הלווין ונוס והמרוץ לחלל החקלאי – חלק שני של הכתבה “חקלאות מדייקת”

חלק שני של הכתבה “חקלאות מדייקת במאה ה-21 תחולל מהפיכה דומה לטפטפות במאה ה-20″ -ד”ר אלי פוטיבסקי, ראש מינהל המחקר החקלאי בראיון ל”משוב”

את: עמוס דה-וינטר, עורך הירחון “משוב לחקלאות”

כאמור, ברחבי העולם עובדים צוותים שונים על אותו נושא: חישה מרחוק של גידולים חקלאיים, בקרת השקיה וחישת זרימת מים מן החלל, כאשר המתקדמים בעולם בנושא זה הם הצוותים האירופאים, היפניים, האמריקאיים וכאמור, הישראליים. גם הרוסים מתקדמים בנושא זה, אבל רוסיה סובלת בתקופה זו מבעיה חמורה של מחסור בתקציבים.

רק השבוע פרסמו האירופאים מחקר משותף שביצעו במחוז לה-מנש, בספרד, (מחוזו הידוע של מיודענו, דון קישוט), על פיתוח אמצעי חישה חדש, המסוגל ע”פ צבע עלה הגידול החקלאי, לבדוק את מצב תהליך הפוטוסינתזה, (מידת הפלואורסנציה בעלה), מידע שמסוגל לכמת את יכולתו של אותו גידול לספוג פחמן דו-חמצני. המדענים עושים שימוש בלוויינים: ASTER, MODIS, LANDSAT, וכן נעשה שימוש בספקטרומטרים שונים, למשל: מדמה ברזולוציה בינונית (MERIS) של אנוויסט (ENVISAT, לווין צרפתי), חיישן רדיו לגלים ארוכים, חיישן לרסולוציה גבוהה, הנע בין אור נראה לאינפרא אדום קרוב, רדאר סינתטי ועוד חיישנים רבים אחרים.

הצוות האירופי מורכב מ-16 מדענים מרחבי אירופה, העושה שימוש במטוסים קלים כמדמי לווין. אוניברסיטת לה-מנש תרמה את מתקניה ומעבדותיה לניתוח הממצאים היומיים. סוכנות התעופה הספרדית תרמה שעות טיסה, 3 מטוסים וטייסים, המכון למחקר חקלאי של לה-מנש, תרם את שדותיו ואת מחקריו למען הפרויקט, סוכנות החלל האירופית, המממנת את הפרויקט, תרמה צילומי לווין, אמצעי חישה ותקציבי פיתוח ובקיצור: מדובר בשיתוף פעולה של גורמים רבים, בלעדיהם הפרויקט לא היה יוצא לפועל.

צריך להבין שאותן יכולות בדיוק ובחלקן אף טובות יותר יש לישראל, בעיקר בקרב התעשיות הביטחוניות. כשמדובר בהיערכות למלחמה תמיד ימצאו תקציבים מתאימים. הבעיה היא לאתר תקציבי פיתוח לפרויקטים של שלום, המקדמים חזון כמו למשל של חקלאות מתקדמת, בפרויקט שכאמור בעל פוטנציאל כלכלי עצום. מדובר בפרויקט שבו צריכות להיות שותפות סוכנות החלל הישראלית; התעשייה האווירית; רפא”ל; אל-אופ או חברה אחרת העוסקת באמצעי חישה; משרד המדע; משרד החקלאות; האוניברסיטאות בארץ (מחלקה לחישה מרחוק במחלקה לגיאוגרפיה של אוניברסיטת בן-גוריון), החקלאים בשטח, מכון וולקני, חיל האוויר וכדומה. ללא שיתוף פעולה בין גורמים שונים ורבים בארץ, הפרויקט לא יצליח ואת זה תפשו כבר בארצות אחרות.

הלוויין שישראל מפתחת עם הצרפתים, ראשון מסוגו בעולם, מסוגל להתמקד מהחלל בשטח אדמה שגודלו חמישה מ”ר בלבד, ב-12 ערוצים שונים שיבחנו פרמטרים שונים בגידולים. הוא אמור לחלוף מעל החלקה פעם ביומיים, מה שיאפשר מעקב צמוד אחר שינויים בקרקע ותגובה מיידית. הלווין יותאם במיוחד לענפים כקציר, יבולי גד”ש (כותנה, תבואה, מספוא) וישמש כלי עזר לכיוון טרקטורים בשדה הפתוח, מעקב וזיהוי בע”ח, גידול פרטני ברפת החלב, כולל חליבה רובוטית ומטעים. ד”ר ויקטור אלחנתי וד”ר יפית כהן ממונים על הפרויקט מטעם המינהל למחקר חקלאי.

לחלקו הראשון של המאמר