דיווח מהשידור החי של השיגור באוניברסיטת תל אביב, וכן מספר דיווחים מהימים הבאים אודות התקדמות ההצתות והגעתו של הלווין למקומו בחלל – דיווחים מה-28 בדצמבר 2003 ועד 2 בינואר 2004
28.12.2003
מאת: אבי בליזובסקי, עורך אתר הידען מהטקס באוניברסיטת תל אביב
עדכון שני, 01:20 סוכנויות הידיעות מדווחות מבייקונור
(העדכון הראשון מהשעה 00:10 – בהמשך דף זה)
טיל סויוז-פריאט בן 4 שלבים שהמריא מהקוסמודרום בבייקונור בשעה 02:30 ביום ראשון (21:30 במוצ”ש שעון גריניץ', 23:30 שעון ישראל) מתוכנן להציב את הלווין הישראלי עמוס-2 במסלול לאחר שבע שעות.
הלווין נבנה על יסי התעשיה האווירית הישראלית והוא מתופעל בידי החברה הפרטית חלל, הוא שוקל 1,370 קילוגרמים והוא יגביר את הקיבולת של חלל במזה”ת, אירופה והחוף המזרחי של ארה”ב.
השיגור שבוצע בידי הקונסורציום הרוסי-אירופי סטארסם תוכנן במקור למשגר אריאן המסופק על ידי החברה הצרפתית אריאן ואולם הועבר לסויוז הרוסי מסיבות טכניות. לאריאן 15 אחוזים בחברת סטארסם ושתי החברות פיתחו יחסי עבודה קרובים ביותר.
יוסי וייס, מנהל חטיבת החלל של התעשיה האווירית אמר לפני השיגור כי הוא מרוצה מהסידורים, ואמר כי התפעול יתן לתעשיה האווירית דחיפה בשוק הלווינים הקטנים.
עמוס 2 יתמקם במסלול גיאוסטציונרי בקו אורך 4 מעלות מערב, בקרבת לווין התקשורת הישראלי הראושן, עמוס 1 ששוגר בידי אריאן ב-1996.
ללוויני עמוס יש אורך חיים של 12 שנים ומנהל השיווק של חלל, יעקוב קרת, אמר כי כבר כעת מתחילים בתכנון לווין שלישי שיחליף את עמוס 1 ב-2008.
מלבד המזה”ת, תספק חברת חלל תקשורת לחברות כבלים וספקי תקושרת אחרים במדינות במזרח ומרכז אירופה ולאחרונה חתמה על חוזה עם ספקית כבלים ל-2 מיליון בתים בגרמניה.
אריאן שנוסדה בשנת 1980 היא המובילה בתחום שיגורי הלווינים למסלולים גיאוסטציונריים, עם למעלה מ-160 שיגורים, ואשר חתמה על שמונה חוזים חדשים השנה. מסר דובר החברה. לעומתה, שיגור עמוס 2 הוא השיגור ה-12 בלבד של סטארסם מאז החלה לשווק ולתפעל משגרי סויוז ב-1996 (והראשונה למסלול גיאוסטציונרי, אמר מנהל התפעול של החברה, ויקטור ניקולייב, במסיבת עיתונאים לפני כשבועיים בת”א, א. ב.).
סוכנות החלל הרוסית, ראסביסקיהקוסמוס היא הבעלים של רבע ממניות סטארסם, כמו גם החברה הרוסית הגדולה המשמשת קבלן משנה לענייני חלל סמארה ספייס סנטר, ו-35 אחוזים מוחזקים על ידי European Aeronautic Defence and Space Company (EADS), הכוללת קונצרנים מצרפת, גרמניה וספרד.
מנהל התוכניות של סטארסם, פרנסואה בירו, העיר כי שיתוף הפעולה הצרפתי-רוסי בשיגורי חלל מתפתח ופורה. בעתיד ישוגרו באמצעותו החללית ונוס אקספרס בנובמבר 2005 והראשונה בסדרת לוויני מטאופ – לוויני מזג אוויר אירופאיים, באותה שנה.
כאמור, כפי שאמר ניקולייב בתשובה לשאלת “הידען”, טילי סויוז ישוגרו החל משנת 2006 מגויאנה הצרפתית.
מרכז החלל בייקונור נמצא בחכירה לפי הסכם משנת 1994 על ידי רוסיה והוא הבסיס העיקרי לשיגורים של רוסיה – ממנו מתבצעים כל השיגורים המאויישים וכן שיגורי חלליות האספקה לתחנת החלל הבינלאומית.
עדכון ראשון, 00:10 – דיווח מהטקס באוניברסיטת תל אביב
הלווין עמוס 2 שוגר בהצלחה הלילה ממרכז החלל (קוסמודרום) בבייקונור. הלווין הוצת בדיוק בשעה 23:30 שעון ישראל.
באירוע שהתקיים באודיטוריום סמולארש באוניברסיטת תל אביב ואשר הסתיים לפני שעה קלה, נראה השיגור על מסך ענק והוכתר כשיגור חלק.
עם שיגורו המוצלח של הלווין, יסתיימו שלוש שנות פעילות, של תכנון, ייצור והכנה של עמוס 2, על ידי חברת חלל-תקשורת והתעשייה האווירית. תוך מספר שבועות יוכנס הלווין למיקומו הסופי ליד הלווין עמוס 1, יושלמו בדיקות הקבלה במסלול ותתחיל הפעילות המסחרית לאספקת שירותי שידור ותקשורת לאורך כל 12 שנות משימתו.
באירוע השתתפו שר התעשיה, המסחר והתקשורת אהוד אולמרט, יו”ר האופוזיציה ח”כ שמעון פרס, שרת החינוך לימור לבנת, יו”ר הכנסת רובי ריבלין, שר הביטחון לשעבר ח”כ פואד בן-אליעזר, חברי כנסת נוספים, ראשי המגזר העסקי ולקוחות ישראלים ובינלאומיים של חברת ח.ל.ל תקשורת, המפעילה את הלווין.
