יגרם סבל יותר לחיות שנצרכות ע"י האדם,
    סביר להניח שבהתחלה יהיה קצת רתיעה מאכילה של זה אבל אם הזמן סביר להניח שרוב מוחלט של האנושות
    תעבור לאכילה של זה בתנאי כמובן שזה יהיה כלכלי, וכך רוב האנושות תזנח את
    אכילת בשר מהחי כנראה מנהג שקיים כבר מליוני שנים אם מסתכלים על הקרוב רחוק שלנו השימפנזה כאנלוגיה לענף משותף שממנו התפצלנו לפני מליוני שנים,
    לגבי נושא הבריאות זה כבר יותר מורכב, לא כל הטיעונים של הטיבעונים מבוססים מספיק וכנראה יותר משמשים
    לשכנע במעבר לאכילה טבעונית (יתכן ויש אנשים שעבורם זה יהיה יותר בריא אבל לרוב זה ענין של איזונים)
    בנוסף לזה לא בטוח שכל מזון טבעוני הוא בהכרח בריא, למשל יש ויקוח אפילו על האכילה של קליפה לדוגמא
    סוגי פירות או הדגן השונים מה שנקרא לחם מלא, יש כאלו שאומרים שבקליפה יש מנגנוני הגנה נגד מזיקים
    שהדרך הנכונה להימנע מהם זה לקלף – כמובן גם הטיעון הזה הוא לא ברור מעליו כי מה שמזיק לחרק
    לא בהכרח יזיק ליונק, כנראה שעכב המורכבות המאד גדולה של האדם כולל השוני בין עמים ובין קבוצות אוכלוסיה ובין פרטים באוכלוסיה ואינטרקציה כמו בתרופה של מרכיבים באוכל עם אוכל אחר וכמויות שונות
    ודרך חיים ועוד ועוד כך תמיד בכל מחקר יהיו מלא ויקוחים לוהטים שכל צד בטוח שהוא צודק והשני טועה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן