האוזון הרע

אנחנו מכירים את האוזון בעיקר מהמידע על שיכבת האוזון בסטרטוספרה, שם הוא חיוני וחשוב כמונע חדירת קרינה על-סגולה, קרינה שמזיקה לחי ולצומח. אבל, בשכבות הנמוכות של האטמוספרה, בטרופוספרה, בגובה הקרקע האוזון הוא רעל

O3, מולקולה שמורכבת משלושה אטומי חמצן ידועה כאוזון. אנחנו מכירים את האוזון בעיקר מהמידע על שיכבת האוזון בסטרטוספרה, שם הוא חיוני וחשוב כמונע חדירת קרינה על-סגולה, קרינה שמזיקה לחי ולצומח. אבל, בשכבות הנמוכות של האטמוספרה, בטרופוספרה, בגובה הקרקע האוזון הוא רעל.

אוזון קרקעי נוצר כאשר אור השמש משמש כזרז לתגובה כימית בין מוצרי דלק לבין תחמוצת חנקן -שמקורה בעיקר בגזי פליטה של רכב, כלומר רוב האוזון נוצר כתוצאה משריפת דלק מחצבי.

ארגון הבריאות העולמי קבע כי : “ההשפעה השלילית של האוזון היא כאשר ריכוזו גבוה מ 50 חלקים למיליארד (חל”מ) ” אבל מחקר ע”י ה-Royal Society, קבע כי השפעות שליליות נראו כבר ברמה של 35 חל”מ. לפי סוכנות הסביבה האירופית 21,000 מקרים של מוות (באיחוד האירופי) בשנה קשורים להרעלת אוזון.

ההשפעה על ירקות וגדולי חקלאות אחרים נראית כבר ב 40 חל”מ, ההערכה היא כי בשנת 2000 גרם האוזון לפגיעה בגידולי חקלאות שהביאה להפסד של כ-9 מיליארד דולרים, באיחוד האירופי בלבד.

ריכוזי האוזון בגובה הקרקע ממשיכים ועולים למרות תקנות שאמורות לווסת את מציאות הגז. על פי מחקר שנערך ע”י Royal Society, the UK national academy of science, השפעתו השלילית של האוזון על בריאות האוכלוסייה האנושית מתרבה, כך גם ההשפעה השלילית של האוזון על יבולי חקלאות. מה שנחשב בעבר לתופעה מקומית מסתבר היום כמזהם בקנה מידה עולמי. ברוב הארצות המתועשות גדל ריכוז האוזון ב-2 חלקים למיליון מ-1980 והגיע לרמה של 35-40 חל”מ, רמה שנחשבת למסוכנת ומזיקה.

כדי למנוע פגיעה בריאותית ופגיעה ביבולים חקלאיים יש צורך באמנה עולמית שתביא להפחתת כמויות האוזון הקרקעי. מחקר הראה כי אם יהיה ציות לתקנות קיימות, ניתן להוריד את ריכוזי האוזון ל 15 חל”מ עד 2050, אבל בארצות מתפתחות, מעטות התקנות והפיקוח נמוך ולכן הצפי הוא כי עד 2050 יעלו הרמות בכ- חל”מ.

מאחר והפגיעה אינה רק פגיעה ישירה אלא גם פגיעה בגידולי חקלאות כלומר פגיעה בהספקת המזון לאוכלוסיה, חשוב שגופים רשמיים ממשלתיים ואחרים יפעלו למניעת עליה בריכוז הרעל בסביבתנו.

לוכדי אוזון טבעיים עשויים למנוע אסטמה