חגורה של אנטי חומר מקיפה את כדור הארץ

כך גילו מדענים מאיטליה שבדקו את הנתונים ששידרה החללית פאמלה, החוקרת מזה כחמש שנים את הקרנים הקוסמיות. אחד החוקרים אף הציע להשתמש באנטי חומר להינע חלליות

המחשה של חגורת ואן אלן, צילום: נאס"א
המחשה של חגורת ואן אלן, צילום: נאס"א

כדור הארץ מוקף בחגורה של אנטי חומר שניתן אולי להשתמש בה בעתיד לתדלוק חלליות. כך עולה ממחקר של צוות מדענים.
רצועות האנטי חומר התגלו על ידי החללית שנועדה לגילוי אנטי חומר ואסטרופיסיקה של גלעינים קלים (פאמלה), ששוגרה בשנת 2006 לחקור את הקרנים הקוסמיות.
היא גילתה שכאשר הקרנים הקוסמיות מתנגשות באטמוספירה של כדור הארץ, נוצרים חלקיקים ובהם גם האנטי פרוטון החמקמק. החלקיקים הללו נמצאים בגובה של כמה מאות קילומטרים בתוך חגורת ואן-אלן, הרצועה הלוכדת את הקרינה הקוסמית ומגינה על כדור הארץ מפניהם.
מרבית האנטי פרוטונים מתאיינים בעת ההתנגשות שלהם עם חומר רגיל, אך ריכוז גבוה שלהם נמצא מעל האיזור הידוע בשם האנומליה של דרום האוקיאנוס האטלנטי. הם מהווים את הריכוז הגבוה ביותר של אננטי פרוטונים בקרבת כדור הארץ. הם אומרים.
החוקר הראשי, אלסנדרו ברונו מאוניברסיטת בארי באיטליה אפילו הציע בראיון לבי.בי.סי כי ניתן יהיה להשתמש באנטי חומר כדי להניע חלליות.
חלקיקי אנטי חומר משחררים כמות עצומה של אנרגיה כאשר הם באים במגע עם חומר רגיל – צפיפות האנרגיה גבוהה פי שניים עד שלושה מריאקציות גרעיניות ופי 10 ממרבית הריאקציות של דלקים המשמשים כיום בחלליות.
המחקר עוד עשוי לארוך זמן רב, אך עד כה הצליחו מדענים לייצב אנטי פרוטונים למשך 16 דקות בלבד.

לתקציר המאמר באסטרופיסיקל ג'ורנל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

73 תגובות

  1. יש תאוריה לגישור על מהות האנטי חומר .מה תפקידו ? מה הוא יוצר -כתוצאה? וההסבר די שלם בעיניי ,יותר פילוסופי מאשר פיסיקאי . אבל ברמות ידע כאלה אין הבדל משמעותי.
    נניח ש"חומר מסוג אנטי חומר אכן עוטף את היקום . ובו נניח שאין מעטפת הגנה מושלמת ליקום . היקום מתחיל להיעלם . מזכיר לי חור שחור ענק יקומי .
    היקום הוא אין סופי והתהליך אינסופי.
    חור שחור במהותו בולע חומר והופך אותו לכאורה ל"חומר דחוס" ומכאן מסתו . (ללא ההסבר הפיסיקלי).
    חורים שחורים בתוך היקום אינם קשורים לאותו חור שחור יקומי .הם מטבעו של אותו חור שחור יקומי. אבל הם מתרחשים בתוך היקום לפי אותם תהליכים פיסיקליים .הופכים חומר למסה כבדה יותר תוך שחרור אנרגיה.
    המסקנה שלי מהתיאוריה הזו .חור שחור הוא כמות עצומה של אנטי חומר .
    יצירת אנטי חומר הוכחה כאפשרית במאיצי חלקיקים .החלקיקים נעים במהירות עצומה ותוך מעופם הם מתפרקים לחלקיקי משנה המשנים את כוחם האלקטרומגנטי ומתנהגים באופן "מוזר" כאשר הם מתחברים עם "בני מינם" ויוצרים "חומר" חדש . החומר החדש הוא בהכרח בעל מסה גבוהה יותר .
    הצטברות התהליך היא ה"חור השחור".
    המשחק בין הכוחות הפיסיקלים הוא יוצר האיזון.
    לגבי ה"חור השחור " היקומי. לפי תיאוריית המפץ הגדול היקום נמצא בתאוצה . לשם המחשה ,כמו מעטפת כדור נמתחת. אפשר לתאר לעצמנו את ה"אנטי חומר" הנמצא מעבר למעטפת היקום ככוח מושך חומר יקומי לעברו.
    את מסקנות התיאוריה נשאיר פתוח לדיון.

  2. לא צריך להגזים "חגורות אנטי". עובדה שכבר טסו שש פעמים לירח ומאות פעמים הטיסו כלים בלתי מאוישים והם לא נתקלו בבעיות. יש אנטי חומר, מדובר באנטי אטומים בודדים על מיליארדים של אטומים רגילים.

  3. למועצת חכמי-חלם שלום ! כמתלמד ( לא צעיר ) אבקש תשובה לשאלת "הטיסה לירח" !

    האם החגורה/חגורות 'האנטי' לא מבטלות כל אפשרות לעבור דרכן מבלי להפוך לאנרגיה ???

    מישהו כאן מבלף בגדול !!…. (זוכרים ספורי הקונספירצייה ממדבר אריזונה??)

  4. כל כך הרבה קשקשנים שלא מבינים במה המדובר. אנטי חומר הוא מצב מתימטי תיאורטי בלבד.יתכן כי הוא קיים במרחבי הקוסמוס בנקודות כל שהם, וגם זה בספק. אין אפשרות להשתמש באנטי חומר לא לאחסן אותו ובוודאי לא לראות אותו. כל מסה שתשלח לעבר אנטי חומר יתאיין ויהפוך לאנרגיה.כולל אור (פוטונים למי שזוכר הם גם מסה וגם גל). אז תפסיקו לדמיין שטויות. זה לא מתאים לכם.

  5. מיכ*אל

    לגבי הקרינה במקרה זה היא חלשה בכמה סדרי גודל מכדי שניתן יהיה לזהות אותה, מה גם שהיא
    בספקטרום רחב. אכן היסטורית נתגלתה קרינה ממטענים מואצים בחלל בפרט מאובייקטים מאד גדולים
    כאשר המטען הפולט את הקרינה נע במהירויות גבוהות מאד הקרינה נקראת קרינת סינכונטרון והויכוח על מי גילה אותה גרר הרבה סיסוכים בין אסטרו-פיסיקאים.

  6. אבל הפילטרים שאתה מדבר עליהם יכולים להיות מורכבים רק מ"לא כלום" כי אחרת היה הפוטון מתאיין בהם.
    יכול להיות שזה המצב. כלומר שבעצם מעצם האיון בנקודת המדידה מסיקים שעקף את כל החומר שבדרך אבל נראה קצת מוזר שאפשר לשחזר כך מסלול.
    לגבי הקרינה שפולט חלקיק טעון מואץ כאמצעי לגילוי – יש דרך לבדוק את זה יותר לעומק? אולי גיליתי כאן שיטת מדידה חדשה? 🙂 גם אם בניסוי הנדון יתברר שאין אפשרות להשתמש בזה – אולי במצבים אחרים זה יכול להועיל?

  7. מיכ*אל

    מדידה ללא אינטראקציה מהסוג בו נתקלים בתורת הקוונטים הינה איזוטריה גרידא. הדבר דומה כאילו משהו שם חלקיק באחת משתי קופסאות ואתה בודק ומצאת כי אינו נמצא באחת ובכך מסיק את מיקומו. לסוג כזה של מדידה אין קשר ולא ניתן לבצע בו שימוש במדידת אנטי-פרוטונים בחלל.

    לטעמי גם הקרינה הנפלטת מהמטען הקורן היא חלשה מכדי שניתן יהיה להבחין בה על ידי גלאי קרינה זו דועכת כמו ריבוע המרחק מהחלקיק ובנוסף צריך להפריד אותה מרעש הרקע בחלל.

