נבחרת הרובוטים של בר אילן בין 16 הטובות בעולם ברובוקאפ

הנבחרת משתתפת בתחרות המתקיימת בגראץ אוסטריה, ולמעשה העפילה לשלב רבע הגמר, לראשונה בתולדות האקדמיה הישראלית בקטגוריות הרובוטים האחידים , שבה למעשה יש חשיבות בעיקר לתכנותם * בשל קוצר הזמן, הרובוטים משחקים כדורגל ברזילאי – אינדיבידואלי, מסביר פרופ' גל קמינקא מבר אילן לאתר הידען

נבחרת הרובוטים הישראלית של אוניברסיטת בר- אילן המשתתפת באליפות העולם לרובוטים בכדורגל (הרובוקאפ) המתקיים בימים אלה בגראץ שבאוסטריה, רשמה הישג חסר תקדים כשעלתה לשלב השני בטורניר. הנבחרת ניצחה בשלב המוקדם את נבחרת מקסיקו בתוצאה 0:1 בפנדלים ,הפסידה 1:0 לאלופת העולם אוסטרליה ונפרדה בתיקו אפס מטורקיה. העפלה לשלב השני מעניקה לרובוטים מבר אילן מקום בין 16 הקבוצות הטובות בעולם.

רק לשם השוואה מדובר בהישג גדול יותר אפילו מההישג של נבחרות ישראל באליפות העולם בכדורגל במקסיקו 1970 ובאולימפיאדה מונטריאול 1976, שני הטורנירים היחידים אליהם העפילה נבחרת ישראלית בוגרת.

זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטורניר היוקרתי שקבוצה ישראלית עולה לשלב השני. בנבחרת הישראלית משתתפים 6 רובוטים ותשעה חוקרים ובראש המשלחת הישראלית עומד פרופ' גל קמינקא- חוקר בכיר במחלקה למדעי המחשב ובמרכז לחקר המח וד”ר אלי קולברג מבית הספר להנדסה ולצידם סטודנטים למדעי המחשב.

בראיון אימייל עם אתר הידען מגראץ שקיים פרופ' קמינקא הערב (ה') הוא מסביר: “מדובר בתחרות יוקרתית מאד, הגדולה בעולם לרובוטים. ישנן שתי דיוויזיות בתחרות: ג'וניור, המיועד לילדים ובני נוער, ובה ישראל משתתפת שנים, הודות לעבודתו הבלתי נלאית של ד”ר אלי קולברג מביה”ס להנדסה בבר-אילן. בדיוויזיה לבוגרים משתתפים סטודנטים לתארים מתקדמים (בד”כ שני-שלישי, אבל לפעמים גם תואר ראשון), ושם ישנן כמה וכמה ליגות שונות, רובן ליגות כדורגל. הליגות הללו נבדלות בסוג הרובוטים שמתחרים (מימדים בעיקר), ובכל אחת מהן עשרות קבוצות מרחבי העולם.”

מעולם בהיסטוריה של התחרות, החל מהיווסדה ב- 1997, לא השתתפה קבוצה ישראלית
בדיוויזית הבוגרים (למרות שני ניסיונות של הטכניון לבנות קבוצה מתאימה, בתחילת
שנות 2000). אני הייתי פעיל ברובוקאפ מהיווסדו ועד ל-2002, תמיד כחלק מקבוצות
אמריקאיות. אלי קולברג הצטרף (במסגרת דיוויזיית הג'וניור) החל מ1999.

הליגה בה אנו משתתפים נקראת Standard Platform League והיא הליגה היחידה
בה לכל הקבוצות יש בדיוק אותם הרובוטים (זהים מבחינת חומרה). התוצאה היא שהמבחן הינו מבחן של יכולות תוכנה של כל קבוצה. כשהרובוטים מגיעים אלינו לתכנות, יש להם למעשה אפס יכולות: הם לא יכולים ללכת, לא להסתובב, לא לזהות אובייקטים במצלמה, כלום.

כמה זמן לקח לכם לתכנת את הרובוטים?

לבניית קבוצה מנצחת בליגה הזו נדרשים להערכתי כ-6 שנות אדם . לרשותנו עמדו כחודשיים קלנדריים (מאז שעמדו לרשותנו הרובוטים). שמונת חברי הקבוצה, סטודנטים לתארים שני ושלישי במחלקה למדעי המחשב בבר-אילן, עמלו בחודשיים האלו על מנת להפיח “חיים” בגופות הרובוטים, ע”י תכנות יכולות הליכה, ראייה ממוחשבת, תנועה במרחב, בעיטה וכיוון בכדור, ושילוב כל היכולות הללו. הרובוטים יכולים עקרונית לתקשר זה עם זה, אבל בגלל מוגבלות הזמן, לא ניצלנו את האפשרות הזו, כך שהם משחקים “כדורגל ברזילאי” — אינדיבידואלי לגמרי. דרך אגב, הדבר תקף לגבי רוב או כל הקבוצות בתחרות. קבוצת הסטודנטים מובלת על ידי ובתמיכת ד”ר קולברג מביה”ס להנדסה בבר-אילן.

ואיך זה להיות מדורגים במקום כזה?

“השלמנו את מטרותינו לשנה זו והעפלנו לשלב ב' של התחרות, של 16 הקבוצות המובילות (תוך 24 המשתתפות). ריאלית, לא סביר שנצליח לטפס עד לשלב הגמר. אבל כדי לשים את הדברים בפרופורציה הראויה, אבקש להזכיר כי כבר כעת מדובר בתוצאה שעולה על כל הישגי נבחרת ישראל (האנושית) בכדורגל מאז קום המדינה…”

באותו הנושא באתר הידען

• עד 2050 יוכלו רובוטים לנצח את אלופת העולם בכדורגל
• זכויות אדם לרובוטים?
• הרובוטים יפטרלו במקום חיילים – פיתוח של אוני' בר אילן
• האם מכונות תהיינה חכמות מיוצריהן?