בלוגרים מובילי דעת קהל מחו”ל הגיעו להכיר את ישראל לביקור של “פעם בחיים”, ביוזמת סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה.

החמישה זכו לאירוח של משרד התיירות, וביקרו באתרי התיירות בארץ ובחברות הייטק ישראליות

אם לא שמתם לב, אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה – מתקפת הסברה כלל עולמית של גורמים המבקשים לפגוע בלגיטימציה שלנו ולחסל את מדינת ישראל לפחות מבחינה תקשורתית. אחד מכלי הנשק המובילים והפופולאריים במתקפה הזו הוא – האינטרנט.

יוזמה של כעשרים סטודנטים נבחרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, בשם: – “once-in-a-lifetime-2.0”, מנסה להילחם בתופעה הזו, באמצעות פנייה לכלי תקשורת בלתי אמצעיים – בלוגים. הסטודנטים הישראליים, לקחו השנה חלק פעיל במסגרת תוכנית מנהיגות לדיפלומטיה ציבורית, בשם: “StandWithUs Fellowship”, שפועלת בשיתוף פעולה עם משרד החוץ והתאחדות הסטודנטים הארצית בישראל, ומכשירה בכל שנה כ- 150סטודנטים ישראלים מובילים, להיות שגרירים לא רשמיים של מדינת ישראל. במהלך השנה האחרונה, יצרו חברי הפרויקט הישראליים קשר ישיר ואישי עם 5 בלוגרים מובילי דעת קהל ברחבי העולם, בניסיון לשכנע אותם לבוא למסע ייחודי ומרגש של “פעם בחיים” בישראל. מסע, שדרכו קיוו הישראלים להראות לבלוגרים מהי “ישראל האמתית”, בניגוד לזו שהם רגילים לראות בשידורי הטלוויזיה בארצותיהם, דרך משקפי התעמולה האנטי-ישראלית בכלי התקשורת העולמיים.

“אנחנו קבוצה של סטודנטים, שלומדים בטכניון ובאונ’ חיפה מגוון רחב של תחומים, בין השאר: הנדסה, רפואה, כלכלה, תקשורת, ועוד. רצינו לעשות שימוש מושכל בכלים הרבים, שקיבלנו במהלך השנה בתכנית של “סטנד וויט אס” ולפנות לקהל יעד צעיר ומשפיע ברחבי העולם, שמעורבים חברתית כמונו, וייתכן ויהיו בעלי השפעה גדולה בארצם. השבוע השקנו את פרויקט ההסברה האישי שלנו בשם: ” once-in-a-lifetime-2.0″, בתקווה לסייע בשיפור תדמיתה של מדינת ישראל בעולם, דרך הרשתות החברתיות” מספרת קרן מלמוד, חברה בתכנית, שהייתה חלק מצוות איתור הבלוגרים ובניית הלו”ז ותכני ביקורם בישראל כראש צוות תוכן. הסטודנטים הישראלים יצרו קשר עם 5 בלוגרים מובילים בתחומים שונים, ודאגו לכל פרט מאחורי הבאתם ארצה, כולל גיוס נותני חסויות וספונסרים, כמו משרד התיירות, על מנת להעניק לבלוגרים חוויה של “פעם בחיים”, כדי שאלו יוכלו בתום ביקורם “הצפוף” ברחבי הארץ, לספר לעולם בבלוגים שלהם את סיפורה האמיתי של מדינת ישראל… כפי שהשתקף דרך עיניהם, בזמן אמת בעת ביקורם בארץ.

“אתה יכול לקרוא הרבה חומר כתוב על ישראל באינטרנט, או בעיתונים, אבל אין תחליף אמיתי להיכרות אישית עם האנשים והמדינה מקרוב”, כך מספר כריס ריצ’רדסון- בלוגר אוסטרלי בן 29, החי כיום בלונדון, אחד מחמשת הבלוגרים שהגיע לישראל במסגרת הפרויקט “פעם בחיים 2.0″. לבלוג הטיולים שלו נחשפים מעל 75,000 קוראים בחודש. עד לפני שנה, עבד ריצ’רדסון כאיש מכירות, שישב בקיוביק, וענה לטלפונים. כיום, הוא בעל בלוג הטיולים הזוכה לכ-75,000 צפיות בחודש. בבלוג שלו, הנושא את השם: ” www.theaussienomad.com ” – הוא כותב על חוויותיו האישיות מטיוליו ברחבי העולם, בעיקר לקהל האירופאי והאוסטרלי.

קאוסטובה קטדר, המכונה גם “BIG K” – מייסד ומנכ”ל:CRAZY ENGINEERING – הוא החוליה המקשרת לטכניון, בהיות הבלוג שלו אהוד במיוחד על מהנדסים בכל העולם.

“ביג קיי”, הוא בן 29, מהנדס חשמל מהודו, בעל שני בלוגים: הראשון, והעיקרי מביניהם עוסק בהמצאות ורעיונות חדשים, www.superblog.crazyengineers.com – וזוכה למעל 800,000 צפיות בחודש מ- 180 מדינות שונות ברחבי העולם.

“BIG K”, גר במרכז הגיאוגרפי של הודו, בעיר נגפור ההופכת לדבריו לעיר הייטק. משם הוא מנהל אתר בינלאומי המשמש כקהילה של מהנדסים מ-197 מדינות, ומונה לנו 112 אלף חברים רשומים, כולם מהנדסים או סטודנטים להנדסה מכל הדיסציפלינות של ההנדסה.

מה ידעת על ישראל קודם לביקורך בארץ?
קטדר: “לפני שבאתי לישראל, ידעתי מעט מאוד עליה, ובעיקר מה שנכתב אודותיה בעיתונות העולמית, שסיקרה בעיקר את הקונפליקט הישראלי– פלשתיני, את העימותים המתמשכים והמלחמות בין הצדדים. יצא לי לכתוב על כמה חברות טכנולוגיות, כמו אמדוקס, אך לא מעבר לכך. החלטתי לבוא לכאן ללא דעות קדומות, וללמוד על מדינת ישראל בעצמי. אחרי שביליתי כאן מספר ימים, כבר הרגשתי “בבית”, הבנתי שיש המון דברים שלא הייתי מתאר לעצמי שיש כאן, אם לא הייתי בא. הטיול פתח את עיניי לישראל חדשה לגמרי.

לפני שהגעתי לישראל ידעתי שיש פה כמה חברות סטארטאפ מובילות בתחומן, אבל כשהייתי כאן, הבנתי לעומק שאתם ממש “מרכז ההייטק” מהחשובים ביותר בעולם. גיליתי שיש לכם הרבה מאוד המצאות טכנולוגיות שהענקתם לעולם, כמו: הטלפון הסלולארי הראשון, דיסק און-קיי, ה-ICQ … ובכלל, המון דברים שמשרתים כיום את העולם כולו, במגוון רחב של תחומי חיים, הומצאו ופותחו לראשונה במדינת ישראל.

הטיול היה עבורי חוויה מרגשת ומרתקת, חד-פעמית. הכרתי אנשים מדהימים ואכפתיים, כמו הסטודנטים מהטכניון ומאונ’ חיפה, שליוו אותנו במהלך המסע ברחבי ישראל, הרבה אנשים מקסימים שפגשנו בדרך, ורכשתי חברים טובים לכל החיים. לכל עיר בה ביקרנו, היה משהו אחר ומעניין להציע. התאהבתי בישראל. למרות גודלה הפיזי הקטן, ישראל היא “גדולה” בחוויות המיוחדות שיש לה להציע מבחינת אנשים, נופים, אתרים היסטוריים, ועוד”.

יוניס קונג – בעלת בלוג הטיולים מס’ 1 בסינגפור, שזוכה ליותר מ-200,000 צפיות חודשיות. כסופרת במקצועה, היא סיפרה שהיא נרגשת להיות החלוצה בסיקור ישראל בפני אזרחי סינגפור, שעד לאחרונה נאסר עליהם לבקר בישראל. הבלוג שלה הוא: – travelerfolio.com.
פנג יימנג- בלוגרית סינית ועיתונאית עסקים מפורסמת בת 25, היא בעלת שני בלוגים הזוכים כל אחד למאות אלפי צפיות בחודש. בנוסף, היא כתבת ראשית במגזין אינטרנטי פופולרי בסין – www.ceocio.com.cn עם יותר מ-500,000 צפיות בכל חודש.
פנג כותבת סיפורים על טיוליה ברחבי העולם ועל עסקים, וכמו כן היא עובדת ככתבת בעיתון CBN Weekly וב-Beijing News, ככתבת לענייני עסקים וטכנולוגיה.

מרסלו (מרצ’לו) ארמבידו – בלוגר וונצואלי אמריקאי, וברוקר, בן 27. במקור הוא מוונצואלה, אך כיום הוא חי בארצות הברית. עובד כברוקר למחייתו, אך מבלה את רוב זמנו בטיולים ברחבי העולם. מרצ’לו כותב על חוויותיו בבלוג הטיולים www.wanderingtrader.com

“כשאתה הופך להיות חלק מהסיפור עליו אתה כותב, אתה לוקח את זה בצורה אישית. זה פחות או יותר מה שעומד מאחורי הבאת חמשת הבלוגרים שלנו מארבע קצוות עולם, על מנת שיכירו מקרוב את ישראל “האמתית”, ויחוו אותה בעצמם”, מספרת קרן-אור גרינברג, סטודנטית בטכניון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, ראש צוות יח”צ וחברה בפרויקט. “היכולת לשתף אחרים, ולחלוק איתם את מציאות חיינו המורכבת כאן בישראל, בין אם אתה מצייץ בטוויטר, כותב בבלוג, או מעדכן בשוטף את פרופיל הפייסבוק שלך, הפכה את הבלוגרים שלנו למובילי ומעצבי דעת קהל, אשר צופה במסעותיהם. רק שהפעם, המציאות שמוצגת דרך ביקורם בישראל, היא לא של אינדיבידואל בודד, אלא היא של חברה שלמה. החברה הישראלית. למדינה שלנו יש פנים רבות ומגוונות, והמון רבדים שצריך לגלות אחד לאחד. מצד אחד, ישראל היא מדינה בעלת צביון יהודי, מסורת עתיקת יומין, מורשת והיסטוריה רבת שנים ותהפוכות גורל, אבל מצד שני יש בה הרבה מעבר לכך. יש כאן טכנולוגיה מתקדמת וקידמה שניתן לראות במגוון תחומי חיים – בחקלאות, בבריאות, במדע, בתעשייה, ועוד, יש כאן חיי לילה, מוסיקה מקומית ומוסיקת עולם, ושפע של אירועי תרבות ואומנות. יש כאן חיים שלמים – על כל המורכבות והוורסיטליות שלהם, שמתקיימים בעת ובעונה אחת, לצד הקונפליקט הישראלי – פלשתיני, חיים שלא נחשפו כראוי עד כה.

את כל זה ועוד הרבה יותר, אנו מנסים “לדחוס” ל-10 ימים עמוסי חוויות של מסע מרתק במסגרת הפרויקט “פעם בחיים”, ודרכו להציג ל-5 הבלוגרים בזמן שהותם כאן, את ישראל האמיתית”, מסכמת קרן-אור, ומוסיפה: “לעולם לא היינו מאמינים, שכשנה אחרי המפגש הראשון שלנו במסגרת התוכנית של “stand with us”, נעמוד בשיאו של פרויקט הסברה צעיר, שיעלה לרשת בפני למעלה מ-2 מיליון גולשים, בשיאה של אחת התקופות הקשות בהיסטוריה של ההסברה הישראלית. אנחנו מקווים, שרבים מהצעירים העוקבים אחרי הבלוגרים יעקבו אחריהם גם בצעד הזה, של להגיע לישראל ולחוות אותה בעצמם. באחד הערבים, הבלוגר ההודי “ביג קיי” ערך שיחת ועידה עם אחותו מהודו וסיפר לה על חוויותיו, והיא הסתקרנה לשמוע עוד. הרגעים הקטנים האלו בהם אנו מבינים, שהקשרים שנוצרו יכולים להציג ישראל אחרת, באור חיובי ואנושי יותר, ריגשו את כולנו מאוד. כל חברי הפרויקט מסכימים פה אחד, שזה היה שווה את כל הזמן והעבודה הרבה, שהושקעו על ידם בהתנדבות – בבניית הפרויקט. בעיניי, זה הביטוי לכוח שיש לקבוצה שלנו, לעשות שינוי חיובי ולו הקטן ביותר, במדינה שלנו. מה שהכי ממלא אותנו באנרגיות חיוביות ותחושות טובות היא העובדה, שהבלוגרים מעוניינים לחזור ולבקר כאן שוב בהקדם האפשרי מבחינתם, וזאת באמת בגלל שהם הוקסמו מהמדינה”.

במהלך מסעם בישראל, צוות הסטודנטים בשיתוף מלון “דן פנורמה” ירושלים, אשר אירח אותם, יזמו ארוחת ערב חגיגית, באירוע ששילב בין שיחות חוצות גבולות אודות טכנולוגיה, מסעות בישראל ובעולם, ומה שביניהם.

חוויות מעולם הטכנולוגיה הוצגו על ידי עמוס חורב – יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, מכון המחקר והמדע המוביל בישראל.
לצד עמוס חורב, אדם מרתק, משכמו ומעלה, חתן פרס לביטחון ישראל, שבזמנו שיחרר את מחנה המעפילים בעתלית, השתתפה בערב זה, גם קבוצת “space IL”- נציגי ישראל בתחרות שיזמה גוגל, תחרות שגם הכתה גלים בכל הרשת.

בתחילת הערב, עומרי כהן, סטודנט באוניברסיטת חיפה, וחבר בפרויקט, לצד מייקל דיקסון – ראש תוכנית “stand-with-us” – ישראל, הראו מצגת ובה תיאור סיוריהם של 5 הבלוגרים האורחים, עד לאותו יום. בביקורם בעיר חיפה – פגשו הבלוגרים בטכניון את חתן פרס נובל פרופ’ אהרון צ’חנובר, ביקרו בגנים הבהאים, וכן נפגשו עם בכירי העדה הדרוזית בכפרים בצפון, וכך נחשפו לתרבויות השונות החיות יחד בשלום, זו לצד זו בישראל. הבלוגרים ערכו גם סיור אסטרטגי מודרך ברמת הגולן להכרת צפון הארץ, וכן טבלו במי הירדן הצוננים. בת”א ביקרו הבלוגרים בפרויקט ‘הצל ליבו של ילד’, שבמסגרתו מטיסים ילדים ממדינות העולם השלישי הזקוקים לניתוח לב, ומבצעים להם את הניתוח בארץ. כמו כן נפגשו הבלוגרים עם אנשי תעשיית ההייטק הישראלית, וביקרו גם בחברת “בטר פלייס”, שם זכו לנסוע במכונית החשמלית. עוד סיירו הבלוגרים בבית הספר “רוגוזין” בת”א, שהתלמידים בו – בעיקר ילדי עובדים זרים, צולמו לסרט תיעודי שזכה באוסקר, יצאו לבילוי לילי במועדונים, ונפגשו לשיחה אינטימית עם האומן המוכשר עברי לידר, שגם העניק להם במתנה את הדיסק החדש האחרון שלו, שיצא באותו יום בו נפגש איתם. משם המשיכו הבלוגרים ומלוויהם הישראליים לשני קיבוצים צובה וצרעה – שאירחו אותם לארוחת שבת וללינה, ומהם יצאו לסיור בים המלח ובמצדה, וכן סיירו בירושלים, צפו במופע אור קולי במגדל דוד, “מנהרות הכותל”, נטעו עצים ביער קק”ל בירושלים, והכנסת, וקינחו בחופשה באילת.

עמוס חורב, לשעבר נשיא הטכניון והיום יו”ר אגודת דורשי הטכניון, שהיה הנואם הראשי בערב, דיבר על הצלחתה של ישראל שהפכה למעצמה הנדסית, כנגזרת מהצורך הביטחוני שלה. עמוס חורב: “ראיתם את ישראל המודרנית, ישראל של שנת 2011, אבל הסיפור הוא שונה, השאלה היא כיצד הכול התחיל. נולדתי בירושלים ב-1924, אז פלסטין הייתה במנדט הבריטי, המנדט הבריטי כלל ב-1919 גם את עבר הירדן. חייתי בירושלים עד מלחמת השחרור, תחת שלטון בריטי. בירושלים היה רק בית ספר תיכון אחד. היינו חברי תנועת נוער עם שאיפות ציוניות, והדברים לא הלכו בקלות. החיים היו קשים, עד שפרצה מלחמת העולם השנייה. האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מנתה אז 400 אלף, יותר מ-40 אלף מתוכם הצטרפו לצבא הבריטי במזרח התיכון, ומאוחר יותר בסיציליה.
במקום להצטרף לצבא הבריטי החלטתי להצטרף להגנה, המחתרת ששרתה את האוכלוסייה היהודית. מ-1941 עד 1947הצלחנו לפתח צבא מחתרתי ולהתאמן. הפכתי לקצין ב-1943. לאחר החלטת האו”ם על חלוקת הארץ ועזיבת הבריטים, פלשו לכאן צבאות לבנון, סוריה, עירק, סעודיה ומצרים, אבל הצלחנו לנצח במלחמה הזו, למרות שאיבדנו 10% מהאוכלוסייה – דור שלם של צעירים, שיכלו להיות מהנדסים ומדענים נהרגו. מנינו אז 600 אלף תושבים, והיו פה בסך הכול שתי אוניברסיטאות – האוניברסיטה העברית והטכניון, שחינכו 1,500 סטודנטים. זה לא מספיק למדינה שרצתה לבנות. היינו צריכים לקלוט עליה, קלטנו בתוך שנתיים עוד 600 אלף איש, הכפלנו את האוכלוסיה. ייצאנו תפוזים, ומעט כימיקלים מים-המלח. שירתתי בצבא, הייתי קצין מבצעים בחזית הדרומית. שלחנו את הקצינים ללמוד. אני הלכתי ללמוד הנדסת מכונות ב-MIT ב-1950. חזרתי לצבא והייתי המדען הראשי. נלחמתי בכל מלחמות ישראל: מלחמת סיני, ששת הימים, יום כיפור, לבנון.
כיום, הגענו משתי אוניברסיטאות לשבע, והן מחנכות כיום 160 אלף סטודנטים. עוד כ-130 אלף לומדים במכללות. תעשיית ההייטק הישראלית שהתפתחה – הייתה תוצאה של האמברגו שהוטל עלינו, מדינה קטנה זו, ישראל, סבלה מאמברגו נשק כבר ברגע שנולדה. לא יכולנו לרכוש שום ציוד צבאי, הכול הוברח. והיינו צריכים לפתח בעצמנו, ולכן ייסדנו תעשיה צבאית חסרת תקדים, שכוללת חברות, כגון: אלביט, אלסינט, תדיראן, ועוד – אנחנו מספקים את הצרכים שלנו. בוגרי התעשיות הצבאיות הללו, הקימו לימים ופיתחו את תעשיית ההייטק הישראלית, שהיא מן המובילות בעולם”.

רפי בארי – סמנכ”ל שיווק רשת דן, שתרמה את האירוח במלונותיה עבור 5 הבלוגרים ומלוויהם הישראלים, סיפר מחוויותיו האישיות כאשר שירת כמנכ”ל משרד התיירות. “התפקיד שלי בעיקרו היה לקדם את מדינת ישראל כמקום פוטנציאלי לביקור ולנופש. עם הידע שלכם כיום, על מה שיש לישראל להציע, ועם המספרים המרשימים של הכניסות שיש לבלוגים שלכם, אני מקווה, שתוכלו לספר את הסיפור האמיתי של ישראל. סיפור של יופי, כחול וירוק, נופים מדהימים, אנשים מרתקים, אומנים ויוצרים, מדענים, אנשי הייטק ועוד, ושל מדינה מודרנית ומתקדמת”. לאחר מכן תיאר בארי את רשת מלונות דן, כרשת מלונות ישראלית, שהוקמה עוד בשנת 1947,ומפעילה כיום 14 מלונות שפרושים בכל רחבי הארץ, עם כ-4,000 חדרים. הרשת עומדת לפתוח מלון ראשון מחוץ לישראל, דווקא בבנגלור שבהודו. “אנו מאמינים בעתידה של ישראל כיעד תיירותי מוביל באזור”, סיכם רפי בארי את דבריו.

חברי פאנל נכבדים נוספים, שנאמו במלון דן ירושלים בפני חמשת הבלוגרים, הם: שמואל צוראל – מנכ”ל התאחדות המלונות הארצית, נוי אלוש – מוסיקאי ישראלי מוכשר ויוצר הקליפ המבוקש “זנגה זנגה” (על מועמר קדאפי והמהפיכה בלוב),שחשף בערב זה את קליפ הווידיאו החדש שלו, בשם: “revolution ” – יום לפני “ועידת גוגל” בה השתתף. בנוסף, נשאו דברים, דניאל זונשיין – מנהל מחלקת ההסברה, מטעם משרד החוץ, ויהונתן ויינטרוב – ממייסדי קבוצת “space IL”, שמשתתפת בתחרות גוגל לשיגור חללית לירח.

קרן-אור גרינברג, ראש צוות יח”צ של פרויקט “פעם בחיים 2.0”, סיכמה: “היה חשוב לנו להפגיש את חמשת הבלוגרים שהבאנו ארצה עם דמויות ישראליות אותנטיות ומובילות בתחומן, שיכולות להוסיף נופך אישי לטיול חווייתי מעין זה, ולשפוך אור אחר וחיובי על מדינת ישראל, בעיניי המתבונן בה שבא מרחוק, ולא מעורה ממש בפרטי הסכסוך המזרח תיכוני. ערב חגיגי זה, שהתקיים במלון דן פנורמה בירושלים ובאדיבותו, ועל כך אנו מודים לצוות הנהלת המלון מכל הלב על האירוח המשובח שהעניקו לנו, היה אירוע אחד ממספר אירועים אישיים, שנערכו לאורך מסעם של הבלוגרים בארץ, ואנחנו נדהמנו מהתמיכה הרבה שזכינו לה ומודים עליה מאוד. בחיפה ערכנו מסיבת קבלת פנים בפאב ה-BarKi החיפאי, אליה הוזמנו סטודנטים זרים שלומדים בישראל, במוסדות ההשכלה הגבוהה החיפאיים. הזמר מוש בן ארי, הגיע עם צוותו לפגוש את הבלוגרים לשיחה אינטימית בפאב “המרתף” החיפאי, שם חשף בפניהם את המוסיקה העולמית שהוא יוצר. הצמד TYP – שמורכב מעברי לידר וג’וני גולדשטיין, פגש אותנו בתל אביב, ערב לפני יציאת אלבום הבכורה שלהם, שמופנה לאוכלוסיית העולם. המפגש המרתק הזה גם הראה שדרך שימוש בטכנולוגיה, ניתן לחבר בין אנשים שונים מכל רחבי העולם. הצמד המוסיקלי TYP עושים זאת דרך מוסיקת דאנס, ואתר חדשני, שהפך לרשת חברתית של מעריצי ההרכב, ואילו אנחנו ביקשנו לעשות זאת באמצעות הפרויקט “once-in-a-lifetime-2.0”, שהפך את היוצרות, ויצר מגע אנושי ולא רק דיגיטלי – טכנולוגי. אנחנו רוצים להודות להנהלת המלון דן פנורמה בירושלים, לקראון פלאז’ה בת”א, ולכל הגורמים, הגופים, המוסדות, העסקים והאנשים, שסייעו לנו להוציא לפועל את הפרויקט “פעם בחיים 2.0″, בצורה הכי טובה ומוצלחת, שיכולנו לצפות לה”.

חמשת הבלוגרים ממשיכים גם בימים אלה להעלות את רשמיהם האישיים וחוויותיהם ממסעם ברחבי מדינת ישראל,
• אתר הפרויקט: http://www.onceinalifetime.org.il/
• עמוד הפייסבוק של הפרויקט: https://www.facebook.com/once.in.a.lifetime2.0