כמעט כמו לוויתן

נראה שמדענים וחוקרים רבים מרגישים מאוימים מהתפשטות "תורת הבריאה" או כמו שמטיפיה קוראים לה כדי לקבל בסיס "מדעי"

 

לפני כארבע שנים חיכיתי לפגוש מישהו בסיפריה בלונדון, בבזמן הקצר שהיה לי דיפדפתי בספר שהיה מונח על שולחן. שם הספר : Almost Like A Whale מאת פרופ' סטיב ג'ונס: Steve Jones בארץ חיכיתי להופעת התרגום, שהופיע זה מכבר בהוצאת משכל (ידיעות אחרונות) בתרגום לעברית ע"י: עדי מרכוזה-הס.

אינני מבקר ספרותי אבל בגלל החשיבות המרובה שאני מיחס לספר ולכתוב בו חרגתי ממנהגי, להלן :

פרופ' ג'ונס הוא גנטיקאי בעל-שם ועל פי הכותרות בספר "כוכב טלוויזיה". כגנטיקאי כותב פרופ' ג'ונס מסה כבדה וארוכה שכוונתה להביא לקוראים את התיאוריה של צ'ארלס דארווין על האבולוציה, או בשפתו של דארווין: "מוצא המינים – ע'י ברירה טבעית" (The Origin Of Species – By Means Of Natural Selection ).
מאז כתב דארווין את ספרו בשנת 1859 התפתח מדע הגנטיקה בצעדי ענק והיום מסוגלים מדענים להסביר את האבולוציה באמצעים מפורטים ומדויקים כאלה שלא היו לרשותו של החוקר במאה ה 19. פרופ' ג'ונס עושה בדיוק זאת : מהיותו גנטיקאי מסביר ומפרט הפרופ' את הצעותיו של דארווין ומראה איך הגנטיקה המודרנית מאוששת מאשרת ומחזקת את התאוריה בעזרתה הסביר דארווין את האבולוציה.

כנראה שמדענים וחוקרים רבים מרגישים מאוימים מהתפשטות "תורת הבריאה" או כמו שמטיפיה קוראים לה כדי לקבל בסיס "מדעי": "התיכנון התבוני" אותו הבל שניתמך ע"י חצאי אמיתות, חוסר מידע תהומי ואמונה עמוקה וקנאית בקיומו של כוח עליון (אל ?) שברא את כל הקיים על פני כדורנו מתוך כוונה, ותכנון עתידי. "תורה" זו מונעת ומתבססת על חוסר ידע, חוסר הבנה ובורות של ההמונים.
לדעתי, חשוב כי מדענים יבינו כי: ויכוח על אמונה (דת) הוא מעשה חסר תוחלת בעיקר כאשר למאמינים אין את הכלים המתאימים להבנת המדענים, ובאותה מידה אין למדען (שאינו מאמין) כלים להבנת אמונה עמוקה, לכן וויכוח בין מאמין למדען הוא – שיח חרשים.

לרוע המזל, החשש מפני אותה "תורה" מניע הרבה מדענים מכובדים להכנס לוויכוחים מפולפלים עם "מאמינים" ותוך כדי "פילפול מדעי" לאבד את הכוון הנכון בו צריך מדען לחשוב, לעשות ולחקור. כנראה שהחשש הזה או אולי הצורך בווכחנות מתנצחת לשמה, השפיע (לא לטובה ) על פרופ' ג'ונס בכתבו את הספר, שכן חלקים גדולים מדי עוסקים בפילפול עם "מאמיני הבריאה".

אוסף של עובדות מענינות שניתגלו בשנים האחרונות (בעזרת מדע הגנטיקה) מפורטות לאורך כל הספר (כ 600 עמודים), עובדות שבעזרתן חוזר הסופר ומאושש את התיאוריה של דארווין, אלא שהחזרה על סיפור העובדות – מענינות ככל שהן, מס' פעמים, ההדגשות החוזרות ונשנות של אמיתות הדברים, רשימת הנושאים בראש כל פרק, הסיכומים הארוכים בסוף כל פרק והחזרה בראשית פרקים רבים על מה שכבר נכתב, הופכים ספר חשוב ומענין לכבד ומסורבל. כל זאת מונע מההנאה הרבה שהיתה יכולה לבוא מקריאה בספר, זאת למרות השפה הקלה, הקולחת ולפעמים משעשעת בה מתוארים הדברים.
משהו על התרגום: למיטב זכרוני (מהעיון במקור האנגלי) מצליחה המתרגמת להיצמד לרוח המקור וטוב שכך, אלא ש השימוש המבולבל במושגים כמו: סקס, מין, זן, גזע, סוג וכד' אינו נאמן לשימוש המדעי במושגים אלה ולפיכך עלול לגרום לבילבול דווקא אצל הקורא המיומן, שמות חיות במקרים מועטים – אבל חשובים אינו נכון, הבילבול בין צבי ואייל, שפן וארנבת, הוא נחלת ציבור רחב אבל אינו מצדיק קיום בספר כזה – תמהני היכן הייתה ידו של דר' דני סימון. על פי המתרגמת דר' סימון שימש כיועץ מדעי ? ? ?

אחרי הכל, בגלל, למרות, (לבחירת הקורא) כל הכתוב לעיל, חשוב לחזור ולהדגיש את הענין הרב שהספר יעורר ואת חשיבותו הרבה של ספר שמסביר את : דארווין ותורתו בראי ההתפתחות המדעית העכשווית.

נ.ב.
ללא כל קשר לרמ' (לבד מהביקורת): תוך כדי כתיבת הרמ' צפיתי בתכניתם של "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10, בעקבות הפרסומים על ההתחממות העולמית באשמת האדם, הוזמן לתכנית פרופ' לאסטרופיזיקה, הפרופ' המכובד ניסה לסתור את הפרסומים בטענה כי: "ההתחממות היא הליך טיבעי שנובע ממחזוריות בקרינת השמש", באמרו כי "למעשה ידי אדם השפעה של 1% בלבד על עלית הטמפרטורה". זאת אחרי ש-2500 מדענים מהעולם כולו טוענים ללפחות 90%.
בלי להתבלבל אמר הפרופ' כי "אורך מחזור השינוי בקרינת השמש הוא כ-140 מליון שנים", אמר ולא הסביר איך מחזור כזה משפיע בתוך עשור? אולי בגלל התרגשותו מההופעה בטלוויזיה, אולי בגלל לחץ הזמן, (בתקווה שלא מתוך בורות), שכח הפרופ' המכובד לציין את המחזוריות הטיבעית החשובה שבאמת משפיעה על טמפ' האטמוספירה והיא: מחזוריות של שינוי מסלול כדור הארץ סביב השמש ושינוי זווית הכדור על צירו גורמת להתחממות או התקררות, תהליך הניקרא ע"ש המהנדס הסרבי מילאנקוביץ', . שהיה הראשון שהגדיר מחזוריות זאת. מחזור מילאנקביץ' הוא בן 11 – 44 – 120 (וכך הלאה) שנים, בהתאמה. ובמחזורים הגדולים גרמה הפעילות המחזורית לתופעות כמו "תקופת הקרח הקטנה " בימי הביניים, אבל מקובל כי השפעתו אינה כה גדולה כמו פליטת גאזי החממה (האנושית). חבל שלא הביאו מגישי התכנית מי שיסביר דברים כהווייתם.

אסף

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לגבי התרגום של "כמעט כמו לוויתן", ד"ר אסף רוזנטל מעיד על עצמו שקרא את התרגום תוך השוואה למקור, אבל מסתבר שלא הקפיד בהשוואה, או אולי אינו בקיא בכל המונחים בעברית. ובכן, אין בלבול בין מין לסקס וכו' כטענתו. המונח המדעי species תורגם בעקביות ל"מין ביולוגי". חידוש שהוצע בשעתו על-ידי האוניברסיטה הפתוחה והשתרש היטב בטקסטים ביולוגיים עיוניים בעברית. "סקס" הוא סקס במשמעותו המקובלת בדיבור יומיומי, ולא תורגם בכוונה תחילה. הוא מופיע בכל מקום בו המקור מדבר על סקס, כלומר, יחסי מין לצורותיהם. זן הוא התרגום המקובל ל-variety או ל-breed. "מין" סתם, לא מופיע, אלא אם באותו משפט או באותה פסקה מדובר פעמים אחדות על אותו מין ביולוגי, ובמקרה כזה, נקטנו קיצור מתבקש. בקשר לשפן, ארנבון וארנבת, כולם שמות מדעיים של מינים ביולוגיים שונים, ונכתבו כראוי ובעקבות התייעצות עם דני סימון. ואם נותרה טעות אחת בין איל לצבי, או בין נמר לטיגריס – באחוזים מגודל הספר זה לא נראה נורא כל-כך. בקשר לתוכן, אני חולקת על המבקר (ואני לא המחברת): הוא נראה לי מרתק. ד"ר רוזנטל מתעלם כליל מעושר ההקשרים והדוגמאות שהמחבר מביא ומעולם התרבותי הענק שהוא נסמך עליו בהסבריו השונים. כנראה העושר הזה נפל כאן על אוזניים (או עיניים) ערלות. הספר אכן רב-עמודים, אבל למעט הפרק העוסק בגנטיקה, כמעט כל אחד יכול למצוא בו הסברים נהדרים ולא צפויים על תהליכי שינוי בתחומים מגוונים להפליא, כגון, שינוי תוואי נהר, גורלם של גופות מתים, עלייה וירידה של הרים, וההשפעות של כל אלה על גדולי המשוררים.

  2. תעלומות חיים :

    החיים היחודיים על הפלנטה הקטנה שלנו , מתקיימים על כאחוז אחד מהמסה של כדור הארץ , ובחלוקה בין היבשות לאוקינוסים , היבשות מהוות פחות משליש ( 29.2% ) ; ובמגמה להבינם ולשמרם , מתרחשים בין היתר תהליכי מאבק ועימות בלתי פוסקים , שברמה העילית – האדם , אמור לחרוץ את גורלם .

    משחר ההיסטוריה , כאשר האדם ניסה להבין את משמעות החיים , נעזר באמונות , שנתגבשו בעיקר בשלושת הדתות היסודיות , כאשר הדת היהודית , הובילה בעיקר במרכיבים ערכיים של אורחות החיים , שניתן לתמצתם החל מהפרט : סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ ( תהלים לד / טו ) .
    אבל הפרט הוא גם חלק מחברה / מדינה בה הוא חי , וגורלו נחרץ על ידי מבנים חברתיים , שככל שהם גדלים , השפעתו עליהם הולכת וקטנה , ובדרך כלל עד כדי חוסר אונים .

    וכאשר גורלו של האדם כפרט, תלוי גם במבנה החברתי בה הוא חי ; במידה ומבנה זה סורח , הפרט יפגע גם יאמץ ערכים חיוביים ; אבל קיימת לו התקווה: רַבּוֹת, רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם, יַצִּילֶנּוּ יְהוָה ( תהילים לד / כ ) , ובאשר למרכיבים שליליים במבנה החברתי : פְּנֵי יְהוָה, בְּעֹשֵׂי רָע; לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם ( תהילים לד / יז } .

    הערכים , שמופיעים כחלק ממסר של כוח עליון , בהיותם בבחינת קודש למאמינים ; ניתנים לפירושים די גמישים גם לבני אנוש ממגזרים אחרים .

    כמו כן לאורך כל ההיסטוריה , הוכח : כי כל מי שניסה לקבע ולהנציח את עוצמתו על בסיס יסודות על אנוש , אורחות מחשבותיו וגורל חייו נחרצו .

    ובאשר לסוגיות דת ומדע , בהתייחסות לתרומתם הרבה למדע של : קופרניקוס , ניוטון , ואיינשטיין , שלא היו מנותקים מאמונה באל עליון , ושלא בפנטיות ; דומה כי זו הדרך הסבירה לנהל אורחות חיים .

  3. בהסבר על מחזור מילנקביץ' נישמטה המילה א ל ף אחרי תאור מס' השנים , צריך להיות : 11 – 44 – 120 אלף שנים,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן