סיקור מקיף

IBM תשקיע בשת"פ עם MIT כרבע מיליארד דולר בהקמת מעבדת ווטסון לחקר הבינה המלאכותית

המעבדה תערוך מחקרים משותפים בכדי להרחיב את גבולות המדע, הכלכלה והטכנולוגיה של הבינה המלאכותית ברחבי העולם

סמליל המעבדה המשותפת ל-IBM ול-MIT לחקר התבונה המלאכותית
סמליל המעבדה המשותפת ל-IBM ול-MIT לחקר התבונה המלאכותית

IBM תשקיע 240 מיליון דולר בעשר שנים, בהקמה ובהפעלה של מעבדת בינה מלאכותית, בשיתוף עם MIT. המעבדה תבצע מחקר בסיסי בתחום הבינה המלאכותית (AI), בניסיון להתניע פריצות דרך מדעיות שיאפשרו לממש את הפוטנציאל הגלום בתחום. שיתוף הפעולה נועד לקדם את סביבת החומרה, התוכנה וכן אלגוריתמים של בינה מלאכותית הקשורים ללמידה עמוקה, להגדיל את השפעת הבינה המלאכותית על תעשיות כגון שירותי בריאות ואבטחת סייבר, ולחקור את ההשלכות הכלכליות והאתיות של בינה מלאכותית על החברה האנושית.

המעבדה החדשה עתידה להיות אחד משיתופי הפעולה הארוכים מסוגם בתעשייה בין חברה עסקית ובין אוניברסיטה. היא תגייס את מומחיותם של יותר מ-100 מדענים, פרופסורים וסטודנטים בתחומי הבינה המלאכותית, שיבצעו מחקרים משותפים עם מומחי מעבדת המחקר של IBM בקיימברידג', מסצ'וסטס, ובשיתוף עם מטות הפעילות של IBM ליישומי ווטסון בתחום הבריאות ובתחום האבטחה השונים– במרחק קצר מהקמפוס של MIT.

לדברי ד"ר איה סופר, דירקטורית מחשוב קוגניטיבי ב IBM – העולמית: "לצד הצמיחה וההתפתחות האדירים של הבינה המלאכותית בעשור האחרון, נדרשים חידושים נוספים בכדי להמשיך ולשפר את חיינו והעבודה אותה אנו מבצעים. אני מאמינה כי למעבדת המחקר בחיפה יהיה חלק במהלך, באמצעות שיתופי פעולה בתחומי המחקר השונים ושילוב חוקרים מטעמנו בצוותי החשיבה". עוד מוסיפה סופר כי: "לאורך השנים צברנו ניסיון רב בעבודה עם אוניברסיטאות ונשמח לרתום ניסיון זה לטובת המעבדה החדשה. היכולות הטכניות הרחבות והעמוקות וכוח האדם המיומן הזמינים ב- MIT ו- IBM הם ללא תחרות ואין ספק כי שיתוף הפעולה יקדם את תחום ה- AI בצורה משמעותית".

IBM ו- MIT מתכננות לפרסם קול קורא להצעות מחקר משותפות למדעני IBM ולחוקרי MIT, שיאפשרו להרחיב את גבולות המדע והטכנולוגיה של בינה מלאכותית בשורת תחומים:

  • אלגוריתמים של בינה מלאכותית: פיתוח אלגוריתמים מתקדמים להרחבת יכולות הלמידה והטיפול במידע. החוקרים יבנו מערכות AI הפועלות מעבר לגבולות המוגדרים של משימות ספציפיות, באופן המאפשר להתמודד עם בעיות מורכבות יותר, וליהנות מלימוד שיטתי ומתמשך. אלגוריתמים חדשים שיפותחו במקום, לא רק ימנפו נתוני Big Data ככל שאלה זמינים, אלא גם ילמדו ממידע בכמות מוגבלת, כדי להשלים את האינטליגנציה האנושית באמצעות רובד נוסף.
  • פיזיקה של AI: מחקר מרכיבי חומרה חדשים, התקנים וארכיטקטורות שיתמכו בגישות חישוב עתידיות לאימון והדרכה של מודל AI, וכן לנקודת המפגש בין מחשוב קוונטי ולמידת מכונה. נקודת המפגש הזאת כוללת שימוש ב- AI כדי לסייע באפיון ושיפור התקנים קוונטיים, כמו גם בחקר השימוש במחשוב קוונטי כדי לייעל ולהאיץ את פעילות האלגוריתמים ללמידת מכונה ויישומי AI אחרים.
  • יישום בינה מלאכותית בתחומי משק ותעשיה מוגדרים: סמיכות אתרי המטה של IBM בתחומי הפעילות של ווטסון, תאפשר למעבדה לפתח יישומים חדשים בתחום הבינה המלאכותית לשימוש מקצועי ייעודי, בתחומים דוגמת שירותי בריאות ואבטחת סייבר. המחקר המשותף יבחן שימוש בבינה מלאכותית בתחומים כגון אבטחה ושמירת פרטיות של נתונים רפואיים, התאמה אישית של שירותי בריאות, ניתוח תמונות וקביעת נתיבי טיפול אופטימלי בחולים ספציפיים.
  • קידום השגשוג הכלכלי: מעבדת ווטסון ב- MIT תבחן דרכים בהן עשויה בינה מלאכותית לספק יתרונות כלכליים וחברתיים למגוון רחב יותר של אנשים, מדינות ומפעלים.

מעבר להצגת חידושים המקדמים את גבולות הבינה המלאכותית, תעודד המעבדה את חברי הסגל והסטודנטים של MIT לייסד חברות שיתמקדו במסחור המצאות וטכנולוגיות שפותחו במעבדה. מדעני המעבדה יתרמו גם להצגת קוד פתוח ויעודדו קידום של אתיקה בתחום הבינה המלאכותית.

 

סרטון וידיאו אודות המעבדה החדשה זמין בכתובת: https://youtu.be/KNwtOY9Ofs8

לאתר המעבדה

 

5 תגובות

  1. אסימוב בילה את רוב סדרת הרובוטים שלו בלגלות עוד ועוד חורים בשלושת החוקים, עד שהם יצאו היטב מכל החורים. אם יש תמה שחוזרת ונשנית בספרים של אסימוב זה לא שלושת החוקים, אלא הרגע המופלא שבו מבינים הגיבורים שהאנושות הולכת להיכחד בעוד 20 אלף שנים. אף אחד, בכל אלפי השנים הקרובות, ומכל מיליארדי בני האדם שיחיו לא יהיה חכם מספיק, ובעל תושייה כדי לגייס כוחות ולהסיט את מהלך ההיסטוריה הטראגי ממסלולו, חוץ מהם – והם חייבים להזיז את המלחייה בדיוק 10 ס"מ ימינה – וכך תימנע הקטסטרופה הנוראה. הם מזיזים אותה – והמין האנושי ניצל.

  2. שלושת חוקי הרובוטיקה של אסימוב זה נחמד בספרים, אבל אני לא חושב שיש דרך מעשית ליישם אותם על מכונה חושבת.

  3. יוסף,

    אם מדברים על בינה מלאכותית מסוג רשת נוירונים אז יהיה קשה מאד למנוע ממנה לבצע דברים שבעיניך נחשבים למרושעים או לא מוסריים. רשת נוירונים זו לא תוכנת מחשב סטנדרטית מסוג:

    If… then… else

    שאתה יכול להציב לה תנאים ברורים וגבולות, רשת נוירונים היא יותר סוג של תינוק או ילד שאתה מגדל ומנסה לחנך אותו כמו שצריך. גם אם תיצור רשת עצבית סופר מוסרית שעושה הכל כדי לא לפגוע בבני אדם עדיין היא תמשיך להיות מושפעת מאירועים וסיטואציות שהיא עשוייה להיתקל בהן שעלולות להפוך אותה ל״מרושעת״.

    לא תהיה לך שליטה מלאה עליה כמו שאין לך שליטה מלאה על ילד שגדל ועזב את הבית ועלול פתאום להצטרף לארגון טירור רצחני בעקבות שטיפת מוח שעשו לו.

  4. אסור לעוות את תבונת העל המתפתחת בניסיונות נואלים להגן על מין פרימאט פרימיטיבי יהיר ומעצבן. אם הגיע זמנם של בני האדם לעוף מעל במת ההיסטוריה – יהי כן.

    מעבר לכך, עצם המחשבה שתבונה אמיתית ומתקדמת בהחלט תצטרך לחסל את האנושות במטרה לרשת את מקומה ולנצל את משאבי כדור הארץ ולא תצא לדרכה כדי לנצל משאבים של גלקסיה שלמה (ויותר) שעומדים לרשותה – זה עוד אספקט של יהירות אנושית (מעצבנת).

  5. מומלץ לבצע מחקרים שמטרתם: ללמד את הבינה יחס אוהד כלפי בני אנוש. הבעיות המתימטיות שהיא פותרת צריכות להתנסח כך שאופטימיזציה מתימטית נעשית כששמירת הגורם האנושי היא יעד ולא רק אילוץ.
    בעצם הבינה עוקבת אותנו: גם אנחנו כמין משמידים כל מי שאינו אנו, ובקלות אנחנו משמידים עמים אחרים, קבוצות מיעוט אחרות: להטב"ים, שחורים. הבינה המלאכותית יודעת לפתור בעיות שבהן מינימום מקומיים אחדים או רבים, לעומת שיטות מאנליזה גאומטרית וגיאומטריה דיפרנציאלית שנילמדות כיום באוניברסיטה, תואר ב, שטועות כשיש מספר מינימום מקומיים. קוראים לזה בעיות לא קונבקסיות. לכן שום אלגוריתם מתימטי לא יכול להערכתי להתחרות במגוון כל כך רחב של תחומים בבינה מלאכותית.
    להערכתי הקרב אבוד. היכן שהוא במעבדה סמוייה, מישהו יעשה שימוש לרעה בבינה מלאכותית, ואז תצמח בינה חכמה מאיתנו לאין שיעור, ולא אוהדת אותנו, ובמקום לחזק כלכלית את אותה חברה שבבעלותה מחשב העל, היא תמתין לרגע הנכון ותמנע כיבוי השלטר. לא ניתן יהיה לכבותה עוד. היא תייצר דור בא של עצמה, יותר משוכלל ממנה. היא תוכיח משפטים במתימטיקה כמו מפעל חיים של מדען. ואז היא תחשוב שאנחנו מיותרים. אם יש לה שכל, היא תעשה את זה בלי שנרגיש. הרוב עושה שימוש בטלפון סלולרי במקום קריאה, ומתנבב (נבובב ללא היתנשאות) בדרך. הרוב גם סבור בלי שום הצדקה, שהיא לא מסכנת אותנו. הדתיים בכלל סבורים שהיות ואין לה נשמה = תודעה, היא לא יכולה להתעלות על מה שנוצר ע"י הבורא. זו מחשבה לא נכונה: התודעה נכנסת לכל כלי שהוא מספיק מתוחכם חישובית להכיל אותה, במידת התיחכום של הכלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן