סיקור מקיף

פרופ' אמנון שעשוע והבריטי דמיס האסביס זכו בפרס דן דוד בממד העתיד

הנושא של ממד זמן העתיד בינה מלאכותית הוא מחקר ופיתוח תחום ה- AI , המבשר על עידן חדש לאנושות והבטחה להתקדמות יוצאת דופן. פרופ' שעשוע הוא מייסד מובילאיי, ופרופ' האסביס יישד את DeepMind וחוקר בינה מלאכותית כללית * פרופ' שעשוע אמר כי יתרום את כספי הפרס למלגות לדוקטורנטים בתחום ה-AI

פרופ' אמנון שעשוע. צילום: יונתן הפנר
פרופ' אמנון שעשוע. צילום: יונתן הפנר

פרופ' אריאל פורת, יו"ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד ונשיא אוניברסיטת תל אביב ופרופ' איתמר רבינוביץ', יו"ר קרן דן דוד, הכריזו הערב על זוכי הפרס המוענק זו השנה ה-19. הפרס יוענק בטקס חגיגי ב-17 בחודש מאי.
פרס דן דוד, שנוסד ע"י איש העסקים הישראלי והנדבן הבינלאומי דן דוד שהלך לעולמו לפני 9 שנים, הינו פרס יוקרתי בינלאומי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המוענק בישראל לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות ייחודית ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות, בתחומי המדע, הרוח והאמנות בשלושת ממדי הזמן: עבר, הווה ועתיד. לזוכים יוענקו פרסים כספיים בשווי כולל של 3 מיליון דולר.

בין הזוכים: שניים שהם גם חוקרים וגם יזמים חלוצים בתחום הבינה המלאכותית התבשרו הערב על זכייה בפרס דן דוד לממד זמן העתיד. הזוכים הם מייסד מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע ומי שפיתח את תוכנת אלפא גו, פרופ' דמיס האסביס.

פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל חברת "מובילאיי", ״אורקם טכנולוגיות", סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ופרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. הפרס מוענק לו על תרומתו הייחודית למחקר ופיתוח טכנולוגיות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית פורצות דרך, ובהן מערכות המסייעות לנהגים בזמן אמת למנוע תאונות, טכנולוגיות נהיגה אוטונומית, וטכנולוגיות חדשניות המסייעות לשפר את חייהם של עיוורים, לקויי ראיה וכבדי שמיעה. טכנולוגיות אלה מדגימות לעולם כיצד ניתן לרתום את כוחה של הבינה המלאכותית לצמצום תאונות דרכים, להצלת חיי אדם, ולשיפור חייהם של אנשים בעלי מוגבלויות.

פרופ' דמיס האסיביס. באדיבות קרן פרס דן דוד
פרופ' דמיס האסיביס. באדיבות קרן פרס דן דוד

דמיס האסביס, מייסד חברת DeepMind, החברה המובילה בעולם בחקר הבינה המלאכותית וחוקר מדעי המוח באוניברסיטת קיימברידג'. החברה, שהוקמה במטרה לפתח "בינה מלאכותית כללית", כלומר בינה מלאכותית שיש לה "אינטליגנציה", הכרה ומודעות עצמית, פיתחה את תוכנות ה-AlphaGo וה- AlphaZerשמנצחת כל שחקן אנושי במשחקי אסטרטגיה מבלי שהיא נזקקת ללמוד ממשחקים קודמים של אנשים בכלל – אלא שכל הלימוד שלה מתבצע על בסיס משחקים נגד עצמה. לאחרונה, החברה החלה להיכנס לעולם הרפואי עם פיתוחים בתחום ניתוח הדמיות רפואיות, בינואר האחרון הצליחה לפתח מערכת לאבחון סרטן שד מסריקות ממוגרפיה, בדיוק רב יותר מפענוח הרופאים. כמו כן, היא מפתחת מערכת AlphaFold שתכליתה לפתור את המבנה התלת ממדי – מרחבי של חלבונים. הפרס מוענק לו על הישגיה יוצאי הדופן של החברה, המהווה דוגמא בולטת לתועלת שהבינה המלאכותית מבטיחה למין האנושי.

על פי נוהל הפרס, בהשראת סיפור ההצלחה של דן דוד ז"ל, אשר החל את דרכו בעולם העסקים בזכות יזם נדיב, יוענקו 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט בארץ ובעולם. שמות זוכי המלגות השנה יוכרזו בחודש הבא.

שעשוע הוא מומחה עולמי בתחומים של ראיה ממוחשבת ולמידה חישובית, פרסם מעל 120 מאמרים בתחומי הבינה המלאכותית ומחזיק ביותר מ-45 פטנטים בתחום. הפרס מוענק על פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית המשנות את פני החברה והכלכלה- ובהם פיתוח מערכות בטיחות מתקדמות לנהג המסייעות במניעת תאונות והצלת חיים, מחקר ופיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית, וכן פיתוח טכנולוגיות ראייה המלאכותית המסייעות לשפר את חייהם של עיוורים, לקויי ראיה, כבדי שמיעה ואנשים עם לקויות נוספות ברחבי העולם.

תגובת פרופ' שעשוע

בתגובה להכרזת הזוכים אמר פרופ' שעשוע: "אני גאה לזכות בפרס היוקרתי בקטגוריית העתיד של תחום הAI -. זהו כבוד גדול להמנות עם רשימת הזוכים ההמכובדת, שכוללת מומחים מכל העולם. היכולת של טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידה ממוחשבת, להוות פתרון למגוון של אתגרים בפניהם ניצבת האנושות, הובילה אותי מאז ומתמיד והפרס הינו הזדמנות מצויינת להגביר את המודעות להבטחות הטומנות בחובם טכנולוגיות מתקדמות כמו אלו".
שעשוע הוסיף כי את כספי הזכייה יתרום לללימודי דוקטורט בתחום ה AI.

מדובר בישראלי השישי מתוך 114 זוכי הפרס לאורך השנים, והיחיד שזוכה השנה בפרס היוקרתי, דבר המעמיד את שעשוע במקום של כבוד מיוחד, ביחד עם זוכים בעלי שם עולמי, אשר תרומתם מהווה תרומה משמעותית למצוינות ולאנושות בכלל. בין זוכי העבר בפרס דן דויד: עמוס עוז, מרווין מינסקי, מיכאל רבין, אל גור, גורדון מור מייסד אינטל, טוני בלייר, מייסד ויקיפדיה ג'ימי וולס, א.ב יהושוע, זובין מהטה ועוד.

ממדי עבר והווה -שימור תרבויות ושוויון מגדר

בממד זמן העבר – תרבות: שימור ותחייה: שימור תרבויות כאמצעי לקידום רעיונות חברתיים. בפרס זה זכו לוני באנץ' ופרופ' ברברה קירשנבלט-גימבלט. לוני באנץ' חוקר, היסטוריון, מזכיר המכון הלאומי סמית'סוניאן ומייסד המוזיאון הלאומי להיסטוריה ותרבות אפריקנית-אמריקנית בוושינגטון. פרופ' ברברה קירשנבלט-גימבלט, היא חוקרת יהדות בעלת שם עולמי ויועצת מוזיאונים יהודים רבים ברחבי העולם.

בממד זמן הווה הנושא שנבחר הוא שוויון מגדרי: קידום המאבק המתמשך לשוויון מגדרי, שהוביל לאחת מהתמורות החברתיות המשמעותיות באנושות וטרם הסתיים. בפרס זה זכו פרופ' דבורה דיניז הברזילאית ופרופ' גיטה סן ההודית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. אבי היקר, יישר כח על פעילותך המדהימה בהנגשת מגוון נושאים וחדשות מעולמות המדע והטכנולוגיה לציבור הרחב לאורך שנים רבות כל כך. אני יודע עד כמה קשה לטרוח ולהכין ידיעות פופולריות במגוון נושאים. אנו עושים זאת, קצת, בעמותת נובל, ואתה עושה פי כמה וכמה בתנאים קשים מאוד.
    לאור שנים של עשיה שלך, מבקש להודות לך מקרב לב על ההתמדה, ההשקעה והדבקות במטרה הנעלה ששמת לפניך. יישר כח!

  2. למר ד.ה.
    הביקורת שאתה מטיח ב"מר ידען היקר" היא תוקפנית, שחצנית וקטלנית יתר על המידה, וללא כל צורך.
    נראה כי רצונך הנו בעיקר להבליט את עצמך ואת כשרונך בהבנת הנקרא.
    אנא זכור את הפתגם:
    "אין העצלן למד – ואין הקפדן מלמד"

  3. ל ד.ה.
    הביקורת שלך תוקפנית וקטלנית יתר על המידה. בטוח שמעט השגיאות שמצאת בכתבה, לא הפריעו לך להבין את מלוא משמעותה.
    זכור את הפתגם:
    "אין העצלן למד- ואין הקפדן מלמד".

  4. מר ידען היקר
    להוציא לאור פוסט בלי הגהה מינימאלית זה ביזיון. מי שלא בודק מה כתב בעצמו – איך אפשר לסמוך עליו שקרא את החומרים שהוא מדווח עליהם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן