סיקור מקיף

“ישנם 3 מרכיבים לאסון: רשלנות טכנולוגית, העדר רגולטור ושחיתות שלטונית וכולם התקיימו בבירות”

כך אומר בשיחה עם אתר הידען פרופ’ אהוד קינן, נשיא האגודה הישראלית לכימיה, ומי שדחף לסגירת מכל האמוניה במפרץ חיפה בשנת 2017 בעקבות פיצוץ של 2,750 ק”ג של אמוניום חנקתי בנמל בירות ב-4/8/20

הפיצוץ בבירות, 4/8/2020. By Hammami - Screenshot from https://www.youtube.com/watch?v=N1wGACZVc1M, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=92901234
הפיצוץ בבירות, 4/8/2020. By Hammami – Screenshot from https://www.youtube.com/watch?v=N1wGACZVc1M, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=92901234

אתמול (4/8/20) התרחש בנמל בירות פיצוץ אדיר, שגרם להדף עצום ועד לשעת כתיבת ידיעה זו מעל מאה הרוגים ומאות אלפי אנשם שאיבדו את ביתם או שהוא הפך לא ראוי למגורים. ראש ממשלת לבנון, חסן דיאב, אמר שהפיצוץ נגרם כתוצאה ממאגר של 2,750 טונות של אמוניום חנקתי (אמוניום ניטראט) שאוחסנו בנמל ביירות במשך כשש שנים ללא שמירה על כללי בטיחות. כך מסביר בשיחה עם אתר הידען פרופ’ אהוד קינן מהטכניון, נשיא האגודה הישראלית לכימיה ומי שדחף לסגירת מכל האמוניה במפרץ חיפה באוגוסט 2017.

עם זאת לדברי פרופ’ קינן, מה שקרה בבירות הוא אפילו לא קדימון למה שהיה עלול לקרות בחיפה אילו היה פגז נופל על מתקן האמוניה או חמור מכך על האוניה הממלאת אותו. במקרה של דליפת אמוניה נקיה, היו עלולים למות מאות אלפי אנשים שהיו נקרים בדרכו של ענן האמוניה ואולם לא היינו עדים למראות אלה של פיצוצים ומופע פירוטכני שכלל אפילו פטריה דמוי פטריה אטומית. האמוניה הנקיה היא רוצח שקט.

פרופ’ קינן מזכיר בהקשר זה את אחד האסונות הגדולים שנגרמו בשל פיצוץ מאגרי אמוניום חנקתי – אסון טקסס סיטי התרחש ב-16 באפריל 1947, כאשר אונייה ועליה 2,100 טון של אמוניום חנקתי עלתה באש והתפוצצה בנמל העיר טקסס סיטי במדינת טקסס שבארצות הברית. כתוצאה מההתפוצצות והתפוצצויות ושרפות נוספות שחוללה נספו לפחות 581 בני אדם ונגרם נזק כבד לנמל ולסביבתו לרבות שריפה עד היסוד של בית זיקוק ותשלובת פטרוכימית שפעלו בסמוך לנמל, ואפילו שני מטוסים נפלו מהאוויר בעקבות גל ההדף. זהו אסון ההתפוצצות החמור ביותר בתולדות ארצות הברית ואחת ההתפוצצויות הלא-גרעיניות הגדולות בהיסטוריה. ההדף גם גרם ליצירת צונאמי של מים רותחים בגובה 4.5 מטרים, גם שם דווח על עשן בצבע אדום-כתום. מאוחר יותר התרחש אסון דומה בעיירה קטנה בטקסס שם הוצת מפעל בו היו מאוחסנים 500 טונות של אמוניום חנקתי. גם שם מתו עשרות בני אדם ומאות בתים נהרסו.

“הפיצוץ בבירות היה יוצא דופן לעומת שני האירועים האחרים, ולדעתי חייבים לחקור את זה. אני מקווה שהצרפתים יעשו זאת – בפיצוצים שהיו בטקסס היה פער של שעה לפחות בין השריפה הראשונית לבין פיצוץ האמוניום החנקתי. וזאת הסיבה שהיו בזירה הרבה לוחמי אש ואנשי משטרה שבאו לכבות את השריפה הראשונית וכשהתחילה המערכה השניה של הפיצוץ עצמו הם פשוט התאדו. בדרך כלל לוקח שעה מהשריפה ועד שהיא מתקדמת מגיעה ומחממת את האמוניום ניטרת בטמפרטורה הבעייתית ומתפוצץ. בבירות עברה דקה אחת.”

מה ההסבר לכך?
“שוחחתי עם עמית – מומחה לחומרי נפץ בשבדיה. המסקנה של שנינו זהה, שבבלגן הבירותי, כנראה שאיחסנו באותו מקום אולי אפילו באותו מחסן חומרים נוספים, זיקוקים או משהו אחר. אותו חומר נוסף שימש כמאיץ (במטען נפץ יש שלושה מרכיבים הנפץ, המאיץ והמטען העיקרי), זירז את התהליך וגרם לכך שהפער בין שני האירועים התקצר לדקה.”

“ישנם שלושה מרכיבים שגורמים לאסון – כל אסון. מרכיב אחד זה הרשלנות הטכנולוגית, טמטום, בורות. המרכיב השני העדר רגולטור – רגולטור חלש, לא עובד, משוחד, והגורם השלישי – שחיתות שלטונית. כשיש את שלושת הגורמים זה המתכון לאסון וזה מה שקרה שם. איחסנו חומר שאף אחד לא הבין מה פוטנציאל ההרס שלו בלב איזור שיש בו פעילות אינטנסיבית של מטענים, סחורות, אנשים ובתים. בתוך כל הבלגן הזה מאחסנים שש שנים מ-2014, השקים יושבים שם ומחכים לרגע שתהיה שריפה. זו רשלנות מטורפת. העדר רגולטור בלבנון אנחנו יודעים, ושחיתות שלטונית רשומה על שמם בטאבו. כשיש את כל המרכיבים הללו מתרחש אסון.

מי ערב לכך שאסון כזה לא יתרחש במפרץ חיפה?

אסון של אמוניום ניטרט לא יתרחש במפרץ חיפה. קודם כל אף אחד לא יאחסן כמויות כאלה בשום מקום בארץ, מסיבה כלכלית פשוטה . זו סחורה ואף אחד לא מאחסן סחורה בכמויות כאלה ו’יושב’ עליה, אלא מוכר לחקלאות. לדעתי יש הרבה מאוד מצבורים חלקיים אצל של ספקי דשנים שמפיצים לחקלאים בכמויות קטנות. סיבה שניה להירגע היא שהאמוניום ניטרט שדשנים וחיפה כימיקלים מייצרות נמצא במצב רטוב או אפילו בצורה של תמיסה. הצורה הפופולרית לדישון שדות היום היא דרך מערכת ההשקיה, ולכן החקלאים קונים את במכלים את התמיסה המרוכזת שאינה מסוכנת.

“והגורם השלישי: אני פשוט סומך על הכימאים והמהנדסים בתעשיה הכימית. אצלנו יש רמה מקצועית טובה, אין רשלנות טכנולוגיות, מטורפת כמו בבירות, המהנדסים והכימאים יודעים מה הם עושים, פועלים בחקלאות והכל בסדר, אז למרות שאין רגוטור ויש שחיתות שלטונית יש לנו אנשי מקצוע טובים ואם יש אנשי מקצוע ומנהלים טובים טובים הכל יהיה בסדר.”

בפרט הדבר נכון לאחר ריקון מכל האמוניה, שפרופ’ קינן היה מהדוחפים העיקריים לו – “היה עלול להתרחש אסון. כאמור זו אולי לא היתה ‘חגיגה’ של זיקוקים ופירוטכניקה אבל האסון היה עלול להסתיים עם עשרות אלפי הרוגים. כל זמן שהיה מכל אמוניה אנחנו נאבקנו וזו הסיבה שהקדשתי שנה בחיים שלי וניצחנו . לאחרונה סיימתי לכתוב את הספר “מלחמת האמוניה – שיעור מבוא לדמוקרטיה” . הסיבה היא שכל מה שחווינו בסיפור האמוניה מבחינת אותם גורמים שאני מדבר עליהם זה היה קדימון לטיפול הממשלתי בתחומים אחרים כמו מגיפת הקורונה. הקורונה הפכה לאסון מכיוון שמתקיימים שלושת הדברים: בורות ורשלנות טכנולוגית, העדר רגולציה ושחיתות שלטונית. זה היה קודם אבל בקנה מידה אחר לחלוטין.”

עוד בנושא באתר הידען:
תיקונה של בעיית החנקן בעולם
מים משמשים כזרזים בפיצוץ חומרי-נפץ
האסון הסביבתי שיזעזע את המזרח התיכון?

9 תגובות

  1. ל333 -“לדמות את השחיתות שבלבנון למה שקורה פה – הגזמה פרועה” – לא צריך פיצוץ. כל שנה מתים אלפי אנשים מזיהום. אנשים בקרית חיים מתים מסרטן בגלל מיכלי נפט של תש”ן שלא מפונים. הים של עכו מזוהם מכספית שלא פונתה ואתה אומר שאין שחיתות שלטונית? גם מיכל האמוניה פונה בגלל מעורבות אזרחים ולא בגלל מעורבות השלטון.

  2. “אז למרות שאין רגוטור ויש שחיתות שלטונית יש לנו אנשי מקצוע טובים”
    בוא, לדמות את השחיתות שבלבנון למה שקורה פה – הגזמה פרועה
    זה נשמע שאם לפוליטיקאים בישראל היתה הזדמנות לאשר אחסון של חומרים מסוכנים בצורה המסוכנת הזו – הם היו עושים זאת – זה באמת מה שאתה חושב?
    אם זה אכן היה כך זה היה מחלחל מזמן גם לשכבה המקצועית, כמו בכל מדינה שיש שחיתות שלטונית.
    לא משעתי על מדינה שמושחתת שלטונית שזה לא משםיע על החיים המקצועיים שבה. (רמת הרפואה, בטחון אישי וכו) אלא פשוט המצב לא כזה קיצוני כמו שאתה מתאר.
    אתה מערבב דעות אישיות פוליטיות ורגשיות במחקר שאמור להיות נטול כל אלו

  3. ובכן, מדובר בחומר שהיה נתון להליכים משפטיים, ולמרות שניסו להפנות את תשומת ליבם של השופטים למסוכנותו של החומר וההכרח לפנותו, דבר לא נעשה בנדון. זה דווקא מאוד מתאים לביורוקרטיות עצלניות מהסוג הזה.

    אם זה היה תלוי רק בחיזבאללה, יש לשער שהחומר היה נבלע במעבה המנהרות שלהם בדרום לבנון והיה רואה שנית אור יום רק ביום השיגור דרומה.
    למרות זאת, אפשר לשער שהחיזבאללה ניסה לתקוע מקלות בגלגלים ולנווט את החומר לכיוונו, במקום למכור אותו לחקלאים, או להוציא אותו מהארץ, וייתכן שזה אחד הגורמים להתמשכות התהליכים.
    בסופו של דבר, על כל השחיתות בפושה בלבנון אין סיכוי שכבר לא ניקו את כל הארכיונים מכל זכר למה שקרה באמת ומי בחש בקלחת, לפני שהתפוצצה.

  4. אנו

    הפיצוץ – רשלנות. אגירת אמוניום ניטרט – לא.

    אף אחד לא היה שומר שנים רבות דשן אחר, נאמר זבל עופות או פוספטים למינהם, אם עלות האיחסון שלהם עולה בהרבה על שווי הדשן.

    את האמוניום ניטרט שמרו בדיוק בגלל הסיבה שזהו דשן שיכול לשמש גם כחומר נפץ, ולא משנה איך בדיוק הגיע הדשן למחסן, למרות שהרומן הארוך של חיזבללה עם החומר הזה מחשיד עד מפליל. גלגול העיניים מאתמול של נסראללה כאילו שהוא בקושי מכיר את החומר ואת נמל ביירות יכול לשטות אולי במקרון ואובמה, אך לא במודיעין שלנו או אפילו במפגינים בביירות. הם יודעים יפה שרוב המשרות בנמל הן של אנשי חיזבללה (על פי צבי יזקאלי).

    זו כמובן רק ההערכה שלי. בעוד חודשיים אני מאמין שזו תהייה דעת הכלל.

  5. ישראל
    לא הבנתי אותך, אתה אומר שחיזבלה אגרו בשבילנו אבל לא מדובר ברשלנות…
    אז מה, הם בכוונה פוצצו על עצמם?
    לא ברור מדבריך.

    בכל אופן, זה נראה כמו רשלנות, שעבור כמה שחקנים בעולם הגאופוליטי באה בעיתוי מצוין ולאחרים באה בעיתוי גרוע.
    מכאן והלאה מתחילה להשתרבב בכל העניין הזה – הקונספירציה..

  6. אני חסיד קטן מאוד של קונספירציות, אך קשה לי מאוד לקבל את ההסבר של רשלנות. הסיבה דווקא מופיעה בכתבה – ״זו סחורה ואף אחד לא מאחסן סחורה בכמויות כאלה ו’יושב’ עליה, אלא מוכר לחקלאות״.

    קשה לי לקבל שסוחרי בירות הממולחים ישלמו שנים רבות על איחסון של סחורה כלשהי ועוד בנמל שבו האיחסון יקר עוד יתר. גם הממשלה לא שלומיאלית עד כדי כך. אני מאמין שחקירה תגלה את הפיל שעומד באמצע החדר, שאת אמוניום הניטרט, החומר החביב על חיזבללה שכבר ניסו להשתמש בו מספר פעמים באירופה, אגרו חיזבללה בשבילינו.

    אני גם מאמין שאילו אצלנו יקרה דבר דומה, לא יאירו את בניין הפרלמנט בבירות בדגל ישראל. סוכריות לעומת זאת יחולקו לרוב ואורז, וגם זיקוקי שמחה יאירו את בירות.

  7. לגבי אמוניום ניטרט בנמל בירות – בוודאות – יודעים גם מה מקורו – בספינה רוסית שננטשה לפני כמה שנים, ואף אחד לא דרש את הסחורה. היו פשוט צריכים למכור את הדשן לחקלאים.
    אם היה שם חומר נפץ הוא רק זירז את התהליך, כל שריפה היתה גורמת לאותו אפקט.

  8. המממממ….. מעניין “חומרים נוספים כנראה זיקוקין” כמה היתממות כמה צביעות וכמה PC מחורבן שהמוטיבציה שלו זה רק כדי לומר “ראיתם אני הצלתי אתכם מגורל דומה” והאדרה עצמית. לא אמוניה ולא נעליים פשוט מחסן תחמושת אדיר ולא שום דבר אחר אצלינו בשכונה כשהייתי ילד קטן היו אומרים:
    “אל תחרבן לי על העיניים בצהרי היום ותגיד לי שאני לא רואה כי עכשיו חצות”

  9. בהניתן שלושת הרכיבים שמנה הפרופסור: “רשלנות טכנולוגית, העדר רגולטור ושחיתות שלטונית )וכולם התקיימו בביירות)”, אני לא בדיוק מבין איך אפשר לצפות שיגיעו לחקר האמת אודות מה שהתרחש שם, אפילו אם הצרפתים יהיו מעורבים. ועוד במצב שנוצר שחלק מהתיעוד והמעורבים פשוט התאדו מהשטח (פיזית או דימויית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.