חומרים חדשניים שפותחו בטכניון הוכחו כיעילים באבחון ובטיפול בסרטן כמו גם בעיכוב התפתחות טרשת עורקים

מדובר בסדרת חומרים בשם קורוליים ששינויים קלים בהם מאפשרים טיפולים במחלות שונות לחלוטין

חומרים חדשניים בשם קורולים, שפותחו באחרונה בפקולטה לכימיה בטכניון, נמצאו יעילים ביותר בטיפול במחלות שונות. שינויים סינתטיים קלים מאפשרים לנגזרת אחת לשמש לזיהוי ולחיסול של תאים סרטניים, והופכים נגזרת אחרת לנוגד חמצון קטליטי המעכב התפתחות טרשת עורקים. פרויקט הטרשת הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין הפקולטה לכימיה (הדוקטורנטית עדי הבר) לפקולטה לרפואה בטכניון, ואילו פרויקט הסרטן התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין הטכניון (החוקר הבכיר ד”ר עאטף מחמיד), המכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק) והמרכז הרפואי Cedars-Sinai בלוס אנג'לס.

במשך שנים רבות לא נחקרו הקורולים באופן יסודי משום שהסינתזה שלהם היתה מאוד מייגעת (רב שלבית) והובילה לקבלת כמויות זעומות של חומר. המצב השתנה דרמטית לפני עשר שנים בעקבות פריצת דרך שהשיג פרופסור זאב גרוס, מהפקולטה לכימיה בטכניון, שקבוצתו פיתחה שיטה המאפשרת ייצור של כמויות החומר הדרושות לביצוע מחקר רפואי. התפתחות זו אפשרה מחקר מעמיק של הכימיה של הקורולים, אשר פתח את הדלת לשימוש בחומרים אלה בניסויים קדם-קליניים.

שיתוף פעולה בין קבוצות המחקר של פרופסור זאב גרוס ושל פרופסור מיכאל אבירם, מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, מומחה בתחום נוגדי חמצון ממקורות טבעיים, הוביל לזיהוי קורול מכיל ברזל כיעיל מאוד בעיכוב של טרשת עורקים. במאמר שפורסם במהדורה הבינלאומית של כתב העת Angewandte Chemie מתואר כיצד חומר זה עיכב את התפתחות הנגע הטרשתי בעכברים ביעילות גבוהה יותר מזו הנצפית עם נוגדי החמצון הטבעיים, כמו גם מזו המתקבלת עם החומרים הסינתטיים היעילים ביותר עד היום. הדבר מתאפשר בזכות הפעילות הקטליטית של הקורולים, המפרקת את “הרדיקליים החופשיים” באופן מתמשך, בניגוד לנוגדי החמצון הקלאסיים המתכלים עם הזמן.

בשיתוף הפעולה בין פרופסור גרוס לבין הפרופסורים הארי גריי מקלטק וללי מדינה-קווה ודניאל פרקש מהמרכז הרפואי Cedars-Sinai, שימש קורול המכיל גליום במקום ברזל. הצימוד של קורול זה לחלבון בעל זיקה מובהקת לתאי סרטן שד אלימים במיוחד איפשר הכוונה של הקורול אל הגידולים הללו. במאמר שפורסם בעיתון Proceedings of the National Academy of Science מתארים החוקרים כיצד ניצלו את הפלואורסנציה של הגליום-קורול עבור הדמיה בלתי פולשנית של הגידול הסרטני בעכברים. בנוסף, הם מצאו כי הקורול כיווץ את הגידול הסרטני וזאת בריכוזים נמוכים בהרבה מאלו הנדרשים לקבלת תוצאה דומה עם התרופה המקובלת כנגד סוג הסרטן הזה. גם תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של תרופה זו, פגיעה בלב, נמנעה בשימוש בגליום קורול.