כך אמרו משתתפים בכנס רחובות למדע וטכנולוגיה * שר האוצר נתניהו הבטיח להחזיר את תקציב המדען לרמתו מלפני הקיצוצים בעוד שנה וחצי, אבל רק אם תושג הצמיחה שהוא חוזה
“במהלך השנה וחצי הקרובות נחזיר את תקציבי המו”פ לרמתם מלפני הקיצוצים, אולי לחלק אותם קצת אחרת.” כך הבטיח שר האוצר בנימין נתניהו בנאומו בועידת רחובות למדע וטכנולוגיה שעורכים משרד המדע, האקדמיה הלאומית למדעים ומכון ויצמן, אך התנאי לכך היה הצלחת הרפורמות הכלכליות האחרות.
עוד אמר נתניהו כי ההוכחה הבולטת לכך שהטכנולוגיה היא גורם חשוב יותר ממשאבים, היא שבעשרים השנים האחרונות ביל גייטס הוא האיש העשיר בעולם והוא עוקף את סולטן ברוניי היושב על מאגר נפט עצום ואולם, עוצמה טכנולוגית לא מספיקה כדי להפוך מדינה לעשירה. עובדה שמדינות כמו אירלנד, ספרד, סינגפור ואפילו קפריסין שאין להן מקבילה למכון ויצמן עקפו את ישראל בשיעור התל”ג לנפש. זו ההוכחה לכך שצריך גם כלכלה חופשית.
בכיר נוסף שהרצה בכנס היה נגיד בנק ישראל,סטנלי פישר, שדיבר בעברית צחה וכמעט ללא שגיאות על התרומה של הטכנולוגיה לצמיחה הכלכלית של מדינות מאז תחילת שנות השמונים. “למרות העלויות והמורדות בצמיחה במחזורים הכלכליים – אנחנו עכשיו בסוף מיתון ובהתחלת צמיחה, שיעור הצמיחה הממוצע של כלכלת העולם הואץ לאורך זמן. משתמע מכך שקצב הצמיחה של רמת הטכנולוגיה שבשימוש במשקים בעולם עלתה על פני זמן. עוד ממצא: החינוך משחק תפקיד חשוב בהסבר ההבדלים בהכנסה לעובד ובשיעורי צמיחה בין מדינות על פני זמן. תוצאה חשובה נוספת שהביא פישר: התשואה לחברה מהשקעה במחקר ופיתוח גבוהה בהרבה מהתשואה למשקיע.
הדור של היום כבר לא לומד
מנכ”ל חברת מודלים כלכליים, ד”ר יעקב שיינין אומר כי כדי להגיע מהמקום ה-22 בעולם בגודל היחסי של הכלכלה למקום ה-15 כמה בוגרים של מדעים מדויקים נצטרך כדי לצמוח ב-11% לשנה. בשנת 2025 נדרש לקצב של 17.5 אלף בוגרי אוניברסיטאות בתחומים הרלוונטיים מדי שנה, לעומת תשעת אלפים כיום. בטווח הקצר יש לנו מספיק אנשים בגיל 30-50 המספקים את כל החידושים הטכנולוגיים. הדור הבא כבר לא לומד.
פרופ' ברוך (בוקי) רז, יועץ בתחום הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה היה שותף בפיתוח מדד רחובות יחד עם ד”ר דורון גל. ” אנחנו אוכלים ולא נוטעים. נהנים ולא משקיעים.” פרופ' רז גם התריע על כך שכלכלת ישראל מושתתת יותר מדי על תחום התקשוב. “במשך כשני עשורים יכלו צעירים מוכשרים בתחום המדעים והמתמטיקה למצוא מימוש רווחי לכשרונותיהם אם עסקו בתחום המיחשוב. הרבה פחות מכך בתחחומי הפיסיקה והכימיה. נוצר איפוה מצב בו יש הטימה ברורה של מדענים צעירים לתחום המבטיח – התקשוב, הן מבחינת המספרים המוחלטים והן מבחינת התפלגות הגילים. בתחום התפלגות הגילאים קיים מצב שבו 74% מכלל הפיסיקאים והכימאים של ישראל הם מעל גיל 51. לא זו בלבד שתוך פחות מ-15 שנה יפרוש רובם המכריע של העוסקים במקצועות אלה לגמלאות אלא שכשלושה רבעים מהם נמצאים כבר היום מעבר לגיל המקובל כגיל של מקסימום יצירתיות.
לא להתמקד רק במיחשוב
פרופ' רז קורא להטות כספים רבים יותר לתחומים שבהם טמונה הצמיחה הכלכלית העתידית : “מוליכות על בטמפרטורות גבוהות (העברת מידע במהירות פי 1,000 מן המקובל כיום והולכת חשמל למרחקים עצומים ללא אבדן). ננו טכנולוגיה (מסכי תצוגה ענקיים יישומים של תרופות ייעודיות, קטליזה מתוחכמת, מיקרו מיחשוב) או אנרגיות ממקורות לא פחמימניים תלויים כולם בקיומו של סקטור חזק ופיעלי במדעי הפיסיקה והכימיה. במצב העניינים הנוכחי חייבת לבוא פעולה עוצמתית ומתוכננת היטב מכיוון הממשלה. פעילות זו חייבת להבטיח גודל מתאים לתחומי הפיסיקה והכימיה בישראל הן מבחינת מספר המדענים אבל גם מבחינת איכות הנרשמים ללימודים בתחומים אלה, וגם את תקציבי המחקר.”