מ”מ ראש הממשלה ושר התקשורת אהוד אולמרט, אשר צפה כאמור בשיגור הלווין מן המוקד באוניברסיטת תל אביב, ציין כי שיגור עמוס 2 לחלל הוא צעד נוסף המציב את ישראל בחוד החנית, בתחום ההיי-טק והתקשורת בעולם.
לדברי השר, מעטות הן המדינות בעולם שלהן יכולת תכנון, ייצור ושיגור לוויני תקשורת לחלל. השיגלוב של חלל-תקשורת שהיא חברה עסקית מסחרית והתעשייה האווירית, הוא שילוב המדגיש את ייחודה של ישראל בתחום התקשורת והטכנולוגיה וממצב אותה בשורה הראשונה בתחום זה בעולם.
אולמרט הוסיף, כי ממשלת ישראל רואה חשיבות רבה בהמשך פיתוח תעשיית החלל בכלל ושיגור והפעלת לוויני תקשורת ישראליים.
מנכ”ל חלל תקשורת, דוד פולק, ציין, כי היכולת של עמוס 2 לקשר איכות גבוהה את צפון אמריקה, אירופה והמזה”ת פותחת פתח לתחומי פעילות חדשים ומרתקים. אנו מצפים להכנסות גבוהות מייצוא שירותי תקשרת לווינית בעמוס 2, כבסיס להתפתחות ל”עמוסים” הבאים.
פרטים נוספים על האירוע ומתוכו נביא לכם בעדכון הבא של האתר, ביום א' בערב. רק אבקש לציין כי הלילה הקרוב הוא קריטי עבור הלווין, כאשר השלב הרביעי של טיל הסויוז-פריגאט יוצת שלוש פעמים ויביא אותו למסלול מעבר שקצהו המרוחק הוא בגובה 36 אלף קילומטרים וקצהו הקרוב לכדור הארץ 4,400 קילומטרים.
לאחר מכן, יגיע הלווין בכוחות עצמו למסלול שקצהו התחתון יעלה מדי פעם בזכות סדרת הצתות בנקודות קריטיות שיבוצעו על ידי מרכז הבקרה של התעשיה האווירית ביהוד.
אמנון ברזילי, הארץ, מדווח בחדשות וואלה!: “לוויין התקשורת הישראלי “עמוס 2” שוגר הלילה על גבו של משגר הלוויינים הרוסי “סיוז”, מאתר השיגור שבבייקנור, קזחסטן. עמוס 2 הוא דור שני ללווייני התקשורת שמיוצרים במערכות “מבת” של התעשייה האווירית. משקלו כ-1.4 טון.
הלוויין יספק שירותי תקשורת לוויינית, ו-70% מקיבולתו נמכרו לחברות כבלים בישראל ובאירופה. הוא מסוגל להעביר שידורי לוויין גם למדינות המפרץ, ובעקבות המלחמה בעיראק שוקלת חברת “ח.ל.ל.”, שבבעלותה נמצא הלוויין, לפנות לממשל האמריקאי, לאו”ם ולחברות בארה”ב ולהציע להם להשתמש בשירותי עמוס 2 עבור עיראק.
בשיגור הלוויין חל עיכוב של כמעט שנה, בשל תקלות בייצורו, ותקלות שנתגלו במשגר הלוויינים הצרפתי “אריאן 5”, שנועד בתחילה לשגר את עמוס 2. בארבע השנים הקרובות יתפקדו שני לווייני תקשורת ישראלים מהחלל. “עמוס 1” צפוי לסיים את חייו ב-2008, וחברת ח.ל.ל. מתכננת להתחיל בגיוס כספים למימון הפיתוח והייצור של “עמוס 3”, שיהיה גדול פי שניים או שלושה מהמודל הראשון.
28.12.2003
מאת: אבי בליזובסקי
שיגור ''עמוס 2'', הלילה: צילום: ערוץ 1
עדכון 09:00 – מרכז הבקרה ביהוד קיבל הפיקוד על עמוס 2
יוסי אליטוב וליאת רגב ראיינו הבוקר בתוכנית “עניין אחר” את יצחק ניסן, מנהל חטיבת הערכות טילים בחלל במפעל מבת ביהוד.
“הלווין עבר לשליטתנו. הוא נמצא בגובה רב של 36 אלף קילומטרים, ואנחנו כאן בתחנת הקרקע מבקרים את כל תהליך פתיחת הפנלים הסולריים, המערכות האלקטרוניות, האנטנות ומתחילים להפעיל את הלווין ולהסיעו לאיזור השירות שלו.
הפיקוח בקזחסטן היה בקטע השיגור והכנסת הלווין למסלול. היו ארבעה שלבים במהלך השיגור וטלמטריה במהלך השיגור היתה רק להם. כרגע התחנה מבקרת ממש את הלווין, מפעילה את כל המערכות ומוודאה שכל המערכות מתפקדות נכון. עברנו כמה שלבים: פתחנו את האנטנות, פתחנו פאנלים סולריים, רכשנו את השמש.”
חלק קריטי מהתהליך הוא פרישת האנטנות וכיוונם לכיוון השמש על מנת שנתחיל לאסוף אנרגיה מהשמש. אם לא היינו מצליחים לעבור את השלב הזה, הלווין היה דועך ולא היתה לו האנרגיה הנדרשת עבור המטען התקשורתי שלו.
בתשובה לשאלת המראיינים מה המשמעות לאזרח הקטן בישראל, ענה ניסנוב:
זה מייצב את התעשיה האווירית בליגה הלאומית של החלל. יש לנו כבר מספר לווינים, יש את עמוס 1 ולוויני תצפית. הכנסת עמוס 2 למסלול מוכיחה שיש לנו כבר מסורת בחלל ושאנחנו חלק מהמועדון האקסלוסיבי של אותם מספר מדינות שיש להם את אותם יכולות – גם בשיגור וגם בבניית לווינים. יש לזה משמעות כלכלית מאוד גבוהה, על כל המתלווה לכך.
היכן נמצא הלווין?
(נכון לשעה 08:20) “הלווין נמצא מעל אוסטרליה בגובה 36 אלף קילומטרים. מחר בבוקר נצטרך להפעיל בפעם הראשונה את המנוע APM שנמצא על הלווין. מטרת המנוע הזה – לתת ללווין דחיפה נוספת לכיוון המסלול המעגלי שלו. כרגע המסלול שלו לא סימטרי – בצד אחד הוא 4,000 קילומטרים ומהצד השני 36 אלף קילומטרים. אנחנו נצטרך לעגל את המסלול.”
“החלק של קזחסטן הסתיים, חברת סטארסם הצליחה להזריק את הלווין לחלל לנקודה המוסכמת וכרגע הפעילות היא רק מהלווין. המשגר כבר נעלם ושקע. הבקרה על הלווין נעשית מתחנת הקרקע שלנו כאן. יש לנו אנטנות.”
אנחנו נציע באמצעות חברת חלל מגוון שירותים נוספים המתבצעים בתקשורת לווינית. הלווין עמוס נמצא 7-8 שנים בחלל וכל משיביו מלאים. עמוס 2 בא להגדיל את הקיבולת של שידורי הלווין. נוכל לתת לחברת יס עוד עשרות ערוצים, וגם לרשות השידור – היות והיינו בתפוסה מלאה נאלצנו להעביר חלק מהערוצים ללווינים סמוכים. כעת נוכל להחזיר אותם לעמוס 2. בנוסף נוכל לקלוט ולשדר מהחוף המזרחי של ארה”ב. כיסוי האלומה במזרח התיכון ובמרכז אירופה יהיה הרבה יותר נרחב מאשר עמוס 1 – זה אומר שנוכל לתת שירות להרבה תחנות ומשתמשים, לאו דווקא טלוויזיה.
כעת יש עוד חמישה ימים קריטיים. מחר בבוקר יהיה שלב קריטי נוסף – הפעלת המנוע. עד אז אינני צופה שום אירוע דרמטי. בתוך חמישה עד שבעה ימים תחנת הקרקע בתעשיה האווירית, במבת-יהוד תכניס אותו ל-4 מערב, אותו הכיוון שבו נמצא עמוס 1. זהו תהליך איטי וזהיר, היות ואנחנו צריכים למקם את עמוס 2 במרחק של 4 קילומטרים בלבד מעמוס 1 ואז שניהם יהיו באותו כיוון ואפשר יהיה להשתמש באותן האנטנות גם בעמוס 1 וגם בעמוס 2.
ציון שיגב, ראש פרויקט עמוס 2 בבייקונור. כל הצוות פה אורז ובדהרה למטוסים לחזור לארץ. עבר עלינו לילה סוער ללא שינה, מינוס 9 מעלות, קור בחוץ. היו 6-7 שלבים קריטיים בטיל המשגר.
הרגע הכי קריטי מבחינתי – היו ארבעה רגעים קריטיים שהיינו בשדה עצמו בקור של מינוס תשע, כשהשלבים של המשגר עצמו נפרדו. הרגע הכי קריטי מבחינתי היה דווקא כשישבנו במלון בחדר הבקרה ושמענו מיהוד שהאנטנה נפרשה בהצלחה והפנלים נפרשו בהצלחה. אלו תהליכים מאוד קריטיים ויש שם מנגנונים מאוד עדינים, וזה מבטיח את התקשורת ואת אספקת החשמל ללווין לכל חייו.
היה רגע קריטי והיתה התפרצות רגשות אדירה, חיבוקים בכי. יש צוות של תשעה אנשים שעבדו במשך תשעה שבועות, אנשי שילובים שאחראים לאינטגרציה של כל החלקים וחיבור הלווין אל הטילים. בנוסף, יש עוד מספר מומחים ומנהל מפעל מבת יוסי וייס גם נמצא פה.
עמוס 2 שיגר אות ראשון בסביבות שש בבוקר
עדכון 07:00
הלוויין “עמוס 2” ששוגר בהצלחה בחצות, שיגר לפני כשעה אות ראשון. כך דיווח הבוקר “קול ישראל”. שליח קול ישראל, יאיר ויינרב מסר בדיווח ביומן הבוקר, דקות אחדות לפני השעה שבע כי בסביבות שמונה אמור הלווין להגיע לראשונה לגובהו המקסימלי – 36 אלף קילומטרים וכי בחדר הבקרה בבייקונור מדווחים כי עד כה הכל פועל כמתוכנן.
אות ראשון התקבל הבוקר מהלוויין “עמוס 2”
לוויין התקשורת הישראלי שוגר אמש בהצלחה מקזחסטאן, על גבי המשגר הרוסי “סיוז”, לאחר עיכוב של כמעט שנה עקב תקלות
הלווין בראש המשגר על כן השיגור, לפני שיגורו
הארץ, מוסר: ” אות ראשון התקבל הבוקר (ראשון) בשעה 6:00 לערך, מלוויין התקשורת הישראלי “עמוס 2”, ששוגר לחלל אמש בשעה 23:30. הלוויין המריא על גבו של משגר הלוויינים הרוסי “סיוז”, מאתר השיגור שבבייקנור, קזחסטאן. בשבוע הקרוב יעשה את דרכו עד שיגיע לגובהו הסופי – 36 אלף ק”מ. עמוס 2 הוא דור שני ללווייני התקשורת שמיוצרים במערכות “מבת” של התעשייה האווירית. משקלו כ-1.4 טון.
לוויין התקשורת הישראלי “עמוס 2” החל להקיף את כדור הארץ
אמנון ברזילי, הארץ (חדשות וואלה!): לוויין התקשורת הישראלי “עמוס 2” שוגר בהצלחה בשעה 11 וחצי אתמול בלילה. הלוויין המריא על גבו של משגר הלוויינים הרוסי “סויוז” מאתר השיגור שבבייקנור, קזחסטאן.
הלוויין הוא דור שני ללווייני תקשורת ישראליים, המיוצרים בחטיבת הטילים והמערכות “מבת” של התעשייה האווירית. משקלו של הלוויין כ-1.4 טון, והוא ירחף, כמו כל לווייני התקשורת, בגובה של 36 אלף ק”מ. המסע של משגר הלוויינים “סויוז”, הנושא את הלוויין הישראלי למיקומו בחלל, יימשך יומיים. “עמוס 2” מספק שירותי תקשורת לוויינית, ו-70% מקיבולתו נמכרו לחברות כבלים בישראל ובאירופה.
“עמוס 2” מסוגל להעביר שידורי לוויין לשלושה אזורים: המזרח התיכון, כולל מדינות המפרץ ועיראק, אירופה והחוף המזרחי של ארה”ב. בין הלקוחות שחתמו חוזה לקבלת שרות מהלוויין ניתן למנות את ממשלת ישראל, חברת “יס”, רשויות השידור הישראליות וחברת “גילת לוויינים”. כמו כן ישתמשו בלוויין תחנות טלוויזיה זרות, כגון אר-טי-אל מגרמניה ו-HBO – חברת הטלוויזיה בתשלום הגדולה בארה”ב.
בעקבות סיום המלחמה בעיראק שוקלת חברת “ח.ל.ל”, בעלת הלוויין, לפנות למימשל האמריקאי, לאו”ם ולחברות אמריקאיות מסחריות ולהציע להם להשתמש בשירותי “עמוס 2” לשידורים לאיזור זה.
עם הצלחת השיגור, יפעלו בחלל שני לווייני התקשורת הישראליים מסדרת “עמוס”. הלוויין “עמוס 1” שוגר ב-1996, ולפי התחזית יסיים את פעילותו בשנת 2008. שידורי “עמוס 2” נשענים על התשתיות ואמצעי הקליטה שנבנו עבור “עמוס 1”.
בפיתוח “עמוס 2” ובייצורו הושקעו כ-130 מיליון דולר, חלקם על ידי גיוס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב. לדברי מנכ”ל “ח.ל.ל”, דוד פולק, עלות הלוויין מורכבת מעלות הייצור – כ-70 מיליון דולר, עלות השיגור – כ-35 מיליון דולר, ודמי הביטוח – כ-25 מיליון דולר.
מערכת הביטחון הישראלית לא פיתחה עדיין משגר המיועד ללוויינים גדולים. המשגר הקיים, “שביט”, משגר לוויינים קטנים בלבד, במשקל 400-300 ק”ג. הלוויין “עמוס 2” תוכנן במקור להיות משוגר, כמו “עמוס 1”, באמצעות משגר הלוויינים הצרפתי הענק “אריאן 5”.
המועד המקורי לשיגור נקבע לרבעון הראשון של שנת 2003. בגלל עיכובים, שנגרמו לטענת החברה הצרפתית בגלל בעיות בהשלמת עבודות הייצור של הלוויין, נמסר המקום שיועד ללוויין הישראלי על גבי המשגר הצרפתי לגורם אחר. התעשיה האווירית, יצרנית “עמוס 2” השותפה בחברת ח.ל.ל, בעלת הלוויין, איימה בתביעה משפטית נגד חברת “אריאן” על הפרת חוזה. בפשרה שהושגה בין החברות, סוכם כי “עמוס 2” ישוגר על גבי משגר הלוויינים “סויוז”.
המשגר, שיישא את הלווין הישראלי אל מיקומו בחלל, מיוצר על ידי החברה הרוסית “סטארסם” (STARSEM), שנמצאת בבעלות משותפת של החברות “אריאן”, E.A.D.S , סוכנות החלל והתעופה הרוסית ומרכז החלל סאמארה.
לדברי פולק, לאחר שיגורו של “עמוס 2” תתחיל חברת “ח.ל.ל” בגיוס ההון הדרוש לבניית “עמוס 3”, שישוגר ב-2007. הלוויין “עמוס 3”, שיחליף את “עמוס 1” יהיה גדול מקודמיו, ישקול כ-2 טון ויעלה כ-160 מיליון דולר.
הלוויין יספק שירותי תקשורת לוויינית, ו-70% מקיבולתו נמכרו לחברות כבלים בישראל ובאירופה. הוא מסוגל להעביר שידורי לוויין גם למדינות המפרץ, ובעקבות המלחמה בעיראק שוקלת חברת “ח.ל.ל.”, שבבעלותה נמצא הלוויין, לפנות לממשל האמריקאי, לאו”ם ולחברות בארה”ב ולהציע להם להשתמש בשירותי עמוס 2.
שיגור הלוויין עוכב במשך כשנה בשל תקלות בייצורו, ותקלות שנתגלו במשגר הלוויינים הצרפתי “אריאן 5”, שנועד בתחילה לשגר את עמוס 2. בארבע השנים הקרובות ייתפקדו שני לווייני תקשורת ישראלים מהחלל. “עמוס 1” צפוי לסיים את חייו ב-2008, וחברת ח.ל.ל.
מתכננת להתחיל בגיוס כספים למימון הפיתוח והייצור של “עמוס 3″, שיהיה גדול פי שתיים או שלוש מהמודל הראשון. ”
עמי אטינגר, מעריב:
“שוגר בהצלחה לוויין התקשורת הישראלי ''עמוס 2''. הלוויין יצא מתחנת השיגור בבייקנור שבקזאחסטן ועושה את דרכו לחלל. אנשי תחנת השיגור, הרוסית-צרפתית ''אריאן'', הודיעו שהשיגור הצליח ושהכל פועל כשורה.”
“שר התמ''ת והתקשורת, אהוד אולמרט, אמר הערב זמן קצר לאחר שיגור הלוויין: ''זה מרגש, אני שייך לדור שאם רואים מבצע כזה עם דגל ישראל מעליו, זה עושה לו משהו. ישראל היא החלוצה והבלעדית בתחום הזה, וזו השקעה של מיליוני דולרים.”
“אולמרט הוסיף: ''זה שם את מדינת ישראל מבחינת היכולת בקצה היכולת עם עוד שש מדינות בלבד. מדינת ישראל משמשת היום כנקודת מפגש להעברת שידורי לוויין בין מדינות בזכות הלוויין עמוס''.
''עמוס 2'' אמור להיות מוצב בנקודה קבועה בחלל, במרחק של 36 אלף ק''מ מפני כדור הארץ, לא רחוק מהלוויין ''עמוס 1''. הוא צפוי להגיע לנקודה זו בעוד כ-16 יום. כל אנטנה הקולטת היום את השידורים מ''עמוס 1'', תוכל לקלוט את שידורי ''עמוס 2'', בלי כל צורך לכוון מחדש את צלחת. ייחודו של ''עמוס 2'' הוא עוצמתו הגבוהה שמאפשרת לקלוט את השידורים באנטנה קטנה ובאיכות מעולה.
הלוויין אמור לפעול כ-12 שנה. בשנות פעילותו יספק ''עמוס 2'' שירותי שידור ותקשורת כגון: הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו ישירות לבתי הצופים, הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו למרכזי כבלים, הפצת שירותי אינטרנט, ושידור נתונים לרשתות תקשורת.
לקוחות בישראל, המזה''ת, אירופה וארה''ב
הלוויין ''עמוס 2'' למעשה מבוסס על הטכנולוגיה של ''עמוס 1'' שקיימת כבר 7 שנים, בתוספת שיפורים ופיתוחים טכנולוגיים. השינויים שהוכנסו נועדו לענות על דרישות משימה נוספות, בעיקר בתחום התדרים. לוויין ''עמוס 2'' ישרת לקוחות בשלושה אזורי שירות: ישראל והמזרח התיכון, אירופה, והחוף המזרחי של ארה''ב.
שיגורו של ''עמוס 2'' תוכנן מלכתחילה לחודש אוקטובר 2002, לאחר שהתברר של''עמוס 1'' יש רישום יתר של מבקשים להשתמש בשירותיו. חברת ח.ל.ל גייסה סכום של 660 מיליון שקל לבנייתו ושיגורו ב-2002.
מאז נדחה השיגור כמה פעמים. בתחילה בגלל פיגורים בבניית הלווין במפעל ''מבת'' של התעשייה האווירית וחלק מקבלני המשנה שלו. לאחר מכן התגלו קשיים בשיגורו מאתר ''קורו'' בגינאה הצרפתית בשיתוף חברת החלל הצרפתית ''אריאן''. לבסוף הוחלט על העברת השיגור לאתר הנוכחי.
עמוס 2 בשמיים
אחרי שלוש שנים והשקעה של 150 מיליון דולר שוגר אתמול בהצלחה הלוויין הישראלי “עמוס 2” מאתר השיגור בבייקונור, קזחסטן * תוך 0 1 ימים הוא אמור להגיע לתחנתו הסופית, ובעוד חודש וחצי כבר יקלוט וישדר טלוויזיה רדיו ואינטרנט * האח הקטן “עמוס 3” כבר בתכנון
אלון גולדשטיין שליח מעריב למרכז החלל בבייקונור
לוויין התקשורת הישראלי, “עמוס 2”, שוגר אתמול ב-23:30 ( שעון ישראל), והצטרף לשלושת אחיו, הלוויינים הישראליים שכבר משייטים בחלל – “עמוס 1″, ” איירוס” ו”אופק 5″. עמוס 2 שוגר מאתר השיגור בבייקונור שבקזחסטן, בקור של 10 מעלות מתחת לאפס. מנקודת התצפית הקרובה ביותר, כקילומטר מאתר השיגור, נראה בחדות שובל האש והעשן המרשים שהשאיר אחריו הטיל העצום, עד שנעלם בשכבת הערפל שנחתה כבר אתמול בבוקר על הערבה הקפואה. עמוס 2 שוגר באמצעות טיל רוסי מסוג סויוז שבקצהו הורכב אפריגאט – מתקן שיגור שמכניס את הלוויין למסלול, בדרך לתחנתו הקבועה.
* הגובה: 36,000 ק “מ
תהליך השיגור כולל ארבעה שלבים האורכים כשש שעות וחצי, והוא אמור להסתיים היום בשבע בבוקר. במהלך עשרת הימים הקרובים, יתייצב הלוויין בתחנתו הסופית בגובה של 36 אלף ק”מ, בדיוק מעל קו המשווה. אם הכל יתנהל כמתוכנן, בעוד כחודש וחצי יתחיל עמוס 2 בקליטה ושידור של ערוצי טלוויזיה, רדיו ואינטרנט. אורכו של טיל השיגור הוא כ-42 מטר , ומשקלו כולל הלוויין הגיע בשיגור ל-308 טונות , שיותר משני שליש מהם דלק. משקלו של הלוויין עצמו הוא כ-1,300 ק “ג, מתוכם כ-750 ק “ג דלק, שישמש להפעלת המנועים לצורך עגינתו בתחנה הסופית ולשם תיקוני מיקום במהלך השנים.
השיגור אתמול היה השיגור ה-1,684 של טיל ה סויוז שמשמש כבר עשרות שנים לשיגור אנשים ולוויינים – כולל הלוויין הראשו ן, ה ספוטניק, וכמה שנים אחר כך גם יורי גאגרין, האדם הראשון בחלל. הוא היה גם אחד הגורמים לנדודי שינה של אמריקנים טובים, שכן הסובייטים הש תמשו בו גם לנשיאת ראשי חץ גרעיניים.
* יכול לשדר גם לעיראק
תחנתו הסופית של עמוס 2, נמצאת בנקודה 4 מערב – ארבע מעלות מערבית לקו גריניץ', שבה נמצא אחיו הבוגר – עמוס 1. שנ י הלוויינים אמורים להימצא במרחק של קצת יותר מ-40 ק “מ זה מזה, מרחק אפסי במונחים חלליים. עמוס 1 ששוגר כבר ב-1996, אמור לסיים את מחז ור חייו בעוד כשש שנים ואחיו הצעיר צפוי לשרוד כ-12 שנה בחלל. בחברת חלל תקשורת שיזמה ומימנה את שיגור הלוויין ובתעשייה האווירית ששפיתחה ובנתה את עמוס 2, כבר חושבים בקול רם על פיתוח ושיגור הלוויין הבא, עמוס 3, שיצטרף בעתיד לשני אחיו, בדיוק באותה נקודה בחלל. שיגור עמוס 2 הוא פרויקט מורכב (במחיר של 150 מיליון דולר), שנמשך כש לוש שנים וחצה יבשות. הלוויין הוא פרי פיתוח י שראלי טהור, סיבה לא קטנה לגאווה לאומית, שכן מספר המדינות המסוגלות לייצר לוויינים הוא מצו מצם ביותר.
עמוס 2 אמור לכסות שטח גדול יותר מאשר אחיו הוותיק. אלומות השידור הקליטה של הלוויין, משתרעות על פני אירופה, חופה המזרחי של ארצות-הברית והמזרח התיכון. עמוס 2 יכול לשדר גם לאזור עיראק ובחברת ח לל תקשורת מקווים שלא ירחק היום שבו בבג דד יקלטו שידורים הישר מהלוויין הישראלי.
בעקבות שיגור עמוס 2: מספר הלווינים הישראלים הפעילים מגיע ל-5
ישראל בחלל / חמישה לוויינים ישראליים
29.12.2003
מאת: אמנון ברזילי, הארץ, וואלה!
לאחר שיגור לוויין התקשורת “עמוס 2”, יימצאו בחלל חמישה לוויינים תוצרת כחול לבן: שני לווייני תקשורת (עמוס 1 ו-2), לוויין תצפית “אופק” לביון, “ארוס”, לוויין צילום למטרות אזרחיות המשמש גם את משרד הביטחון הישראלי, והלוויין המדעי “טכסאט” שנבנה בהשגחת מדעני הטכניון.
השיגור המוצלח של “עמוס 2” מחזק את מעמדה של ישראל במועדון האקסקלוסיווי של שמונה המדינות בעולם שמסוגלות לפתח ולייצר לוויינים ולשגרם לחלל.עבור מדינת ישראל, אין זו רק נקודת ציון המלמדת על עוצמתה הטכנולוגית. ליכולת פיתוח, ייצור ושיגור לוויינים יש משמעות אסטרטגית ברמה הלאומית והביטחונית. לפי התכנון, ישוגרו עד סוף העשור שלושה לווייני צילום צבאיים ממשפחת “אופק”, שלושה או ארבעה לווייני צילום אזרחיים ממשפחת “ארוס”, לוויין תקשורת אזרחי “עמוס 3”, ועוד שני לווייני תקשורת צבאיים.
ייחודן של המערכות הלווייניות הישראליות הוא ביכולת המיזעור. הטכנולוגיה שפותחה בישראל מאפשרת לבנות לוויינים קלי משקל, מבלי לפגוע ביעילותם המבצעית.
מיזעור הלוויינים מוזיל את עלויות הייצור , ומאפשר לשלוח לחלל לווייני ביון באמצעות משגרים ישראליים, המשוגרים מאתר שיגור בישראל.
סמנכ”ל הנדסה בחברת יס, איציק אלייקים היה בקזחסטן והוא מדווח על חוויותיו, כמו גם על ההיבט של חברת יס, הלקוחה הגדולה ביותר של הלווין עמוס 2
29.12.2003
מאת: אבי בליזובסקי
תמונת נוף מבייקונור
סמנכ”ל הנדסה בחברת יס, איציק אלייקים, דיבר איתנו ממוסקווה, שם הוא ביצע חניית ביניים בדרך בחזרה לארץ. מטרת השיחה היתה לדעת מה ההשפעה של השיגור המוצלח על יס. אבל לא יכולנו להתאפק וביקשנו ממנו לספר מעט מחוויותיו בבייקונור.”
“המקום הוא מיוחד, הוא נמצא באיזור בייקונור שהיה מרכז השיגורים של ברית המועצות ומשם העיפו המון לווינים. יש שם יישובים שבזמנו היו מיושבים – עיר עם 100 אלף תושבים שהצטמצמה ל-20 אלף בגלל כל השינויים. יש המון בניינים עזובים ויש קצוות – טכנולוגית טילים מתקדמת יחד עם הזנחה של בניינים. סך הכל האוכלוסיה קיבלה אותנו בסבר פנים יפות והיתה פה חוויה גם של ערב חג החנוכה שהדלקנו נרות חנוכה ביחד עם סביבה של עץ אשוח ביחד עם מהנדסים צרפתיים. אווירה מיוחדת ואפילו סמלית – בהדלקת נר שמיני של חנוכה.”
הקור היה בסביבות מינוס עשר מעלות, נורא קר כאן. נקודת התצפית היתה בערך קילומטר מהמשגר והעוצמה של בעירת הטיל זה משהו שהאיר את כל הסביבה. זה כבר השיגור הכמעט 1,700 של הטיל מהסוג הזה אבל תוספת הפריגאט המחברת בין הלווין לבין הטיל התלת שלבי – זה היה בסך הכל השיגור החמישי. בסך הכל זה מראה מדהים.
חצי שעה לפני השיגור יש מרפסות שעוטפות את הטיל כדי לטפל בו, ואז הן נפתחות לזוית של 45 מעלות והטיל עומד בפני עצמו עם תמיכה מלמטה. בזמן ההצתה של המנועים, התמיכה של הטיל מלמטה נפתחת ומשתחררת והטיל עולה למעלה. זה מראה מדהים. מידת האור עצומה.”
“אפשר לומר שעמוס 2 עולה לאוויר לא מעט בזכות Yes”
הבנו מדבריו של צבי קופלמן, ראש מינהל לוויני תקשורת במבת-חלל בתעשיה האווירית, ש- Yes היא אחת המרוויחות העיקריות מהשיגור המוצלח של עמוס 2. אתה יכול לפרט?
“מכיוון שהלווין עמוס 2 הוא בעל עוצמות גבוהות יותר מעמוס 1, הוא יאפשר לחברת Yes הרחבת הקיבולת הלווינית, כך שהיא תוכל להוסיף מגוון רחב של ערוצים, תוכניות ושירותים אינטראקטיביים; ובנוסף, להגדיל את זמינות המערכת, מכיוון שהעוצמה של הלווין גבוהה יותר”.
מה זה אומר?
“מבחינת זמינות העורק ושרידות המערכות, ככל שהעוצמה גבוהה יותר, אוכל לקלוט את השידור באנטנות קטנות יותר. אפילו אם האנטנה לא תהיה מכוונת היטב, עדיין בעמוס 2, בגלל עודף העוצמה, המערכת לא תרגיש. אלו היתרונות שאנחנו קוראים לםה יתרונות בזמינות העורק הלוויני. בנוסף, עצם הרחבת הקיבולת הלווינית מאפשרת להכניס שירותים חדשים, ובעצם הם יוצרים תשתית ואפשרות לטכנולוגיות עתידיות כמו למשל שידורי HDTV – טלוויזיה ברזולוציה גבוהה מאוד. אלו שידורים הדורשים רוחב סרט גדול, והרחבת הקיבולת מאפשרת העלאת שירות כזה עם Yes פלוס, לדוגמא”.
אתם הלקוח הגדול ביותר של עמוס 2?
“אפשר לומר שעמוס 2 עולה לאוויר לא מעט בזכות Yes. כשבחרנו את הפתרון הטכנולוגי השתתנו אותו הרבה על טכנולוגיה כחול-לבן. גם טכנולוגית ההצפנה שלנו היא טכנולוגיה ישראלית (NDS) וגם טכנולוגית דחיסת הוידאו שלנו (חברת הרמוניק), מערכת החיוב והגביה ושירות הלקוחות היא של חברת קונברג'ס הישראלית, ומערכת ניהול התוכן היא של חברת פילת מדיה. בסך הכל Yes תורמת לקידום הטכנולוגיה ויצירת מקומות עבודה בארץ, גם פטריוטיזם וגם גאווה של כחול-לבן וגם מוצרים מצוינים. לא בחרנו אותם בגלל היותם כחול-לבן, אלא בגלל היותם מצטיינים וטובים, אבל הקירבה הזו בין הלקוח לספק היא שיוצרת מוצר יותר טוב גם ללקוח וגם לספק. כולם נהנים מהקרבה. הפתרון הטכנולוגי של Yes מושתת על טכנולוגיות ישראליות מצוינות, והן החברות המובילות בתחום הזה בעולם. נוצרה תעשיה שהיא תעשיה של מובילים בתחום הזה”.
יש יתרונות טכנולוגיים נוספים ללווין החדש?
“הלווין עמוס 2 הוא בכלל לווין הרבה יותר מורכב מעמוס 1, מכיוון שיש לו עוצמות יותר גבוהות ואלומות שמכסות היטב את אירופה, את החוף המזרחי של ארצות הברית ואת המזרח התיכון. עמוס 2, חוץ ממה שאמרתי, הוא גם לווין גיבוי לעמוס 1, עם פקודות מהקרקע, והוא גם יהיה לווין המשך ברגע שעמוס 1 יסיים את חייו. למרות שתקלות לא מתרחשות בדרך כלל כאשר הלווין במסלול, עדיין זה מקנה שרידות מבחינת השידורים. בנוסף, המיקום שלהם בחלל, הסמיכות שלהם, מאפשרת עדיין ללקוחות שלנו לקלוט באותן צלחות את שני הלוויינים. המרחק ביניהם ינוע בין שישה ל- 70 קילומטרים, אבל עדיין עבור הצופים על הארץ, עם צלחות של Yes, הם נמצאים באותו מיקום בחלל בגלל המרחק וזוית הפתיחה של האנטנות”.
חצי ממדינת ישראל
בטקס שנערך במוצ”ש באוניברסיטת תל אביב לרגל השיגור, אמר עמיצור רוזנפלד, המנהל הטכני של פרויקט עמוס 2, בדיווח טלפוני מבייקונור, כי מדובר באיזור מדברי, ישר לחלוטין שגודלו כגודל מחצית מדינת ישראל. מזג האוויר היה בהיר, אך הקרקע עדיין היתה מלאה שלג. הוא ציין כי האיזור מלא במרתפים שבהם מאוחסנים עדיין טילים רבים מתקופת המלחמה הקרה.
עמוס 2: סדרת ההצתות נדחתה כדי לחסוך בדלק
30.12.2003
מאת: אבי בליזובסקי
צוות התעשיה האווירית המפקח על הלווין עמוס 2 דחה את ההצתה שיועדה ליום ב' בשעה 06:00. כך אומר לאתר הידען, צבי קופלמן, ראש מינהל לוויני תקשורת במבת-חלל.
לדברי קופלמן, הצוות העריך כי מועד זה לא היה המועד האופטימלי להצתה, וכי הצתה במועד זה תהיה בזבזנית מבחינת צריכת הדלק.
יש לציין כי בעת העלאת הלווין עמוס 1 למסלולו ב-1996, הצליחו אנשי התעשיה האווירית בזכות תזמונים נכונים של ההצתות שנועדו להעלות את הלווין בכל פעם למסלול מעגלי יותר וגבוה יותר, לחסוך דלק. חסכון זה איפשר הארכת משך חיי הלווין בשנתיים נוספות, דבר ששווה הרבה כסף בחוזים מול חברות התקשורת.
“עמוס 2”, ששוגר במוצאי שבת מאתר הטילים שבבייקנור, קזחסטאן, התנתק כשבע שעות לאחר שיגורו ממשגר הלוויינים הרוסי “סויוז” והוא נע באמצעות האינרציה בחלל במהירות של 7000 מ' לשנייה ומשלים כל סיבוב ב-12 שעות.
כשיגיע למקום הקבוע בחלל תשתווה מהירותו של “עמוס 2” למהירות הזויתית של כדור הארץ; כך שהלוויין יישאר, יחסית לכדור הארץ, תלוי באותו מקום ללא תנועה.
במהלך השבוע הקרוב יופעלו מנועיו של “עמוס 2” מספר פעמים. בפעילות זו יצרכו מנועי הלוויין כ-450 ק”ג דלק מתוך כמות של כ-750 ק”ג דלק המצויים במיכליו. שאר כמות הדלק תנוצל במהלך 12 השנים הבאות כדי להחזיר את הלוויין למסלולו במקרה של סטייה.
עמוס 2 – שתי הצתות מוצלחות הביאו אותו למסלול שמקרב אותו ליעד
רק בעוד שבועים הוא יגיע ליעדו, הפעלה נוספת של המנועים תאיט אותו כדי לחסוך בדלק
2.1.2004
מאת: אבי בליזובסקי
עמוס 2 ממשיך את שרשרת ההצלחות. לאחר השיגור המוצלח במוצ”ש, 27/12/2003 מקזחסטן,הלווין עושה את דרכו אט אט לנקודת הקבע שלו – 4 מעלות מערב מעל קו המשווה. ההצתה הראשונה של מנוע הלווין שהתקיימה ביום שני, הוא עלה ממסלול אליפטי שקצהו האחד בגובה 36 אלף קילומטרים וקצהו הנמוך בגובה 4,400 קילומטרים למסלול שבו נשמר הגובה העליון אך קצהו התחתון היה בגובה 22 אלף קילומטרים. ביום רביעי נערכה הופעל שוב מנוע הלוויין והוא נמצא כעת במסלול אליפטי בין הגבהים 34 אלף קילומטרים ו-36 אלף קילומטרים.
כך מדווח לאתר הידען, צבי קופלמן, ראש מינהל לוויני תקשורת במבת-חלל.”מדובר עדיין במסלול קצת אליפטי אנחנו נמצאים עכשיו בסביבות 52 מעלות מערב ומתקדמים לאט לאט לכיוון המקום שלנו ב-4 מעלות מערב. הלווין גם סובב כעת את כדור הארץ מעל קו המשווה לאחר שאנשי מבת תיקנו את האינקרינציה או הנטיה הזויתית שלו. “כעת אנו צריכים להחליט אם לבצע הצתה אחת נוספת או שתיים. יכול להיות שנחליט לעשות שתי הצתות. אנחנו מעריכים שתוך שבועיים הוא יגיע ליעדו. עכשיו לוקח לווין להקיף את כדור הארץ 23 שעות. הוא לא יבצע עוד הקפה אלא ייעצר כאשר נגיע ל-4 מעלות. אנחנו נעשה לו עוד הצתה ונעצור את קצב ההתקדמות שלו כדי לחסוך בדלק. אם אתה מגיע למקום הסופי במהירות גבוהה מדי זה גורם לבזבוז דלק.”
“הכל עובד כמו שעון. כל המערכות שלו פועלות כתקנן. אנחנו רגועים, ומתכוננים להתחיל את בדיקות מטעד התקשורת כאשר הוא יגיע למקום. הסיבה לכך שהמטעד לא נבדק היא כי אסור לנו לשדר ממקום אחר פרט לאיזור שהוקצה לנו כי השידור עלול מפריע ללווינים אחרים. לכן בדיקות מטעד התקשורת יחלו כאשר הוא יגיע למיקום הסופי.”
אין סכנה שיתנגש עם לווינים אחרים?
“כשהוא לא בגובה הסופי שלו, אין סכנה כזו. הוא עכשיו במרחק של 2000 קילומטרים מהגובה של 36 אלף – היכן שכל הלווינים עומדים. עד שלא יגיע לנקודה הוא לא יהיה באותו גובה כמו הלווינים האחרים ולכן אין סכנה שיפגע בהם.”
בתוך כך סיפר איציק אליקים, סמנכ”ל הטכנולוגיה של חברת YES בעת ביקורו של השר אהוד אולמרט במתקני YES בכפר סבא, כי החברה עומדת להקים מרכז בקרה משני בצומת ראם כגיבוי לאתר בכפר סבא. המרכז החדש יעבוד רק מול הלווין עמוס2 ולא מול שני הלווינים, עמוס 1 ועמוס 2, כפי שמתוכנן לעבוד מרכז הבקרה בכפר סבא.
