מבקר המדינה: למרות הבולענים לא נקבע תקן לבניה באיזור ים המלח

כך עולה מהדוח השנתי מס’ 59 ב’ שפרסם היום מבקר המדינה. הדוח עסק בכמה נושאים סביבתיים ואנו נביא אותם בסדרת כתבות * כתבה ראשונה בסדרה

הסיבות לירידת מפלס ים המלח הן הטיית מקורות הירדן על ידי מדינת ישראל ועל ידי שכנותיה, הטיית ואדיות שהתנקזו בעבר לים המלח ושימוש במימיו לצורכי תעשיית הכימיקלים.

ב-2003 החליטה הממשלה להקים צוות מקצועי כדי לבחון אפשרויות להתמודדות עם ירידתו של מפלס ים המלח. על הצוות הוטל לגבש מסמך מדיניות בנושא עתיד הים וסביבתו. הצוות הגיש דוח סופי ביוני 2006, אך בניגוד לאמור בהחלטת הממשלה, בדק רק את האפשרות שלפיה לא ייעשו פעולות לשינוי המצב הקיים. הממשלה לא קבעה מדיניות בדבר המשך הפיתוח באזור ים המלח.

צוות הנדסי שמינה משרד התשתיות הלאומיות לשם מתן המלצות מעשיות בדבר דרכי פעולה טכניות-הנדסיות באזורי סיכון להיווצרות בולענים הפסיק לפעול בלי לסיים את תפקידו. במועד סיום הביקורת טרם נקבע תקן ישראלי לתכנון ולבנייה באזור ים המלח, לא כל שכן באזור המועד להיווצרות בולענים, ושום גוף ממשלתי רלוונטי לא יזם הכנת תקנים וכלים הנדסיים לבנייה. לפיכך מתקשים מאוד מוסדות התכנון השונים להחליט על מתן אישורי בנייה, אם ואימתי יש לסגור אזור כזה או אחר בשל בולען שנפער בו, ואם וכיצד יש למגן מבנה קיים באזור בולענים.

במרס 2007 החליטה הממשלה להטיל על משרד התיירות את הטיפול בכל הסוגיות הנוגעות לאזור ים המלח, ובכללן ירידת המפלס, תופעת הבולענים והגנת המלונות באזור עין בוקק ונווה זוהר מפני הצפה. עד מועד סיום הביקורת, כשנה וחצי לאחר החלטת הממשלה, הפעולות שנקט משרד התיירות לטיפול בסוגיית ירידת המפלס ובסוגיית הבולענים מעטות ובלתי-מספקות.

כביש מס’ 90 הוא עורק תחבורה מרכזי וחיוני העובר לכל אורך חופו המערבי של ים המלח, ומדי יום ביומו עוברים בו אלפי כלי רכב. הבולענים מתקרבים לתוואי הכביש ואף נפערים בכביש עצמו. הטיפול של מע”ץ בהיווצרותם בכביש חלקי: בדיקותיה הגאופיזיות בכביש אינן נעשות באופן סדור, והן ממוקדות רק באזורים לאורך הכביש שהיא הגדירה “מועדים להיווצרות בולענים”.

אין תכנית מתאר ארצית לאזור ים המלח לשטח שבתוך הקו הירוק, ואין גם תכנית מתאר אזורית לשטח שבסמכות המינהל האזרחי. הקשר בין הגופים הממשלתיים העוסקים בענייני ים המלח לבין המינהל האזרחי רופף למדי, ולפי שעה אין מאגר נתונים המשותף לכלל הגופים, אשר היה בכוחו לייעל את הטיפול בתופעת הבולענים ובתוצאותיה.

משנת 1995 ועד מועד סיום הביקורת שיווק ממ”י 29 חלקות קרקע הגובלות בים המלח או מרוחקות ממנו עד 500 מטר בתחומי הקו הירוק. הקרקעות שווקו לרוכשים, אך בהסכמים עמם לא נכללה הערה כי ייתכנו בהן בולענים וכי הרוכשים מודעים לכך ואף על פי כן מעוניינים ברכישה.

משרדי ממשלה שונים דנים משנת 1999 לסירוגין בניסיון למצוא פתרון לבעיית הביטוח או השיפוי מפני נזקי הבולענים, אך במועד סיום הביקורת טרם נמצא פתרון לבעיה זו. מסכם המבקר את הפרק.

מעמותת אדם טבע ודין נמסר בתגובה: מבקר המדינה מחדד פעם נוספת את הצורך בטיפול כולל ומערכתי במשאב טבע לאומי יקר זה. הרשויות האמונות על טיפול בים המלח לא יכולות להשאר אדישות לנוכח הביקורת העולה בדוח ובעיקר לתופעה המדאיגה והמסוכנת של הבולענים, להעדר התייחסות במסמך המדיניות של המשרד להגנת הסביבה לחלופות להצלת ים המלח ולהעדר קיומה של תוכנית מתאר ארצית לחופי ים המלח.

עוד בנושא באתר הידען

• לאתר בולענים כאשר הם קטנים
• נאות הכיכר זכרונות מים המלח – חלק א’ – חלק ב’ – חלק ג’
• להציל את ים המלח – האמנם?
• מבקר המדינה חושף את מחדלי ים המלח (2006)
• הערותיו של ד”ר אסף רוזנטל על דוח המבקר (2006)