מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה זיהה לראשונה חומרים כימיים שמפרישים הטורפים הטבעיים של היתושים ומשמשים כתמרורי אזהרה מבחינת היתושים
פריצת דרך מדעית עשייה לסייע במאבק נגד היתושים: מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה זיהה לראשונה חומרים כימיים שמפרישים הטורפים הטבעיים של היתושים ומשמשים כתמרורי אזהרה מבחינת היתושים. המשמעות: החדרה של כימיקלים טבעיים אלה לאזורי ההטלה של היתושים תגרום ליתושים לחשוב שהמים שורצים בטורפים ולהעדיף להתרחק משם. המחקר יפורסם בקרוב בכתב העת היוקרתי: Ecology Letters.
בתחום המחקר האקולוגי והאבולוציוני של יחסי טורף-נטרף ידוע שיש כימיקלים מסוימים שהטורפים מפרישים בצורה בלתי מודעת ונקלטים על ידי הנטרף שלהם ובכך משמשים “תמרורי אזהרה” לנוכחותם של הטורפים בסביבה. אולם הקושי הרב בזיהוי אותם כימיקלים גרם לכך שעד היום לא זיהו המדענים שום כימיקל כזה. המחקר החדש, קרם עור וגידים במעבדה לאקולוגיה של פרופ’ ליאון בלאושטיין, בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. יחד עם פרופ’ בלאושטיין ביצעו את המחקר תלמיד הדוקטורט אלון זילברבוש וד”ר שי מרקמן בשיתוף ד”ר אפרים לוינסון ועינת בר, מהמכון החקלאי למחקר בנווה יער ופרופ’ יואל כהן מאוניברסיטת רוקפלר בארצות הברית.
צוות מחקר רב-תחומי זה זיהה בפעם הראשונה שני כימיקלים שמופרשים על ידי חרק מסדרת הפשפשאים הנקרא שטגב (ששמו המדעי Notonecta maculata) ונקלטים על ידי אחד ממיני הטרף העיקריים שלו, מין של יתוש (Culiseta longiareolata), אחד ממיני היתושים הנפוצים בארץ.
כדי למצוא את הכימיקלים שמשמשים תמרורי אזהרה ליתוש ביצעו תחילה החוקרים סידרה של בדיקות כימיות במים שבהם שחו הטורפים וזיהו שני כימיקלים שלא הופיעו במים בהם שחה טורף יתושים אחר, זחל השפירית, שאינו דוחה את אותו מין יתוש באמצעים כימיים, וגם במים ללא טורפים כלל. בסדרה נוספת של בדיקות, בחנו החוקרים האם כימיקלים אלה אכן דוחים את היתושים: החוקרים סיפקו ליתושים בריכות הטלה שהכילו מים עם אחד הכימיקלים, מים עם שילוב של שני הכימיקלים, קבוצת ביקורת של מים ללא אף אחד משני הכימיקלים, ומים בהם שרצו בעבר שטגבים. הבדיקות כללו שימוש בריכוזים של הכימיקלים שהיו זהים לאלו שהפריש הטורף, במועדים שונים ותוך התערבויות שונות.
מניתוח הנתונים התברר כי כל אחד מהכימיקלים בנפרד מוריד את כמות היתושים שהגיעו להתרבות במים, כששילוב שני הכימיקלים יחדיו יצר אפקט הרחקה דומה מאוד לזה שיצר הטורף. עוד הוסיפו החוקרים כי העובדה שהם השתמשו בניסוי שלהם בכימיקלים סינטטיים, המיוצרים במעבדה, מחזקת עוד יותר את הטענה כי היתושים נדחו מהכימיקל ולא ממרכיב ביולוגי אחר שהיה קיים אולי במים אבל לא זוהה על ידם.
לדבריו של פרופ’ בלאושטיין, הזיהוי שלהם יכול להוות פריצת דרך ליצורו של דוחה יתושים טבעי וידידותי לסביבה. בניגוד לדוחי היתושים הקיימים כיום שנמרחים על העור או אמורים לדחות את היתוש מלהיכנס לבית, דוחה יתושים המבוסס על כימיקלים טבעיים אלה ימנע מהיתושים להגיע כלל לאזור הרבייה.
כמו כן, רב החומרים הכימיים המוחדרים למקווי מים בהם מטילים יתושים רעילים לא רק ליתושים אלא גם לחיות בר ובני אדם. “מרבית דוחי היתושים הקיימים כיום אינם ידידותיים לסביבה והיתושים מפתחים אליהם עמידות במהירות יחסית. לא הייתי ממליץ למהר ולזרוק את החומרים הקיימים כיום, אבל כמובן שהמניעה הטובה ביותר היא לגרום לכך שיתושים בכלל לא יגיעו לאזורים מיושבים. בנוסף, פריצת הדרך שלנו תסייע להבין מנגנוני טורף-נטרף של מינים נוספים”, סיכם פרופ’ בלאושטיין.
53 תגובות
אנו קבוצת מדענים, פיתחנו תהליך הפוך לדחיה. כל יתוש בטווח של 50 מ’ מושמד. זה אידאלי לאזורים מיושבים.
