סדרת ניסויים של חוקרים הולנדים בציפורים בוחנת אם גם לבעלי חיים יש אישיות
צוות של מדענים הולנדים מנסה לפתור את חידת האישיות. מדוע, למשל, פרטים מסוימים הם ביישנים ואילו אחרים נועזים? איזה תפקיד ממלאים הגנים בעיצוב האישיות ומה תרומתה של הסביבה? והמסתורין הגדולים מכל – כיצד נוצרו קווי אישיות שונים ואיך התפתחו? כדי להשיב על שאלות אלה עוקבים המדענים אחר אלפי פרטים, צופים בפעילות הגומלין שלהם זה עם זה, משווים את אישיותם לאישיות של צאצאיהם ומנתחים את הדי-אן-אי שלהם.
למושאי הניסויים, למרבה ההפתעה, יש נוצות. החוקרים, אנשי מכון האקולוגיה של הולנד, מתעמקים באישיותן של ציפורי בר. מרבית המדענים העוסקים בחקר האישיות האמינו עד לאחרונה, שמחקר כזה אינו אלא ייחוס אווילי של תכונות אנושיות לבעלי חיים. "חוקרים שנקטו גישה כזאת התקבלו בחשדנות ובבוז", אמר ד"ר סמיואל גוזלינג, פסיכולוג באוניברסיטת טקסס. אבל מדענים מצאו שבקרב מינים רבים היתה לכל אחד מהפרטים התנהגות אופיינית, שייחדה אותו מהאחרים. לטענת אותם מדענים, הבדלים אלה עונים על ההגדרה המדעית של אישיות. אם הם צודקים, לאישיות האנושית יש שורשים אבולוציוניים עמוקים. "זה עניין של דרגה, לא של הבדלים", אמר פיט דרנט ממכון האקולוגיה של הולנד.
המחקר שדרנט ועמיתיו עורכים בציפורים נחשב לשאפתני ביותר בתחום מחקרי האישיות של חיות בר. "הם הרחיקו לכת יותר מכל האחרים", אמר ד"ר סשה דול, ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת אקסטר שבקורנוול. החוקרים ההולנדים מנסים להבין איזו חשיבות יש לגנים שונים במכלול האישיות של ציפורים וכיצד משפיעים הבדלים באישיות על כושר ההישרדות שלהן. הם מקווים לערוך מחקרים דומים בקרב בני אדם, כדי לברר אם הכוחות העומדים מאחורי התפתחות האישיות בקרב ציפורים פועלים גם אצל בני אדם.
צבועים חביבים
המחקר המדעי של האישיות האנושית החל לפני כמאה שנה. פסיכולוגים מיפו את מבנה האישיות מתוך הישענות על שאלונים ועל שיטות בדיקה אחרות. אחת השיטות הרווחות לבדיקת אישיות היא לשאול את הנבדקים עד כמה שמות תואר מסוימים נראים כתואמים את אופיים (או את אופיים של בני אדם שהם מיטיבים להכיר). "מאפיינים מסוימים נוטים להתקבץ יחדיו", אמר גוזלינג. "בני אדם נמרצים, לדוגמה, גם נוטים להיות דברנים. זה אינו חייב להיות כך, אבל זו הנטייה הרווחת".
פסיכולוגים מצאו גם שאפשר לקבץ את המאפיינים בכמה מבני אישיות ספורים. בני אדם יכולים להיות, למשל, מוחצנים יותר או פחות. ככל שהם מוחצנים יותר, הם גם חברותיים, אסרטיביים ונוטים לתחושות חיוביות. מבני אישיות דומים תועדו ברחבי העולם, מזימבבואה עד הקוטב הרוסי, ומכאן עולה שהם אוניברסליים בקרב בני האדם. יש מחקרים המעלים את ההשערה שגנים אחראים לכמה מההבדלים בסיווגי האישיות של בני אדם. אבל מחקרים אלה רחוקים מהעלאת ראיות חותכות כלשהן, משום שמדענים אינם יכולים לבצע ניסויים בבני אדם. "נשים לא ירשו לך להחליף את התינוקות שלהן לאחר לידה, אבל פעולה כזאת היתה יכולה לשמש בסיס למחקר מצויין", אמר גוזלינג.
רק בעשור האחרון החלו מדענים לבדוק אם גם לבעלי חיים יש אישיות. במחקר חלוצי שעליו שקד באמצע שנות התשעים, עקב גוזלינג אחר להקה של 34 צבועים באוניברסיטת ברקלי. "רציתי לשאול אם אנחנו יכולים למדוד אישיות בבעלי חיים. לא היה ברור שזה יצליח", אמר. גוזלינג ביקש מארבעת המטפלים של הצבועים למלא גרסה של שאלון הניתן לבני אדם, אחרי שהוכנסו בו שינויים. התברר שסוגי האישיות של הצבועים – נוירוטיות וחביבות, למשל – דומים לכמה מהמבנים שנמצאו אצל בני אדם. מאז תיעדו כמה מחקרים סוגי אישיות בבעלי חיים שונים, משימפנזים ועד לדיונונים.
כמה ביולוגים סבורים כי השאלה העיקרית על אישיותם של בעלי חיים היא, מדוע הברירה הטבעית מאפשרת טווח כה רחב של סוגי אישיות. אם אופי מוחצן מקנה לצבוע את הסיכויים הטובים ביותר להביא צאצאים לעולם, אפשר היה לצפות שבמרוצת הזמן כל הצבועים ייהפכו למוחצנים.
דרנט ועמיתיו מקווים שהמחקרים שלהם בציפורים יעלו כמה רמזים. הם חוקרים את הירגזי מהמין Parus major. מרבית הציפורים ממין זה מבלות כל חייהן ביער יחיד והן לא גילו התנגדות כלשהי כשהמדענים הציעו להן לעבור לקופסאות קינון נוחות. המעבר למתקנים שסיפקו המדענים לציפורים איפשר להם לעקוב במשך שנים אחר האוכלוסייה כולה, לעמוד על בריאותן ולעקוב אחר הצלחתן להתרבות. המדענים גם יכולים להביא כמה מהציפורים למעבדה, כדי לבדוק את אישיותן או לבצע ניסויים. "אלה ציפורים מושלמות למחקרים כאלה", אמר ד"ר נילס דינחמאנסה מאוניברסיטת כרונינגן, העובד עם דרנט.
מי מפחד מהפנתר הוורוד
אפרוח גזעי (וואלה! תקשורת)הצוות ההולנדי עומד על אישיותן של הציפורים מתוך מעקב אחר התנהגותן. בניסוי אחד מציבים המדענים בכלוב של אחת הציפורים חפץ זר ומוזר, כמו בובת פנתר ורוד או סוללה של פנס קטן. כמה ציפורים ממהרות לגשת לחפץ, בעוד אחרות נרתעות. בניסוי אחר פותחים החוקרים דלת של כלוב ומאפשרים לציפורים לבחון חדר גדול, מלא עצים מלאכותיים. חלק מהציפורים ממהרות לבדוק את העצים ואילו אחרות מעדיפות להישאר בכלוב המוכר. בניסוי שלישי מעמידים החוקרים קערית של תולעים טעימות בחדר. כאשר הציפורים נוחתות על הקערית כדי לאכול, החוקרים מעוררים בהן בהלה כשהם מרימים צלחת מתכת העומדת בסמוך. אחר-כך הם בודקים כמה זמן חולף עד שהציפור חוזרת לקערית.
בניסויים התברר שלכל ציפור יש אישיות עקבית, הנשארת יציבה במשך שנים. ציפורים נועזות, כפי שמכנים אותן המדענים, מזדרזות בבדיקת אובייקטים חדשים, ממהרות להסתובב מעל לעצים המלאכותיים ומתאוששות במהירות מההפתעה שמעוררת צלחת המתכת.
ציפורים ביישניות הגיבו לאט בכל שלושת הניסויים שתוארו. ההבדלים בהחלט חורגים מניסויים אלה. הנועזות תוקפניות יותר מהביישניות והן מגיבות בפחות לחץ ומועקה כשהמדענים באים אתן במגע.
ניסויים שעסקו ברבייה של הציפורים הראו שלמאפיינים אלה יש בסיס גנטי חזק. בתוך ארבעה דורות בלבד יכלו החוקרים לגדל ציפורים נועזות או ביישניות בהרבה בהשוואה להוריהן. "כ-50% מהווריאציות שמוצאים באישיות של ציפורים נובעות מהבדלים גנטיים", אמר ד"ר קיז ואן ארס ממכון מקס פלאנק לאורניתולוגיה בגרמניה. הוא מחפש אחר גנים האחראים להבדלים אלה. להערכתו, כעשרה גנים עשויים למלא תפקיד חשוב בעיצוב האישיות. מועמד סביר מאוד כבר אותר. הוא מוכר בשם DRD4.
מכמה מחקרים על הגרסה האנושית של גן זה התברר, שהוא משפיע על מידת העניין שבני אדם מגלים בהתנסויות חדשות. אבל מחקרים אחרים לא הצביעו על זיקה דומה בין הגן למשתני אישיות.
אישיות והישרדות
הגנים המעורבים בקביעת מאפייני אישיות כמו העזה או ביישנות נשמרו בתהליך הברירה הטבעית. כדי לגלות כיצד הדבר קורה עקבו חוקרים במשך שנים אחר ציפורים בעלות מאפייני אישיות שונים. "לא היינו בטוחים מה יעלו הנתונים, משום שאיש לא אסף אותם בעבר", אמר ד"ר דינחמאנסה.
החוקרים מצאו שלאישיותן של הציפורים היתה השפעה חזקה על כושר ההישרדות שלהן, אבל השפעה זו השתנתה משנה לשנה, שעה שהיצע המזון עבר תנודות ושינויים. "זה בהחלט סיפור מורכב", אמר דינחמאנסה. בשנים שבהן היה מזון מועט, למשל, סיכויי ההישרדות של נקבות נועזות היו טובים יותר מאלה של חברותיהן הביישניות. לזכרים ביישניים, לעומת זאת, היה סיכוי טוב יותר מאשר לנועזים. דפוסים אלה השתנו בשנים שבהן היה שפע של מזון.
נתון נוסף, שעלה ממעקב שנמשך כמה שנים, היה שלציפורים בעלות אופי המשלב בין מרכיבי האישיות של הנועזות והביישניות היתה הצלחה רבה בהבאת צאצאים לעולם. אם סיכויי ההישרדות של ציפורים אלה טובים יותר גם מאלה של הנועזות מאוד וגם מאלה של הביישניות מאוד, מדוע כל הציפורים אינן כמותן? אפשרות אחת היא, שאישיות המשלבת מאפיינים נועזים וביישניים, נוצרת כאשר הציפורים יורשות גרסה "נועזת" של גנים מסוימים מהורה אחד וגרסה "ביישנית" מהורה אחר. לציפור יש סיכוי של 50% לרשת גן מסוים מאמה וסיכוי דומה לרשת את הגן מאביה. לכן בלתי נמנע שלכמה מהן יהיו שני גנים הקשורים ל"ביישנות" או שניים המאפיינים "נועזות". כתוצאה מכך עשויה להיות להן אישיות בעלת מאפיינים קיצוניים.
הציפור הכי מקובלת
האם ניתן להשליך את אופי הציפורים גם על בני אדם? (אילוסטרציה: וואלה! תקשורת)רעיון אחר שהמדענים ההולנדים רוצים לבדוק הוא אם ואיך חייהן החברתיים של ציפורים עוזרים לנועזים ולביישנים להתקיים אלה בצד אלה. מדי שנה נלחמות ציפורים על טריטוריה שבה יוכלו לאכול, להטיל ביצים, לדגור עליהן ולטפל בגוזלים. ציפורים נועזות תוקפניות יותר מהביישניות, ועובדה זו מסייעת להן לפעמים להשתלט על טריטוריה. אבל המדענים מצאו שכאשר ציפורים נועזות מפסידות, התאוששותן אטית. הן מוצאות עצמן בתחתית ההייררכיה, ובמקרים רבים פשוט מתעופפות ועוזבות את המקום. "הן הולכות למקומות אחרים בניסיון להפוך למספר אחת", אמר דרנט.
מאבק זה עשוי ליצור איזון בין הציפורים הנועזות לחברותיהן הביישניות. אם בלהקה יש ציפורים ביישניות רבות, הנועזות המועטות יטפסו לצמרת ההייררכיה. אולם אם יש ציפורים נועזות רבות, הן ירבו להילחם ביניהן. התוצאה תהיה שציפורים נועזות רבות יעזבו את השטח. במקרים אלה הציפורים הביישניות המעטות ישגשגו. "מכאן, שאף אחד מסוגי אישיות אלה אינו יכול להיעלם לחלוטין", אמר דרנט. הוא ועמיתיו מתכוננים לבחון הנחה זו על ידי שינוי היחס בין ציפורים נועזות וביישניות בטבע. רבים מהממצאים פורסמו בגיליון פברואר של כתב העת Neuroscience and"
"Biobehavioral Reviews.
חוקרי האישיות של בעלי חיים מקווים שעבודתם תניב גם תוצאות מעשיות. ד"ר גוזלינג ותלמידיו, למשל, עסקו בחלק ניכר ממחקריהם באישיותם של כלבים. ניסוי הממפה אישיות של כלב במדויק עשוי לעזור לאגודות המספקות מקלט לבעלי חיים להתאים בין כלבים לבין המשפחות האוספות אותם. הוא גם עשוי לעזור לזהות כלבים המתאימים במיוחד לעבודות כמו איתור חומרי נפץ.
מחקרים על אישיות בעלי חיים גם יכולים לשפוך אור על האישיות האנושית. החוקרים ההולנדים מתחילים כעת להשוות את מחקרם על ציפורים למחקר שנערך בילדים. "מדהים עד כמה הדרך שבה הם מדדו את העזתן של הציפורים דומה לניסויים שערכנו בקרב ילדים קטנים", אמר מרסל ואן אקן, פסיכולוג באוניברסיטת אוטרכט. הוא וחוקרי הציפורים מתכננים למדור אישיות של ציפורים ובני אדם באמצעות סדרת ניסויים משותפת, בתקווה למצוא רמזים להתפתחות האישיות האנושית.
פרסומתהאבולוציה של האישיות האנושית כמעט ולא נחקרה, אבל לפי הידע המועט הקיים בתחום, ייתכן שיש קווי דמיון בינה לבין תהליך ההתפתחות שהתרחש בקרב ציפורים. בסקר שערך בקרב 545 איש, מצא ד"ר דניאל נטל מאוניברסיטת ניוקאסל באנגליה שככל שבני אדם היו יותר מוחצנים, הם נטו לקיים יחסי מין עם בני זוג רבים יותר. זה אולי עשוי להעניק להם יתרון אבולוציוני, אבל נטל גם מצא שהיה להם סיכוי רב יותר להגיע לבית חולים. נטל מדווח על ממצאיו במאמר העומד להתפרסם בכתב העת "Evolution and Human Behavior".
כמה מומחים לאישיות אנושית מוסיפים להיות ספקניים. ד"ר דניאל סרבון מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו אומר שייחוס של תכונות כמו "מוחצן" לבעלי חיים הוא מעשה "מסוכן ביותר". כשמייחסים שם תואר זה לאדם, משמעותו שונה מאוד מאשר כשמשתמשים בו לתיאור ציפור, אמר. ואן אקן הסכים שהאנשה היא סכנה ממשית, אבל הוא סבור שאפשר להימנע ממנה. "אני לא כל כך מודאג", אמר. "אתה חייב להגדיר בבירור מה אתה מתכוון למדוד ואז להניח לנתונים לדבר בעד עצמם".
באדיבות חדשות וואלה
