גנב את הקולטן והתחיל לשגשג
אונקולוגים וחוקרי סרטן יודעים, שאצל 80% עד 90% מחולות סרטן השד שמפתחות גרורות מתפתחות גרורות בעצמות. אלא שעד כה לא הצליחו חוקרים להציע הסבר לתופעה. כעת חוקרים ישראלים מתחום מדעי המחשב והביולוגיה מצאו הסבר אפשרי להתבייתות תאי סרטן השד על העצמות – בזכות “מפת גנים של הסרטן” שפיתחו.
“בשנים האחרונות מצטברים מדי יום נתונים חדשים ממחקרים הבודקים פעילות של גנים בסוגי סרטן שונים. אחת הבעיות היא להתמודד עם שפע הנתונים ולשלוף מהם כאלה המשקפים תהליכים מרכזיים בהתפתחות הגידול. 'מפת הגנים של הסרטן' מסייעת לפתור את הבעיה הזאת”, אומר הפרופ' ניר פרידמן מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שפיתח את מפת הגנים עם הביולוגית הד”ר אביב רגב מאוניברסיטת הרווארד ואנשי מדעי המחשב הפרופ' דפנה קולר והד”ר ערן סגל מאוניברסיטת סטנפורד.
צוות החוקרים אסף נתונים על מידת הפעילות של כ-15,000 גנים ב-2,000 דגימות סרטן. “מתוך שלל הנתונים שעמדו לרשותנו שאפנו למצוא קבוצות של גנים שמתבטאים בצורה מתואמת – כלומר, פעילותם מתגברת יחד או נחלשת יחד. בהמשך רצינו לדעת באילו סוגי סרטן מופיעות הקבוצות האלה”. כשיודעים אילו גנים מעורבים בהתפתחות גידולים מסוימים אפשר למצוא מי הם החלבונים תוצרי הגנים האלה, וכך להתחיל להבין את מהותם של תהליכים מולקולריים הקשורים בהתפתחות הגידול. החלבונים יכולים לשמש מטרה לפיתוח תרופות.
“התחלנו עם מיליוני נתונים והגענו למפה המרכזת את הידע בצורה קומפקטית”, אומר פרידמן. “התוצאה היא מפה גלובלית של התנהגות גנים שקשורים לתהליכים מולקולריים האופייניים לסוגי סרטן מסוימים”. מפת הגנים, שהתפרסמה בגיליון אוקטובר של “Nature Genetics”, נגישה מכל מחשב המחובר לאינטרנט (כתובת האתר: dags.stanford.edu/cancer http://). מדענים יוכלו לחפש בה את הגנים המעניינים אותם ולגלות באילו תהליכים ובאילו גידולים הם משתתפים.
המפה סייעה לחוקרים לגלות, שקבוצת גנים המעורבת בוויסות צפיפות העצם באנשים בריאים ומשרה מסר של גדילה לתאי העצם פעילה גם בתאי סרטן השד. “בגוף הבריא הגנים האלה לא מתבטאים מחוץ למערכת הסחוס והעצם. תאי סרטן השד 'רכשו' את הקולטן המאפשר להם לקבל את מסר הגדילה מהעצם”, אומר פרידמן, “ובעוד שבעצמות יש מנגנון נוסף שיודע לעצור את מסר הגדילה על פי הצורך, לתאי סרטן השד אין המנגנון הזה, ולכן הם חשופים לאותות המורים להם להתחלק ללא הרף. כך הם עוקפים את מנגנוני הבקרה הסטנדרטיים של התא.
“אנחנו חושבים שלאותן חולות שבתאי הגידול שלהן מופיעה קבוצת הגנים הזאת יש סיכוי לפתח גרורות בעצמות”, מוסיף פרידמן, “אך הדבר דורש עדיין הוכחה ניסויית מסודרת”. בד בבד מצאו החוקרים גם קבוצה של שמונה גנים הפועלים יחד בסרטן הדם.
“לממצאים של פרידמן וקבוצתו יש חשיבות גדולה ביכולת שלנו לזהות תת-קבוצות של גידולי שד”, אומרת הפרופ' תמר פרץ, מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין-כרם. “אנחנו כבר יודעים שסרטן השד אינו מחלה אחת, אלא אוסף של מחלות השונות זו מזו גם ביכולת ההתפשטות שלהן, באתרי ההתפשטות ובתגובה לטיפולים. עד היום היכולת שלנו לזהות את התת-קבוצות היא קטנה. אם הממצאים הראשוניים האלה יזכו לאישוש נוסף, יהיה לנו כלי יותר טוב ומדויק לזהות סוגים שונים של סרטן שד ולכוון את הטיפול בהתאם”.
