אפולו 16 – נסיעה עם רכב שטח בין תצורות גיאולוגיות

אתר הנחיתה הוא מישור קיילי אשר על פי הנחתם של החוקרים הוא בגיל הביניים. מרבץ של לבה העתיק יותר מהימות של הירח אבל צעיר יותר מהתצורות בהם סיירו טייסי אפולו 14 ואפולו 15

סמליל משימת אפולו 16
סמליל משימת אפולו 16

 

 

 

 

הצוות החמישי אשר נחת על הירח היה צוות אפולו 16. השיגור היה ב-16.4.1972 ומטרתו היתה לבצע שורה של מדידות ומחקרים באזור ההררי דסקרט אחד המקומות הגבוהים על הירח. טייסי החללית היו ג'ון יאנג, צ'רלס דיוק, טייסי הנחתת, ותומס מטינגלי טייס תא הפיקוד. שם הנחתת הוא אוריון ושם תא הפיקוד קספר. לקראת השיגור נכנסו האסטרונאוטים להסגר של 3 שבועות.

אתר הנחיתה הוא מישור קיילי אשר על פי הנחתם של החוקרים הוא בגיל הביניים. מרבץ של לבה העתיק יותר מהימות של הירח אבל צעיר יותר מהתצורות בהם סיירו טייסי אפולו 14 ואפולו 15. ההערכה היתה שגילם של תצורות אלה 3.5 מיליארד שנה. במישור קיילי מצויים שיפועים שנטייתם היא 0 6 – 0 3 והרבה מכתשים , חריצים וגבעות. מדרום למישור קיילי נמצא הר האבן וצפונה לו הר העשן. מקורו של חומר זה כנראה געשי והוא שונה מזה המצוי במישור קיילי. חוקרי הירח קיוו ללמוד על התהליך בו נוצרו רמות הירח אשר התרחש לפני 4.5 מיליארד שנה.

על יאנג ודיוק היה לשהות על קרקע הירח 73 שעות ובתוך גבולות זמן זה לבצע באמצעות רכב הירח 3 סיורים, 7 שעות כל אחד. במהלכה של פעילות זו הם הציבו מכשירי מחקר שונים, דומים לאלה שהוצבו על ידי קודמיהם ואספר 120 ק"ג סלעים ומדגמי קרקע. הדגימות נלקחו מסביב לשפות של מספר מכתשים ופסים ארוכים של שברי חומר שנפלטו ממכתשים אלה. אחד מהם הוא Ray South – פסים לבנים יוצאים ממנו כאילו הותז חומר בשל פגיעת מטאוריט. מכתשים נוספים שנדגמו הם פלמטו, קיייטור, קיווה, פלג, ספוק, רוק וסטאבי. כל השמות ניתנו על ידי האסטרונאוטים.

מכשיר מחקר נוסף וחדיש שהובא לירח היה פעיל גם לאחר שהאסטרונאוטים היו בדרכם חזרה לכדור הארץ, כלל מצלמה אסטרונומית שהיתה מצוידת בספקטרוסקופ לצילום ואיסוף מידע באור האולטרה סגול שבדק אטומים של מימן, את רוח השמש וענני גז של כוכבים רחוקים במיוחד הגלקסיות אנדרומדה וקומה וגם את הגז המצוי בגובה רב מעל קרקע הירח. חשיבותו של מידע זה הוא בקליטת אינפורמציה קוסמית נקייה מהפרעות אטמוספריות וקליטה בגלים אשר אינם מגיעים לכדור הארץ בגלל האטמוספירה שלו.
4 גרמים ממדגמי אפולו 12 הוחזרו לירח לבדיקת המגנטיות שלהם. באם לא יקלטו תכונות אלו, המשמעות היא שמקורם איננו בירח. יתכן ותכונות אלה נספגו בהם ברגע הגיעם לכדור הארץ. האסטרונאוטים צוידו בקסדות מיוחדות שאפשרו מעקב מדויק אחר נתיבן של הקרניים הקוסמיות הפוגעות בראש. חומר מיוחד ששולב בקסדות אפשר זיהוי מדויק של סוג הקרינה ושל עוצמתה.
בנוסף למחקרים הירחיים נערכו גם ניסויים ביולוגיים. מתקן מיוחד שנבנה באוניברסיטת פרנקפורט גרמניה הנקרא "ביוסטאק" בדק את השפעת הקרינה הקוסמית על זרעים של צמחי ים שונים. זרעי שעועית וביצים של סרטן מזן מיוחד. מטרת החוקרים היתה לבדוק את השפעת הקרינה על יצורים שהמבנה הביולוגי שלהם ומבנה התא שלהם פרימיטיביים כדי לעמוד על תופעות שונות בתחום התורשה. גודלו של מתקן מרובע זה הוא 10 ס"מ ומשקלו 2 ק"ג.

מכשיר אחר אפשר בדיקה של התגובות של מיקרו אורגניזמים שנחשפו לקרינה אולטרה סגולה של השמש במצב של חוסר משקל ובמצב של שינויים בלחץ החמצן. הניסוי נערך על 60 מיליון מיקרו אורגניזמים, בקטריות ווירוסים שונים שהיו בתוך 3 מיכלים מיוחדים שבכול אחד מהן 280 תאים המיועדים לסוגים שונים של חיידקים. גודלו של כל מיכל הוא כזה של קופסת נעליים. בטיסות קודמות נזהרו מדעני החלל והאסטרונאוטים מפני חיידקים כדי לא לזהם את הירח. משנתגלה שהירח הוא מת מבחינה ביולוגית הוחלט לערוך בטיסה זו ניסויים ביולוגיים, אך בכל זאת חיידקים אלה לא הובאו לירח. הם הוצמדו לדופן תא הפיקוד.

ציוד צילום מיוחד אפשר לבדוק תופעות של קרינה קוסמית כפי שהן נראות בעיני האסטרונאוטים. כאשר יאנג ודיוק שהו על פני הירח, מטינגלי ביצע מיפוי מקיף של הירח בעזרת שתי מצלמות רבות עוצמה.

לאחר שאצל טייסי אפולו 15 פעימה בלתי סדירה בלב הוחלט לצייד את יאנג ואת דיוק ב"אנטי אריטמיה", חומר המסדיר את קצב פעימות הלב. תרופה זו היתה חלק ממכלול של תרופות שהיו בתיק הרפואי של טייסי אפולו 16.

16.4 – היום הראשון לטיסה

אפולו 16 שוגרה ביום זה. לאחר השיגור נכנסה החללית למסלול ארצי, הקיפה את כדור הארץ 2 שעות ו – 24 דקות. משנמצא הכול תקין ניתן האות והחללית כיוונה עצמה לנתיב טיסה ירחי. הקפת כדור הארץ היתה במסלול שמרחקיו מהקרקע 174-178 ק"מ. תאריך השיגור המקורי היה ה- 17.3. תקלות בחליפות החלל, בסוללות הנחתת ובמנועי הניווט הביאו לדחיית השיגור. נזילה במיכלי הדלק של מנועי הניווט חייבה להחזיר את החללית ל"מספנת הירח" כדי להחליף את המנועים. זאת היתה הפעם הראשונה שרכב שיגור מוחזר לצורך תיקונים. שבוע לפני השיגור התגלתה דליפת חנקן ודקות ספורות לפני השיגור התעוררה בעיה טכנית. התקלות תוקנו ולא הפריעו להכנות לשיגור.


17.4. – היום השני לטיסה

תא הפיקוד הוצמד לנחתת ושלבו האחרון של רכב השיגור כוון לעבר התנגשות בירח. התקלפות הצבע באחד מדפנות הנחתת הביאה לביקורת מוקדמת של רכב הירח ב – 24 שעות. יאנג, דיוק ומטינגלי הבחינו במעופם של חלקיקים זוהרים מדופן הנחתת. היה ברור שצבע הדופן מתקלף. חשיבותו של צבע זה היא בכך שהוא משמש כמעטה מבדד מקרינת השמש על פני הירח. באם השיגור היה נדחה ב-24 שעות. לוח הזמנים היה זז קדימה, קרני השמש היו פוגעות בנחתת בזווית קהה יותר ומחממות אותו יתר על המידה. התעורר חשש כי מקור התקלה הוא דליפה באחד ממיכלי הדלק. כדי לעמוד על מהות התקלה ולתקנה במידת הצורך יאנג ודיוק נכנסו לנחתת עם מצלמת טלוויזיה כדי לאפשר למהנדסי החלל לבדוק גם הם את התקלה ומצאו שהמערכת פועלת כשורה. בסך הכול מעטה הבידוד של אחת הדפנות התפצל וניתק.

נתיבה המדויק של החללית אפשר את ביטולו של תיקון במסלול הטיסה שתוכנן לאותו יום. האסטרונאוטים ישנו 8 שעות ולאחר מכן צילמו את כדור הארץ באמצעות המצלמה הספקטרוסקופית.


18.4 – היום השלישי לטיסה

נתיב הטיסה של החללית תוקן על ידי הפעלת המנוע למספר שניות. רכב החיתה אוריון שהצבע בדופן החיצונית שלו המשיך להתקלף נבדק שוב במשך שעה. בדרכם חזרה לתא הפיקוד הבחינו יאנג ודיוק בפגם קל במערכת החיבור ותקנו אותו במשך 45 דקות. מאוחר יותר שותקה מערכת הניווט ואי אפשר היה לשנות את מצב החללית ביחס לנתיב הטיסה. גם תקלה זו תוקנה. באם לא היו מצליחים לתקן את התקלה, המערכת הרזרבית היתה מופעלת והנחיתה על הירח היתה מתבטלת.

19.4 – היום הרביעי לטיסה

נערכה בדיקה אחרונה במערכות החללית. נתיב הטיסה תוקן שוב והצוות נרדם למספר שעות. כאשר התעוררו בוצעו התמרונים שהכניסו את החללית למסלול סביב הירח. לצורך זה הופעל המנוע ל – 6 דקות ו – 15 שניות. אפולו 16 הקיפה את הירח במסלול שמרחקיו מהקרקע 316 – 108 ק"מ. במשך יותר משעתיים דיוק חבש על ראשו קסדה מיוחדת לחקר ההבזקים. כל פעם שהבחין בהבזק אור הוא דיווח על כיוונו ועל עוצמתו לחוקרי החלל. סימולטנית ההבזק צולם על גבי סדק מיוחד בקסדה.

20.4 – היום החמישי לטיסה

מסלול טיסתה של החללית מסביב לירח שונה לקראת הנחיתה. מרחקיה מהקרקע היו 108 – 19 ק"מ. האסטרונאוטים נרדמו למספר שעות ולאחר מכן החלו בהכנות לנחיתה. 5 שעות ו – 10 דקות לפני הנחיתה( 40 דקות לפני הזמן המתוכנן) נכנסו דיוק ויאנג לנחתת וערכו בה בדיקה אחרונה. הובחנו שתי תקלות. פעולתה של אחת האנטנות השתבשה וקולות האסטרונאוטים נשמעו מקוטעים ובאחד ממיכלי הדלק התגלה פגם. תקלות אלה לא היו רציניות ובהגיע הזמן נותקה הנחתת מתא הפיקוד. הניתוק נעשה בצד הנסתר של הירח.

25 דקות לפני הנחיתה התכונן תומס מטינגלי להגביה את מסלול טיסתו של תא הפיקוד, אך הוא נתקל בבעיות במנוע של תא הפיקוד. מצב זה הביא לדחיית הנחיתה ב- 10 שעות. כל אותו זמן היה על תא הפיקוד והנחתת להקיף את הירח זו ליד זו. המרחק בין שתי החלליות נע בין 250 – 100 מטר. כל אותו זמן התקיימו התייעצויות קדחתניות בין מרכז החלל לבין החברה שבנתה את תא הפיקוד(חברת גרומן) וה- M. I. T.התברר שהתקלה לא היתה במנוע עצמו, אלא במערכת הפיקוח שלו. לפני ניתוקה של הנחתת, שלבו השלישי של רכב השיגור פגע בקרקע הירח. הזעזועים. שנוצרו בעקבות הפגיעה נקלטו על ידי הסייסמוגרפים המוצבים שם.

21.4 – היום השישי לטיסה, היום הראשון על הירח
ההתייעצויות והנסיונות שנערכו במרכז הבקרה העלו פרי והתברר סופית שהמנוע ומערכת ההנחיה תקינים וכשרים לפעולה. מקור התקלה הוא ליקוי במעגל חשמלי. מטינגלי קיבל ממערכת ההנחיה הודעה שהמנוע לא מקובע במצב של הצתה, אלא מתנדנד ימינה או שמאלה ולאמיתו של דבר הוא כן היה מקובע. הודעה זו חייבה את ביטול הגבהת מסלולו של תא הפיקוד ודחיית הנחיתה ב – 6 שעות.

משהתברר כי התקלה אינה רצינית ואין בה משום סיכון לחיי האסטרונאוטים נדלק אור ירוק והנחתת ביצעה את הנחיתה כמתוכנן. באם המנוע או מנגנון ההנחיה שלו היו מתקלקלים הנחיתה היתה מתבטלת. הנחתת היתה מתחברת לתא הפיקוד ומשמשת לו כמנוע לצורך שיבה ארצה.

יאנג ודיוק נחתו 200 מטר צפונית מערבית לאתר הנחיתה. העיכובים הביאו לבחירה במקום נחיתה אחר ולקיצורו של המסע על הירח ב – 18 שעות. מדעני החלל החליטו לבטל את הסיור השלישי להר העשן ולמכתש Ray North. מקומות אלה הם בעלי עדיפות נמוכה מהאתרים המתוכננים לסיור הראשון ולסיור השני. לאחר התייעצויות נוספות התגבשה דעה לקיים את התוכנית הירחית במלואה. זמן שהייתם של טייסי אפולו במסלול ירחי קוצר מיומיים ליום. בשל כך בוטל שינוי במסלול החללית לצורך צילומים של אזור אחר מפני הירח. נתיב טיסתו של מטינגלי מסביב לירח שונה במקצת ומרחקיו של מסלול הטיסה היו 123- 98 ק"מ.

לאחר מנוחה של 14 שעות יצאו טייסי הנחתת לסיורם הראשון. ראשון יצא יאנג ואחריו דיוק. צעדיהם הראשונים לא נקלטו בטלוויזיה בגלל תקלה באחת האנטנות. רק לאחר הצבתה של אנטנה ניידת על קרקע הירח החלו להיקלט תמונות מאתר הנחיתה. התמונות היו באיכות מצוינת. הסיור הראשון היה במכתש הדגל ובמכתש ספוק

דיוק ויאנג הניפו את דגל ארה"ב ורק אחר כך הציבו את מכשירי המחקר השונים. בבדיקה כללית של האזור. התברר כי הנחיתה היתה במרחק של 3 מטר ממכתש בקוטר 15 מטר. אילו נחתו בתוך מכתש קשה היה להיחלץ ממנו. יתכן והיו נשארים תקועים על הירח ללא יכולת לשוב לכדור הארץ. ההגה האחורי של רכב הירח ה"רובר" התקלקל וכעבור זמן מה הוא תוקן. אחד המצברים שלו נראה כמת למחצה אך הוא התחיל לעבוד באופן פתאומי. פתחי אחסון של ציוד מחוץ לחללית נפתחו רק לאחר קבלת עצות ממרכז הבקרה.
המכשירים שהוצבו על הירח הם:
1. סייסמוגרף.
2. מגנטומר.
3. מתקן למדידת החום הפנימי של הירח כדי לאמת או לסתור את הנתונים שהתקבלו ממכשירי המחקר של אפולו 15. מכשירים אלה מצאו כי הטמפרטורה הפנימית גבוהה הרבה מעל המשוער. יתכן ובמקום הנחיתה של אפולו 15 שורר חום פנימי גבוה יותר כתוצאה מהצטברות חומרים רדיואקטיביים.
4. שרשרת של גיאופונים לקליטת הזעזועים של שורת פיצוצים שחולל יאנג מאוחר יותר באמצעות מטול רימונים. במטול 4 רימונים.
5. יריעת אלומיניום לקליטת חלקיקים הבאים מהשמש.
6. טלסקופ צילום באולטרה סגול. בהתחלה צילמו את הילת המימן של כדור הארץ והאופק של הירח כדי לראות אם גז המימן הנפלט ממעמקי הירח מגיע לנקודות שונות בשמים. סרט הצילום הוחזר לכדור הארץ.
7. גלאי קרניים קוסמיות – גלאי זה עשוי מ- 4 לוחות המורכבים באחת הדפנות של הנחתת. כל לוח עשוי מצירופים שונים של חומרים הרגישים לקרינה קוסמית. 3 לוחות היו חשופים לכל אורך הטיסה. הלוח הרביעי נחשף על הירח. לפני ההמראה מהירח הלוחות נארזו והוחזרו ארצה לבדיקה מיקרוסקופית. מטרתו של מכשיר זה היא לגלות מהו הגשם המסתורי של חלקיקים הבאים משביל החלב.

כל המכשירים הופעלו באמצעות גנרטור גרעני בעל אורך חיים של שנה. יאנג ודיוק עשו דרך של 4.2 ק"מ בעזרת ה"רובר" תוך איסוף וליקוט מדגמי קרקע באמצעות כלי חפירה ומקדחים אוטומטיים המופעלים על ידי סוללות שמש המותקנות בהם.

22.4 – היום השביעי לטיסה, היום השני על הירח

להצבת מדי החום דיוק קדח שני חורים בעומק 2.5 מטר. לאחר הצבת המתקן נתקלה רגלו של יאנג בכבל המקשר את מתקן המדידה למשדר וקרע אותו. האסטרונאוטים ניסו לחבר בחזרה את הכבל אך לא הצליחו והמכשיר זה יצא מכלל פעולה.
יומם הראשון על הירח היה קשה. קצב פעימות ליבו של דיוק הגיע ל – 120 בשלושת השעות הראשונות ועלה ל – 150 כאשר קדח באדמת הירח והציב את המכשירים. בארבעת השעות האחרונות פעם ליבו בקצב של יותר מ – 100 פעימות לדקה. יאנג ודיוק התלוננו על כך שאור השמש מסנוור אותם. 17.5 שעות הוקדשו למנוחה, אכילה והכנות לסיור השני. סיור זה נדחה בשעה מכיון שהאסטרונאוטים נרדמו באיחור של שעה. באותו זמן טכנאים במרכז הבקרה ניסו לפתח שיטות שונות לחיבור הכבל שנקרע אולם לא הצליחו בכך.

בסיורם השני עבדו יאנג ודיוק בהר האבן (גובהו 505 מטר). הם סיירו בין מכתשים ועל מדרונות חלקלקים בחפשם סלעי תשתית געשיים. בסיור זה אספו 25 ק"ג מדגמי קרקע ביניהם כאלה בצבעי ירוק ולבן וגילו עפר לבן מתחת לשכבה האפורה. דיוק מעד כאשר טיפס , הצליח להתרומם והמשיך בעבודתו. בהר האבן ה"רובר" איבד את מד השיפוע שלו, אחת מכנפי המגן האחוריות, חלק ממערכת ההנעה של הגלגלים האחוריים ומערכת הניווט התקלקלה כמעט לחלוטין יאנג ודיוק חזרו לנחתת בעזרת העקבות שהשאיר ה"רובר". מטינגלי שהקיף את הירח כל אותה עת היה הראשון שראה לבה קרושה בצידו הנסתר של הירח.

23.4 – היום השמיני לטיסה, היום השלישי על הירח
יאנג ודיוק האריכו את סיורם ב -23 דקות. סך הכול עברו 11 ק:מ. הם חזרו לנחתת למנוחה של 16.5 שעות. הסיור השלישי קוצר מ-7 ל- 5 שעות. האסטרונאוטים סיירו בהר העשן במכתש Ray North (עומקו 150 מטר) ובמדרון הר האבן העשוי מדרגות מדרגות. העלייה במדרון שנטייתו היא ם 12 לא היתה קשה. לעומת זאת הירידה היתה כרוכה בסכנה של החלקה מתמדת.
יאנג ודיוק עבדו בקדחתנות בבקשם לצאת מוקדם ככל האפשר לסיורם האחרון. בשעה שיאנג צילם את גרמי השמים, תיקן דיוק את רכב הירח. מרבית הזמן היו בהר האבן, הם טיפסו לגובה 300 מטר תוך כדי ליקוט אבנים. כן הציצו לתוך לוע עמוק שאת קרקעיתו לא ראו בשל עומקו הרב.

על מסכי הטלוויזיה במרכז הבקרה נראו גושי סלעים בגובה 4-5 מטר כל אחד. במכתשים שבצפון אזור דקרטס קאליס. סלעים אלה הם מסוג ברקציה. אחד הסלעים דומה למטאוריט המצוי בקנדה. השדה המגנטי כאן גבוה יותר ממה שניתן היה לצפות על סמך מדידות ומחקרים קודמים. הסייסמוגרפים הראו כי שכבת העפר העליונה ברמת קיילי עובייה 30 מטר.
בדרכם חזרה נפל הלוח האחורי של הרכב ואנשי הצוות נותרו חשופים לרסס של אבק הירח. יאנג ודיוק סיירו על הירח 5 שעות ו – 40 דקות. סך הכול עבדו 20 שעות ו- 14 דקות. הם עברו דרך של 27 ק"מ בשלושת הסיורים. בסיור האחרון הגיעו למהירות של 17.7 קמ"ש. 5 שעות ו – 43 דקות הוקדשו למנוחה והכנות להמראה. שעה שטיילו על אדמת הירח שינה מטינגלי את מסלול הטיסה של תא הפיקוד לקראת ההצמדות עם הנחתת.

24.4 – היום התשיעי לטיסה, היום הרביעי על הירח

3 שעות ו- 26 דקות ראשונות של יום זה הנחתת היתה עדיין על הירח. אלה היו חלק משעות המנוחה וההכנות להמראה. שעה ו – 50 דקות לאחר ההמראה נצמדה הנחתת לתא הפיקוד. מצלמת הטלוויזיה שהושארה על הירח שידרה ארצה את ההמראה. מיד לאחר ההצמדות העבירו האסטרונאוטים את כל ממצאיהם לתא הפיקוד ונכנסו לתוכו. שלושת האסטרונאוטים נרדמו למספר שעות. לאחר מכן ביצעו את כל הסידורים הדרושים לניתוקה של הנחתת מתא הפיקוד ולניפוצה על הירח.

25.4 – היום העשירי לטיסה

הנחתת לא התנפצה על הירח. דיוק שכח להפעיל את הנווט האוטומטי שלה ובשל כך נכנסה הנחתת למסלול סביב הירח. במצב זה נשארה 250 יום. טעותו של דיוק נגרמה בשל לוח הזמנים החדש ששודרה אליו ואל עמיתיו. תוכנית זו בלבלה אותו. מהחללית שוגר לוויין קטן כדוגמת זה ששוגר על ידי אפולו 15. לוויין זה נכנס למסלול סביב הירח. אורך חייו הוא שנה.
מנוע החללית הופעל ל – 2 דקות ו -40 שניות.. החללית נותקה ממסלולה הירחי ועברה לנתיב טיסה שהחזיר אותה ארצה. בתום סדרה זו של פעולות האסטרונאוטים נרדמו למספר שעות. מנועי הניווט הופעלו ל -8 שניות כדי לבצע תיקון קל בנתיב הטיסה. מטינגלי עבד שעה מחוץ לחללית. הוא החזיר סרטי צילום ממצלמות תא השירותים לתא הפיקוד וחשף לאור השמש את תיבת המיקרואורגניזמים. כל אותה עת הוא קשור לחללית בכבל שאורכו 9 מטר. הניסויים בהבזקי האור נמשכו גם ביום זה.

26.4 – היום האחד עשר לטיסה

יאנג, דיוק ומטינגלי העבירו יום זה בשינה. במסיבת העיתונאים אותה ערכו ניכרה היטב עייפותם מהמסע. על לוח הבקרה של החללית הופיע אות אזעקה ובמרכז הבקרה הובעו חששות לתקלות במערכת הניווט. כל המאמצים לגלות את מקור התקלה עלו בתוהו ולבסוף הוחלט להימנע מכל פעולה נוספת ורק לעקוב אחר המצב כמות שהוא.

27.6 – היום השנים עשר לטיסה
אפולו 16 נחתה ליד איי חג המולד. החללית הגיעה לאטמוספירה במהירות גדולה מזו של חלליות אפולו הקודמות. זווית הכניסה לאטמוספירה היתה גדולה יותר והמעבר דרכה היה 15 דקות. פי 2 יותר מאשר בטיסות הקודמות.

מצב בריאותם של האסטרונאוטים לאחר.הטיסה

במהלך הטיסה איבדו האסטרונאוטים 3.5 – 2.5 ק"ג ממשקלם וספגו קרינה קוסמית שמקורה בהתפוצצות שארעה אותו זמן על השמש. טייסי אפולו 15 הסתגלו לתנאים הארציים רק כעבור 13 יום מרגע הנחיתה ואילו טייסי אפולו 16 היו זקוקים ל – 3 ימים בלבד. בדיקת דם שנערכה להם הצביעה על כך שמספר כדוריות הדם הלבנות הוא תקין. בטיסות הקודמות היתה ספירה גדולה יותר של הכדוריות הלבנות. תופעה מעניינת נוספת התגלתה בהמשך הבדיקות כשהתברר שליבם של האסטרונאוטים איבד כ-20% מכושר העבודה בעומס. תופעה רגילה אצל אסטרונאוטים לאחר שובם ממסע בחלל.

לוויין הירח
בהקפה ה- 425 התנפץ הלוויין בצידו הנסתר של הירח. הפרש הגבים בין הפרסלניון – 5 ק"מ הנמוך לשיאי ההרים הוא שהביא כנראה להתנפצותו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן