יש לכם כרומוזומים להחלפה?

מבחר ציטוטים של ידיעות ופרשנויות מהימים שלאחר ההכרזה על פרויקט הגנום 26-30 ביוני 2000

תקציר מאמרים מאתרים אחרים
הפניות למאמרים מעניינים באתרים ישראלים אחרים בנושא הגנום
האנושי

תקציר מה שנכתב באתרים אחרים
מעריב: שלוש מהפכות חדשות

שתי מהפכות מתרגשות עלינו בימים אלה,ואו-טו-טו מתחילה לה המהפכה השלישית, שתהיה הגדולה והטוטלית מכולן.

המהפכה הראשונה היא זו שזכתה לכינוי "הכלכלה החדשה" – אותה מהפכה כלכלית שהזניקה את ענפי הטלקומוניקציה, האינטרנט וההיי-טק, ואותה מסמל עכבר העיר, הלא הוא עכבר הפלסטיק. באמצעותו אנחנו מגיעים דרך המחשב לכל מקום, בכל זמן. קליק קטן אחד מבטל גבולות, שטחים וזמן, ומניע מהפכת מיחשוב, שזוכה כבר כמה שנים לכינוי "המהפכה התעשייתית" של שנות האלפיים.

לצידה של המהפכה הטכנולוגית מתנהלת מהפכה אחרת – מהפכת הביולוגיה. אותה מסמל עכבר הכפר, הלא הוא עכבר המעבדה. טובי המוחות הביולוגיים מבצעים עליו בשנים האחרונות ניסויים גנטיים, שהגיעו לשיאם השבוע עם ההכרזה על השלמת פרויקט המיפוי של הגנום האנושי. המהפכה הזו תאפשר לנו להתערב ביצירה האורגנית המתוחכמת ביותר של הטבע האדם. הביוטכנולוגיה תאפשר לפצח את הקוד שמניע את הגוף האנושי, והיא כבר עכשיו מאפשרת להנדס מזון ולהתמודד בהצלחה עם מחלות רבות.

זכויות היוצרים על משל העכברים הזה שמורות לפרופ' חיים הררי, נשיא מכון וייצמן, שמדבר בזמן האחרון הרבה על האופן שבו נערכים בעולם למהפכה הבאה. זו תהיה המהפכה שבה עכבר העיר ועכבר הכפר יתאחדו. המחשב והמוח האנושי, הטכנולוגיה והביולוגיה, יתחברו כדי להצעיד את העולם לעידן שבו ינציח האדם את שליטתו בבריאה.

יש שבטוחים שזה יהיה עידן מושלם, בלי מחסור במזון ועם תרופה לכל חולי. יש המשוכנעים שזה עידן בלתי אנושי, שבו יהפוך האדם לפריט קטן בקטלוג מידע גלובלי ולחומר בידי היוצר הממוחשב. רק על דבר אחד אין ויכוח – כולם רצים כמו משוגעים לכיוון הזה, ובלי שום קשר לשאלה האם זה טוב או רע, ברור שמי שדורך במקום לא
ישרוד.

ואיך שורדים במרוץ הגלובלי הזה? כל המומחים משוכנעים שרק באמצעות החינוך. מהפכת הטכנולוגיה מונעת על-ידי מומחים מתחומי המתמטיקה, הפיסיקה ומדעי המחשב. מהפכת הביולוגיה מונעת על-ידי מדענים מתחומי הרפואה והטבע – וכאן בדיוק מתחילות הצרות שלנו.
אין לנו שום תשתית סבירה בתחום החינוך, ובעוד בעולם מפצחים את הקוד הגנטי של המין האנושי, אצלנו מפרקים ממשלות על כמה מיליוני שקלים לרשת חינוך של תנועה, שכל האידיאולוגיה שלה אמורה להבטיח שבישראל יהיו כמה שפחות ילדים שילמדו טכנולוגיה או מדעי החיים.

מה שעושה ממשלת ברק, בשם התהליך המדיני, הוא לא רק להימנע מלהצעיד את ישראל לכיוון הנכון, ולא רק להפר את הבטחות הבחירות שלו. הממשלה פועלת באופן אקטיבי כדי להוביל את מערכת החינוך נגד הכיוון העולמי, וזה לא בא לידי ביטוי רק בטיפוח רשתות חינוך תורניות.

צבי ינאי ל-:ynet הסכנות וההבטחות בפענוח הגנום
מנכ"ל משרד המדע לשעבר קורא למעורבות גבוהה יותר של החברה כדי למנוע מאינטרסים כלכליים שמעורבים בפענוח הגנום להכתיב את הקצב.

"פענוח הגנים עשוי לפתוח אפשרויות רבות בפני החברה האנושית. ייתכן שאנחנו לא נספיק להנות מכך, אבל ילדינו ונכדינו בהחלט כן". כך אומר ל-ynet מנכ"ל משרד המדע לשעבר, צבי ינאי, בעקבות ההודעה הצפויה מחר (יום ב') על השלמת הטיוטה של גנום האדם.
לדבריו, "ככל שנבין טוב יותר את המבנה הגנטי, נוכל לאתר מחלות, ובטכניקות שונות לנסות לנטרל אותן. נוכל גם לטפל במחלות תורשתיות ברמת הביצית, לאתר את הגן הבעייתי ולתקן אותו".
לפי ינאי, העבודה הגדולה עדיין בפתח. "להכיר את הגנים זה קל יחסית, אבל להבין את הצרופים זה החלק הקשה, בדיוק כמו השליטה בשפה. בהתחלה לומדים להכיר את האותיות, אחר כך מילים ומשפטים, וכשאדם מגיע לבגרות הוא מסוגל ליצור שירה באמצעותם. 4 האותיות המסמנות את בסיסי הדנ"א מכילות את כל הידע על גוף האדם, וכמו כל שפה, אפשר לעשות בה שימושים שונים: מחיבור רטוריקה דמגוגית מצד אחד ועד פתיחת שלבים חדשים לאנושות מאידך".
תינוקות בהזמנה פענוח הגנים מציב גם שאלות מוסריות כבדות, כמו האפשרות לתכנן מראש את הילד הרצוי. "אם נרצה שהילדים יהיו בגובה 185 ס"מ ומעלה, יש לזה השלכות, שכן כל דבר שנעשה למען צורכי הפרט, ישא השלכות על החברה. כולם ירצו 185 ס"מ, והשאלה היא האם כולם יוכלו לקבל זאת? והיכן כל זה ייגמר? ב-3 מטר? האם ניתן למתוח את השימוש בגנים?"
לדבריו, "שכבה אליטיסטית תוכל להיעזר בהנדסה גנטית לצרכים שוטפים, אבל חלקים גדולים באוכלוסיה לא יוכלו להשתמש בכך".
אותה שכבה תהיה גם בוודאי הראשונה שתעשה מאמץ להאריך את החיים בעקבות המחקר. "יש גנים שראינו גם אצל תולעים, וזבובים, היכולים להאריך חיים (אצל תולעת, ב-%300). הציד אחרי גנים מאריכי חיים יהיה אחת המטרות העזות ביותר, שכן אין מחיר לחיים".
חשש מפגיעה באיזונים עדינים ינאי מצביע על סכנות אפשריות לאדם ולסביבה. "אנחנו יודעים כל כך מעט על הגנים, כך שזה לא מספיק כדי לשער מה תהיה ההשפעה על הסביבה, כשאנו שותלים את הגן המסוים הזה".
לדבריו, "%95 מהגנים שלנו &#;8211 הם DNA אשפה ("דנ"א זבל") שאיננו יודעים מה תפקידם, ו-%50 מהאשפה הם גנים מדומים (חסרי צופן חלבון). אני יודע שבמקרה שגן כזה משנה מיקום הוא עלול גם לגרום לשיתוק וערעור המערכת. לכן לא די בידיעת הפונקציה אחרי המיפוי, אלא יש להיזהר בהעברת גנים ממקום למקום מכיוון שעלולה להיות לזה השפעה קשה יותר שרק תחמיר את הבעיה הראשונית. יש איזון במבנה הזה, וברגע שנתחיל להתעסק איתו, אנחנו עלולים לגרום לנזק הרבה יותר גדול".
אי אפשר כמובן בלי הצד הכספי של המרוץ אחרי פענוח הגנים, בו כבר מעורבת חברת סלרה. "המפחיד הוא פוטנציאל ההתעשרות שמעורב בתחום. במרוץ לפענוח המיפוי בין החברה הציבורית לחברת סלרה הפרטית, סלרה רוצה לקבל פטנט על גילוייה. כך הסכנה הגדולה היא שהמרוץ, שמעורבים בו כל כך הרבה כספים, עלול לעוור את עיני האנשים לגבי הזהירות הדרושה. החברה האנושית חייבת לפיכך לגלות יותר מעורבות ועניין, כדי למנוע מהסקרנות והאינטרסים הכלכליים להכתיב את הקצב, שהחברה האנושית אינה מסוגלת לעכל.
בעוד 50 שנה על פרק הזמן שיעבור עד למימוש הפענוח אומר ינאי כי "מדובר בתהליך של עשרות שנים, עד שנתגבר על כל המכשולים. ישנם דברים שניתן לעשותם מהר יותר, כגון תיקון מסוים של ליקויים גנטיים, אך השאלות הגדולות כמו תגבור האינטליגנציה, שבוודאי תהיה מטרה נחשקת (ניסויים בעכברים שהמבנה הגנטי שלהם דומה לשלנו מראים כי ניתן לשפר את התכונות המנטליות על ידי טיפול גנטי), והארכת תוחלת החיים, עדיין רחוקות. אני צופה שבטווח של 50 שנה ואילך נוכל לדבר על השפעת הארכת החיים והגברת האינטליגנציה".
לדבריו, "המאה הזאת היא המאה של הביולוגיה, כשם שהמאה הקודמת היתה של הפיזיקה, והחששות שעלו כבר בשנות ה- ,70 ובכלל זה שאלת השיבוט הגנטי, ימשיכו לצוץ מעת לעת, בכל פעם שתיווצר התפתחות מעניינת".
(25.06.00 , 14:23)

* * * *

קלינטון: לפענוח הגנום תהיה השפעה מכרעת על חיינו
במסיבת עיתונאים חגיגית הציגו צוותי המדענים את טיוטת פענוח הגנום האנושי. קלינטון ובלייר באו כדי לעודד ולתמוך
ynet
"באנו לכאן כדי לחגוג את פענוח הגנום האנושי": במלים אלה הודה נשיא ארצות הברית ביל קלינטון לשורת המדענים שהציגה אתמול (יום ב') את התגלית המופלאה. מיפוי הגנום האנושי, פרויקט שישנה את חיי האדם באופן שעדיין קשה להעריך.
"בשנים הקרובות יוכלו הרופאים לרפא מחלות כמו סכרת, סרטן ואלצהיימר. יבוא היום שילדינו יחשבו על סרטן במובנים של מזל באסטרולוגיה – ולא כעל מחלה נוראית", הבטיח קלינטון במסיבת העיתונאים שציינה את ההישג המדעי. עם זאת, הזהיר הנשיא האמריקני מפני הסכנות של הגילוי החדש, כמו "שכפול בני אדם", או יצירת האדם המושלם: "חייבים לוודא שפענוח הגנום האנושי לא יפלה לרעה קבוצות בחברה, ושהרפואה תדאג לאנושות כולה", הדגיש הנשיא. הוא הודה לראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, שהשתתף עמו במסיבת העיתונאים וכן ל"מדענים הבריטים הנפלאים שנטלו חלק בפרויקט".
בפרויקט מיפוי הגנום השתתפו מאות מדענים מכל רחבי העולם. הם הצליחו למפות 97 אחוזים מהקוד הגנטי, דבר המהווה נקודת פתיחה לחקר ההתפתחות והחיים. המדענים מדגישים כי מדובר בצעד ראשון בלבד: הדרך עדיין רחוקה עד למציאת הסיבות למחלות ולהבנת פעולתו של גוף האדם.
(26.06.00 , 18:06)

יש לך כרומוזום להחלפה?

העתיד כבר פה: בשנים הקרובות נדע מה מרכיב את הגנים שלנו, ונקבל את המדריך המלא שיהפוך אותנו לאנשים הרבה יותר יפים.

אראלה גניסלב

זה נשמע כמו המשך ל"פארק היורה", אבל מתברר שזו המציאות: טיוטת הגנום, שמדעני העולם הופכים בה כבר כמה שנים, הושלמה. ב-1990 הכריזה ארה"ב על פרוייקט הדגל החדש של המדע – "מיפוי הגנום האנושי". מטרת הפרוייקט היא פיענוח ה"קוד" האנושי, הקיים בכל תא בגופנו, ולמעשה מכינים עבורנו מיטב המוחות את המתכון המלא להכנת בן אדם שלם, רצוי כמה שיותר חכם וגבוה ויפה. הקוד, שמתחבא בין הגנים, אוצר בתוכו את כל המידע הדרוש להפיכת תא בודד אחד לאדם שלם. פיענוח זה מהווה את הבסיס למהפיכה כמעט בכל תחומי הרפואה, שכן הוא מאפשר, מלבד מימוש פנטזיות הוליוודיות, למצוא את הגורמים למחלות רבות ולטיפול מוקדם בהן. הפרוייקט אמור היה להימשך כ-15 שנה, אך השיפור בטכנולוגיות המחקר איפשר להציג כבר עתה טיוטה, וההערכה היום היא שהפרויקט יושלם לפני המועד המיועד (2005), בעיקר נוכח העובדה ששני הפרוייקטים המתחרים מנסים עתה לשתף פעולה.

אז מהו גנום? גנום הוא כל החומר התורשתי (הידוע כ-DNA) של אורגניזם מסוים, והוא כולל גם את הגנים המפורסמים. הגנים נושאים את המידע ליצירת חלבונים, וחלבונים אלה קובעים, בין היתר, איך ניראה, איך יתפקד הגוף שלנו, באיזה מחלות נחלה, ואפילו מה תהיה האינטליגנציה שלנו. יש אמנם גם השפעה סביבתית, אבל היום כבר ברור שמרבית התכונות שלנו הן תוצאה של הרקע הגנטי הפרטי שלנו. ההורים, שוב, אשמים בכל. בכל תא מתאי גופנו יש גנום שלם, שמורכב מ-23 כרומוזומים. ה-DNA שמרכיב את הכרומוזומים מורכב מארבע בסיסים כימיים, המסומנים באותיות G, T ,.A, C כל בסיס כזה מופיע מיליוני פעמים בכל גנום. הסדר שבו מסודרים הבסיסים הוא הוא הצופן הגנטי שהמדענים מחפשים.
הגנום האנושי מורכב מ-3.3 מיליארד בסיסים והוא מכיל כ-100,000 גנים המהווים כ-%5 מכלל הגנום. שאר הגנום מורכב מרצפים שחלק מהם משמשים לבקרה על פעילות של גנים, ותפקידים נוספים, שאינם ידועים עדיין. למרות שבמשך השנים מצאו חוקרים בכל העולם גנים, רובם הגדול עדיין אינם מוכרים.
כדי להשלים את המשימה קיבלה כל מעבדת מחקר שמשתתפת בפרויקט, שרובן התרכזו בארה"ב, אבל גם במדינות רבות אחרות, ביניהן ישראל, אזור אחר מהגנום. רצפי הבסיסים שכבר "נקראו" נאספו באתר אינטרנט שמתעדכן כל הזמן, וכך הפך המידע לנחלת הכלל.
לאחר שיימצאו הגנים תתחיל עבודה מדעית שתימשך שנים רבות, שבמהלכה יהיה צורך לאפיין את הגנים, לבדוק מה פעילותם ואיך הם משפיעים עלינו.
למה להתאמץ? להכרת רצפי הגנים יש ערך רב בהמשך המחקר המדעי והרפואי. אפשר יהיה לזהות מוטציות בגנים שגורמות למחלות, לפתח שיטות לתקן פגמים בגנים, לבדוק אם העובר נושא גן פגום ולכן עשוי לחלות, לפתח תרופות יעילות ולהפוך את האדם חסין יותר ויותר.
המידע החדש יעזור אומנם למנוע מחלות חדשות או לרפא אותן ביעילות רבה יותר, להאריך את תוחלת החיים ולשפר את איכותם, אבל המניפולציות על הטבע לא יגמרו פה. חוקרים, פילוסופים, מדענים ואנשי תרבות מכל העולם מזהירים שהפרוייקט מסוכן מדי. התחזיות מעט מאיימות: כולם רוצים שהילדים שלהם יהיו גבוהים, יפים, בריאים וחכמים, והמין האנושי עלול להראות כמעט אותו דבר. כולם ירוצו מהר ויהיו רזים. עיניים כחולות נוכל לקנות בסופר. הפער בין העשירים לעניים יהפוך גם לפער גנטי. אפשר יהיה לעשות הפלה אם יתברר שהעובר עלול לסבול ממחלת לב בגיל ,60 ואם בכל זאת הוא יוולד, מתי יספרו לו על המחלה העתידית? ואיך הוא יחיה כשכולם מסביב בריאים? סביר להניח גם שחברת הביטוח או המעסיק ידרשו גם הם פרופיל גנטי. קופות החולים לא יקבלו את כולם, ובעיקר לא את אלה שעלולים לחלות. העתיד, אם כך, לא כל כך ורוד.
(26.06.00 , 18:06)

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן