גיל החולים החדשים בשפעת החזירים עולה

ארגון הבריאות העולמי מדווח כי מגמת הגידול בהידבקות בנגיף השפעת החדש ממשיכה להראות עליה במספר הנדבקים ובמספר הנפטרים ששיעורם הוא כחצי אחוז. גורמי הסיכון: מחלות לב, דרכי הנשימה, סכרת ונשים בהריון * החיסון בספטמבר, עד אז לא ניתן לעשות הרבה

שלשום, א', נפטר בבית החולים יוספטל באילת תושב העיר שמעון עזרן בן 35. בכך הפך עזרן לקורבן הראשון של שפעת החזירים מבין כ-800 איש בישראל שבדיקות אישרו כי נדבקו במגיפה.

מספר הנדבקים בשפעת H1N1 (שפעת החזירים) ועמם גם מספר הנפטרים מהמחלה ממשיך לגדול באורח עקבי במדינות רבות, גם במדינות שכבר נפגעו מהמחלה מזה זמן מה. מה שמביא למסקנה שהמגיפה לא נעצרת. כך מדווח ארגון הבריאות העולמי (WHO) שמושבו בז'נבה. מנתונים שפורסמו בימים האחרונים עולה כי מספר הנפטרים מהמחלה גם הוא הולך ועולה ועומד על כ-800 מקרים בכל רחבי העולם מתוך כ-170 אלף נדבקים.

ארגון הבריאות העולמי מסר מספר מגמות חדשות על המחלה. אחת מהן היא שהגיל הממוצע של הנדבקים עולה. במרבית המדינות, מרבית הנדבקים בשפעת החזירים הינם אנשים צעירים, בגיל חציוני של 12-17 שנים (בהתבסס על מידע מקנדה, צ'ילה, יפן, בריטניה וארה”ב). כמה דיווחים מביאים את החוקרים להשערה כי האנשים הדורשים אישפוז כתוצאה מההידבקות בשפעת החזירים, וכן חולים כרוניים עשויים להיות גם מבוגרים יותר.

ככל שהמגיפה מתפשטת בתוך קהילות נוטה הגיל הממוצע של המקרים החדשים לעלות. הדבר עשוי להשתקף במצב במדינות רבות שבהם המקרים הראשונים הופיעו בבתי הספר, אך המקרים המאוחרים יותר הופיעו בתוך הקהילה. כמה מתבניות המגיפה שונים מאלו של שפעת עונתית, שבה הנטיה למות כתוצאה מסיבוכי המחלה גדלה עם הגיל ובמיוחד אצל בני 65 ומעלה. ואולם התמונה המלאה של האפידמיולוגיה של המגיפה אינה עדין ברורה לחלוטין משום שבמדינות רבות מופצים בו זמנית הן וירוס שפעת החזירים והן וירוס השפעת העונתית, והמגיפה נמצאת עדיין בשלבי התפתחות ראשונים.

אף כי גורמי הסיכון לסיבוכים בקרב חולי שפעת החזירים אינם ידועים עד תום, גורמי הסיכון החשובים הם קיומם ברקע של מחלות לב, דרכי הנשימה, סכרת וסרטן. קצרת (אסתמה) וסוגים אחרים של מחלות דרכי הנשימה דווחו לעיתים תכופות כגורמים חשובים בקרב החולים הקשים בכמה מדינות.
מדוחות עדכניים עולה כי השמנה יכולה אף היא להוות גורם סיכון המחמיר את המחלה. באורח דומה, ישנן עדויות מצטברות המעידות על כך שנשים הרות נמצאות אף הן בסיכון. ואולם חשיבותן של תרומות תרבותיות, כלכליות וחברתיות להחמרת מצבם של החולים אינו ברור.

מצב החיסון

פיתוח חיסונים חדשים ממשיך להניב תוצאות. בקרוב יחלו מספר ניסויים קליניים עם החיסונים החדשים שפותחו. ניסויים אלה יאפשרו הערכה טובה יותר של מספר המנות הנדרש לאדם כדי להתחסן, כמו גם את כמות החומר הפעיל הנדרש לכל מנת חיסון. היצרנים צפויים לצאת עם החיסונים החדשים בסביבות ספטמבר. עד אז, כנראה יהיה קשה למצוא מענה למחלה.

ממשיכים לאסוף מידע

בתדרוך שפורסם באתר הארגון נכתב: “ההבנה שלנו של הדרך שבה המחלה ממשיכה להתפתח כאשר מדינות חדשות נכנסות לרשימת המדינות בהן נדבקו אנשים במחלה, וכאשר הידבקות ברמת הקהילה כבר התפשטה במספר מדינות, וככל שיותר מדינות חולקות במידע. מדינות רבות שבהן יש הדבקות גדולות בקהילה עברו מבדיקה מדגמית של חולים לסקר כללי יותר ולניטור ודיווח על מגמות. השינו התבצע לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי בשל העובדה שהמגיפה נמצאת בעיצומה. ניטור המגמות בפעילות המחלה יכולה להתבצע טוב יותר באמעות מעקב אחר המגמות של ההידבקות מאשר באמצעות נסיון לבדוק את כל האנשים החולים, דבר שעלול למתוח את משאבי אותן מדינות. עדיין נותר לקבוע אילו קבוצות של אנשים נמצאים בסיכון לחלות במחלה באורח קשה כדי לעשות את המירב כדי להגן עליהם.
בנוסף לנתוני הסקרים, מסתמך ארגון הבריאות העולמי על תוצאות מחקר מיוחד וניסויים קליניים וכן נתונים שסופקו בידי מדינות באורח ישיר של ההיבטים הוירולוגים והאפידמיולוגיים של המגיפה, במטרה לצבור נקודת מבט גלובלית של המצב המתתח.

http://www.who.int/csr/disease/swineflu/notes/h1n1_situation_20090724/en/index.html