על פי חברת סטרטג’י אנליטיקס, חידושים טכנולוגיים המתבססים על בינה מלאכותית מצמצמים את מספר המשרות הזמינות יותר מהעברת עבודות למדינות בהן המשכורות נמוכות
Antone Gonsalves, InformationWeek
חידושים טכנולוגיים המתבססים על בינה מלאכותית מצמצמים את מספר המשרות הזמינות יותר מהעברת עבודות למדינות בהן המשכורות נמוכות – נטען במחקר שפורסם ביום ו’ האחרון. (המאמר פורסם ב-25 ביוני 2004)
הגל הראשון של הבינה המלאכותית פגע בעובדי הייצור בשנות התשעים, כאשר רובוטים ממוחשבים נכנסו בין השאר לתעשיות הרכב והפלדה ואפשרו לפחות אנשים להפיק יותר תוצרת – נאמר במחקר שפרסמה סטרטג’י אנליטיקס. הגל השני פגע בין השאר בעובדי השירותים, התמיכה והמודיעין הטלפוני, שהוחלפו על ידי מחשבים שמבצעים משימות שחוזרות על עצמן בתגובה לבקשות של הלקוחות.
במגזר התעשייתי, אומר הארווי כהן, נשיא סטרטג’י אנליטיקס, הוחלפו ברחבי העולם 10 מיליון משרות על ידי תוכנה וחומרה בשווי מאה מיליארד דולרים. המגמה תימשך במילניום הנוכחי, וכמה מיליוני משרות ייעלמו בחמש עד שבע השנים הקרובות – צופה כהן. הגברת התפוקה וצמצום מספר העובדים טובים לעסקים, אך ההשפעה של מגמות אלה על החברה תהיה קשה.
בעתיד צפויה המגמה להגיע לתעשיות נוספות. כבר היום ניכרת האטה בעלייה במספר המשרות והמשכורות יורדות. עבודת המודיעין (דוגמת שירות 144 של בזק), למשל, מתבצעת כיום באמצעות שילוב בין בני אדם למחשבים. המחשב עונה לטלפון וחוסך מהמוקדנים לשמוע אותן שאלות ולענות אותן תשובות פעם אחר פעם. אולם, חיפוש מספר הטלפון מתבצע עדיין באופן ידני. בסופו של דבר יתבצע גם החיפוש באמצעות בינה מלאכותית ובשיחה תטפל תוכנה לזיהוי קול. “זו אכן קידמה, אבל עובדי המודיעין שיאבדו את משרותיהם לא יאהבו אותה” אומר כהן.
מחשבים המצוידים בבינה מלאכותית יכולים לתת מענה אוטומטי גם לפניות בדואר אלקטרוני ולהחליף שירותים אנושיים נוספים. כהן רואה בניסוי שערך הצבא האמריקני במדבר מוהאבי, ברכב ללא נהג שמנווט בכוחות עצמו, הישג דומה ל”טיסה הראשונה של האחים רייט” – למרות שהרכב המנצח הצליח לנסוע רק כעשרה ק”מ. הזעם בארה”ב על העברת משרות להודו ולמדינות נוספות בהן המשכורות נמוכות מחמיץ את המגמה החשובה באמת, סבור כהן: ” הבעיה לטווח הרחוק אינה מיקור חוץ בהודו, אלא מיקור המתבסס על בינה מלאכותית”.
