סיקור מקיף

הרובוטים יפטרלו במקום החיילים

האם ניתן לבצע ביבשה את מה שהמל”טים – מטוסים ללא טייס – עושים באוויר? אלגוריתם שפותח במחלקה למדעי המחשב באוני' בר-אילן יאפשר שימוש בלהקת רובוטים לסיור ולתצפית מפני חדירות אויב החידוש הוצג ביום ה' ביריד מדעי מיוחד באוני' בר-אילן במסגרת אירועי חבר הנאמנים

ד'ר גל קמינקא ויחידת הרובוטים, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן. צילום: יוני המנחם
ד'ר גל קמינקא ויחידת הרובוטים, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן. צילום: יוני המנחם

פיתוח רובוטי חדש בבר-אילן: אמצעי הביטחון והמודיעין העצמאיים ללא מגע יד אדם מגיעים גם ליבשה…. בעוד זמן לא רב נוכל להציב על גדרות הביטחון שלנו – בבסיסי צה”ל ואף על גדרות גבול המדינה – רובוטים שיפטרלו, ובעזרת חיישניהם השונים ידווחו למפעיליהם על תנועות חשודות.

ד”ר גל קמינקא, חוקר במחלקה למדעי המחשב באוני' בר-אילן הציג היום (ה') ביריד המדעי שיתקיים במרכז וואהל באוניברסיטה, את להקת הרובוטים שפיתח, המסוגלים לחלק ביניהם את הגזרות בלא התערבות יד אדם, ולהגיב במהירות לכל פלישה, ובכך להחליף למעשה את סיורי החיילים.

“לכל רובוט יש חיישנים מגוונים – וידאו, אינפרה אדום, איתור גלי קול ועוד, “מוח” משלו ומערכות המאפשרות לו להיות עצמאי ולבצע את המשימה, אך כדי לטפל היטב במקרה של חדירה על להקת הרובוטים להיות מתואמים”, מסביר קמינקא. “להקת רובוטים היא קבוצה של רובוטים העובדים ביחד למען מטרה משותפת. היום הדגמנו עבודה של קבוצה של רובוטים במשימות פטרול. הרובוטים יכולים לפטרל קדימה, אחורה, לצדדים – לכל אורך הגדר או בכל השטח עליהם הם אמורים להגן. לכן חשוב שכל רובוט ידע היכן ממוקמים האחרים ומה הם עושים בזמן נתון”.

“האלגוריתם שפיתחנו, כחלק מפרויקט מקיף יותר במימון מערכת הביטחון, מאפשר לרובוטים לפטרל ביחד כקבוצה באופן מיטבי. בשלבי הפיתוח הוכחנו שאם כל רובוט יעבוד עצמאית ויתעלם מיתר חברי הקבוצה, הדבר יחשוף את המערכת עליהם הם מגנים לפגיעה. מנגד, כשהרובוטים עובדים בקבוצה, גם אויב שיודע עליהם הכל יתקשה לחדור את רשת ההגנה שלהם, משום שלא יוכל לחזות את תנועתם.”

נכון לתכנון הנוכחי, אין בכוונת המפתחים לצייד את הרובוטים בכלי נשק, אלא רק בחיישנים ובמקרה של התראה, יהיה צורך במעורבות של חיילים בשר ודם, אומר קמינקא.

“מגמת שילוב רובוטים בצבא נמשכת שנים רבות” אומר קמינקא. “עד היום הכרנו בעיקר את המל”טים באוויר, שתפעולם קל יותר כיוון אינם צריכים להתמודד עם מכשולים ותנאי שטח קשים. כלים יבשתיים נדרשים למורכבות רבה יותר ולמכאניקה מסובכת. זהו בהחלט צעד ראשון וחשוב בדרך לשילוב אמצעי רובוטיקה יבשתיים חיוניים וחוסכי כוח אדם בצבא”.

17 תגובות

  1. חבל על הדיון על זכויות היוצרים שהורס את כל הדיון על הכתבה. אני לא סבור שכאן זה מקומו.

  2. ללא ספק, זה יעבוד עוד שנה שנתיים מקסימום, אולי ארבע חמש שנים, מקסימום שבע שמונה שנים, אבל אז כבר יבוא סיני קטן וגאון ויתן פתרון זול מהיר ועובד

  3. למיכאל ואריה, הבעיה מתחלקת לשתיים. המשתמשים ההגונים בפורום של רוטר לוקחים את הפתיח של הכתבה ומפנים אליה ואז הגולשים האחרים נכנסים לידען כדי לקרוא את שארית הכתבה , אך יש גם משתמשים לא הוגנים שלוקחים את הכל. לצערי אין שם עם מי לדבר. אין שום מספר טלפון ולמיילים שם אף אחד לא עונה וצריך לכתוב שם משתמש כדי שיפתח לך את הטופס (זה לא מייל רגיל), אני מקווה שהמפעילים יקראו זאת ויקצצו כתבות שלמות שמשתמשים מעתיקים כדי שהגולשים ימשיכו את הקריאה בידען.

    באשר לכתבה הספצפית הזו אכן אין מה לעשות – זו הודעה לעיתונות של אוניברסיטת בר-אילן והזכויות שלה אינם שלי, למרות שאני הוא זה שכתבתי אותה (ואני מניח שזה עונה על התמיהה של אריה על טיבה אם כי קטונתי לעומת יבשם עזגד – דובר מכון ויצמן) משום שסייעתי השבוע בתגבור לשכת הדובר בבר-אילן לאור האירועים הרבים בשבוע חבר הנאמנים. יהיו עוד כמה ידיעות כאלה שיתפרסמו בהדרגה בימים הקרובים ובמקום בקרדיט אוסיף למטה שורה המבהירה עובדה זו, למקרה שעוד גופים צריכים תגבור כזה….

  4. מיכאל
    הכל ברור וידוע. עקבתי עוד קודם אחרי הקישור; היה ברור ששמואל חושב שהעתיקו מהידען. הצורה בה הפנית את תשומת ליבו לא הייתה ברורה. לא אמרת את הדברים בצורה ישירה. כשקראתי לראשונה את תגובתך לא הבנתי את מה שהתכוונת לומר, לכן כתבתי את תגובתי, למרות שברור שאמרת למעשה את אותו הדבר שאני אמרתי, רק במילים אחרות.
    עזוב המביא דבר בשם אומרו… היחצ"נים מעוניינים שתפרסם מה ששלחו לך והם מנסחים זאת כך שעיתונאי עצלן (או חסר זמן), יוכל להעתיק מבלי לשנות או להוסיף דבר משלו.
    גם אבי לא תמיד מציין את הקרדיט היחצ"ני, אלא כותב שירות הידען. ייתכן ובמקרים שהוא מוסיף משהו אז הוא אפילו לוקח את הקרדיט וזה לגיטימי.
    הידיעה הספציפית כאן אפילו כתובה יפה. לפעמים אתה קורא ידיעות דפוקות שהיחצנות נוטפת מהם – ולאף אחד לא איכפת. אני מדבר על עיתונות כללית.

  5. אריה:
    אם תעקוב אחרי הקישור שהביא שמואל תגיע לכתבה באתר "רוטר" שהיר זהה לכתבה שכאן.
    לכן כתב שמואל "גונבים לכם זכויות יוצרים".
    הוא התכוון ש"רוטר" גונבים מ"הידען".
    הפניתי את תשומת לבו לעובדה שכתבה זו ב"הידען" היא למעשה, כפי שמובהר בתחילתה, ציטוט של טקסט ששוחרר לפרסום על ידי אוניברסיטת בר אילן ושבפרסמו טקסט זה "רוטר" אינו גונב זכויות יוצרים מ"הידען" אלא מביא את דבר בר אילן מבלי לציין את אמרו ולכן מחמיץ הזדמנות לקיים את המצווה "המביא דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם"

  6. מיכאל – תגובתך אינה ברורה מספיק.
    שמואל – הכתבה שהופיעה בצורה זהה בשני מקומות, אינה אלא העתקה מדוייקת של טקסט יחצ"ני שהפיצה האוניברסיטה.

  7. יש התפתחויות גדולות מאוד משנה לשנה בהיבט האוטונומיות של כלי רכב, אני מקווה שתוך 10-15 שנים נוכל לראות בשטח כלים יבשתיים אוטונומיים.

  8. שמואל:
    למעשה הם גונבים את הזכויות מאוניברסיטת בר אילן.
    כאן מצטטים את המקור אבל שם לא יודעים כנראה שהמביא דבר בשם אומרו….

  9. לא יודע, אולי אני טועה אבל הם נראים לי כמו צעצועים שממש קל לנטרל אותם בקרב….. בקיצור לא נראה לי רציני כל הסיפור הזה.

  10. נקודה:
    במירוץ כלי הרכב האוטונומיים של דרפא היו כלי רכב אוטונומיים. האם ידוע לך על "להקה" שלמה של כלי רכב שנעו שם בתיאום? אני לא זוכר דבר כזה. נראה לי שהדגש היה דווקא על האוטונומיות ולא על התיאום אבל אשמח לקרוא אם יש לך סימוכין למשהו אחר.
    אני מרשה לעצמי לנחש שככלים אוטונומיים הרובוטים הנידונים דווקא פחות מוצלחים מטובי המתחרים שהתחרו בדרפא.

  11. לפי התמונה, זה לא נראה כמו רובוט שמיועד לפטרל בשטח, אלא יותר במשרדי האקדמיה…

  12. אלגוריתמים מבוססי סריג עם תיקשורת ומשובים מידיים מאפשרים שימוש חכם בשיטות חישוביות מתקדמות הנהוגות בחישוביות בילוגית וכדומה. שיטות כגון רשת עיצבית,תיכנות גנטי,חישוביות תאית ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.