פרופ' אלון ורבורג, חוקר ממרכז קובין לחקר מחלות מידבקות וטרופיות באוניברסיטה העברית קיבל באחרונה מענק בסך 5 מיליון דולרים מקרן ביל ומלינדה גייטס לעריכת מחקר באתיופיה על מחלת ליישמניאזיס של האברים הפנימיים
המחקר עוסק באקולוגיה ובהעברה של ליישמניאזיס של האברים הפנימיים באתיופיה. המחקר יאבחן את האופן בו עוברת המחלה, יאתר את בתי הגידול של זבובי החול, יבדוק ויאפיין מבחינה אקולוגית את בתי הגידול ויחפש דרכים להשמדת הזבובים. במקביל החוקרים יבחנו את המבנה הגנטי של הטפילים הגורמים למחלה ואת רגישותם לתרופות שונות. לאחר איסוף הנתונים וניתוחם, ינסו החוקרים לזהות את החוליות החלשות בשרשרת ההעברה של המחלה, וזאת על מנת למצוא דרכים להתגבר עליה.
לדברי פרופ' ורבורג, מחלת ליישמניאזיס של האברים הפנימיים (קלה-אזר) מועברת בעקיצה על ידי זבובי חול, חרקים עוקצים קטנים, הנדבקים במחלה כאשר הם מוצצים דם מאדם או מחיה נגועה ומעבירים אותה הלאה כאשר הם מוצצים דם מאחרים. ואולם, מיקום אתרי הרבייה של זבובים אלו אינו ידוע, דבר אשר מקשה על הטיפול במקור הבעיה.
מדי שנה מתגלים כ-500,000 מקרים של ליישמניאזיס של האברים הפנימיים. יותר מ-90 אחוזים מהמקרים מתגלים בהודו, מזרח אפריקה וברזיל והאזור הנגוע ביותר באפריקה כולל את דרום סודן וצפון מערב אתיופיה. טפילי ליישמניה מתרבים בתאים של המערכת החיסונית בטחול, בכבד ובמוח העצמות ועלולים לגרום למוות. רק טיפול מתאים בתוך 30 יום שריריות עשוי להציל את מרבית החולים.
הטיפול במחלה מורכב יותר כאשר נדבקים בה חולי איידס – מאחר שהמערכת החיסונית של חולי איידס קורסת, שיעור הנדבקים במחלה גבוה יותר והם זקוקים לטיפולים רבים. בשל הקושי לטפל באוכלוסיות גדולות בשטחים מרוחקים והסיכון שחולי איידס ידבקו במחלה, עיקר המאמצים של המחקר מתמקדים בהגנה על אנשים החיים באזורים שבהם נפוצה המחלה מלהידבק.
המחקר יערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת אדיס-אבבה וכן חוקרים מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, מכון וולקני, מכון גרטנר לטראומה ולרפואת חרום ואוניברסיטת צ'רלס בפראג.