המערכת ידידותית לסביבה ומנצלת את כל חושי היתוש (ושאר העוקצים) למשיכה. היא סלקטיבית לפי בחירה, גם לסוג היתוש(ה). המערכת אקטיבית ודורשת רענון כל 3 חדשים. המערכת היא פריצת דרך ורשומה כפטנט. אין כל דמיון בינה ובין כל המלכודות למיניהם ולא כלום. הבסיס שונה לחלוטין.
משקיעים רציניים מוזמנים להצטרף.
על כזו תגלית מגיע פרס נובל! זה משהו שבאמת ישפר את החיים שלנו.
איך יתושים מתרבים?
תודה לכולם על העשרה.
צבי. לפי איך שאני רואה את זה – אם יש יתוש “לא מגרה”, לא תתעורר מתגרד משינתך כדי להורגו (או בבקור או למחרת, כי הוא לא הטריד אותך) וע”כ סיכויי שרידותו כן גוברים.
אני אישית יכול להעיד שכשאני עקוץ מיתוש, לא אנוח עד שאמצא אותו להורגו.
אתה מתכוון לא מפרסמים תגובות משמיצות המנוגדות לתקנון האתר. איך אתה רוצהשאתייחס לאדם אנונימי שתוקף אדם שמזדהה בשמו?
למה אתה חושב שזה אמור לעניין את כל הקוראים. יש לך תלונה שלח במייל בצורה מסודרת.
זו סתימת פיות,לא מאשרים את תגובתי*זו דיקטטורה לישמה
יופי של אבחנה.
זה הזכיר לי קצת את מה שכתבתי על התפתחות השפה
(https://www.hayadan.org.il/birth-of-language-1110084/ )
בנוסף לכל הסיבות שצויינו עד כה (ובעיקר שהרג יתושים ע”י האדם מהווה לחץ אבולוציוני זניח ממש) – נראה לי שיש נקודה משמעותית נוספת הקשורה לאינטלגנציה של בני אדם.
נניח אפילו שהיום, בעידן בו המדע מפותח למדי היתה נולדת יתושה שעקיצתה אינה מורגשת – האם מישהו ממשתתפי הדיון היה שוכב במיטתו, רואה אותה ואומר לעצמו:
“אההה – זו ההיא שעקיצתה אינה כואבת – נראה לי שאני לא אהרוג אותה!”
בקיצור – למה שאמיר מציע יש יתרון אבולוציוני רק אם הצד השני יודע שהוא התרחש, וזה לא יקרה כי גם אם יהיה זן יתושים שעקיצתו אינה כואבת אנחנו כבני אדם פרטיים לא נדע את זה (לא באופן כללי – אלא כשנראה יתוש ספציפי) ונמשיך להרוג יתושים.
באנלוגיה:
לאנטילופה שבשרה לא טעים לאריות היה יתרון אבולוציוני – הבעיה היא שהאריה היה יודע מזה רק אחרי שהרג את אב הטיפוס של המין הזה.
אמיר,
כשהיה לחץ אבולוציוני אמיתי על היתוש למשל ע”י שימוש ב – DDT התפתחו זנים עמידים מהר מאד (תוך עשרות שנים). מסתבר שאף יונק , למרות הגירודים לא הפעיל שום לחץ אבולוציוני על היתושים והחולירות אפילו לא מפחדים לזמזם, שהרי אם כבר לבטל משהו היית מצפה שהזמזום ייעלם.
אמיר, ברצינות! כפי שהוסבר לך – היה יותר יעיל – מבחינת היתוש – להתפתח לדרקון יורק אש וגם את זה הוא לא עשה. מסתבר שמכלול כלי ההישרדות שיש לו די טוב (עובדה שבינתיים – עם כל המאמצים – אנחנו עדיין נכשלים במלחמה בו).
אגב – כל התיזה שלך מבוססת על האינטליגנציה של האדם.
חשבת פעם כמה זמן קיימת האינטליגנציה הזאת וכמה זמן עבר מאז שנוצרה ועד שהובן הקשר בין עקיצות היתוש לגירוד?
בקנה מידה אבולוציוני זה כמעט לא זמן ובהינתן העובדה שהרג בידי אדם אינו סיבת מוות משמעותית גם היום אני מניח שיהיה עליך לחכות עוד כמה מיליוני שנים כדי שאולי תראה את התכונה שאתה מחפש.
אני, אגב, מוכן לחכות כמה מיליוני שנים אפילו אם זה יעלה לי בגירוד עקיצות. אומרים שאנשים שעישנו 120 שנה חיו הרבה מאד.
אוקי אז קוראים לי נתי גואתה ואני גר בתל מנשה אם אתה רוצה אתה מוזמן ליתבוע אותי
אמיר,
נראה לי שהפכת מיתוש לקרציה.
בצחוק, בצחוק…
יאיר,
ועדיין יכולות להתפתח ווריאציות של יצורים באופן לוקאלי (בסביבת האדם), לא? איזה יונק שיתוש ניזון מבמו יש בסביבה כמו-עירונית למשל (שמתקיימת לא מעט שנים). ואולי זה באמת עניין של זמן עד שיופיע לו יתוש כזה.
אמיר,
התסריט המופרך שלך מעיד למה אתה לא מקשיב לכל התשובות שקיבלת. חוץ מאדם שהורג חלק קטן מהיתושים, רוב היונקים כלל אינם מסוגלים להרוג חצי יתוש. לכן התשקיף האבולוציוני שלך לא מתקיים.
כן,
אנחנו מסתובבים סביב אותו עניין, ואני טעיתי שהעלתי את האסוציאציה של הערפד, כי זה באמת לא קשור.
אחרי 30 תגובות אתמקד רגע בתופעות מוכרות לנו ובטח קורות כבר במשך אלפי שנים:
אדם רואה יתוש בביתו/מערתו. אדם נזכר שהוא שונא יתוש. אדם הורג יתוש. יתוש לא מתרבה.
הסצנריו הפשוט הזה יכל לא לקרות אם היה מופיע דור של יתושים שלא גורם גירוי. אולי בתחילה אדם שזוכר את הגירוי יהרוג, אבל ישרדו כמה יתושים “לא עוקצים” וזעמו של אדם ישכך. וכך אבולוציה די מהירה (אולי?) הייתה מייצרת גנום עמיד יותר וע”כ נפוץ יותר. מעניין למה זה עדיין לא קרה?
מסתבר גם שבזמן שכתבתי את תגובתי כתב ר.ח תגובה דומה.
אמיר ואחרים:
אז מסתבר שחקרו את הנושא לעומק ובאמת אין ליתוש כל סיבה להעלים את הגירוד כי זה מתעורר אחרי שגמר את מלאכתו.
הסיבה לכך היא שברוק היתוש יש גם חומרי אלחוש (הרדמה מקומית) שנועדו למנוע מאתנו להרגיש שהוא עושה בנו חורים.
להרחבה קראו כאן
ניתן לקרוא כאן גם שכפי שציינתי – מערכת החיסון יוצרת את הגירוי כתוצאה מיכולתה לתקוף כל חלבון זר ואין לה התאמה מיוחדת ליתושים. בגלל זה (כך מסתבר) עקיצת היתוש הראשונה שקיבלתם לא גרדה לכם (אתם בטח זוכרים 🙂 ).
יתושים, קרציות, ערפדים, עלוקות ומוצצי דם אחרים מפרישים בזמן העקיצה או הנשיכה חומרי אלחוש המונעים תחושה וזו הסיבה שבזמן המגע איתם לא חשים אותם בדרך כלל. לאחר שהם עוזבים פגה השפעת המאלחש ואז מרגישים את הפצע כמו כל פצע אחר. בנוסף הם גם מפרישים מונעי קרישת דם. במקרה של היתוש הגירוד המאוחר הוא תגובת יתר של מערכת החיסון שלנו כנגד החומרים שהופרשו.
אמיר:
1. זכור נא שגם עקיצת היתוש אינה מעירה אותך משנתך.
2. העטלף באמת משתמש בנוגד קרישה בשם “דרקולין” (על שם דרקולה). אינני יודע מה מרגיש מי שנפגע על ידי עטלף כשהוא מתעורר אבל אני מניח שיש לו סוג כלשהו של כאב.
3. בכלל – כשעושים בגופך חור כדי למצוץ דם – סביר שתרגיש את זה (אם אתה ער) ללא כל קשר לגירוד שיתעורר או לא יתעורר אחר כך.
סליחה על השגיאות בהקלדה. אני עייף אחרי יום מאוד עמוס.
וואוו!!! זה ממש פורום פה. סליחה על הגלים שעוררתי. ושוב תודה לכל המאמצים הרבים להסיר לי. יכול להיות שאני באמת לא מבין את האופן בו הדברים מתנהלים (פה אתר ובאבולוציה). ביג’ומבום, תודה על ההגנה אבל באמת שזה לא היה נדרש, יכול להיות שפגעתי במיכאל. מצטער על כך, לא התכוונתי.
בכל מקרה, אשמח לשמוע עדיין אם למישהו יש הסבר נוסף למה שנראה לי תמוהה.
נזכרתי פתאום בסרט טבע שראיתי פעם בו יש עטלפים שניזונים מדמם של יונקים, מה שבאמת הפליא אותי זה שצילמו אחד כזב כשהו פוצע אדם בשינתו ומלקק את דמו במשך דקות ארוכות מבלי בהאדם הרגיש זאת.
מכאן שאלתי המקורית מתחדדת עוד יותר.
מיכאל….
תן לו את מה שהוא רוצה לשמוע.
אמיר יקירי אתה צודק!
תאוריית האבולוציה שגויה מעיקרה.
אי אפשר שתהיה אבולוציה בעולם שקיים רק 6000 שנה.
למעשה אתה מצאת פה את הסתירה לתאוריית האבולוציה שאף אדם אחר לא מצא לפניך.
אני לא הייתי חושף את זה ככה סתם בטוקבק! אני מציע שתכתוב ישירות לעורכים של נייצר ותזיין להם את השכל…. תגלית כזאת מרעישה תזעזע ודאי את אמות הסיפים.
נ.ב.
(לשאלה למה אני להתקיף…
יושבים פה אנשים ונותנים תשובות ישרות. יושב אדם שאומנם שואל בנימוס אבל מתעלם לחלוטין מהתשובות כאילו אלא לא סיפקו אותו כשלמעשה הוא לא טורח לענות ובנתיים מאשים אותנו בקיבעון מחשבתי פונדמטליזם וכולי. אז נכון “אני התחלתי איתו” אבל בחייאת כמה אפשר לסבול שאלות מתחכמות מאדם אחד….)
שמע, ביג’ומבום או איך שלא קוראים לך:
מה עם הצמדות לעובדות/הבנת הנקרא?
אמיר שאל שאלה בתגובה 4.
אז בוא נראה איך אני תמיד כועס ותוקף.
עניתי לו בשאלה 6 תשובה עניינית לחלוטין.
האם מתן אינפורמציה נחשב בעיניך לכעס ותקיפה?
בוא נמשיך.
אמיר אומר בתגובה 8 שעדיין לא הבין מה ששאל מלכתחילה.
אני עונה לו בתגובה 9 בעוד הרבה שיקולים ונתונים שלא הביא בחשבון ואולי יעזרו לו להבין.
אחד הנתונים, אגב, הוא קישור מויקיפדיה שמוציא את רוב הטעם משאלתו כי מסתבר על פי הנתונים המופיעים שם שהרג על ידי הנעקץ כמעט לעולם אינו סיבת המוות של היתוש ולכן ביטול הגירוד שיוצרת העקיצה אינו מקנה ייתרון. למרות זאת יש שם עוד שיקולים ונתונים נוספים. אינני מזהה שום כעס בתגובה זו.
אתה מזהה?
בתגובה 10 אמיר חוזר על השאלה מבלי להתייחס (חוץ מהבעת תודה) ולו לאחד מן הנתונים והשיקולים שהוצגו לו.
למרות שזה ממש מרגיז כי נראה שהכל הוסבר והוא אינו פוסל את ההסברים אלא רק מספר לנו שעדיין מגרד לו – אני לא מתרגז ובתגובה 11 אני פשוט חוזר על עיקרי ההסברים שכבר קיבל.
בתגובה 13 אמיר שוב חוזר על השאלה כמעט מבלי להתייחס לשום דבר שנאמר לו.
לדבר אחד הוא מתייחס וזה לשאלת קיומם של חומרים נוגדי קרישה שהאדם אינו אלרגי אליהם.
למרות שהיה מאד נוח לעצור בנקודה זו כיוון שאמיר חשב שמצא מענה לשאלתו, מצאתי לנכון להסביר לו בתגובה 14 שחומרים כאלה דווקא קיימים (ובאותה הזדמנות גם חזרתי על הנתון מויקיפדיה שבעצם מוציא את הטעם מן השאלה).
גם הפניתי אותו לתיאור מפורט של אותם חומרים נוגדי קרישה והסברתי עוד כמה דברים על מערכת הקרישה.
אני חוזר ואומר: הסכמה לדבריו בשתיקה הייתה עוצרת את הדיון במצב בו אמיר השתכנע בנכונות טענתנו אבל מכיוון שסיבת השכנוע לא הייתה נכונה, מצאתי לנכון לתת לו נתונים שיסבירו לו שאם זו הסיבה לשיכנועו הרי שהיא אינה סיבה נכונה ועליו להמשיך לשאול.
באותה הזדמנות הבאתי עוד טיעון והוא היעדרו של מתכנן תבוני.
האם זו הבעת כעס?
לדעתי בדיוק ההיפך.
בתגובה 15 נכנס נצר שעד לאותה נקודה לא התערב והביע באופן היתולי את מחאתו על כך שאמיר לא מתייחס למה שמסבירים לו.
אתה מבין? מי שבאמת קורא את התגובות גם יכול להבין מה קורה אבל לא נראה לי שאתה עשית זאת ולכן גם לא הבנת.
תגובה 16 שלי התייחסה לתגובת נצר שגרמה לי לחייך.
עדיין – שום כעס על אף אחד ואני מדגיש שלא הבעתי שום כעס למרות ששיחה עם מי שאינו מתייחס לדבריך היא דבר די מעצבן. אבל אני אפילו לא תקפתי אותו על חוסר התייחסותו ובכל תגובה גם הצגתי בפניו נתונים ושיקולים נוספים.
אז מה קורה בתגובה 17?
אמיר מכנה אותי פונדמנטליסט.
גם אם אי התייחסות אינה דבר מרגיז (והיא דווקא כן) הרי שזה שמכנים אותך פונדמנטליסט למרות שכל חטאך הוא בכך שלא נפנפת את השואל וחזרת ולימדת אותו עוד ועוד דברים בכל תגובה זה בטח מעשה תוקפני שראוי למענה תוקפני.
אבל מה אני עושה בתגובתי הבאה (20)? אני תוקף אותו? לא! אני עדיין ממשיך להסביר לו ומראה לו עוד תשובה אפשרית לשאלתו!
ומה אני מקבל בתמורה?
בתגובה 21 של אמיר הוא הבין “פונדמנטליסט” לא מספיק מרגיז ואז הוא מתאר אותי כבעל קיבעון מחשבתי.
זה לא אבסורד?
אני חוזר ומחדש לו בכל תגובה ותגובה והוא מתעלם מן הדברים וחוזר שוב ושוב על אותם דברים אבל אני “מקובע מחשבתית”
הוא גם מאשים אותי באותה תגובה בזלזול בדבריו למרות שכל תגובותיי הביעו בדיוק את ההיפך.
למרות שהוא חזר בהן כמו פטפון שבור על אותם דברים ולמרות שלא התייחס להסברים שקיבל, אני התייחסתי לשאלתו שוב ושוב ובכל פעם טרחתי להביא לו הסברים נוספים וזאת אפילו מבלי שבאתי אליו בטענה כלשהי על אי התייחסותו.
אתה מבין?
היפוך יוצרות כזה שני רק להיפוך היוצרות שבתגובתך אתה (שבה אתה מאשים אותי בכעס ובתקיפה למרות שמה שקרה הוא בדיוק ההיפך!)
ובכל זאת – בתגובה 22 עניתי לו בעדינות יחסית והסברתי לו שהטענות (האישיות, הבלתי ענייניות והבלתי נכונות שלו) אינן נכונות (אתה מבין? לא התעכבתי על חוסר הטעם וחוסר ההגינות שבתקיפה אישית אלא רק הסברתי לו שהוא טועה ושלמעשה דווקא הוא לקה באותן התנהגויות שבהן האשים אותי).
בתגובה 23 עניתי לדברי רענן.
ללא כעס וללא תקיפה.
בתגובה 25 אמיר שואל כיצד תגובתי (לרענן) מתקשרת לשאלתו ומסגיר (שוב) את מידת (חוסר) תשומת הלב שהוא מקדיש למה שהוא קורא.
באותה הזדמנות הוא מעלה עוד מחשבה שגויה (על הנזק האפשרי להתרבות יתוש במקרה שיוותר על החומר שגורם לנו לגירוד – כאילו שאי הזרקת החומר לתוך גופנו בכלל קשור בוויתור על החומר הזה לצרכים אחרים).
הוא גם מגדיל לעשות ומתלונן על כך שעד כה הועלו רק השערות ולא תשובות למרות שמדובר בשאלה שבאופן עקרוני כמעט ולא תיתכן לה תשובה והשערות זה כל מה שנצטרך להסתפק בו לעולם ועד.
האם זה בעייתי בעיניך שבתגובה 26 – אחרי כל המתקפות האישיות הבלתי מוצדקות שתקף אותי הייתי קצת מרוגז?
ובכל זאת עניתי לו גם עניינית.
בתגובה 27 אפילו טרחתי להמציא פירוש מאד אוהד לאחת ההשערות שהוא עצמו העלה ולתת תסריט אפשרי שמסתדר עם פירוש זה.
אז אולי תסביר לי – ביג’ומבום (או איך שלא קוראים לך) על מה בדיוק מתבססות טענותיך?
אגב: לי קוראים מיכאל רוטשילד – בדיוק כפי שהזדהיתי. האם לך באמת קוראים ביג’ומבום או שאתה נוקט בשם זה כי אתה יודע שאתה מוציא לשון הרע ואם תזדהה מישהו עוד עלול לתבוע אותך על כך?
אגב: תגובתו של נצר (שאתה מכנה אחיך למרות שתגובה זו באמת תוקפת את אמיר ובצדק) מתבססת במסגרת התקיפה על נימוקים שאני הבאתי באופן לא תוקפני (נימוק היעדרותו של המתכנן התבוני שבגללה לא כל מה שתבוני קורה) בתגובה 14.
גם תגובתו (19) הסרקסטית (ובצדק) של ר.ח תוקפת את אמיר באמצעות נימוק שאני הבאתי בתגובה 6 באופן לא תוקפני.
אבל הרי לא הם המטרה שסימנת לעצמך מראש.
נצר זיידנברג-(תגובה 15)-בחיאת אחי נגיד שהיה טעות בגנום והילד שלך יצא לאוויר העולם יורק אש,מי תיתחתן איתו?
אולי מיכווין שהם מתרבים בהצלחה מרובה מביחנה אבולציונות,אז מה זה משנה פחות אחד פה אחד שם,וחוץ מזה אולי טוב בכך שהם גורמים למות חלקם ולויסותם, כי אם לא הם יתרבו ויפיצו מחלות רבות,והירגו המונים ויהיה מגפות, כך שבסופו של דבר הם עצמם יגרמו להכחדתם של עצמם בדויק כמו במגפות “הרבה”
תמשע מיכאל רוטשליד או איך שלא קוראים לך.אני לא יודע אם אתה שם לב אבל אני קורא את התגובות שלך ואתה תמיד תוקף ונראה כועס,בא בנדם שאל שאלה,ועוד שאלה מענינת(עובדה ש90% מהתגובות הם לשאלתו)תן קרדיט.
נ.ב.
תשמע אמיר אחלה שאלה אני “מגרד” את מחשבתי,תן לי לחזור אלייך
אמיר:
במחשבה נוספת – יכול להיות שגם ברעיון שהעלית יש משהו.
ייתכן שהגירוד שהנעקץ מגרד במקום העקיצה ונוזלי הגוף המצטברים ומתנדפים במקום הגירוד גורמים להפצת ריח שמקל על מציאת הקרבן מחדש.
אמיר:
מסתבר שקראת את תגובה 23 באותה רמת ריכוז שקראת את התגובות האחרות.
אחרת היית רואה שהיא מופנית לרענן.
ביחס לתקוותך: אם יבוא מישהו עם “תשובה” תוכל ישר לדעת שהוא שקרן או שוטה. בתחום זה לא תיתכנה תשובות ורק השערות אפשר לשער.
יש השערות שהן סבירות יותר מאחרות.
בתגובות שהופנו כלפיך הועלו השערות סבירות למכביר.
ההשערה שהגירוד שהיתושים יוצרים מועיל להם באופן כלשהו נראית לי, לעומת זאת, אבסורדית למדי.
מיכאל,
לא הבנתי את דבריך במספר 23. איך זה מתקשר לשאלתי?
לדעתי יש יתרון השרדותי כלשהו ליתוש בכך שמרגישים את עקיצתו (אולי אותו חלבון שאנחנו אלרגיים אליו, חיוני ליתוש ולשרידותו ו”ויתור” עליו יביא לחוסר יכולת שלו להתרבות וכד’) אבל אין לי שמץ של מושג באמת. אני רק משער.
נקווה שמישהו עם תשובה ולא השערה יצטרף למה שנהפך פה לדיון.
בתודה מראש
יש כ 3000 מיני יתושים , רק מס’ מאות עוקצים , ליתר דיוק עוקצות שכן רק הנקבות שזקוקות
לחלבוני הדם לתהליך יצירת הביצים עוקצות .
בקרוב רשימה מלאה ומפורטת יותר .
רענן:
יתושים שיפתחו “עמידות” לכימיקלים ייטרפו על ידי הטורפים שמיצרים אותו באופן טבעי.
אתה פשוט אינך מעריך נכון את החכמה שברעיון.
אמיר:
איזה קיבעון ואיזה זלזול?
אני מבין שבעיניך לטעון על מישהו שיש לו קיבעון מחשבתי איננו זלזול.
אני מבין שבעיניך התעלמות מתשובות רבות והגיוניות שקיבלת איננו קיבעון מחשבתי ואיננה זלזול.
אין כל דרך לענות תשובות נחרצות בשאלות מסוג זה וצריך להסתפק בתשובות סבירות.
כאלו קיבלת למכביר והסיבה היחידה שאתה ממשיך להתעקש היא קיבעון מחשבתי.
טוב אולי שיש פה בסה”כ שלושה אנשים עם קיבעון מחשבתי אז אני מקבל את אותן תשובות כל הזמן.
נתן לתגובות פה קצת זמן חשיפה ואולי מישהו שיודע לתת תשובה ולא רק למלמל מנטרות, יקרא וירצה לענות.
תודה על המאמץ הרב שהשקעתם וקצת חבל לי שאתם מכיסים נימה של זילזול לדבריכם. אני בסה”כ לא מסופק מתשובותיכם כי לא נתתם תשובה שסיפקה אותי (אבל זה אני. ואולי אני פשוט לא מבין משהו שכל כך ברור לכם. סליחה אם זה גורם לכם לחוש שאני בא להציק לכן או להקניט לכם)
יש אגב עוד דרך לראות את העניין.
יתושים שמצליחים למצוץ את הדם דווקא נוצרו ובעלי החיים לא פתחו אמצעים לחוש בהם.
אלא מה?
מרגע שנוצרו – כבר לא היה כל צורך שיעופו ממקום למקום והם יכלו להעביר את חייהם על בעל החיים מבלי לבזבז אנרגיה מיותרת.
אז הם המשיכו להתפתח והיום הם…קרציות.
חוץ מזה, כמו שכבר נאמר למעלה, למעשה אנחנו כל הזמן נעקצים ע”י מליוני יתושים שאינם גורמים לגירוד, הם שקופים, לא גורמים למחלות ולא מזמזמים ולכן אנחנו לא מרגישים בהם. אבל הם פה.
1. אתה לא מקשיב
2. אבולוציה לא תיצר כל דבר גם אם הוא נוגד את הטבע בכלל…
3. אתה צועד בעקשנות לתוך בעיית ביצה ותרנגולת וכבר אנו לך.
ראשית ככול הנראה כמו שנאמר לך מתברר שיתושים לא מתים כי מרגישים את העקיצות שלהם ככה שלמרות שאתה בטוח שזה יתרון אבולוציוני עצום מתברר שזה לא גליק כזה גדול.
שנית היה עדיף עם היתוש לא היה צריך לעקוץ בכלל והיה מייצר את האנרגיה הדרושה לו מתאים סולרים. עדין מתברר שלא כזה פשוט לייצר תאים סולרים או נשיפת אש.
שלישית… מי אמר שלא פיתחה… פותחו יתושים שלא מרגישים את עקיצתם.
אבל היתה אבולוציה נוספת אצל היצורים האחרים. עכשיו כן מרגישים…
אני חושב שכל התשובות כבר התקבלו
but i dot the i’s and cross the t’s for you
תפסיקו להיות כל כך פונדמטליסטים ושמישהו פשוט ינסה להסביר לי למה זה לא יתרון הישרדותי עבור יתושים – שהנעקץ לא ירגיש את עקיצתם. ההגיון הפשוט (שלי) אומר שהיה צריך מתישהו יתוש “לא עוקץ” להווצר אבולוציונית.
נצר חביבי, אתם לא נותנים תשובה מספקת אז אני ממשיך לשאול, כי אני עדיין תוהה. בטוח שיש הסבר לעניין אך הוא נסתר מעיני לעת עתה. אולי שרידות היתוש עולה גם ביזשהו אופן משימור הגירוי?
🙂
אני לא מבין.
ברור שיצורים נושפי אש ובעלי יכולת לקרוא מחשבות ולהניע חפצים בעמצאות המחשבה הם בעלי יתרון עצום על יצורים שמחשבתם מספיקה רק לכתוב טוקבקים שחוזרים על עצמם בלי להקשיב לתשובות.
אז איך זה שכמו האחרונים יש וכמו הראשונים אין.
אמיר:
כפי שעולה מן הנתונים – גם באופן סטטיסטי – אין לאי יצירת הגירוי יתרון אבולוציוני.
חומרים נוגדי קרישה שגוף האדם אינו אלרגי אליהם דווקא יש.
למשל:
http://en.wikipedia.org/wiki/Heparin
http://en.wikipedia.org/wiki/Warfarin
ואפילו אספירין המוכר והטוב.
עם זאת – אלה חומרים שנוגדים קרישה בתוך הגוף ויכול להיות שאינם יעילים עבור היתוש כי יש מנגנוני קרישה מסוגים שונים וגם דמו של אדם שמקבל (מסיבות רפואיות) נוגדי קרישה, ייקרש, למשל, כשהוא נחשף לאוויר בזכות מנגנוני קרישה שהתרופות הנ”ל אינן משפיעות עליהם.
בקיצור – החיים מורכבים ובנוסף לכך, מכיוון שאין להם מתכנן תבוני – לא כל מה שתבוני קורה.
תודה על כל התשובות המעניינות.
ברור לי שהשרידה של היתוש הספציפי לא משתנה תוך כדי כך שהוא עוקץ. לטענתי שרידות היתושים שבסביבת אדם אחרי שנעקץ – יורדת. ואם היה מתפתח לו יתוש שלא מרגישים את “עקיצתו” לא היינו טרחים להרוג את משפתו. כלומר את אחיו או ילדיו שאולי גם הם כבר לא גורמי גירוי וכך עניין ה”עקיצות יתושים” היה נכחד.
אני חושב שיתוש שלא גורם לגירוי כתוצאה מ”עקיצתו” היה משגשג בקרבת בני אדם ואולי גם יונקים אחרים. זה פשוט תמוהה בעיני איך שלא התפתח כזה.
אולי אין חומר נוגד קרישה שאיננו “אלרגיים” אליו ולא יכול לביות כזה. ובגלל זה לא יכול להיות יתוש כזה לעולם. לא יודע. לא מבין בזה מספיק.
אמיר,
כי כמו שמיכ**ל אמר לך אין שום סלקציה לטובת יתוש כזה כי אף בעל דם חם שנעקץ לא מצליח להרוג יתושים בצורה משמעותית גם שהם גורמים לגרוד. שים לב שאת הגרוד אנו מרגישים רק אחרי שהיתוש עזב אותנו. אני לא בטוח לגבי יתוש אבל למשל קרציה מפרישה גם חומרי הרדמה ואת הפצע שלה מרגישים רק אחרי שהיא עוזבת את הקורבן.
אמיר:
נראה לי שלאור כל המידע שקבלת – הדברים כבר אמורים להיות מובנים.
מצד אחד – היתוש צריך להזריק לנעקץ נוגדי קרישה. מצד שני – על נוגדי קרישה אלה לא להיתפס על ידי מערכת החיסון.
לא כל חומר הוא נוגד קרישה וכמעט כל חומר אורגני נתפס על ידי מערכת החיסון כך שמדובר במשימה שהיא מאד קשה מלכתחילה.
מצד שני – בניגוד לרושם שיוצרים דבריך – כנראה שאין מדובר ביתרון הישרדותי בעל משמעות.
בנוסף לכל זה – איך אומרים ? – גם פאקט זו עובדה. כאשר יש סדרת היקשים המובילה למסקנה שנמצאת בסתירה עם הטבע – הפגם הוא בסדרת ההיקשים ולא בטבע.
מיכאל תודה רבה
אני מנסה לחשוב למה באמת זה לא קרה עד עכשיו
הרי מלחמת בני האדם ביתושים היא אחת הקשות שאנחנו מכירים. יתוש(ה) היא בעל החיים מעביר המחלות מס’ 1 וגורם לכל כך הרבה מוות בעקיפין. והאינדיקציה לנו כבני אדם (וגם ליונקים אחרים שמכים ביתושים עם זנבותיהם וכד’) שיש יתוש (כלומר סכנה) זה הגירוי. אז איך זה שכעבור מליוני שנים/מאות אלפי שנים (?) לא התפתח לו יתוש שמצליח למצוץ את דמינו בלי ליצור גירוי?
אמיר:
טוב, אז הנה עוד כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם:
1. יתושים אינם ניזונים רק מבני אדם. למען האמת – רוב מזונם מגיע מבעלי חיים אחרים.
2. גם בני אדם – ובוודאי בעלי חיים אחרים – מצליחים להרוג רק חלק זעום מן היתושים העוקצים אותם. שים לב לעובדה שבתיאור של ויקיפדיה, ” מחיאות כפיים” אינן מצוינות כסיבת מוות מרכזית של יתושים. http://en.wikipedia.org/wiki/Mosquito
3. מערכת החיסון בנויה להיאבק בכל חלבון לאינו מבין החלבונים שהגוף מיצר בעצמו. כמובן שהיא לא מצליחה בכל במאה אחוז אבל רוב החלבונים שתנסה להחדיר לגוף שלא דרך מערכת העיכול ייתקלו בתגובה חיסונית – לא רק בגלל שהם של יתוש אלא בגלל שהם לא של הגוף. לכן הגמישות של היתוש ביצירת חומר שהוא גם נוגד קרישה (מן הסוג המתאים – כי יש בגוף נוגדי קרישה מסוגים שונים ולא כל אחד מהם מתאים למצב של יניקת הדם על ידי יתוש) וגם מצליח לחמוק מן הרדאר של מערכת החיסון אינה גבוהה.
4. חיי היתוש הבוגר קצרים ממילא. רק היתושה עוקצת בעלי חיים והיא עושה זאת אחת לשלשה ימים לאורך תקופת חיים של שבועיים.
תודה על התשובות
אבל עדיין, לא ברור לי איך זה שין פשוט יתוש שלא גורם לגירוד, הרי הוא היה מצליח להתרבות הרבה יותר בקרבינו בני האדם.
נדמה לי שהגרוד מורגש אחרי שהיתוש סיים לאכול. לפעמים מרגישים עקיצה בזמן החדירה.
אמיר:
אני מסכים לגמרי עם ר.ח וברצוני להוסיף עוד היבט.
הגירוד הוא תגובה שמגיבה מערכת החיסון לחלבונים שברוק שמחדירה היתושה לגופנו בעת העקיצה.
רוק היתושים (להבדיל מהיפ-הופ היתושים) מכיל חלבונים נוגדי קרישה והיתושה חייבת להחדיר אותו לגופנו כדי שמאמץ העקיצה ישתלם לה והיא תספיק לשאוב את הדם לפני שייקרש.
אבל בינינו – איך אתה יודע שאין איזה יתוש שעוקץ אותך מדי פעם מבלי לגרום לך לגירוד או לנזק כלשהו?
אולי יש ואתה פשוט לא מרגיש בו? 🙂
אמיר,
שאלה טובה. התשובה לדעתי היא שזה הפוך, מי שעבר את האבולוציה זה אנחנו היונקים. הגרוד נובע מתגובת יתר של מערכת החיסון כנגד מקום העקיצה. יצורים שלא הגיבו בעוצמה ולכן גם לא גרד להם פשוט נכחדו ע”י כל המחלות שיתושים מעבירים.
שאלה למביני עניין (דרוויניסטים למינהם)
איך זה שלא התפתח אבולוציונית יתוש שלא גורם לגרוד?
הרי הם הרבה פחות עמידים מהיתוש שיהיה/היה לו מוטאנט החומר שגורם לנו גירוי.
מסכים עם רענן
מצאו כימיקל לטורף אחד. מול מאות זני יתושים. נו באמת. נגד הטורף הנפוץ זחל הדרגונפליי לא מצאו דבר.
בגלל שהאבולוציה של היתושים היא הרבה יותר מהירה מהאבולוציה האנושית, וכל דור בה אורך כמה ימים, מהר מאוד היתושים יפתחו אי רתיעה מהחומר הכימי, בדומה לעמידות לאנטיביוטיקה אצל וירוסים. צריך למצוא קוקטייל של חומרים ולהחליף כל כמה זמן קומבינציות בהרכב של הקוקטייל כך שהיתושים לא יוכלו להתרגל לחומר אחד לאורך זמן.