סיקור מקיף

המגוון הביולוגי ועניי העולם

משאבים ביולוגים ומסורתיים נישדדים מארצות המקור בעיקר ע"י חברות לייצור תרופות ופתוח ביוטכנולוגי , בתהליך הכולל גם ניצול לא מורשה של משאבי חי וצומח כאשר את רובו ככולו של השוד מבצעות חברות מסחריות מערביות

<br /> Impatiens usambarensis
<br /> Impatiens usambarensis

על-פי הסכמים בינלאומיים יש הגנה חוקית על המצאות, פיתוחים טכנולוגיים , תרופות ועוד , הגנה דומה יש למשאבי תרבות וטבע כלומר צמחים, חיות וכו', כשהבסיס היא אמנה להגנה על מגוון ביולוגי ,(Convention on Biological Diversity (CBD). חוקי הפטנטים אמורים למנוע ייצור או העתקת משאבים ע"י מי שאינו משלם תמלוגים לממציא/מפתח/מקור. ההסכמים/החוקים אמורים גם להגן על משאבים טיבעיים כמו צמחים חיות וכד' שמשמשים את צרכינו במגוון שמושים. האמנם ?

מסתבר כי יישומם של החוקים וההסכמים, תלוי ברצון הטוב של הצדדים וכאשר אחד הצדדים חלש , כמו במקרה של "ארץ מתפתחת" הרי הצד השני מתעלם מהסכמים , חוקים, תקנות ויסודות מוסריים.

דוח שכותביו קראו לו "המקור אפריקה : מסתרי הגישה וחלוקת הרווח" Out of Africa: Mysteries of Access and Benefit Sharing הוגש למס' אירגונים אפריקאים ואמריקאים המטפלים בהגנה על הסביבה ובשמירת זכויות ומשאבים כמו: Edmonds Institute of the United State African Centre for Biosafety.
הדווח מתייחס למשאבים ביולוגים ומסורתיים שנישדדים מארצות המקור בעיקר ע"י חברות לייצור תרופות ופתוח ביוטכנולוגי , לא חסר גם ניצול לא מורשה של משאבי חי וצומח כאשר את רובו ככולו של השוד מבצעות חברות מסחריות מערביות.
החברות "משיגות" מידע וחמרים בדרכים לא חוקיות ולא מוסריות וע"י שימוש במידע ובחמרים מרוויחות הון עתק , על-פי החוק והמוסר אמור מקור המידע והחמרים לקבל תמלוגים , כלומר ארצות אפריקאיות אמורות להיות שותפות לרווחי החברות…… להד'ם!
דוגמאות: חב' התרופות הגדולה באירופה באייר Bayer פיתחה תרופה לחולי סכרת , התרופה שמסייעת לחולים ע"י מניעת קליטת סוכר לדם , מבוססת על בקטריה שנתגלתה ונגנבה ממאגר מים במרכז קניה. ההכנסות מייצור התרופה היו כ 400 מליון דולר בשנה התמלוגים לקניה…… ב- 1992 נגנבו ממעין חם בשקע האפריקאי בקניה חידקים "קיצוניים" extremophiles מהם פותח אנזים שמשמש בתעשיית הטקסטיל ליצירת הגוון הדהוי במכנסי ג'ינס וכן בייצור דטרגנטים , השימוש , הייצור , ולמרבה האירוניה רישום הפטנט…. ע"י שתי חברות בארה"בProcter & Gamble ן Genencor Internationaהכנסות "גנקור " משווק הפטנט הן כ 3.5 מילארד דולר קניה מקבלת……. תמלוגים!
הרי אוסמבורו הם שרשרת הרים ציורית בטנזניה במורדות ההרים גדל מטפס יחודי Impatiens usambarensis חוקרי חב' ביוטכנולוגית שבסיסה בשוויצריה- סיגנטה Sygenta גנבו זרעים ויחורים ופיתחו צמח נוי מבוקש בכל רחבי העולם לטענתם הפיתוח הוא תוצאה של ריבוי שני מינים של המטפס… ומסתבר כי הצדק איתם , כדי לפתח את הצמח למוצר מיסחרי הכליאו המפתחים שני מינים : Impatiens usambarensis ו-Impatiens walleriana אלא מה… שני המינים נגנבו מטנזניה מכירת צימחי הנוי ב 2004 הכניסה כ 150 מליון דולר! הטנזנים קיבלו….. 0.
ב 1970 בודדו חוקרים בריטים , עובדי חב' התרופות ס.ר. פרמה SR Pharma בקטריה שניקראה Microbacterium vaccae הבקטריה נימצאה במיקווי מיים במרכז אוגנדה וממנה פותחו תרופות נוגדות דלקות ווירליות בין היתר משמשת אחת התרופות גם ב "קוקטיל" לטיפול באיידס אין פרוט רווחים מהפצת התרופות אבל כרגיל אוגנדה לא מקבלת תמלוגים.
כולנו מכירים את השימוש הנפוץ במוצרי האלוורה לרפואה , קוסמטיקה ועוד , צמח האלוה מקורו באפריקה והשימוש בו נובע/נלמד מהמסורת השבטית ברחבי היבשת ולמרות זאת אין לתושבי היבשת זכות יוצרים… כך הם פני הדברים לגבי עשרות צמחים , דגים, ואחרים.
בדווח מופיעה גם ישראל חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב עובדים בצוות מחקר בינלאומי בחופי קניה באיסוף חומרים / מימצאים ביולוגים תוך התעלמות מהאמנה להגנת המגוון הביולוגי והתעלמות מזכות הקניין של קניה על חופיה!

מדרום לסהרה גדל צמח שניתן לו השם העממי " עלה מר" Vernonia amygdalina והוא מהווה מקור לתרופה לטיפול בסוגי סרטן מי מקבל תמלוגים עבור השימוש……… ? י
מדרא"פ למצרים , ממרוקו לקניה , ניגנבים משאבים ללא תיגמול התושבים שנחשבים לעניים המרודים בעולם! ואחר כך באים אירגונים "פילנטרופים" ומנדבים עזרה לרעבים ולמסכנים שביבשת השחורה אולי , אילו כל… או אפילו חלק קטן מ שוד המשאבים וגניבת המוצרים, הידע והמסורת היה מתוגמל כראוי לא היה צורך בנדבות


אגם בוגוריה. האנזים שמופק מהמיקרו-אורגניזמים שחיים בו משמש גם בחומרי ניקוי, להסרת כתמים עקשניים


את הג'ינס המשופשף שלך יצר אגם בקניה

מאת מרק לייסי

אגם בוגוריה הוא המקור לחומר מיוחד – ויקר ערך – שמפרנס היטב את תעשיית האופנה במערב. כעת דורשת ממשלת קניה חלק מהרווחים

ניו יורק טיימס

התושבים שחיו בעבר סביב אגם בוגוריה שבקניה ייחסו למימיו המלוחים סגולות מיסטיות. הם האמינו שמי האגם, שבאזורים מסוימים הם צוננים ובאחרים כמעט רותחים, יכולים לרפא תחלואים רבים – ממחלות עור ועד מועקה נפשית. בשנים האחרונות התגלו שימושים אחרים, מופלאים לא פחות, למים האלה. וכך, האגם הקדום ממלא לפתע תפקיד בעולם המודרני. הוא שחקן בתעשיית האופנה ומושא למאבקים משפטיים על רווחי הענק שאפשר להפיק ממנו.

הג'ינסים המשופשפים שכולנו מכירים חייבים כנראה את גזרתם המושלמת ומגעם הרך לאגם בוגוריה. למען דיוק, התכונות האלה קשורות לאנזים המבודד ממיקרו-אורגניזם השוכן באגם. אנזים אחר המופק מיצורים החיים באגמי המלח שבקניה, כמו בוגוריה, הוא מרכיב חשוב בחומרי ניקוי הנמכרים בכל העולם. האנזים הזה מסיר כתמים עקשניים ומסייע בכיבוס אריגי כותנה.

שני האנזימים עומדים במרכזו של סכסוך משפטי מר. החברה שפיתחה את השימושים המסחריים במיקרו-אורגניזמים ובמוצריהם מתהדרת בהישגיה המדעיים, אך שלטונות קניה טוענים כי מדובר ב"ביו-פיראטיות".

מדינות מתפתחות מנסות כיום להשפיע על החברות לחלק באופן צודק את הרווחים שהם מפיקים מאוצרותיהן הביולוגיים, בין אם מדובר בפטרייה הנמצאת בגללי ג'ירפות, בתרופה אנטיביוטית שהתגלתה בתל תרמיטים או בתכשיר לדיכוי תיאבון המופק מקקטוס. האמנה לשימור המגוון הביולוגי, שהתקבלה בפסגת כדור הארץ שנערכה בריו דה-ז'ניירו ב-1992, מחייבת מדינות לחלק בצורה צודקת חלק מהרווחים והתגמולים המתקבלים ממוצרים שמקורם במשאבים ביולוגיים. אבל ארגונים הפועלים בתחום טוענים, שלרוב יש התעלמות מסעיפי האמנה. "זו התגוששות בסגנון חופשי", כתב החוקר ג'יי מקגאון בדו"ח שפירסמו לאחרונה מכון אדמונדס והמרכז האפריקאי לביו-בטיחות.