    במדידות המתבצעות בחלל האנטי-פרוטונים פשוט נלכדים על ידי הגלאי מתאיינים וכך יודעים כי הם היו קיימים. אחרי מסלול החלקיקים עוקבים בכך שרק במעוף מאד מסוים שעובר מספר פילטריםהיו החלקיקים יכולים להגיע לפנים הגלאי ולהתאיין כך ניתן לוודא כי מדובר באנטי-פרוטונים וכך ניתן לוודא את מסלולם לפני כן. רק חלקיקים שנעו במהירות מסויימת אל פתח הגלאי יכלו להתגלות. בנתוני האיון כשלעצמם יש הרבה אינפורמציה אם מצליחים ללכוד את כל החלקיקים שנוצרו כתוצאה מכך ולברר את מאזן האנרגיה מתוך כך ניתן להסיק על מהירות מרכז המסה לפני האיון.

  8. אהוד:
    ידוע לי שיש גם אינטראקציות שאין בהן "פגיעה" של ממש.
    אינטראקציות אלו משמשות בניסוי שני החרכים.
    לדעתי אין מניעה לעשות שימוש באותו סוג אינטראקציה גם כאן.
    גם העובדה שמטען שנמצא בתאוצה קורן יכולה כנראה לשמש לזיהוי.
    אחרת קשה לפרש את המשפטים שדנים במעקב אחר מסלולי החלקיקים ומדידת תכונות שונות שלהם (שאת חלקם ציטטתי).

    גם משפט כמו

    All the identified antiprotons, characterized by a pitch angle near 90 deg, were found to spiral around field lines, bounce between mirror points, and also perform a slow longitudinal drift around the Earth, for a total path length amounting to several Earth radii.

    קשה להבין אחרת.
    עם זאת, יש אפשרות לפרש אותם גם ברוח דבריך בגלל שהם מזכירים חישובי מסלול באמצעות סימולציה אבל זה נראה לי כפירוש קצת מוזר (האם נתוני האיון מספקים די מידע כדי לחשב את כל מסלולו של האנטי פרוטון לפני ההתאיינות?)

  9. מיכ*אל

    כמו שאתה ודאי משער כל פעם מנסים לפתוח את מלכודת האנטי-מימן בזמן מאוחר יותר. אם יפתחו מאוחר מדי לא ימצאו אטומי אנטי-מימן אם יפתחו מוקדם הרי נתנו הערכת חסר לזמן החיים לפיכך מדובר בניסוי וטעייה. לגבי וויקיפדיה לטעמי מה שכתוב מעורפל ולא ניתן להבין ממנו מה מתבצע במפורט בניסוי. בנוסף ווקיפדיה אינה האמת הצרופה גם אנציקלופדיה מסוגה טועה מדי פעם…

  10. מיכ*אל

    לא יודעים לזהות חלקיקים ללא ביצוע אינטראקציה איתם. לעיתים האנטראקציה מאיינת אותם כמו במקרים שאנו דנים בהם לעתים היא משאירה עקבות באמצעות מסלול בתא בועות לעתים זו פשוט פגיעה במסך
    (במקרה של מסך צילום שוב מדובר באיון). ניתן להבטיח כי יהיו לך חלקיקים רבים מסוג מסוים על ידי סינון. לדוגמא לוקחים מקור של אנטי-פרוטונים ומפעילים שדה מגנטי מסוים שרק חלקיקים במסה ומטען מסוים יציחו לעבור בפתח נתון כך מבטחים כי יהיו חלקיקים מסוג מסוים.

    בניסוי של אנטי-מימן מייצרים פוזיטרונים ואנטי-פרוטונים מאיטים אותם ונותנים לבע לעשות את שלו (אפרורו חג האהבה) מחכים שיווצר אנטי-מימן. כדי לוודא שנוצר אנטי-מימן יש למדוד אותו. כיום לא ניתן למדוד אנטי-מימן באמצעות ספקטרוסקופיה(אינטראציה עם אור) כי הצפיפות של האנטי-מימן נמוכה מדי והכלי בתוכו הוא נמצא אינו צפוף. נותר לפיכך לאיין את האנטי-מימן ומהאנרגיה שהקבלה להוכיח כי הוא אכן היה קיים במלכודת.

    לגבי מתי פותחים את המלכודת לבדוק אני מקווה לכתוב בהמשך.

  11. למי שלא הבין:
    הקישור ש ר.ח הביא הוא קישור חוקי ללא צורך בתשלום – למאמר שבו עוסקת הכתבה!

  12. ר.ח

    תודה.
    אני אצטרך לקרוא את המאמר עוד כמה פעמים כדי להבין היטב.

    מעניין אם הא"פ הם הסיבה או התוצאה בפעילות הגרעינית באותם איזורים על/מחוץ לכ"א.

  13. מכאל, אהוד

    1: מקריאה על המודול (PAMELA) שמחובר ללויין, בויקיפדיה, אני מבין שהיכולת שלו לזהות אנטי פרוטונים בקרינה הקוסמית מבוצעת בעזרת 'סינון' החומר עצמו (אלקטרונים?) בגלאים. האם הבנתי נכון?
    2: האם כמות א"פ גדלה כאשר השטף מתרחק מהמגנטיות של כ"א?

    בנוסף, האם יש אפשרות לקישור למאמר באנגלית? (לא התקציר, אלא המאמר המלא- ראיתי שזה בתשלום- האם יש אפשרות לקרוא את זה ללא תשלום?) תודה.

  14. אהוד:
    ענת לא צדקה בכלום.
    את השאלה אם היא יודעת שיש שם פרוטונים הצגתי לה אני כדי להמחיש את העובדה שלא תדע לענות על שום שאלה שמציגים לה.
    כל מה שהיא רצתה (וזה חוזר על עצמו ברוב תגובותיה) זה להציג את עצמה כיותר חכמה מעורכי המחקר ולכן אמרה שהם מדדו כמויות תיאורטיות ובלתי מדידות.
    גם אני ראיתי במאמר שיש שם פרוטונים ואפילו הרבה.
    לא הגבתי לעניין השדה המגנטי כי גם אני חשבתי שזה המנגנון.
    אינני מתווכח על דברים שאני מסכים אתם.
    מעולם לא ביררתי (עד היום) איך מתבצע שימור וגילוי אטומי המימן במאיץ.
    נראה היה לי שצריך להיות קל לזהות את ההבדל בין פרוטון לבין אנטי פרוטון בגלל ההשפעה השונה שיש לשדות אלקטרומגנטיים על מסלוליהם (בגלל מטעניהם המנוגדים).
    מסתבר שצדקתי וזה באמת מה שקורה בCERN במסגרת מאט האנטי פרוטונים
    http://en.wikipedia.org/wiki/Antiproton_Decelerator
    אני מניח שמכשיר זה לא מאט גם פרוטונים.
    התיאור שאתה מתאר לגבי אטומי המימן נראה לי מפתיע כיוון שאם כך – לא ברור:
    1. למה לא ידעו לזהות פוזיטרונים ואנטי פרוטונים מראש (הרי בניסוי שעשו בחלל דווקא כן ידעו)?
    2. למה הם פתחו את הכלוב אחרי רבע שעה ולא החזיקו אותו יותר זמן כדי לקבוע שיא יותר גבוה?
    3. איך הם דאגו לכך שבכלוב יצטברו מספיק אטומי אנטי מימן (כדי שלא יתאיינו עם אטומי מימן שנכנסו גם הם לכלוב – לפי מה שעולה מדבריך)?

    האמת היא שבויקיפדיה מספרים סיפור מאד שונה ממה שאתה מספר לגבי יצירת האנטי מימן וברור על פי התיאור שהם יצרו במודע ובמכוון אנטי מימן שידעו מראש שהוא אנטי מימן.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Anti-hydrogen
    עיין בפרק Production in more detail

  15. מיכ*אל

    רק לגבי ההקשר המופרך לכתבה על לכידת אנטי-מימן, לגבי ניסוי זה יש לי קצת יותר מידע.
    ראשית אתה כותב: " עם העובדה שבמאיצי חלקיקים יוצרים ואף שומרים במשך רבע שעה אנטי פרוטונים" חשוב להבין כי בניסוי לוכדים אטומי אנטי-מימן ולא אנטי פרוטונים בלבד. אגב הם יודעים כי לכדו אטומי אנטי-מימן רק דרך העובדה שהללו מתאיינים לאחר 16 דקות. הם פשוט פותחים את המלכודת המגנטית כעבור זמן נתון וסופרים כמה אירועי איון היו, כאשר יש קורלציה בין איון של אנטי-פרוטון ופוזיטרון. לגבי אנטי-מימן אין בעיה ללכוד אותו במאיצים הם נבנים כך שקרן אנטי-מימן תוכל להסתובב בו מבלי לדעוך על ידי הנדסה מדוייקת ביותר של שדות מגנטיים אין לכך שום קשר ולו הקלוש ביותר עם מה שקורה בחלל. אגב המלכודת הלוכדת את אטומי האנטי-מימן לוכדת כמובן גם אנטי-פרוטנים אבל המיוחד בה היא שהאנטי-מימן נמצא במנוחה (במהירות מאד נמוכה) קרי הוא באנרגיות נמוכות כלומר קר. בתוך מאיץ אין בעיה לדעת שיש אנטי-פרוטונים מבלי למדוד אותם כי משתמשים במקור שפולט אותם ובשדות מגנטיים מהונדסים כך שינועו מבלי לפגוש חומר (המאיץ נמצא בוואקום גבוה). אין ליכולת כליאה זו דבר עם זיהוי אנטי-מימן בחלל מה גם שבמאיץ מאיינים את האנטי-פרוטונים עם פרוטונים.

  16. מיכ*אל

    יצא לי לעיין היום במאמר ואכן הוא מסביר דברים רבים.

    ראשית ברצוני להזכיר לך מה היה המקור לדיון ביננו, אני טענתי כי הטענה של ת אחד ממחברי המאמר
    לעיתונות כי חגורת האנטי-חומר יכולה להוות מקור אנרגיה לחלליות היא מופרכת. אגב כשטענתי
    כי אתה מתייחס לשימוש באנטי-חומר כמקור אנרגיה חילופי לאנושות התייחסתי להתבטאות הבאה שלך:
    "גם אם לא יגדל – כנראה שיש שם הרבה (שוב – הכל בהנחה שהחוקר לא טועה.) הרי גם כמות הנפט העומדת לרשותנו סופית." הנחתי כנראה בטעות שאם אתה מתייחס לכמות הנפט העומדת לרשות האנושות אתה רואה באנטי-חומר מקור אנרגיה זמין. בכל אופן לענייננו.

    במאמר כתוב כי החללית פשוט אספה אנטי-פרוטונים שנקרו בדרכה במשך כשנתיים וחצי נספרו 28 אנטי-פרוטונים שהחללית לכדה. הרי ברורה מכך הטענה באיזה סדר גודל של מקור אנרגיה מדובר. נניח כי החללית הצליחה לתפוס חלקיק אחד למיליון גם אז היה עליה לאסוף חלקיקים בזמן גדול בהרבה ממשך חייו של היקום כדי לאסוף מיליונית הגרם אנטי-חומר. קרי ה"השמצה" שלי על ההודעה לעיתונות היא מדוייקת.

    במשך הדיון בטענה הראשית, נקלענו לויכוח נוסף וכאן עלי לאכול את כובעי מסתבר כי מה שחשבתי שהוא שכל ישר לא תופס החללית לא מודדת גמאות מאיון של זוגות פרוטון אנטי-פרוטון אלא ממש לוכדת אנטי-פרוטונים. עדיין הטענה של ענת כי בסביבת האנטי-פרוטונים ישנם פרוטונים היא נכונה מדובר בכמות פרוטונים הגדולה בחמישה סדרי גודל מכמות האנטי-פרוטונים (לפי המאמר).

    אגב טעות נוספת שלי הייתה בנוגע לשאלה כיצד נחלצים האנטי-פרוטונים מהאטמוספירה מבלי להתאיין
    (לגבי טענה זו לא הייתה לך דעה), אני סברתי כי די בשדה המגנטי של כדור הארץ לעשות זאת בפועל התהליך מורכב יותר. בהתנגשויות פרוטון אנטי-פרוטון נוצרים אנטי נויטרונים הללו חומקים מהאטמוספירה ומאוחר יותר דועכים לאנטי-פרוטונים (מנגנון מאד לא יעיל).

    אגב השכל הישר בכל זאת עובד והנחתי כי השדה המגנטי הוא הדבר היחיד היכול לכלוא את האנטי-פרוטונים היא נכונה, כך שלפעמים מה שנראה כטריויאלי הוא אכן טריויאלי (גם בנושא זה לא הבעת את דעתך).

  17. אגב, אהוד, מעולם לא טענתי שאפשר להשתמש באנטי פרוטונים כמקור אנרגיה לאנושות.
    הסברתי רק את ההיגיון שבשימוש באנטי חומר "מוכן" כמקור אנרגיה ועשיתי זאת רק כמענה למשפט הבא שכתבת אתה "שנית אם האנטי-חומר נוצר מקרניים קוסמיות למה להשתמש בו כמקור אנרגיה לא פשוט יותר להשתמש ישירות בקרינה הקוסמית כמקור אנרגיה?".
    טענתי הייתה ברמה הלוגית ולא ברמה העובדתית.
    כנראה שמרחק הזמן השכיח ממך עובדה זו.

  18. אהוד:
    מהציטוט שהבאתי אפשר לראות שעוקבים אחר מסלולי החלקיקים.
    האיון, כידוע, הוא אירוע נקודתי.
    לא ברור לי בסיס טענתך כאילו אפשר להבחין באנטי פרוטונים רק באמצעות איונם ואיך זה מתיישב, לדעתך, עם העובדה שבמאיצי חלקיקים יוצרים ואף שומרים במשך רבע שעה אנטי פרוטונים שיודעים שהם אנטי פרוטונים גם מבלי שהתאיינו.
    נראה לי שאתה מתעלם מן העובדה שהמחקר מתבסס על מכשירים שנמצאים בחלל
    http://en.wikipedia.org/wiki/Payload_for_Antimatter_Matter_Exploration_and_Light-nuclei_Astrophysics

  19. מיכ*אל

    מהציטוט שהבאת לא ניתן להבין כלום כך שאין לו משמעות. לצערי אתה מאלץ אותי לקרוא את המאמר שכפי שאמרתי אין צורך לקרוא אותו כדי להבין שטענות החוקר בעתנות הן מופרכות. הייתי מסתפק בכך שהנדסית לא ניתן כיום וקשה לחשוב על אפשרות שניתן יהיה להשתמש באנטי-פרוטון סביב כדור הארץ כאמצעי להענת חלליות ועל אחת כמה וכמה כמקור אנרגיה לאנושות כפי שאתה ניסת לטעון.
    בכל אופן לא אעשה זאת ואנסה למצוא זמן מחר לעבור על המאמר ולהראות לך כי השכל הישר לא טועה וכי הדרך היחידה למדוד אנטי-חומר בחלל הוא על ידי איון אני מאד מאד מסופק אם ניתן להבחין בפרוטון או אנטי-פרוטון הנע בחלל הדרך היחידה האפשרית היא על ידי הקרינה האלקטרו-מגנטית שהוא פולט ואני בספק גדול אם ניתן להבחין בה.

  20. אגב, אהוד:
    מריפרוף ראשוני על המאמר מתברר שגילוי האנטי פרוטונים לא נעשה באמצעות איון.
    הם אפילו עקבו אחרי מסלולי האנטי פרוטונים.
    זה אחד ההבדלים בין "ברור" לבין "נכון".
    הנה ציטוט קצר שאני מקווה שאינו מפר את חוק זכויות יוצרים:

    Strict conditions were placed on the number of position
    measurements along a track and on the χ2
    associated with the
    track fit procedure, in order to reject protons which were wrongly
    reconstructed as negatively charged particles due to scattering
    and to minimize uncertainties on the rigidity measurement.

  21. אהוד:
    יכול להיות שאתה בטוח שאנשים לעולם אינם מגלים דברים חדשים.
    אני קצת פחות בטוח בזה.
    לא אתווכח על תוכנו של המאמר מבלי לקרוא אותו (אני מתרשם שיכול להיות שאתה כבר קראת) ובטח שלא אתווכח על טענותיך כלפי המדען שגם על פי דבריך אינן מבוססות.
    לגבי התאיינות החומר ממש בבת אחת – יכול להיות שאתה הצודק – צריך לעשות את החשבון – רציתי בסך הכל להדגיש כמה הטענה של ענת רחוקה מן המציאות.

  22. אפשר כבר לספור לאחור, לזמן שהאמריקאים/הרוסים/הסינים… ילכדו את האנטיחומר ויהפכו אותו לנשק יום הדין.

  23. מיכ*אל

    ראשית:
    יש דברים שלא צריך לקרוא כדי להבין מה המדע העומד בבסיסם, כאשר כתוב כי גילו אנטי-חומר על ידי חללית ברור כי הדבר נעשה על ידי איון של פרוטון ואנטי-פרוטון והחללית מדדה את הקרינה. לא צריך לקרוא שום מאמר להבין כי לא שלחו את החללית לחלל לאסוף אנטי-חומר או כי היא נתקלה באנטי-חומר בטעות. לכן ברור כי האנטי-חומר נתגלה כי היה בסביבתו חומר.

    שנית:
    כדי להעריך מה הוא המנגנון המאפשר יצירה ושימור של אנטי-חומר שוב ברור בלי צורך במאמר כי ההבדל העקרוני בסקלות הללו בין פרוטון לאנטי-פרוטון הוא במטען ההפוך שלהם וגם אז ברור מיידית כי היכולת להפריד בינהם היא על ידי שדה מגנטי. בהינתן חוזקו של השדה המגנטי של כדור הארץ מובן גם מה היעילות של התהליך ובנוסף קל להעריך אילו אנטי-פרוטנים ילכדו ולכמה זמן, מכאן ניתן להעריך את כמותם.

    שלישית:
    חשוב וזאת לא הפעם הראשונה שקיים בלבול בנושא זה כאן באתר. להבדיל בין ידיעה לתקשורת וידיעה מדעית. כפי שכבר הערתי לא פעם חוקרים זקוקים למימון ולכן בידיעות לציבור הם מנסים להדגיש את הצד המעשי והאפלקטיבי במחקר שלהם. הרבה פעמים אין קשר בין המחקר המדעי לאפליקציות כפי שהדבר מתבטא כאן. חשוב להבדיל בין המדע ומה שהחוקר מוסר לציבור. כאשר יש הטעיה מכוונת של הציבור רצוי וחשוב למתוח ביקורת.

    לסיום אין לי טענות כלפי העובדה המדעית של החוקר הנ"ל שהיא בפרוש מדהימה, כן יש לי טענות לגבי ההצהרות המופרכות שלו לציבור על האפלקציה של מחקרו.

    הערת אגב: אכן לגבי ענת אתה צודק הייתי צריך לכתוב כי אתה טועה ולא כי היא צודקת. אגב מאית גרם אנטי-חומר הייתה מעוורת את רוב הטלסקופים לו הייתה מתאיינת בבת אחת לגבי פרקי זמן כמו מיקרושניות האפקט היה כבר הרבה פחות משמעותי.

  24. כללית – כדאי לקרוא את החומר לעומק לפני שמדברים עליו אבל זה חשוב שבעתיים כאשר מותחים ביקורת.

  25. אהוד:
    1. יש הבדל בין הטענה שאני טועה לטענה שענת צודקת
    2. הכוונה בדברי הייתה שלשם אניהילציה צריך אנטי פרוטון לפגוש פרוטון. בכלל לא ברור שהם חייבים להימצא באותו אזור במצב שבו הם יכולים להיפגש.
    3. חלק מדבריך דברו על החוקר עצמו – זו לא ביקורת על הכתבה או על המאמר.

  26. מיכ*אל

    ראשית גילוי נאות, לא קראתי את המאמר הנידון ולצערי אין לי זמן לכך. מצד שני לא תקפתי את המאמר אלא את הנאמר בכתבה. הטענות העקריות שלי הן כנגד הקישור שאין לו כל קשר לכתבה הערכת האנרגיה הנפלטת מאיון והנקודה האחרונה שבה אנו דנים כמות האנטי-חומר סביב כדור הארץ ויכולתה לשמש כדלק לחלליות.

    כעת לענת או ליתר דיוק לתגובה שלך לדבריה. אתה כותב
    "ברור גם שהחוקרים אינם יודעים את מה שאת יודעת (למשל, מסתבר שאת יודעת שבאותו אזור בו מרוכז האנטי חומר – יש גם חומר. מעניין אותי לדעת מניין מגיעה ידיעה זו. האם היית שותפה בצוות?)"

    טענתי הייתה לגבי תגובה זו. ברור שחייב להיות חומר היכן שנתגלה האנטי-חומר!
    אנטי-חומר שקול בכל תכונותיו לחומר רגיל ולכן מלבד אולי במעבדה לא נוכל להבדיל בינו
    לבין חומר רגיל. כיצד אם כן גילו המדענים כי יש אנטי-חומר מרוכז בחלל? פשוט מאד הם הבחינו בקרינת הגמא היחודית הנפלטת מאיון החומר. כלומר ענת צודקת במקום בו יש אנטי-חומר ישנו גם חומר (כנראה בכמות פחותה בהרבה אבל הדבר לא מתחייב)!

    לגבי קרינת הגמא היחודית מאיון פרוטון אנטי-פרוטון אין לי מושג אבל לגבי איון אלקטרון פוזיטרון אני יודע כי בתהליך זה נפלטת קרינת גמא באנרגיה מאד ספציפית קרי מדובר באקדח מעשן המצביע על תהליך איון שהתרחש. יש לשער כי גם האיון של פרוטון אנטי-פרוטון יוצר קרינת גמא מאד ספציפית.

  27. רפאים:
    הגעתי למסקנה שאין טעם שאגיב לפני שאמצא זמן לקרוא בעיון את המאמר עצמו (ואינני מבטיח שבכלל אמצא זמן לכך. יש לי יותר מדי על הראש בימים הקרובים).

  28. מכאל
    מהכתוב בתקציר (באנגלית) אפשר להבין שכאשר שטף האנטי פרוטונים מתרחק- מאיזור האנומליה- על כ"א ומעוצמת השדה המגנטי שלו אז עוצמת השטף עולה (בס"ג אחד). הבנתי נכון? אם כן, אז האם זה אומר שכמות הא"פ- ככל שהם מתרחקים מהשדה המגנטי של כ"א – גדלה?

    כתוב במאמר:
    PAMELA data show that the magnetospheric antiproton flux in the SAA exceeds the cosmic-ray antiproton flux by three orders of magnitude at the present solar minimum, and exceeds the sub-cutoff antiproton flux outside radiation belts by four orders of magnitude, constituting the most abundant source of antiprotons near the Earth.

  29. אוף:
    בקריאה חוזרת אני רואה שדווקא כן מדובר על הצטברות של אנטי פרוטונים.
    ניסיתי לקרוא את זה מהר מידי בפעם הראשונה.

  30. אהוד:
    אינני מבין.
    האם אתה מבסס את הביקורת שלך על קריאת המאמר?
    אני לא מתרשם כך.
    בכל מקרה – יש הבדל בין תקיפת טענות החוקר לבין הגנה עליהן.
    לתקוף את הטענות אפשר אם מוצאים טעות במאמר. אחרת – אפשר לשאול אותו אם יש משהו מחוץ לכתוב במאמר שעליו הוא מבסס את דבריו או שמא משהו במאמר לא הובן.
    להגן על טענות החוקר זו משימה שעדיף, אם אפשר, להשאיר לחוקר עצמו.

    ענת לא צודקת.
    אבל ממש בוודאות!
    אם הייתה יותר ממאית גרם בכל החגורה היו כל הטלסקופים מתעוורים?
    דחיל רבאק!
    אפילו אם כל מאית הגרם הייתה מתאיינת בבת אחת לא היו הטלסקופים מתעוורים.
    ואתה יכול לענות על מה ששאלתי אותה?
    האם אתה יודע שיש באותו אזור חומר שהחלקיקים בכלל יכולים להתאיין אתו?
    לסיכום: אתה מוכן לחזור בשמך על הקטע מתגובתה של ענת שלדעתך מייצג טענה נכונה ומבוססת?
    ובכלל – האם אתה באמת חושב שעורכי המחקר אידיוטים?
    (זה שענת חושבת כך אני יודע. כל תגובותיה מאז ומעולם היו ברוח זו).

    עם תשובתך לדני אני מסכים.
    אלו אכן בעיות הנדסיות קשות שעולות במחשבתו של כל מי שקורא את המאמר.

    אגב,
    בעקבות דבריך נגשתי לראשונה לתקציר המאמר וראיתי שכולנו אידיוטים.
    התרגום לוקה בחסר ולא מדובר על הצטברות של אנטי חומר.
    מדובר בסך הכל על רצועה ששופעים ממנה אנטי פרוטונים רבים. כלומר – אלו אנטי פרוטונים שקרוב לוודאי נוצרו קרוב מאד לזמן גילויים ולא הצטברו בשום מקום.

  31. Dani

    השאלות שלך הן אכן לענין, אבל את מתעסקת בצד ההנדסי לא המדעי. ההנדסה כאן היא המנגנון לייצור מנוע המונע על ידי אנטי-חומר ובנוסף איך לשמור את הדלק למנוע, קרי לכידת האנטי-חומר. גם הבעיות ההנדסיות שהעלית כאן היא מאד כבדות משקל ומהוות שיקול נגד מרכזי כנגד טענות החוקר שמלכתחילה הן מופרכות.
    אגב ברור כי שרמזת כי כדי לאסוף את האנטי-חומר יהיה צורך לשלוח לשם חללית לאסוף אותם. ניסיון לאסוף אנטי-חומר מחוק על ידי שדה מגנטי או חשמלי הוא מופרך ביותר.

  32. מיכ*אל

    אתה תוקף את ענת כאילו היא יוצאת נגד התוצאות שהחוקרים מדווחים עליהם.
    ראשית אני בטוח כי אם תחשוב תבין איך מודדים כי באיזור מסוים נמצא אנטי-חומר ותבין כי ענת צודקת.

    שנית לגבי התנהלות של מדענים. מדע בעיתונים מדעים ובתקשורת מתנהל באופן שונה. הרבה פעמים
    מדענים מנסים להדגיש בעבודותיהם אספקטים מעשיים של המחקר שלהם והפעם אכן מדובר בספין תקשורתי ולא מדע.

    לגבי ניהול ויכוח לגבי תוצאות מדעיות אין צורך כפי שאתה טוען לפנות ישירות למדען ולשאול אותו. הדרך המקובלת לביקורת על מאמרים המוצעים לפרסום היא להתרשם מהכתוב בהם ולכתוב עליהם ביקורת שעליה לעתים המדען מגיב. ניתן לבצע הערכות ללא המדען ולהגיע למסקנות במיוחד כשמדובר בפידסיקה פשוטה.

    לגבי הכתבה הנתונה היו לי מספר טענות על מה שדווח. החלק המשני היה לגבי כמות האנטי-חומר שנמצאה. הטענות העקריות היו נגד הקישור לכתבה על ייצוב אנטי-מימן וניסיון לקשור אותו למה שכונה בטעות "לייצב אנטי פרוטונים". בנוסף יצאתי נגד הערכות האנרגיה שניתן להפיק האנטי-פרוטונים שטענתי כי הן נמוכות מדי אבל שמקרינה קוסמית ניתן להפיק יותר.

  33. כמה שאלות למחשבה:
    1. מה גודל בועת האנטי חומר? כמה חומר(-אנטי) יש שם? האם אפשר לשכוח מההליום-3 על הירח?
    2. איך אפשר להגיע לשם ולאסוף את האנטי חומר בלי להגיע איתו למגע?
    (אם יש רק אנטי-פרוטונים בלי פוזיטרונים, אפשר לטעון את החללית במטען חשמלי שלילי, ואז אהיה מוגן מפניהם, אבל אז לא אוכל לאסוף אתם)
    3. איך ממירים אנטי חומר לתנועה בחלל?
    (אולי אפשר ע"י אינהלציה של חומר עם אנטי-חומר ליצור קרינת גמא, ולחמם ע"י זה קירות שירתיחו קיטור וכו', ולייצר חשמל, אבל עדיין אין לי רעיון איך להמיר את זה להנעה רקטית)
    4. כדי לכלא אנטי-חומר צריך שדה מגנטי. מה היחס בין כמות האנרגיה הנוצרת לאנרגיה המתבזבזת על שימור? (עד כמה זמן שווה לאחסן את האנטי חומר)

  34. אכן, ענת, הרי ברור שהחוקרים מדדו דברים שאינם ניתנים למדידה.
    ברור גם שהחוקרים אינם יודעים את מה שאת יודעת (למשל, מסתבר שאת יודעת שבאותו אזור בו מרוכז האנטי חומר – יש גם חומר. מעניין אותי לדעת מניין מגיעה ידיעה זו. האם היית שותפה בצוות?)

  35. אם היתה יותר ממאית גרם אחד בכל החגורה היתה נוצרת קרינת גמא מהתאיינות בכמות שהיתה מעוורת את כל טלסקופי הגמא הלויינים והארציים. אלה כידוע מסוגלים לגלות פוטונים בודדים מגלקסיות רחוקות.
    כניראה שמדובר יותר בכמויות בלתי מדידות ותיאורטיות

  36. אהוד:
    הוויכוח הוא בינך לבין החוקר הראשי של הצוות, אלסנדרו ברונו מאוניברסיטת בארי.
    אינני מתכוון לנקוט עמדה בנושא ללא ידע נוסף.
    לא הייתי פוסל את מסקנותיו מבלי לדבר אתו אבל כיוון שאינני מתכוון לדבר אתו לא אתווכח עוד בנושא.

  37. ר.ח. רפאים

    1. אין לכמות האנטי חומר המצטברת סביב כדור הארץ שום קשר לשאלת כמות האנטי חומר ביקום. האנטי-חומר סביב כדור הארץ נוצר במנגנון איזוטרי על ידי הפיכת קרינה קוסמית לזוגות של פרוטון אנטי-פרוטון. הרי ברור לך כי לתהליך ייצור מעין זה דרוש כוכב עם אטמוספירה וגם שדה מגנטי זה אינו מנגנון המייצר את האנטי-חומר ביקום.
    2. ריכוז גבוה הוא ביחס למה. כאשר אומרים בכתבה ריכוז גבוה הכוונה לטעמי היא ביחסלריכוז אפסי הנמצא בכל מקום אחר על פני כדור הארץ. ביחס לאפס כל ריכוז הוא גבוה.
    כשתבין מה הוא הגורם הלוכד אותם תוכל להבין מדוע הריכוז שלהם נמוך. אתה כמובן מוזמן לנסות לענות על השאלה איך ניתן לזהות אותם על ידי חללית…

  38. מיכ*אל

    ראשית לא טענתי שלא הצטבר אנטי-חומר בחלל אפילו די ברור לי המנגנון המייצר אותו. למרות שמדובר בטענה של מדען ניתן לבחון אותה באמצעות ההגיון.
    מה מבדיל בין אנטי-פרוטון לפרוטון יש להם מספרים קוונטים הפוכים אבל הדבר העקרי שהינו בעל חשיבות לשאלת ההצטברות שלהם הוא המטען ההפוך. כעת לאנטי-פרוטון יש מטען הפוך לזה של הפרוטון אבל מדוע שהמטען יפריד בינהם במקום לגרום להם להתקרב ולהתאין? שדה מגנטי יסיט מטענים הפוכים לכוונים שונים. השדה המגנטי של כדור הארץ הוא חלש יחסית אבל
    כיוון שהחלקיקים נוצרים בתנע גבוה קרי מהירות גבוה יפעל עליהם כח מגנטי חזק ולעתים יגרום להפרדה של האנטי-פרוטון מהאטמוספירה.
    לגבי צפיפות האנטי-חומר ניתן להעריך גם את סדרי הגודל של הכמות המצטברת וכנראה שאין שם הרבה בכל מקרה לא מדובר על מקור דלק לאנושות אלא על קוריוז.
    אגב חידה נוספת התסביר גם למה יש מעט חומר היא: כיצד גילתה החללית את האנטי-חומר גם לגבי כך יש לי תאוריה …

  39. אהוד

    1: לא הבנתי את טענתך: 'סביר להניח כי אנטי-חומר לא מצטבר אלא נשמר בכמות קבועה בו קצב הייצור שלו שווה לקצב הדעיכה.' – הרי ההנחה המקובלת היא שיש יותר חומר מאנטי חומר ביקום? אתה מדבר על קצב היצור במעבדות? אשמח אם תבהיר את העניין.

