אפולו מתל דור

החופרים מאוניברסיטת חיפה לא האמינו שהטבעת מכוסת האדמה נושאת עימה סוד נדיר. רק לאחר שהטבעת נוקתה התברר שהשקע שעליה הוא בעצם הפרופיל של אל השמש היווני*

טבעת חותם נדירה מברונזה ועליה הטבעה של פני אפולו, אל השמש היווני, נמצאה בתל דור על ידי חופרים של אוניברסיטת חיפה. “חפץ אמנות ברמה כה גבוהה, שנוצר בלי ספק על ידי אמנים מהשורה הראשונה, מעיד על כך שגם בערי השדה – ולא רק בערי הבירה של הממלכות ההלניסטיות – היו אליטות מקומיות שפיתחו טעם לאמנות גבוהה ויכולת לרכוש אותן”, אמרה ד”ר איילת גלבוע, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שעומדת בראש החפירות יחד עם ד”ר אילן שרון מהאוניברסיטה העברית.

כשהטבעת רק נמצאה, בבור אשפה באזור של מבנים הלניסטיים, היא הייתה מכוסה בשכבות של אדמה וקורוזיה והחוקרים לא העלו על דעתם שבשקע שעל הטבעת מתוארת דמות כלשהי. רק לאחר שהטבעת נוקתה במעבדות השימור של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הסתבר שמדובר בפרופיל של גבר צעיר, ארוך שיער וחסר זקן שלראשו זר עלי דפנה. הטבעת נבדקה על ידי פרופ’ ג’סיקה ניטשקה, מומחית ללימודים קלאסיים מאוניברסיטת ג’ורג’טאון ועל ידי ד”ר רבקה מרטין, מומחית לתולדות האמנות מאוניברסיטת דרום-מזרח מיזורי, השותפות בחפירה, ושתיהן קבעו כי יש לזהות את הדמות עם אפולו. אפולו הוא אחד האלים האולימפיים המרכזיים בפנתיאון (אסופת האלים) היווני, אל האור והשמש, שהיה אחראי בין השאר על השירה והמוסיקה.

לדבריה של ד”ר גלבוע, סגנון הטבעת והקונטקסט הארכיאולוגי מאפשרים לתארך את הטבעת למאה הרביעית או השלישית לפסה”נ. טבעות מסוג זה שימשו בעיקר כחותם או שהוקדשו למקדשו של האל המוטבע על הטבעת. לעובדה שהטבעת נמצאה בקונטקסט עירוני, ובמסגרת של חפירה ארכיאולוגית סדורה, יש חשיבות רבה, שכן רוב חפצי האמנות הקטנים מסוג זה שנמצאו עד כה במזרח התיכון הם ממוצא בלתי ידוע – ומקורם מסחר בלתי חוקי בעתיקות, או שנרכשו על ידי מוזיאונים ואספנים עוד לפני תחילת המחקר הארכיאולוגי המדעי.

עוד היא הוסיפה כי בייחוד מעידה טבעת זו על האופי הקוסמו-פוליטי של אזורנו כבר לפני יותר מ-2000 שנה: הטבעת, שלמרות פגעי הזמן ניתן להבחין בקלות באיכותה הגבוהה, קשורה ככל הנראה למבנה שבסביבתו כבר נמצאו בעונות חפירה קודמות אבן חן קטנה ועליה דיוקן של אלכסנדר מוקדון ורצפת פסיפס נדירה באיכותה. גם המאפיינים האדריכליים של הבניין עצמו מעידים על פאר.

מסתבר, אם כן, שהתפוצה של חפצי אמנות מהשורה הראשונה לא הייתה מוגבלת לערי הבירה של הממלכות ההלניסטיות במזרח, כמו אלכסנדריה במצרים או אנטיוכיה וסלאוקיה בסוריה, שבהן האוכלוסייה הייתה יוונית ברובה, אלא התפשטה גם למרכזים משניים, כגון דור, שבהן עיקר האוכלוסייה היו תושבים מקומיים. במקרה של דור מדובר בפניקים.

העיר דור היתה נמל חשוב לחוף הים התיכון מ-2000 לפנה”ס בקירוב ועד ל- 250 לסה”נ. חפצי אמנות בסגנון יווני, כגון טבעות חותם וגמות, מתחילים להופיע במזרח בתקופת שלטון פרס (מאות ששית – רביעית לפסה”נ) ומספרם עולה לאחר כיבוש האזור בידי אלכסנדר מוקדון, שעבר בדור במסעו מצור למצרים בשנת 332 לפנה”ס. לאחר אירוע זה הפכה העיר דור לאחד המרכזים של התרבות המיוונת בארץ ישראל – עד לכיבושה בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי ב-100 לפנה”ס בקירוב – אך חותם התרבות היוונית/רומית ניכר בה גם מאוחר יותר, בתקופה הרומית.

תל דור – הממוקם ליד חוף דור (טנטורה) בין חיפה לת”א – נחפר כבר כשלושים שנה ברציפות ובדרכו להיות גן לאומי מוכרז של רשות הטבע והגנים. משתתפות בו קבוצות מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה, קבוצה בראשות פרופ’ שרה סטרופ מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל וקבוצה בראשותה של ד”ר אליזבט בלוך-סמית מאוניברסיטת סט. ג’וזף בפילדלפיה. השטח שבו נמצאה הטבעת נוהל על ידי יפתח שלו והגר בן-בסט, תלמידים מתקדמים של החוג לארכיאולוגיה. כ-130 חוקרים, סטודנטים, ומתנדבים, ברובם מישראל וארה”ב, משתתפים בעונת 2010, הנערכת בימים אלה. הטבעת תוצג לקהל בפעם הראשונה ביום הפתוח של עונת 2010, ב-6 באוגוסט, במוזיאון המזגגה בקיבוץ נחשולים.