מדענים שאספו דגימות מאגם בוגוריה ומאגם נקורו שמדרום לו, טוענים שעשו זאת ב-1992, ואילו האמנה נכנסה לתוקף בדצמבר 2003. בדגימות נמצאו אקסטרימופילים – אורגניזמים החיים בתנאי סביבה קיצוניים – ואלה עברו ניסויים שונים. מאוחר יותר קנתה את הדגימות חברה מקליפורניה בשם ג'יננקור אינטרנשיונל, רשמה אותן כפטנט, ולאחר ששובטו שיווקה אותן לחברות טקסטיל וליצרניות של חומרי ניקוי.

ג'יננקור, שנרכשה ב-2005 ונהפכה לחטיבה בחברת דניסקו, טוענת שפעלה ביושר ובתום לב. לדברי החברה, הדגימות סופקו לה על ידי חברה בהולנד, שהיתה שותפה למשלחת מחקר אקדמית בראשותו של הד"ר ויליאם ד' גרנט, מיקרוביולוג מאוניברסיטת לסטר בבריטניה. ג'יננקור טוענת, ששלטונות קניה העניקו לאותה משלחת את כל הרישיונות הדרושים ושמיקרוביולוגית מאוניברסיטת קנייטה, הד"ר וונג'ירו מוואתה, אף הצטרפה למשלחת.

החברה לא ניסתה להסתיר את מקורם של המיקרו-אורגניזמים שבהם השתמשה. בדו"ח שלה לשנת 2000 אף נכתב: "כדי למצוא אנזימים המשגשגים בסביבה אלקלינית – כמו מי הכביסה שלכם – ואנזימים שמעניקים לג'ינס שלכם תחושה ?רכה' ומראה משופשף, חיפשנו אותם – כן, זה נכון – באגמי הסודה של קניה".

ב-1994 נודע לפקידי ממשלה קניייתים שהחברה מפיקה רווחים מחומרים שהוצאו מהאגם והם פתחו במאבק להשגת פיצויים, הנמשך עד היום. הם אומרים שמעולם לא ניתן רישיון אמיתי להוציא את המיקרו-אורגניזמים מהאגם ולמכור אותם.

הד"ר מוואתה אמרה בראיון, שלצורך עבודת הדוקטורט שלה קיבלה היתר ממשלתי לערוך מחקר בבוגוריה ובאגמים אחרים. לדבריה, הד"ר גרנט היה המנחה שלה כשלמדה בבריטניה והוא נלווה אליה למסע מחקר בקניה. עם זאת, מוואתה טענה כי לא היה ידוע לה שגרנט קשור לחברה מסחרית כלשהי וכי אינה יודעת אם נעשה שימוש מסחרי בדגימות שלה. "אישית, מעולם לא היה לי שום קשר עם חברה מסחרית", ציינה. "מה שמרגיז אותי באמת הוא, שאם הם מצאו משהו בדגימות שלי הייתי צריכה לדעת על כך. לא מסיבות כלכליות, אלא מסיבות מדעיות".

לעומתה, שלטונות קניה דווקא כן מתמקדים בהיבטים הכספיים. דוברת שירות חיות הבר של קניה, קוני מאינה, מסרה שהשירות "מנהל מגעים עם החברה". ג'יננקור מסרה: "אנו מקדמים בברכה דיאלוג פתוח עם שלטונות קניה ומצפים לפתרון חיובי". החברה ציינה, כי ההכנסות מהאנזימים שהובאו מאגמי קניה אינן גדולות – פחות מ-10 מיליון דולר – וכי היא תרמה מחשבים וציוד דגימה למחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת קנייטה.

אולם פקידי ממשל קנייתים אומרים, שהם מאמינים שהרווחים מהאנזימים גדולים הרבה יותר. ובעוד שג'יננקור טוענת כי אחד משותפיה העסקיים העיקריים, "פרוקטר אנד גמבל", לא השתמש באנזימים מקניה במוצריו, הקנייתים חושדים שההיפך מכך הוא הנכון.

השאלה כיצד מצאו המיקרו-אורגניזמים של בוגוריה את דרכם לשוק העולמי מוסיפה להיות מעורפלת, בדומה לאגם עצמו. למרות הוויכוחים המתנהלים סביבו, האגם מוסיף להיות מקור גאווה גדול לקנייתים ותלמידים רבים מבקרים בו בטיולים מטעם בתי הספר. בביקור כזה, שנערך זה לא כבר, אמר המורה בנסון קיריטו לתלמידיו מהעיר מורנגה: "בכל העולם משתמשים במי האגם הזה כדי לגרום לג'ינסים להיראות משופשפים. לא ידעתם את זה, נכון? אז מה אתם חושבים על כך?"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן