סיקור מקיף

האוקיאנוס הארקטי יהיה פנוי מקרח בקיץ במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-21

שני חוקרי אטמוספירה בחנו שלושה מודלים אקלימיים מרכזיים ומכולם עולה שהקרח בקיץ ימס כמעט לחלוטין באיזור הארקטי. הויכוח בין המודלים הוא רק בשאלה מתי זה יקרה, והתשובה בכל מקרה פסימית

משלחת של NOAA בוחנת את המסת הקרח באוקיאנוס הארקטי בקיץ 2005. צילום: NOAA
משלחת של NOAA בוחנת את המסת הקרח באוקיאנוס הארקטי בקיץ 2005. צילום: NOAA

עבור מדענים החוקרים את קרח הקיץ באוקיאנוס הארקטי, השאלה לא האם הוא יהיה כמעט חופשי מקרח בימי הקיץ אלא מתי? שני מדענים שחקרו את הנושא אומרים כי ה'מתי' הזה יבוא מוקדם מאשר רבים חושבים – לפני 2050 ואולי אפילו בעשור או שניים הקרובים.

ג'יימס אוברלנד מהמעבדה לסביבה ימית של האוקיאנוס השקט ב-NOAA ומויין וואנג מהמכון המשותף של NOAA לחקר האטמוספירה והאוקיאנוסים באוניברסיטת ושינגטון, בחנו את שלוש השיטות לחיזוי המועד בו כמעט לא ישאר קרח קיץ באוקיאנוס הארקטי בקיץ. עבודתם פורסמה לאחרונה בכתב העת המקוון גיאופיסיקל ריסרץ' לטרס של האגודה הגיאופיסית האמריקנית.

"העלמות מהירה של הקרח הימי היא קרוב לוודאי הסימן הבולט ביותר של שינויי האקלים הגלובליים. המסה הזו מובילה לשינוי בסביבה האקולוגית ובגישה הכלכלית ובסופו של דבר, גם על תבניות מזג האוויר בכל חצי הכדור הצפוני" אומר אובלנד. " העמקת ההבנה של ההיבט הפיסיקלי באשר לשינויי האקלים באיזור הארקטי ושיפור המודלים נדרשים כדי לתת תמונה מפורטת יותר וגם לוח זמנים מדויק יותר באשר לצפוי לנו כך שנוכל להיות מוכנים ולהתאים את עצמנו לשינויים אלה. אבדן מוקדם של הקרח הארקטי יגרום לדחיפות הטיפול בנושא שינויי האקלים."
"אין דרך מושלמת אחת לחזות את אבדן קרח הים באוקיאנוס הארקטי"אומר וואנג. "לכן בחנו שלוש גישות שכל אחת נותנת תאריך שונה, אך כל השלוש מראות כי כמעט כל הקרח הימי ימס בקיץ לפני אמצע המאה." אוברלנד ו-וואנג מדגישים שהמונח "כמעט חופשי מקרח" חשוב מכיוון שחלק מהקרח צפוי להישאר מצפון לארכיפלג הקנדי ולגרילנד.

גישת ה'מגמות' (trendsetters) בוחנת את המגמות בכסות הקרח. נתונים אלה מראים לנו כי הכמות הכוללת של הקרח הימי פחתה במהירות במהלך העשור האחרון. השימוש במגמה זו להערכת אבדן כמעט מוחלט של הקרח הימי מעריכה כי מועד ההמסה יהיה בשנת 2020.

הגישה השניה – stochasters מבוססת על הערכה של תרחישים עתידים רבים אך אקראיים בזמן, שבהם יירשמו שנים שבהן יהיה מעט קרח בקיץ, כמו שהתרחש בשנים 2007 ו-2012. גישה זו מעריכה כי יידרשו כמה אירועים כאלה כדי להגיע למצב של אוקיאנוס כמעט חופשי מקרח בקיץ. תוך שימוש בסבירות של כל אירוע כזה, גישה זו מציעה את שנת 2030 כשנת היעד, אך עם אי ודאות גדולה באשר לעיתוי.

הגישה השלישית – גישת המודלים modelers, מבוססת על שימוש באוסף גדול של תוצאות מודלים אקלימיים כדי לחזות את התנאים לאורך זמן של האטמוספירה, הים, היבשה והקרח הימי. מודלים אלו הראו כי השנה המוקדמת ביותר של אבדן הקרח הימי תגיע בסביבות 2040 כאשר ריכוז גזי החממה יגדל והאיזור הארקטי יתחמם.
ואולם התזמון החציוני של אבדן קרח הים במודלים הללו קרוב יותר ל-2060. יש כמה סיבות לכך. "אנשים מסוימים עלולים לפרש את החציון הזה כאילו המודלים הללו לא שימושיים. להפך," אומר אוברלנד. "המודלים מבוססים על תהליכי אקלים כימיים ופיסיקליים ואנו זקוקים למודלים טובים יותר לאוקיאנוס הארקטי ככל שחשיבות האיזור הזה ממשיכה לעלות."

כשמחברים את כל הגישות הללו ביחד, הטווח עדיין מראה סבירות גבוהה שהתזמון לאבדן הקרח הימי בקיץ יתרחש במחצית הראשונה של המאה ה-21, עם אפשרות לאבדן די גדול בעשור או שניים הקרובים.

להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

19 תגובות

  1. אני כורדי
    זה בדיוק ההבדל בינינו … אני כבר חיכיתי 30 שנה (ויותר….) ואני רואה את השינוי.
    כל הגופים שמבינים בנושא אומרים אותו דבר – פליטת גזי חממה ע"י האדם גורמת להתחממות האקלים. גם התיאוריה אומרת כך, וכמובן גם המדידות.

    ויש כל מיני שרלטנים שחושבים שהם יודעים יותר טוב. למזלינו הם מיעוט זניח.

  2. ניסים,
    מודע.
    נסיון בחיזוי מזג אויר קיים כבר אלפי שנים, ועם זאת, ועם כל הציוד החדיש הקיים, איש אינו יכול לחזות מזג אויר מעבר לימים ספורים, וגם זה לא בכל מקום.
    חיזוי שינויים באקלים, הוא מדע חדש ללא נסיון כלל. מה שהאנשים מנסים לעשות זה להסיק מסקנות על סמך התנהגות האקלים בשנים ספורות בעבר. אבל, אנא כורדי, נתראה בעוד 30 שנה ונראה.

  3. בענין תחזיות מזג אויר ותחזיות פוליטיות, אני סומך רק על תחזיות לגבי העבר. תוארי פרופסור /דוקטור לא מרשימים אותי. אני רואה את האוניה התקועה באנטארטיקה שנסעה לשם בבטחון רב על סמך תחזיותיהם של "מומחים", וזו היתה תחזית רק לימים ספורים, לא ל- 50 שנה. ההבדל בין פוליטיקה ומזג אויר שבפוליטיקה אפשר לנתח בדיעבד "איפה טעינו" במזג אויר גם זה לא.
    =
    אין לי כל השכלה פורמלית במטאורולוגיה, וכל שנה אני עושה תחרות עם התחנה המטאורולוגית בחיזוי מזג אויר, ובסך הכל, על בסיס שנתי, אני תמיד מצליח לחזות טוב מהם.
    אז יסלחו לי אנשי המקצוע הזה, כנראה שיקח עוד הרבה שנים ללמוד אותו.

  4. שלחתי את הקישור שהביא safkan לפרופסור פנחס אלפרט שתפקידו כיום הוא:
    Pinhas Alpert,
    The Mikhael M. Nebenzahl & Amalia Grossberg
    Chair Professor in Geodynamics
    Head of the Porter School of Environmental Studies
    Department of Geophysical, Atmospheric and Planetary Sciences
    Tel-Aviv University

    הוא התכתב עם חבר נוסף שעוסק בתחום ולהלן התשובה ששלחו לי:
    the recent DECREASE over the past few years is actually very dramatic.
    The record was broken last year, I seem to remember.
    One expects some year-to-year variability, so not every year will be record breaking.
    "growth of sea ice from last year" is nothing but very silly and is simply because last year was a very dramatic decrease.
    I like to follow this here
    http://arctic.atmos.uiuc.edu/cryosphere/

    Particularly revealing is the following figure:
    http://arctic.atmos.uiuc.edu/cryosphere/IMAGES/seaice.recent.arctic.png

  5. אפשר כמובן למצוא ציטוט הפוך

    Last year, the ice cap over the Arctic Ocean shrank to a record low. This year's melting season won't be as extreme, but NASA scientists say the long-term trend is moving strongly downward.

    This year's melt rates are in line with a sustained decline of the Arctic ice cover, which has been monitored by NASA for several decades.

    In the 1980's the ice cap was about the size of the lower 48 states. It's lost about half its size since then and scientists now say we might see an ice-free Arctic in 30 to 50 years.

    בואו נניח שכיסוי הקרח ירד ב-90% ואחרי זה עלה ב-100% … צריך להמשיך בדוגמא???
    זה פחות או יותר משחק המספרים שה daily mail עשה … (אני מקווה שהדוגמא מספיק פשוטה).

  6. אפשר לסמוך על זה בדיוק כמו על הנתון ש-17 שנה לא היתה התחממות בגלל האוקיאנוסים שמופיע בבלוג הירוק. כדור הארץ משום מה לא קורא את הכתבות הללו.
    מה גם שאפילו אם זה נכון (ואני בספק, כי יש גם סוגיה של נפח הקרח ולא רק השטח שהוא מכסה – כלומר עובי השכבה), עדיין אף אחד לא אמר שההתחממות היא משהו לינארי שכל שנה צריך להיות יותר גרוע. מספיק לראות מגמה רב שנתית (ולא בבלוג הירוק אלא בנתוני האמת) כדי להיווכך שיש התחממות.

  7. http://www.dailymail.co.uk/news/article-2415191/Global-cooling-Arctic-ice-caps-grows-60-global-warming-predictions.html
    בשורה קודרת למפחידני ההתחממות.

    מסתבר מצילומי לווין שנעשו באוגוסט 2013 שהקרח בים הצפוני השנה עלה בשטחו ב- 60% בהשוואה לשיטחו באוגוסט 2012. (60% לפי קריאה חטופה, אל תתפסו אותי במילה אם זה קצת פחות או קצת יותר).

    כפי שאמרתי , ההתכווצות וההתפשטות של הקרח הימי הארקטי הן מאוד תנודתיות. אין שום משמעות למפחידנות של אנשי החממה המבוססת כולה על תנודתיות זו. שימו לב שוב: יש 60 אחוז גידול של הקרח הימי הארקטי בשנה האחרונה, הכל תוך שנה אחת בלבד, כזו תנודתיות שומטת את הקרקע מתחת רגלי מפחידני החממה.

    בדיילי מייל מתבדחים על האופציה שמפחידני ההתחממות יכריזו השנה על כך שעברנו לעידן הקררה, במקום עידן החממה. דהיינו: מפחידני האקלים יודיעו שבגלל מעשי ידי אדם ניכנס בקרוב לעידן קרח חדש.

  8. אזולאי
    אני מציע שתבדוק מספר מאמרים. יש את המאמר של עיתונאי אם אג'נדה מוצהרת (שמוזכר למעלה)ויש מאמרים רבים של מכוני מחקר בלתי תלויים.
    תבחר אתה את המקורות שלך……….

  9. אזולי

    אל תתרגש מהביקורת שמופנה כלפי. טענות שאני מביא אינן מוטות על ידי שיקולים פוליטיים אלא מנסות להיות אובייקטיביות ובדוקות היטב. לעומת זאת לבעל האתר אבי ב. יש אג'נדה נחרצת שיש התחממות גלובלית קטסטרופלית, הוא מציג את דבריו בכפיפות לאג'נדה זו גם אם יש ספקות רציניים בנידון.

    התגובה שלי מבוססת על מאמר והבאתי לינק למאמר (בין השאר הבאתי את הלינק כדי שלא יטענו נגד דברי טענות דמגוגיות על ימניות וכדומה כפי שנעשה כאן ). כל מי שיש לו טענות ענייניות מוזמן להזים אותן, על ידי הפניה לעובדות שסותרות את מה שהבאתי.

    כאשר במקום להפנות לעובדות שסותרות את דברי מתחילים לצעוק "עתון ימני עתון ימני" זה נראה רע מאוד, בפרט אם הטיעון "עתון ימני עתון ימני" חוזר על עצמו שוב ושוב במקום להביא מידע סותר.

    נתתי את הלינק ולפי מה שבדקתי זה עכשיו טענותי על שיכבת הקרח בים הארקטי בזמן תגובתי — הן עובדות בדוקות שמבוססות רישומים של רשות פדרלית אמריקאית (ובנוסף נעזרים במימצאי מעבדת מחקר יפנית שאיני יודע מה טיבה). אין סיבה להניח שרשות פדרלית אמריקאית נישלטת על ידי הימין האמריקאי. גם מצלמות הלוויין שמצלמות את הקרח, ועליהן מבוססות הטענות והרישומים אינן מצלמות "ימנית" הן מצלמות מה שהן רואות.

    אשר לאופי התנודתי של שכבת הקרח בים הארקטי — אילו עובדות ידועות שכלל לא נתונות במחלוקת. הים הארקטי מכוסה בחלקו על ידי קרח דק ומרוסק, במהלך החורף כמות הקרח הזה גדלה, עם בוא האביב חלק מהקרח נמס, בסתיו ההמסה מואטת, בחורף שלאחר אותו סתיו שכבת הקרח הנ"ל מתחילה להצטבר מחדש, וחוזר חלילה. בשנה חמה במיוחד הקרח נמס בקיץ יותר , בשנה קרירה במיוחד הקרח בקיץ נמס פחות. בנוסף לאמור לעיל, יש גם השפעה חזקה של זרמי ים חמים שלעיתים חודרים לאוקיאנוס הארקטי, זרמי מים כאילו ממיסים גם הם חלק מהקרח באוקיאנוס הארקטי. לא ידוע מספיק על זרמי הים האוקייאני למעט עובדה בדוקה אחת: הזרימה הזו רב שנתית, למשל עשר שנים יש זרימה מוגברת ואחריה 20 שנה של זרימה מוקטנת. הקשר בין נתיבי הזרימה האוקיאניים לבין שינויי האקלים לא ידוע.

    לא יודע מה מדענים טוענים בתיאוריות שלהם. אבל אם הם ממשיכים לטעון שהאוקיאנוס הארקטי יהפך לנקי מקרחונים חרף העובדות שציינתי – יש מקום לבדוק אם המדענים הם מהסוג שלא יתן לעובדות לקלקל להם את התיאוריה.

  10. לניסים.אינני מדען ולא אחד המתיימר להבין בהתחממות כדור הארץ, אבל עם כל הכבוד לחוקרים ולתארים שלהם כדוגמת הפרופ' המכובד לאקלים שהבאת, כי כבר היינו בסרט שמדען מכובד מאוד ופרופ' שזכה פעמיים בפרס נובל לכימיה, רדף עד חורמה, את פרופ' שכטמן שלנו, על תאוריית גבישי הקוואזי-מחזוריים שלו, שהתבררה בסוף כפורצת דרך וזיכתה את פרופ' דן שכטמן שלנו בפרס נובל. כך שצריך להיזהר במקרים שאינם חד משמעיים גם בחוו"ד של פרופסורים מכובדים, עד שיוכח מעבר לכל ספק כי אכן יש התחממות גלובלית ויש תופעות לוואי להתחממות זו.

  11. "המקור המהימן" של safkan הוא כתב של הימין ללא כל השכלה רלוונטית בתחום (אדייק: לא הצלחתי לאתר)

    לגבי כותבי המאמר:
    גיימס אוברלנד הוא פרופסור למדעי האקלים.
    מויינג וונג היא דוקטור למדעי האקלים.

    כל המוסיף גורע…

  12. מחקר דמיקולו בניגוד למימצאים העדכניים מהימים האחרונים. לפי מימצאים עדכניים כמות הקרח בים הארקטי היא הגדולה ביותר מאז 1989.
    רישומי הקרח בים הארקטי החלו רק בשנת 1979, כאשר הוחל במעקב לוויני. מסתבר שכמויות הקרח שם מאוד תנודתיות, בעשור הראשון של התצפית היתה מגמת המסה גוברת, בעשור האחרון יש תנודות חריפות מעלה ומטה, בשנה האחרונה יש התקרחנות של הים הארקטי והוא חזר לרמת הקרח של שנת 1989.

    opinion.financialpost.com/2013/04/15/lawrence-solomon-arctic-sea-ice-back-to-1989-levels-now-exceeds-previous-decade/

    החוקרים מיהרו להספיד את הים הארקטי, אולי משום שלא צפו שתוך מספר חודשים הנתונים בשטח יוכיחו שהתחזיות שלהם הם קישקוש.

    כמות

  13. פתאום התכניות שבנשיונל ג'יאוגרפיק על אלה שמתכוננים ל"סוף העולם" כבר לא הזויות כל כך, עד כמה שהדבר הזוי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן