סיקור מקיף

המפרץ השחור

דליפת הדלק העצומה במפרץ מקסיקו מתרחשת בתקופה קריטית מבחינת הרביה של העופות הנודדים במפרץ מקסיקו. ייתכן שתהיה פה פגיעה לדורות, תרתי משמה

הכתם המתפשט במפרץ מקסיקו כפי שצולם ע"י הלווין אקווה של נאס"א ב-29 באפריל 2010
הכתם המתפשט במפרץ מקסיקו כפי שצולם ע"י הלווין אקווה של נאס"א ב-29 באפריל 2010
אסדת הקידוח במפרץ מקסיקו שהתפוצצה גרמה לזרימה של אלף מ'ק נפט גלמי ביום והתחזיות הן כי הזרימה תתגבר.

ה"תקלה" מוגדרת כאסון בקנה מידה עצום, גדול בהרבה מ"אקסון וולדס" לחופי אלסקה, גם אם הזרימה תופסק לפני שהכמויות יגיעו לכמות הנפט שנשפכה מהמיכלית בצפון תהיה הפגיעה גדולה בהרבה.

הסיבות לגודל האסון הן :הזרימה במפרץ סגור, לכאורה טוב יותר וקל יותר לשליטה, אלא שבמפרץ יש זרם "לולאתי" שזורם סביב המפרץ, זרם ש"בעזרת" הרוחות יפזר את הזיהום. נוסיף לכך את העובדה שחופי המפרץ נמוכים ושטוחים. סביב סביב שפכי נהרות שיוצרים מניפות סחף ענקיות, מניפות שהמאפיין אותן הן ביצות ושטחים לחים.
כלומר: שלא כמו בחופי אלסקה שם הגיע הנפט לחופים סלעיים ונעצר, כן הנפט יתפשט על פעי עשרות אלפי קמ"ר של צמחיה במים רדודים, מצב שבו אי אפשר לנקות ולסלק את כתמי הנפט.

הביצות, המניפות, השטחים הלחים ושפכי הנהרות מהווים איזור מחיה למגוון ביולוגי עצום ורב וכולל עופות-מים, דורסים, ציפורי-שיר, זוחלים, יונקים-ימיים ויבשתיים. כולם מתקיימים בנופי מים (שטחים לחים) ענקיים שרב הסיכוי כי יכוסו בנוזל השמנוני שישמיד… הכל.

בתקופה אחרת היינו אומרים כי אחרי זמן מה הטבע יוכיח את עמידותו ותוך מס' שנים החיים יתחדשו, אלא שהאסון קורה בתקופה הרגישה ביותר תקופה בה מינים נודדים רבים עוצרים באיזור למנוחה ול"תדלוק", תקופת הקינון של רוב העופות המקומיים, תקופה בה עולים צבי-ים להטיל בחופים, תקופה בה מגיעים למים הרדודים מיני דגים רבים לעסוק ברביה ובהטלה, כלומר ה"זהב השחור" יחסל באחת את דור ההורים שירעבו בגלל הזיהום או יטבעו בנפט, יחד עם ההורים ימות הדור הבא. באחת תושמד אוכלוסיה עצומה של כל מי שחי (עד היום) בסביבת מפרץ מקסיקו, הנפט שיכסה את הצמחיה יחסל את העלים, הצמחיה תושמד.

גופי מים / שטחים לחים ללא צמחיה יהפכו לאגמים גדולים, כלומר אובדן של השטחים הלחים, כך שבמקרה הטוב ההתחדשות הטבעית תימשך לפחות שלושה דורות גם אז באוכלוסיה מצומצמת שספק אם יהיה בכוחה לחזור למצב טבעי חדירה של נפט לאזורים חופיים נמוכים תגרום לחלחול נפט לשכבות נושאות מים, כלומר פגיעה בהספקת מי-שתיה.

בינתיים נכנסים לתקופת הדייג במפרץ, סרטנים כחולים, צדפות וחסילונים מהווים את עיקר השלל, הדייגים כבר היום מחוסרי תעסוקה שכן אי אפשר לצאת לדוג בים השמן. העיסוק העיקרי בתקופה הנוכחית אמור להיות דייג חסילונים, חסילונים נחשבים למעדן… לא כאשר הם מתובלים בנפט. ההרס הסביבתי פירושו כי גם בשנים הקרובות לא יחודש הדייג במפרץ. חלק חשוב מכלכלת התושבים מהווה התיירות, תיירים לא יבואו לשכשך בנפט.

הנזק (הכלכלי המידי) לתושבים עד היום מוערך ב-15 מיליארד דולרים, זאת ללא חישוב של הנזק לסביבה הטבעית וללא חישוב של הנזק ארוך הטווח שיגרם לסביבה וליושבים (האנושיים) בה.

ראשי החברה האחראית -בריטיש פטרוליום – אומרים כי הם יעשו הכל לתיקון הנזק הסביבתי ולפיצוי הסובלים. יש להניח כי תימצא דרך לפצות (לפחות חלקית) את התושבים האנושיים, איך תפוצה הסביבה הטבעית ואיך תשוקם?

במסגרת נסיונות ההצלה של הסביבה הלחה (היבשתית) : ביצות, שפכי נהרות, חופים וכד' עוסקים בנסיונות להפסיק את זרימת הנפט באמצעים שונים ומשונים, בינתיים ללא הצלחה, פורסים מאות ק'מ של שרוולים שאמורים להגביל את התפשטות הכתם השחור, שואבים ומסלקים את הנפט (האסוף),

אלא שבינתיים נושבות רוחות שמפחיתות את יעילותם של המחסומים, רוחות שמפזרות את הכתם היחיד לכתמים רבים ומסיעות את הנפט מזרחה. מעל לכל, התקוות תלויות בתערובת חומרי הפרדה "דטרגנטים" (דמויי סבון לרחיצת כלים) שאמורים לפרק את הנפט לרסיסים זעירים, כאשר התקווה היא כי חלק מאותם רסיסי נפט ישקע לקרקעית וחלק יתאדה.

השימוש בדטרגנטים נעשה במס' מקרים בהם היו כתמים קטנים, אף פעם לא ניסו לטפל כך בכתם עצום. בשלב ראשון מחדירים את החומר למקורות הדליפה ובשלב הבא ירססו ממטוסים את הכתמים הסיכוי לסילוק הנפט באמצעות הדטרגנט אינו מנטרל את הסיכון הסביבתי לא ברור איך ישפיעו אלפי טונות של נפט שיושקעו לקרקעית המפרץ על מגוון החי והצומח בקרקעית, בשלב הבא אמור הטבע לטפל ברסיסי הנפט… בקטריות שאוכלות נפט, אלא שהבקטריות נאכלות ע'י זואופלנקטון ופיטופלנקטון. הבקטריות רעילות, מי שניזון מפלנקטון… יפגע !

למרות שעל פי ארגון הבריאות האמריקאי "הדטרגנט הוא בעל רעילות נמוכה לאדם" ידוע שהוא מצטבר ברקמות של כל מי שיהיה בסביבה, מה ריכוז זה יגרום? איך זה ישפיע על שרשרת המזון?

ושוב על-פי ארגון הבריאות האמריקאי "ריכוזים גבוהים של מרכיבים בדטרגנט עלולים להיות קרצינוגניים " ! אז אולי תהיה הצלחה חלקית למנוע מהנפט לזהם את החופים, באיזה מחיר לסביבה הימית? אז מה יועילו חכמים בתקנתם?

7 תגובות

  1. למה להתרחק, בקרוב זה גם קורה פה http://www.gas-out.com רוצים לבנות חוות גז גדולה פי 2 ממה שיש במפרץ באיזור מגורים, נחשו מה יקרה אם גם פה יתפוצץ צינור.

  2. עוד שאלה
    האם זה באמת משנה באיזו תקופה של השנה היה קורה אסון מסוג זה? הרי תקופת הניקוי(הן ע"י האדם והן בעזרת הטבע) של דליפה כזאת יכולה לקחת שנים.. אז מה ההבדל? המערכת האקולוגית תיפגע כך או כך באותה המידה.

  3. שאלה למחבר
    האם הפקת גז בקידוחי תמר ואחרים עשוייה בעת פיצוץ מתקן או צינור הולכה לגרום לאסון אקולוגי לדגה ולרוחצים בחופי הים

  4. נורא.
    כל מי שעשה את זה או גרם לזה ולא אכפת לי אם זה טעות או בכוונה, גרם למוות עצום. ועל טעויות כאלה צריך לשלם. מקווה שיתלו את האחראים.

  5. זה מה שקורה כשמפירים את האיזון הטבעי ושואבים ושורפים נפט. עדיף להשתמש בפחם עם מסננים או כמובן שהכי טוב זה גז טבעי שגם במקרה כזה לא היה עושה זיהום כזה. אם האנשים בעולם רוצים להמשיך לחיות בעולם שיתחילו להיגמל מנפט, ביום שהנפט יפסיק להיקרא "הזהב השחור" והשימוש בו יצטמצם עד כדי כך שיצמצמו את השאיבה שלו בהתמדה כתוצאה מחוסר ביקוש אז נדע שהעולם הופך למקום בטוח יותר. בלי זיהום ובלי טרור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן