אריאל שרון חצי שנה לפני התרדמת: “ישראל חייבת לשמש אבן שואבת למדענים – בוודאי מדענים יהודים – מכל העולם”

שרון אמר את הדברים בועידת רחובות ב-9 ביוני 2005. עם זאת, השנים ההם היו הקשים ביותר למדע בארץ. שר האוצר דאז בנימין נתניהו קיצץ מיליארדים מהמדע והבטיח להחזירם רק אם תושג הצמיחה. עד היום אנחנו משלמים את המחיר

‏”ישראל חייבת לשמש אבן שואבת למדענים – בוודאי מדענים יהודים – מכל העולם”. כך אמר ראש הממשלה דאז אריאל שרון חצי שנה לפני התרדמת בועידת רחובות למדע וטכנולוגיה שהתקיים במכון ויצמן. ראו גם דיווח מקיף באתר הידען מאותו היום: “ועידת רחובות – מערכת חינוך דפוקה לא תייצר אנשים טובים, בוודאי לא מדענים“. מובא לזכרו של אריאל שרון שנפטר היום, 11/1/2014 לאחר שמונה שנים בתרדמת.

נאום ראש הממשלה בועידת רחובות למדע וטכנולוגיה, מכון ויצמן

אני שמח להיות כאן הערב.

אני מברך על היוזמה של משרד המדע והטכנולוגיה ושל כל מי שסייע בארגון הוועידה הזו.

צר לי שבגלל כל העיסוקים האחרים שלי לא יכולתי לבלות אתכם יותר זמן ולשמוע עוד על ההישגים ועל הצרכים בנושא המדע בישראל.

בתקופה האחרונה אני מקדיש את מרבית זמני לביצוע תוכנית ההתנתקות.

אני רוצה להבטיח לכם – תוכנית ההתנתקות תבוצע, אני חושב שזה הדבר הנכון והטוב למדינת ישראל.

אני מעריך גם שבעקבות המהלך, זה מהלך מאוד קשה ומהלך כואב, אני מעריך שהביטחון בישראל יגבר, אני מעריך גם שההשקעות תגברנה ומידת ההתעניינות ביכולת הטכנולוגית והמדעית של ישראל תעצים. אני בטוח שגם הצורך במדענים יגבר וברור לי שלכולכם יהיה הרבה יותר מה לעשות. אני מקווה שהדבר הזה יעבור בצורה קלה ככל שרק ניתן ונוכל באמת להתקדם גם לכיוון של מאמץ להגיע להסדר מדיני ואולי בעקבותיו, בעזרת השם, גם לשלום.

טוב לראות שבזמן שאנו עוסקים ביישום תוכנית ההתנתקות יש במקביל אנשים אחרים שעוסקים בנושא חשוב לא פחות והוא קידומה המדעי של מדינת ישראל ושל המין האנושי כולו.

אני בטוח שכפי שכל אזרחי ישראל ייהנו ממצב בטחוני וכלכלי טוב יותר בעקבות תוכנית ההתנתקות, תהנה מכך גם הקהילה המדעית.

אני מקווה שנגיע בקרוב לתקופה שבה ראש ממשלה בישראל יוכל לבלות יותר זמן בוועידות וכנסים מדעיים ופחות זמן בדיונים מדיניים וביטחוניים.

גם סיפורו של המדע בישראל הוא סיפור של חזון מרחיק לכת.

מנהיגי הישוב היהודי בארץ ובראשם חיים וייצמן הבינו כבר בתחילת המאה שעברה שהעתיד טמון במדע.

ואמנם בין המפעלים הגדולים הראשונים שהקימה התנועה הציונית היו מוסדות מדע ומחקר – הטכניון בחיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון זיו – שהיה בהמשך למכון ויצמן.

השקעה זו השתלמה במהירות, כאשר המדע הישראלי, שצמח במוסדות האלה – ובאחרים, שבאו בעקבותיהם – תרם תרומה שאין שניה לה לעם ולחברה בישראל.

הישגי המדע הישראלי מציבים את ישראל בשורה ראשונה של המדינות המתקדמות בעולם.

למרות גודלנו הקטן מפרסמים מדעני ישראל כ- 6000 מאמרים מדעיים מדי שנה, וניצבים במקום השלישי בקרב מדעני העולם בפוריותם בכתיבת מאמרים.

התשתית המדעית והטכנולוגית שנבנתה כאן במשך עשרות שנים היא שאפשרה את ההצלחות המרשימות של חברות ההיי טק הישראליות, הממקמות את ישראל בצמרת העולמית בתחום זה.

התעשייה עתירת הידע תרמה תרומה אדירה לצמיחה בישראל בחמש עשרה השנים האחרונות והיא מהווה כיום כמחצית מהייצוא התעשייתי שלנו.

אבל בעולם שבו המדע מתפתח ומתחדש בקצב מסחרר, אסור לנוח על זרי הדפנה של הישגי האתמול – וגם לא על אלה של היום ואני בטוח שאתם גם לא עושים זאת וממשיכים במאמציכם. לכן כדי לשמור על חוסנה הלאומי, ישראל חייבת להמשיך ולטפח את עוצמתה המדעית.

ישראל חייבת לשמש אבן שואבת למדענים – בוודאי מדענים יהודים – מכל העולם.

עליה להיות כור היתוך של רעיונות פורצי דרך ובית יוצר של טכנולוגיות חדשניות. להמשיך ולהשקיע בתשתיות המדעיות שיאפשרו לנו לקצור הישגים מדעיים גם בעתיד.

בעשור הקרוב, על ישראל לבסס את מעמדה כאחת המדינות המובילות בתחום הננו-טכנולוגיה והביוטכנולוגיה.

לשפר את הכושר הלאומי בתחומי ההנדסה השונים ולפתח את תחומי המחקר החיוניים לעתידה ולעתיד העולם – דוגמת מדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ, בריאות וחלל.

אני רואה כחובה לאומית להשקיע לא רק במכוני מחקר ובאקדמיה, אלא גם בחיזוק הקשר שבין המדע לקהילה.

חובה עלינו לקדם את החינוך למדע ולטכנולוגיה בקרב צבורים רחבים ככל האפשר, בעיקר באזורי הפריפריה ובמגזרי אוכלוסייה שבהם הגישה למדע איננה טבעית ומובנת מאליה – כדי לקרב צעירים ומבוגרים כאחד אל עולם המדע.

הועידה הזו, ועידת רחובות למדע ולטכנולוגיה – פרי יוזמתו של משרד המדע והטכנולוגיה – המכנסת יחד את כל גורמי המדע ומדיניות המדע בישראל –באה להכין את התשתית לגיבושה של מדיניות מדע לאומית כוללת.

על מדיניות זו לקחת בחשבון את היכולות האנושיות ואת האפשרויות הפיננסיות של ישראל, את צרכיה הכלכליים, הביטחוניים והחברתיים. עליה להבטיח את המשך קידומו של המדע בישראל ואת רתימתם של המחקר והפיתוח במימון ממשלתי לקידום נושאים ותחומים שהם בחזית המדע של היום.

אני משוכנע שועידת רחובות למדע וטכנולוגיה תיצור תהליך בו יהיו שותפים כל הגופים. ואני מצפה שבועידה הבאה שתיערך, בעזרת ה’, לפני חג השבועות בשנה הבאה, יציגו כל הגופים את עמדותיהם לגבי מדיניות המדע הלאומית. אני אשמח כמובן להשתתף אתכם בוועידה הבאה.

רק שיתוף פעולה המבוסס על דיאלוג פורה ועל בחינה מעמיקה וביקורתית והסכמה על יעדים לאומיים יוכל להוביל לגיבוש מדיניות מדע שתוביל את מדינת ישראל להצלחה גם בעשורים הבאים.

המטרה שלנו צריכה להיות ברורה: להצעיד את ישראל לעבר אופקים חדשים של מצוינות מדעית ופיתוחים טכנולוגיים,

אשר יבטיחו את שיפור איכות החיים בישראל, חיזוק הביטחון הלאומי,

הגדלת קצב הצמיחה והגברת שוויון ההזדמנויות לכל שכבות האוכלוסייה בארץ.

תודה רבה לכם, בהצלחה וחג שבועות שמח לכולכם.