    2: כתבת: 'כמות אנטי-חומר היא לפיכך קטנה…'
    במאמר כתוב: 'מרבית האנטי פרוטונים מתאיינים בעת ההתנגשות שלהם עם חומר רגיל, אך ריכוז גבוה שלהם נמצא מעל האיזור הידוע בשם האנומליה של דרום האוקיאנוס האטלנטי.'

    האם התכוונת לכך שאומנם הריכוז גבוה אבל הכמות של אנטי חומר נמוכה? לא כל כך הבנתי.
    אם הריכוז גבוה בנקודה מסוימת- אז ככל הנראה מתרחשת באותו איזור מסוים פעילות גרעינית כלשהי שאין דומה לה בכל נקודה אחרת על כ"א. כלומר, המצב באותו איזור כלל לא יציב ברמה האטומית (רמה גבוהה של מטענים חיוביים?) . הבנתי נכון?

  40. שכחתי לכתוב שנושא מפרשיות השמש אינו דומה כי שם מדובר בפוטונים שכבר נעים בכיוון הרצוי ולכן מספיק מפרש. לא זה המצב עם קרינה קוסמית.

  41. אהוד:
    לא תיארתי את מנגנון הצטברות האנטי חומר כי אינני יודע מהו.
    עם זאת, כשאני נכנס לגן חיות ורואה ג'ירפה אינני אומר "לא יכול להיות! אין חיה כזאת" אלא מנסה להבין מה היה שגוי במחשבה שהביאה אותי למסקנה שאין חיה כזאת.
    שים לב שסייגתי את דברי כל הזמן בביטויים כמו "אם התגלית נכונה" כיוון שבכל זאת לא מדובר כאן בכך שנכנסתי לגן חיות וראיתי ג'ירפה אלא במישהו אחר (כנראה איש מקצוע אבל גם אנשי מקצוע יכולים לטעות) שביצע מדידות כלשהן והסיק מסקנה ממה שמדד.
    אם מסקנותיו נכונות – הצטבר שם אנטי חומר.
    איך? לא יודע.
    כמה? לא יודע – אבל מספיק כדי שיתגלה.
    באיזה קצב?
    לא יודע. אולי בקצב קבוע – ואז זה ימשיך להצטבר, ואולי בקצב שקטן ככל שהכמות שכבר הצטברה גדלה – גם במקרה האחרון – אם ננצל אנטי חומר שאגור שם – נקטין את כמותו וקצב ההצטברות יחזור ויגדל.
    גם אם לא יגדל – כנראה שיש שם הרבה (שוב – הכל בהנחה שהחוקר לא טועה.) הרי גם כמות הנפט העומדת לרשותנו סופית.

  42. מיכ*אל

    ראשית סביר להניח כי אנטי-חומר לא מצטבר אלא נשמר בכמות קבועה בו קצב הייצור שלו שווה לקצב הדעיכה. הבעיה עם ניצול האנטי-חומר הוא שהוא מפוזר בדלילות אם זה לא היה כך היינו מזהים את דעכתו הקבועה באטמוספירה וגם הייתה מצטברת כמות גדולה של מטענים חיוביים בחלל דבר שהוא בהחלט לא סביר (זו אינה קונפיגורציה יציבה).

    כמות אנטי-חומר היא לפיכך קטנה ולכן יש לטוס מרחקים גדולים לאוספה אותו דבר ניתן לעשות עם הקרינה הקוסמית רק שלא צריך לטוס מספיק להשאר במקום ולתת לה להניע אותך. לא טענתי כי אני ממציא רעיון חדש לניצול אנרגיה פשוט טענתי כי השימוש באנטי-פרוטנים הנוצרים מקרינה קוסמית
    אינו רעיון יעיל במיוחד ויש להניח כי החוקר העלה אותו כדי לטעון שיש אספקטים שימושיים בעבודתו.
    אגב היו מספר רעיונות של מפרשיות שמש להשתמש בקרינה מהשמש להניע חלליות עם מפרש נדמה
    לי שאפילו יש לווין יפני כזה. לגבי קרינה קוסמית איני בטוח אבל אני משוכנע שגם על כך חשבו..

    אמנם החוקר סיפר כי גילה אנטי-חומר אבל לא ענית לי מה הוא המנגנון המייצר אותו מדוע אין הפרוטונים
    והאנטי פרוטונים מתאיינים? מדוע יש הצטברות של מטען שלילי ? שנית הקרינה הקוסמית חודרת לעומק האטומוספירה שם נוצרים רוב הזוגות איך האנטי-פרוטונים מצליחים לברוח מהאטמוספירה בלי להתאיין בדרך?

  43. אהוד:
    אם התגלית נכונה האנלוגיה אינה מופרכת כי עובדה היא שהצטברה שם כמות אנטי חומר שאפשר לגלותה או, במילים אחרות, קצב היווצרותו גדול מקצב התאיינותו.
    אגב: האם באמת יש דרך לנצל את הקרינה הקוסמית עצמה?
    צריך לזכור שכל הקרינה הקוסמית העומדת לרשות החללית היא זו שפוגעת בה.
    באיזה הספק מדובר?
    איך בכוונתך לנצל את הקרינה לצורכי הנעה? האם על ידי האנטי חומר שהיא יוצרת (באיזה קצב זה מתרחש?) או בדרך אחרת?
    אגב – הרי קרינה קוסמית תמיד הייתה? מדוע עולה הרעיון לנצלה להנעת חלליות רק בעקבות גילוי אנטי חומר על ידי חוקר שגם אומר שאפשר לנצלו להנעה?

  44. מיכ^אל

    הרי ברור לך כי האנלוגיה לנפט כמקור אנרגיה מופרכת בעיקרה. להבדיל מהנפט הטענה כי
    "גם האנטי חומר הצטבר באותה רצועה במשך מיליארדי שנים." היא בפרוש לא נכונה אם
    האנטי חומר מאבד את האנרגיה שלו הוא ימשך לאטמוספירה ויתאין ולכן זמן החיים שלו
    סופי.

    מה יכול לגרום לאנטי-פרוטון לאבד אנרגיה- העובדה שהוא מאיץ מטען חשמלי מואץ
    פולט קרינה. שנית ברור לך כי לא יכול להצטבר יותר מדי אנטי-חומר כי הוא טעון חיובית
    והתפלגות של מטענים חיוביים אינה יציבה. כך שהאנטי-פרוטן בעצם נוצר ונהרס בתהליך
    מחזורי ששומר על שווי משקל, ממש לא כמו נפט.

    כאן עולה השאלה המרכזית מה שובר את הסימטריה הרי פרוטונים ואנטי-פרוטונים נוצרים בכמות זהה
    והם מושכים זה את זה חשמלית מה מונע מהם להתאיין ומתוך הגיון זה גם היה ניתן להניח כי יווצרו הרבה יותר פרוטונים כיון שהאנטי-פרוטונים גם מתאיינים באטמוספירה. התשובה לשאלה זו תאפשר להעריך אם מדובר במקור אנרגיה זמין או לא. לטעמי יש הרבה יותר אנרגיה בקרינה הקוסמית.

  45. רפאל מהצפון:
    האנומליה הדרום אטלנטית:
    http://en.wikipedia.org/wiki/South_Atlantic_Anomaly

    ביחס לאנטי פרוטון – התשובה לשאלתך חיובית ומה שמבדיל בין אנטי פרוטון לבין אנטי מימן הוא אנטי אלקטרון (אותו מכנים פוזיטרון) שקשור אליו.
    למעשה האנטי פרוטון הוא הגרעין של אנטי מימן.

    Nasich B.E:
    איזה בבל"ת?!

  46. אהוד שלום.ניראה לכולנו כאן שהעיניין לא פשוט כלשכון עםמו שמצטייר. אנו יודעים שהחומר אינו יכול לשכון אנטי,כי מראש זה נועד לכישלון.ולמה …. ?הפרטון שעליו דיברת מכיל מסה חיובית,ואלקטרון מסה שלילית,וביניהם הנייטרון הבא מחלל החיצון,ניראה על פניו,שאנטי חומר אינו יכול להיות נוכח,כי הוא גורם לאיון וריאקציה במפגש לא תשאיר זכר לקיומם,ויותר מהתאדות,זו היעלמות החומר למונח בלתי ידוע,והפיכ
    ת האנרגיה לסופר אנרגיה הניבלעת באין סוף,ולו לרגע יצוייר בשכלנו מהותה של מסהשקופה ללא מסה ,לא תהיה היכולת להשתמש בה,כי היא איבדה כל משמעות על פי המושגים שאנו מכירים,ומחוייב המציאות הוא,שחזר למקור האין סוף,שאינו מוגדר,ואין להשיגו,ואותן חלקיקי חומר ואנטי חומר,הופנמו בשכלנו,אך לא הנעלם שאינו דומה לכל מה שעד כה הכרנו,ואין הוא בבחינת קיים,וזה הוא סודו של היקום כולו,העוטף את הקוסמוס,וכל אנרגיה קוסמית אינה נובעת ממנו,ופלונטר זה שאנו נמצאים בו,מובילה אותנו ללא פתרונו,לדרך ללא מוצא,אך מובטח הוא,שיוכל האדם לשלוט אבסולוטית ביקום,ולא לפני פיענוח הכוח הנעלם באין סוף,ומשם יונקת כל הבריאה כולה,ומושג אנטי חומר ,נברא לאחר הבריאה,ולא היה קיים קודם להיבראותו לאחר הבריאה, בהוקרה יקרה. *נסיך**£* [email protected]

  47. האיזור הידוע בשם האנומליה של דרום האוקיאנוס האטלנטי – משולש ברמודה?

    אהוד – מה ההבדל בין אנטי פרוטון לאטום של אנטי מימן? רק אנטי אלקטרון?

  48. אהוד:
    הרעיון להשתמש באנטי חומר במקום בקרינה קוסמית דומה בעיקרון לרעיון של שימוש בנפט (אבל מוצדק ממנו בהרבה).
    הנפט נוצר מקליטה של אנרגית שמש במשך שנים רבות שבהן איש לא עשה באנרגיה זו שימוש.
    זה יאפשר לאנושות לספק לעצמה את רוב צרכי האנרגיה עד שתמצא מקורות אנרגיה חלופיים.
    גם האנטי חומר הצטבר באותה רצועה במשך מיליארדי שנים.
    לכן אפשר להפיק ממנו הרבה יותר אנרגיה מזו שניתן להפיק מן הקרניים הקוסמיות.
    אם נכסה חלקים נרחבים על פני כדור הארץ בלוחות פוטו וולטאיים – יכול להיות שלא נזקק יותר לנפט.
    אם נכסה חלקים נרחבים מן החלל בלוחות קוסמו-וולטאיים – אולי נוכל להפיק מהם אנרגיה דומה לזו שאפשר להפיק מן האנטי חומר שכבר נאגר בו (כל זה, כאמור, בהנחה שהתיאוריה תמצא נכונה).

    AR:
    אין שום סיכוי שהאנטי חומר הוא המסה האפלה כיוון שכשאנטי חומר נתקל בחומר – שניהם הופכים לאנרגיה וביקום אמורה להיות הרבה יותר מסה אפלה ממסה רגילה – דבר שמחייב התקלויות בלתי פוסקות שלהם – התקלויות שאילו הייתה המסה האפלה מורכבת מאנטי חומר, הייתה כל המסה הרגילה נעלמת זה מכבר.
    חוץ מזה (ובעצם יותר חשוב) הוא שאנטי חומר – כמו חומר – מקיים אינטראקציה עם קרינה אלקטרומגנטית – דבר שהמסה האפלה המשוערת אינה עושה.

  49. Can anyone state if theoretical amounts of antimatter in the universe can be accounted for the existence of dark matter?meaning antimatter=dark matter

  50. טלסקופ ג'יימס ווב עדיין בבניה וישוגר ב-2014. התמונות הן כמובן איור, מעט מאוד כוכבי לכת צולמו בפועל ובוודאי שלא ניתן להגיע לרזולוציה כזו. זו הדמיית אמן שבאה להמחיש.

  51. אחרי חיפוש הבנתי שהתמונות לא אמיתיות
    בקשר לטלסקופ גיי'מס מתי הוא הייה מוכן ,או שהפסיקו לבנות אותו?

  52. היי שלום
    יש לי מספר שאלות שזמן רב אני מחפש עבורן תשובה…
    1. כמה אלפסיות כדור הארץ עושה סביב השמש
    עד שהוא חוזר לאליפסיה הראשונה
    ואם ניתן לומר גם כמה שאר הכוכבים במערכת ?
    2. כידוע יש מערכת כוכבים ששמה גליזה 581 ויש בה את הכוכב G
    שהוא דומה לכדור הארץ רציתי לדעת אם התמונה
    של הכוכב שמראים באתר של נאסא ביוטיוב זה נכון
    או שזה סתם איור של חובבן
    אשמח לשמוע תשובות תודה רבה….

  53. ר.ח.

    כשאומרים לייצב אנטי פרוטונים הכוונה שהם דועכים מעצמם לא שהם מבצעים אנהילציה. כשמדברים על הסיכוי לאנהילציה כלומר שאנטי פרוטון יפגוש פרוטון הדבר תלוי מאד באופן הכליאה ואין כל קשר בין מה שמבצעים בחלל לבין מה שהצליחו לבצע במעבדה לפיכך אם הכוונה הייתה לסיכוי שאנטי-פרוטון יפגוש פרוטון אין שום טעם להזכיר את גבול 16 הדקות שהושג במעבדה.

    לגבי האנטי-חומר הטענה שלי הייתה שאם הוא נוצר על ידי קרניים קוסמיות הרי שמחוק שימור האנרגיה בקרניים הקוסמיות היה לפחות אותה כמות אנרגיה כמו לזוגות החלקיק אנטי חלקיק שנוצרו ואף יותר כי אנרגיה הלכה לאיבוד לפיכך עדיף אנרגטית להשתמש ישירות באנרגיה של הקרניים הקוסמיות ולא בחלקיקי האנטי-חומר.

    הטענה שלי הייתה גם כנגד המשפט:"צפיפות האנרגיה גבוהה פי שניים עד שלושה מריאקציות גרעיניות ופי 10 ממרבית הריאקציות של דלקים המשמשים כיום בחלליות" לפי חישוב פשוט האנרגיה המשתחררת באיון של פרוטון אנטי-פרוטון גבוה פי 10 מזו של ריאקציה גרעינית לא פי 2 לגבי האנרגיה של הדלקים אין לי ידע רב על כך אבל הייתי מניח כי מדובר בפקטור 10 נוסף כלומר איון צריך לשחרר אנרגיה פי 100 או פי 1000 יותר מדלקים המשמשים בחלליות.

    גיא
    אנטי-חומר או אנטי חלקיק הוא בעל אותה מסה כמו החלקיק שהוא האנטי שלו אבל בעל תכונות הפוכות. תכונות של חלקיקים מתבטאות לדוגמא במטען שלהם לכן לאנטי-פרוטון יש מטען שלילי ועוד מספרים קוונטיים נוספים. כאשר חלקיק פוגש את האנטי-חלקיק שלו הם מתאיינים מבצעים אניהלציה תהליך זה נצפה ונמדוד מאות אם לא אלפי פעמים. הרעיון במקור שייך לפיסיקאי זוכה פרס הנובל פול דירק. הסיבה שאנטי חומר הוא לא מקור אנרגיה טוב היא כפולה:
    1. קשה לייצר אותו.
    2. אחרי שהוא יוצר קשה לכלוא אותו.
    מעבר לכך אין באנטי-חומר שום דבר מסתורי.

  54. לא ברור לי כל הרעיון של אנטי חומר הרי אם יש לו מסה ואפשר להפיק ממנו אנרגיה אז איפה האנטי פה…
    האם האנטי חומר קיים רק בחלל או בכל מקום?
    מי שיוכיח שזה קיים ויציליח לרתום את האנרגיה הזאת ישנה את העולם כולו לא רק חלליות

  55. אהוד,
    לא ברור למה אתה תוקף את המאמר. לפי מה שאני מבין הכוונה ב 16 דקות היא הזמן שהצליחו לשמור על אטומי האנטי חומר עד שנהרסו כתוצאה מאיון עם אטומי חומר. האנטי פרוטון אכן יציב כמו פרוטון, אלא אם כן הוא פוגש פרוטון ואז הם מתאיינים. לגבי האנטי חומר כמקור אנרגיה, שוב להבנתי הכוונה להשתמש בתהליך האינהילציה המשחרר כמות אדירה של אנרגיה (כמו שכתבת) ולא בביקוע אטומי האנטי חומר.

  56. חבל שבכתבה יש אי-דיוקים הגובלים בשטות מוחלטת. ראשית אין בעיה לייצב אנטי פרוטונים. האנטי-פרוטון יציב בדיוק כמו הפרוטון וזמן מחצית החיים של פרוטון הוא פחות או יותר לנצח. ישנן תאוריות התואנות כי הפרוטון יכול לדעוך אך מדובר על 10 בחזקת 33 שנה לא 16 דקות. הקישור המצורף לכתבה מדבר על לכידה של אטומי אנטי-מימן (אני מדגיש שוב אטומי אניטי-מימן) קרי אטומי אנטי-חומר.

    שנית אם האנטי-חומר נוצר מקרניים קוסמיות למה להשתמש בו כמקור אנרגיה לא פשוט יותר להשתמש ישירות בקרינה הקוסמית כמקור אנרגיה?

    שלישית הערכות האנרגיה המשתחררת כתוצאה מאנלציה של אנטי-חומר נראות מופרכות לחלוטין. בריאקציה גרעינית משתחרר רק חלק מאנרגיית הקשר הגרעינית של האטום בעוד באנלציה החלקיק כולו הופך לאנרגיה. כיון שמסת הפרוטו היא כ- 1000 MEV הרי האנרגיה המשתחררת מאנלציה של שני פרוטונים היא גבוהה בלפחות סדר גודל מהאנרגיה המשתחררת בביקוע גרעיני.

  57. "אחד החוקרים אף הציע להשתמש באנטי חומר להינע חלליות "

    מה אתה אומר, זה היה הרעיון המקורי שלו?

    כי אם אני לא טועה בסטאר-טרק כבר חשבו על זה.

  58. לאדג. לא הבנת נכון.
    הקושי אינו למצוא דלק על פני כדור הארץ
    אלא להגיע למהירות בריחה עם דלק
    שיספיק לכל המסע. כדי לקחת
    מכדור הארץ דלק שיספיק לכל המסע
    – צריך הרבה דלק רק כדי להרים את
    הטיל ומנועים חזקים (ולכן כבדים
    שצורכים עוד הרבה דלק).

    החוכמה היא להשתמש במקור אנרגיה
    זמין שלא תצטרך לסחוב מכדור הארץ
    – ואז כל המסע יהיה קל, זול ומהיר יותר.

  59. הסבר 2:

    מה זה יותר רחוק? שום חללית לא יכולה להגיע לכוכבים הקרובים בלי להתאדות בדרך. הבעיה היא לא של דלק אלא שהקרינה הקוסמית תאדה את כל החללית בדרך לשם.

    לכן אין באמת צורך בדלק למסעות רחוקים.

  60. אני מניח שנקודה, שכח (או לא ידע) לשים פסיק…
    דבריו צריכים להקרא כך:
    "אבל מה הקטע [כלומר, איזה תועלת נובעת לנו מכך, שהרי], עם חלליות [כיום, בלי שימוש באנטי חומר] בין כך אנו יכולים להגיע לאן שאנו רוצים במערכת השמש [ומחוץ למערכת השמש, לא נמצא עד כה אנטי-חומר]".

    זו הבנתי.

    הטעות בדברי 'נקודה' היא כמובן, שהחלליות כיום נעות על דלק ומשאבים שמקורם בכדור-הארץ. משאבים אלו, באופן טבעי מוגבלים ואנו עתידים לסבול ממחסור רציני בהם בעתיד הקרוב מאד. כך, שמציאת חלופה אנרגטית רחבת היקף להנעת חלליות (גם) בחלל הקרוב, הינה בהחלט תגלית בעלת משמעות והשפעה מעשית.

  61. האיזור הידוע בדם האנומליה של דרום האוקיאנוס האטלנטי ?

    מה זה אומר ?

  62. ניתן לשלוח מתקנים אוטומטים לחלל מעבר לחגורת ואן אלן על מנת להשתמש בקרינה הקוסמית בתהליך ייצור אנטי-חומר.
    את האנרגיה לשדה המגנטי ניתן להשיג מהשמש או מחלק קטן מאנטי-חומר שנוצר בחללית.

    בעתיד ניתן להשתמש באנטי-חומר כהגנה מפני קרינה קוסמית בחלליות מאוישות אשר טסות בחלל העמוק.

  63. אנטי חומר + חומר = הרבה אנרגיה. אחסון אנטי חומר בתוך מיכל עשוי חומר = רעיון גרוע. אחסון אנטי חומר בתוך שדה מגנטי חזק (מגנטי מכיוון שאז החלקיקים ינועו בתנועה מעגלית) = רעיון נחמד אבל מאיפה האנרגיה כדי לייצר את השדה המגנטי?
    קודם כל, ההצעה של שימוש באנטי חומר כדי להניע חללית כבר הייתה לפני הרבה מאוד שנים (רעיון זה שימש חומר לכתיבת סרטים למשל החללית אנטרפרייז ב'מסע בין כוכבים' עובדת על מנוע כזה).
    דבר שני מסתבר, וזה גם מדאיג, שאנחנו מאוד תלויים בקרינה הקוסמית של הייקום מכפי שלפחות אני סברתי. הבנתי, בעיקר מתוך ידע כללי, שפעם בכל 200 אלף שנה מערכת השמש שלנו נמצאת באיזורים בגלקסיית שביל החלב שהם די חשופים לקרינת הרקע הקוסמית ומרבית החיים על פני כדו"א נכחדים באותן התקופות מסיבות שעדיין לא ברורות.

  64. מסביר
    הסברת כמו שצריך. אבל ההסבר שלי היה יותר מצחיק. 🙂
    מה ציפית, שיענו ברצינות לאדם -שהוא לא ילד קטן- על דברים כמו:
    מה הקטע עם מכוניות? בין כך אנו יכולים להגיע לאן שאנו רוצים בעולם על גבי סוסים.
    זה לא שהוא לא מבין הוא סתם אוהב לעשות סקנדל.

  65. השאלה של נקודה היתה לשם מה צריך מקור דלק חדש, אם בין כך אנו יכולים כיום בעזרת מקורות הדלק שיש לנו להגיע לכל מקום במערכת השמש.

    לדעתי התשובה היא שכך ניתן יהיה להגיע רחוק יותר, ואולי בעלות נמוכה הרבה יותר.

    (אינני "נקודה")

  66. ועוד משהו אם לא הבנת מה הקטע עם חלליות:
    כתוב בשורות הראשונות: 'כדור הארץ מוקף בחגורה של אנטי חומר שניתן אולי להשתמש בה בעתיד לתדלוק חלליות.'

  67. נקודה
    מה אתה דחליל? כי אם אתה סתם צוחק אז אני לא הבנתי את האמירה שלך:
    'אבל מה הקטע עם חלליות בין כך אנו יכולים להגיע לאן שאנו רוצים במערכת השמש'
    – אתה טוען שאנחנו נעים לאן שאנחנו רוצים במערכת השמש? ואתה טוען גם שאנחנו עושים את זה בלי חלליות? (חכה שאספר את זה לחברים שלי בפלנטה @#$^%$, הם יצחקו עליך).
    חללית זה כלי המשוגר לחלל. איך אתה מצפה שיעיפו אותך לחלל בבוא הזמן, ללא חללית? יש לך פיתרון יותר טוב?

  68. אם כך אפשר להשתמש בקרינה הקוסמית כמנגנון ליצירת דלק לחלליות…
    אבל מה הקטע עם חלליות בין כך אנו יכולים להגיע לאן שאנו רוצים במערכת השמש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן