גויס פחות ממחצית הסכום הדרוש לבניית עמוס 8. יו”ר ועדת המשנה לנושא חלל בכנסת, ח”כ יואב קיש: “למרות שזה צורך לאומי, המדינה החליטה להשמיד את ענף לווייני התקשורת בחלל באופן מודע”, התעשייה האווירית: “הפערים גדולים מידי, פסע מסוף הדרך”.
בדיון מעקב לעניין עתיד לווייני התקשורת בישראל, בועדת המשנה לנושא החלל בכנסת, עלה כי המדינה הצליחה לגייס פחות ממחצית הסכום הדרוש לבניית ותפעול עמוס 8. הפערים מובילים לכך שחכירת הלוויין הזר עמוס 7 תוארך בעלות של עשרות מיליונים, מה שצפוי להוביל לגניזת הפרויקט שהוגדר כ’צורך לאומי’.
ח”כ יואב קיש פתח את הדיון: “אנחנו דנים בנושא לצערי כבר שנה וחצי, מאז פיצוץ הלוויין עמוס 6. אנחנו פה לראות איך תעשיית לווייני התקשורת בישראל ממשיכה קדימה”.
פרץ וזאן, מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה: “נכון להיום קיים פער משמעותי בין התעשייה לתקציב המוקצה, יש הסכמה לגבי החלוקה היחסית בין המשרדים ואנחנו מוכנים להוסיף מצד משרד המדע סכום נוסף אך זה מותנה בכך שגם האוצר ישלים את החלק היחסי שלו. גם התעשייה וחברת חלל יצטרכו להתכווץ ולהציע מחיר ריאלי יותר. נכון להיום אין התחייבות של כל הגורמים לייצור עמוס 8, ניתן עוד להציל את הפרויקט במידה וכל הגורמים יקבלו את ההחלטות הנכונות. יש לנו חודש לשם כך, עד סוף פברואר, אז עוד נוכל לאייש את הנקודות הנדרשות בזמן, אחרת נפספס את המטרה של ייצור ותפעול ישראלי”.
אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית: “הלו”ז פה קריטי, בין היתר לשמירת נקודות השמיים במועד, החול בשעון אוזל”.
מיכל גלברט, משרד האוצר: “הסכום שהוקצב הוא 14 מיליון ש”ח ממשרד האוצר, כל סכום מעבר לכך יכולים משרדים אחרים להשתתף. זה אמור לכסות את הסכום עם חלוקה פרופורציונאלית בין הגורמים והנחה שהפיצויים על עמוס 6 מחולקים פרופורציונאלית בין הגורמים”.
עפר דורון, מנהל מבת חלל, התעשייה האווירית: “הוועדה שמינה משרד המדע שמה המלצות ברורות עם הסכום הנדרש – 70 מיליון ₪ בשנה, אני מבין שיש מתחת למחצית מהסכום שהומלץ וזה הפער, מה עוד שבמסגרת התקציב הזה בונים לקבל כספים מביטוח שלא קיים. 14 מיליון ועוד טיפה ממשרד המדע זה לא מספיק, הפערים גדולים מידי ולצערי נראה לי שאנחנו פסע מסוף הדרך. חלל תקשורת חוכרת לוויין חלופי בכסף רב, מישהו יצטרך לשלם את הארכת החוזה וזה לא יתכנס בקצב הזה”.
גיל לוטן, סמנכ”ל חלל תקשורת: “מתוך 4 לוויינים שהובלנו זה המקרה הראשון שהממשלה משתתפת פעילה בהובלת התהליך, זה מחייב לאפשר לחברה לגייס הון בתנאים מתאימים לה ולשוק ההון. לא ברור לנו למה הסכומים הקטנים יחסית לא מוסכמים ומוסדרים על ידי המדינה. יש פער משמעותי בין המוצע לעלויות. לוויין הביניים החל לעבוד בפברואר 17, החכירה הראשונה היא ל-4 שנים עד פברואר 21. תחילת ההפעלה מבחינתנו צריכה להיות לא יאוחר ממועד זה, אנחנו במצב שדי כתוב על הקיר שלא נעמוד ונצטרך להאריך את החכירה, יש לזה משמעות של 23 מיליון דולר לשנה או כ-12 מיליון לחצי שנה”.
דורון: “יש צורך ב-4 שנים לבנייה כולל זמן תקלות, המשמעות היא שכדי לשגר עד פברואר 2021, צריך לסכם עד סוף החודש הבא”.
ח”כ קיש: “כל חודש שעובר המשמעות שלו היא כספית וזה הורג את הסיפור. לחלל תקשורת יש גבול לסבלנות, היא לא תסכים לספוג עוד 23 מיליון דולר. פברואר חודש קריטי. אני שומע את אמירת האוצר ואת משרד המדע, אני פונה לכל משרדי הממשלה, בסוף הכסף מהביטוח יתחלק כמו שהוא שאמור להתחלק, בואו שימו קודם את הכסף לפרויקט הבא לפי ההתחייבות, שמחתי לשמוע שיש אחוזי פעילות של המשרדים בנוגע לעמוס 8 וזה צריך להוביל את המהלך. זה הפער מול הצורך הלאומי, אני מבקש גם מחברת חלל והתעשייה האווירית להתגמש ולהתקרב מול מהלך מתכנס של משרדי הממשלה להביא את התהליך הזה לסגירה, בלי מאמץ שלכם זה לא ייסגר, תצמצמו את הפערים עד כמה שניתן”.
יו”ר ועדת המשנה סיכם את הדיון: “אני לא רואה פתרון כרגע. למרות שזה צורך לאומי, המדינה החליטה להשמיד את ענף לווייני התקשורת בחלל באופן מודע. אופתע אם יהיה פתרון תוך שבועיים, עם התפוצצות עמוס 6 התפוצצה גם תעשיית לווייניי התקשורת בישראל. משרדי הממשלה, חלל תקשורת והתעשייה האווירית צריכים בשבועיים הקרובים לסגור את המתווה הזה, לתפיסתי זה לא יקרה, אשמח לקבל הודעה שאתם רוצים להציג את המתווה ואכנס את הוועדה, אני לא רואה את זה כרגע. נראה שהצורך הלאומי יישאר על הנייר”.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
- 2017 בחלל: יו”ר סוכנות החלל אופטימי באשר לתוכנית לווייני התקשורת ולפרוייקט SpaceIL
- למעלה משנה להתפוצצות עמוס 6 – עדיין אין מתווה מוסכם לבניית עמוס 8
- ספייס אקס תשגר את שני הלוויינים העתידיים של חלל תקשורת
- מנהל מבת חלל: חברה זרה תבנה את עמוס 8
- חלל תקשורת הזמינה מבואינג את הלווין ”עמוס 17” ב-161 מיליון דולר
תגובה אחת
סתם מתבכיינים. אם תקלה אחת בשיגור (שאינה אירוע נדיר) מפילה את תעשיית לווייני התקשורת, זה אומר שהתעשיה הזו לא שווה הרבה. המדינה לא צריכה לסבסד כשלונות כלכליים.