סיקור מקיף

שיטה לזיהוי מוקדם של אוטיזם

אוטיזם הוא הפרעה ביולוגית במוח, הפוגעת בכישורי התקשורת של האדם, ויכולה להופיע בצורה מתונה עד חמורה.

שיטה המאפשרת זיהוי וטיפול מוקדם בתינוקות הלוקים באוטיזם, שפותחה על ידי חוקרים ישראלים, הוצגה בראשית חודש יולי בקונגרס רפואי בלונדון שעסק בנושא אוטיזם בתינוקות. השיטה פותחה בעבודה משותפת של מרכז "מפנה", מרכז להתערבות מוקדמת באוטיזם, והיחידה לפסיכיאטריה של הילד בבית החולים איכילוב. חשיבותה הרבה היא בכך, שאיתור מוקדם ככל האפשר של סימנים להפרעות קשר וטיפול מיידי עשוי למנוע את התפתחות האוטיזם ולהקטין משמעותית את כמות הילדים הלוקים בבעיה.

אוטיזם הוא הפרעה ביולוגית במוח, הפוגעת בכישורי התקשורת של האדם, ויכולה להופיע בצורה מתונה עד חמורה.
בשנים האחרונות חל גידול סטטיסטי אדיר במספר מקרי האוטיזם המאובחנים. בעוד שבתחילת שנות ה-90', אחד מכל 2,500 ילדים אובחן כלוקה בבעיה, הרי על פי נתוני משרד הבריאות האמריקאי מדצמבר 2003, כיום המספר עומד על אחד ל-300. הגידול הוא בחלקו תוצאה של שיפור ביכולת האבחון והרחבת הקטגוריה של ספקטרום האוטיזם, אולם קיים גם גידול אמיתי, שסיבותיו אינן ברורות. לאור הגידול הרב, יצא משרד הבריאות האמריקאי בקריאה להתחיל לטפל בבעיה מוקדם ככל האפשר, מייד כשהיא מתגלה.
"עד לשנות השמונים, אבחון אוטיזם נעשה בדרך כלל בסביבות גיל ארבע-חמש", אומרת חנה אלונים, מנהלת מרכז "מפנה" שפיתחה את השיטה. " בשנים האחרונות ירד גיל האבחון לגיל שנתיים-שלוש, שהוא הגיל שבו עולים בדרך כלל הסימנים המחשידים הבולטים, וגילוי מוקדם נחשב לכזה המתרחש בגיל שנה וחצי-שנתיים. הורים לילדים שאובחנו כאוטיסטים מספרים בדרך כלל שעד גיל שנתיים-שלוש, הילד התפתח בצורה נורמאלית, ואז החלה נסיגה. מהניסיון הרב שצברנו במרכז מפנה במשך 18 שנה באיתור ובטיפול בהפרעות קשר, החלטנו לנסות לבדוק עד כמה מוקדם ניתן לגלות את הסימנים לבעיה. זאת, מתוך הבנה שאוטיזם אינו מתחיל לפתע ומן הסתם קיימים סימנים מוקדמים. צפינו בקלטות וידיאו רבות מאוד של ילדים שאובחנו אצלנו בגיל שלוש-ארבע, למן יום הולדתם. ניתוח הקלטות העלה, שכבר בגיל מוקדם מאוד של חודשים ספורים, קיימים סימנים מוקדמים להפרעה התפתחותית בתחום הקשר, שבשלבים מאוחרים יותר מתפתחים לאוטיזם. במרבית המקרים, מדובר בסימנים מינימליים, שאינם מאובחנים בעין בלתי מקצועית".

לממצא זה חשיבות רבה מאוד, שכן שנת החיים הראשונה, שבה המוח מתפתח בצורה המשמעותית ביותר, היא חלון הזדמנויות שאינו חוזר על עצמו, שעשוי להשפיע באופן דרמטי על עתידו של הילד. "מוחו של תינוק בן מספר חודשים הוא כה גמיש, עד כי בעבודה עם גירויים נכונים ניתן לגרום לשינוי בהתחלה של דפוסים בתוך ימים ולהביא למזעור ההפרעה או אף להיעלמותה", אומרת אלונים. "מניתוח הקלטות, בנינו סדרה של שמונה סימנים המהווים נורות אדומות להפרעת קשר, שמאפשרים לאתר בעיות קשר כבר אצל תינוק בן שלושה-ארבעה חודשים. סימנים אלה כוללים פסיביות או אקטיביות יתר, חוסר רצון או התנגדות לאכול ולינוק, הימנעות מקשר עין ועוד. סימן אחד אינו מעיד בהכרח על הפרעה, אולם שני סימנים המופיעים ברצף במשך שלושה שבועות, מצדיקים פנייה לאבחון".
מעבר לחידוש שבאבחון בגיל מוקדם, השיטה נחשבת לחדשנית וייחודית מסוגה בזכות העובדה שהיא משלבת אבחון וטיפול בתינוקות הרכים. לפני הטיפול מבוצעת הערכה של מצב התינוק באשר לאבני הדרך בתחומי ההתפתחות הפיזית, המנטאלית, החברותית. תינוקות מתחילים ליצור קשר כבר בגיל חודשיים. תינוקות בני יומם יוצרים קשר עין. אי לכך, תינוק בן 4 חודשים שאינו יוצר קשר והוא אדיש לסביבתו, צריך לקבל טיפול גרייתי אינטנסיבי (לאחר שעבר בדיקות רפואיות כולל בדיקת ראייה כמובן).
אלונים: "הטיפול נעשה באמצעות טכניקות של גרייה, בעיקר בתחומים הויזואליים והתחושתיים, שימוש אטרקטיבי בחפצים בעלי צבעים וטקסטורות שונות. לצבעים יש לעתים משמעות מבחינת העוצמה ומיקוד המבט, בעיקר כשמדובר בתינוק צעיר מאד. במקרים כאלה נלמד להעריך אילו צבעים אטרקטיביים יותר ונשתמש בהם על מנת ליצור קשר עין, לעומת צבעים מאיימים, שבהם נמעט להשתמש. חשיבות הטקסטורות בחפצים היא בהעברת התחושות: רך, קשה, מחוספס, קל, כבד. כל אלה, בהתאם לצרכים הספציפיים של התינוק. אצל חלק מהתינוקות, תוך התאמה אישית, משתמשים בחפצים המשמיעים צלילים. כל זאת, תוך הקפדה על כניסה למרחב שדה הראייה של התינוק באופן לא מאיים, התחשבות ברגישויות של התינוק ומבלי להציפו יתר על המידה, שכן מינון גבוה של גרייה עלול לגרום לתוצאה הפוכה.
לעיתים תינוקות כאלה יוצרים קשר עין עם חפצים, אך לא עם אנשים. במקרה כזה, מקפידים על מינון מוגבל של השימוש בטקסטורות וצבעים ועובדים על היכולת לפתח קשר עין אנושי.
חלק קטן מהתינוקות הסובלים מהפרעת קשר נרתעים ממגע. במקרים כאלה מתבצעת עבודה סנסורית באמצעות תנועה והנעה של הגוף, עיסויים ומגע רך או קשה, על מנת להגיע בהדרגה ליכולת של התינוק להכיל מגע. סגנון הטיפול משתנה בהתאם לפסיביות או האקטיביות של התינוק. במקביל נעשית עבודה עם ההורים. דחייה של מגע איננה תגובה פשוטה לאיש, ובמיוחד לא לאם שמרגישה דחויה ולעתים נכנסת למעגלים של קושי רגשי הדורש עיבוד והקניית בטחון מחדש.
בנוסף, לעתים קרובות מתבצעת גם עבודה עם התינוק בנושא האכילה, כדי לגרום לו לרצות לאכול, שכן ברוב המקרים, אצל ילדים הסובלים מהפרעה בהתפתחות הקשר קיימת גם בעיה בתחום האכילה.
תינוק הנמצא בטיפול במרכז מפנה, שוהה במקום רוב שעות היום ועובדים עמו כל שעות ערותו, תוך כדי הדרכת ההורים. הניסיון שלנו מלמד שהתינוקות שזוהו אצלם סימנים מדאיגים ושטיפלנו בהם בשנת חייהם הראשונה, השיגו בסופו של דבר את כל אבני הדרך בהתפתחות, וכיום הם ילדים רגילים לכל דבר".
האבחון מתקיים ביחידה לפסיכיאטריה של הילד באיכילוב, בראשות ד"ר נחמיה קיסר. בתחילת האבחון שוללים הפרעות ומחלות גופניות, כגון בעיות שמיעה, העלולות להיות הגורם לתסמינים. תינוקות המאובחנים כלוקים בהפרעה בהתפתחות הקשר, מופנים לטיפול אינטנסיבי במרכז "מפנה". המרכז מעביר כיום קורסים לאחיות טיפת חלב, במטרה ללמד את האחיות לאתר בגיל רך ככל האפשר סימנים מחשידים לאוטיזם. במקביל, מבקשת אלונים להגביר את מודעות ההורים להתפתחות ילדיהם ולשים לב לסימנים מוקדמים. "חשוב שההורים יהיו ערים להתפתחות תינוקם, ולא יסמכו רק על אנשי מקצוע, שרואים את הילד לזמן מוגבל מאוד, שבמסגרתו לא תמיד אפשר להצביע על חשד כלשהו".

בוקסה:
אם זיהיתם אצל תינוקכם שני סימנים או יותר מהסימנים הבאים, הנמשכים על פני שלושה שבועות לפחות, מומלץ לפנות לאבחון:
1. פסיביות מוגזמת (חוסר בכי, חוסר תנועה, חוסר עניין בסביבה)
2. פעילות מוגזמת (בכי בלתי פוסק ללא סיבה בריאותית נראית לעין, חוסר שקט)
3. חוסר רצון והתנגדות לאכול או לינוק.
4. היעדר תגובה לקול או נוכחות ההורים (היעדר חיוך או מלמול)
5. רתיעה ממגע ההורים (או כל אדם אחר)
6. היעדר יצירת קשר עין ישיר (כן קיים קשר עין עם חפצים)
7. איחור בהתפתחות מוטורית
8. צמיחה מואצת של היקף הראש (ביחס לנקודת ההתחלה ולאחוזון)

תגובה אחת

  1. במיפנה ממש צודקים חבל שקראתי את הכתבה כשבני כבר בן 5.5 ..מ יגיל 7 חודשים הרגשתי שמשהוא לא בסדר, שהתפתחותו איטית נורא ,פניתי למומחית לתינוקות והיא אמרה לי "שכל ילד מתפתח בקצב שלו " אף רופא או אחות לא הבחינו בכלום לא במכבי שהינו ולא בכללית שעברנו ..אני ובעלי סבלנו מכל כך הרבה קשיים לא מובנים וגם הילד סבל שקיבל יחס של גולם ועצלן בימקום לקבל יחס של מוגבל … ילד ראשון אין אינדקציות טריות ..הגישה של מיפנה ממש נכונה ,אם היה לי את הידע שיש לי היום באוטיזם כבר בגיל 3 חודשים היתי מאבחנת י ונילחמת יותר טוב ויותר בהתאם ..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן