מדוע הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה טועה בחיזוי השימוש באנרגיה מתחדשת?

חוקר שבחן את דיוק התחזיות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בנוגע לאנרגיה מתחדשת, גילה שהסוכנות טועה, פעם אחר פעם, בהערכת רמת השימוש באנרגיה מתחדשת

אילוסטרציה: pixabay.
אילוסטרציה: pixabay.

משהו מוזר קורה במרתפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה.

מדי שנה משחררת הסוכנות דו"ח בנוגע למצב האנרגיה בעולם: כמה אנרגיה מיוצרת ממקורות מתחדשים, כמה מדלקי מאובנים, וכו'. אלא מה? חוקר האסטרטגיה פול מיינווד עבר על כל הדו"חות מעשרים השנים האחרונות, ובחן את דיוק התחזיות של הסוכנות בנוגע לאנרגיה מתחדשת. מסתבר שהסוכנות טועה, פעם אחר פעם, בהערכת רמת השימוש באנרגיה מתחדשת[1].

מיינווד כלל מספר גרפים בהערכה המקורית שלו, אבל הם קצת מורכבים, אז לקחתי את התוצאות שלו ושיבצתי אותן בגרף משלי: תחזיות הסוכנות עבור שנת 2030 לגבי השימוש באנרגיה מתחדשת (שמש ורוח בלבד, באחוזים).

מקור: ד"ר רועי צזנה.
מקור: ד"ר רועי צזנה.

אתם רואים כאן את הערכות הסוכנות מדי שנתיים, לגבי השימוש באנרגיה מתחדשת. שני דברים מעניינים בהערכות האלו:

  1. הסוכנות תמיד טועה… כלפי מטה. מדי שנה היא נותנת הערכה נמוכה, ושנתיים בלבד לאחר מכן היא מבינה שעולם הטכנולוגיה התקדם, שקל יותר לקצור אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, והיא מתקנת בהתאם. אם ב- 2002 היא קבעה שרק 4.4% מהאנרגיה תופק ממקורות מתחדשים ב- 2030, הרי ששנתיים לאחר מכן היא כבר תיקנה את ההערכה שלה ל- 5.9%. ושנתיים לאחר מכן, ל- 6.7%. ולאחר עוד שנתיים, ל- 8.7%, וכן הלאה. הבנתם את העניין. פעם אחר פעם היא טועה, פעם אחר פעם היא ממשיכה לטעות.
  2. הדבר המעניין השני הוא קצב השינוי בטעות. כשאנחנו מסתכלים על כל הנקודות בין 2002 ל- 2016 (השנה בה ערך מיינווד את הסקירה), אנו מגלים שהקפיצה מדי שנתיים עקבית למדי, ובערך בסדר גודל של עשרים אחוזים בכל פעם. כך שאנחנו יכולים לייצר תחזית, לפיה ב- 2018 תשחרר הסוכנות דו"ח חדש, ובו תקבע שב- 2030 יגיע אחוז השימוש באנרגיה מתחדשת ל- 19%. וב- 2020 היא תנבא שאחוז השימוש ב- 2030 יהיה 22.7%. וכן הלאה וכן הלאה, עד שב- 2028 תקבע הסוכנות שב- 2030 יגיע אחוז השימוש באנרגיות מתחדשות ל- 48.7 אחוזים.

זהו, כמובן, רק משחק קטן וחביב בנתונים שנועד לגרום לנו לחשוב ולהבין כמה הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה – גוף מקצועי ומהימן, חשוב לציין – אינן מתואמות עם המתרחש בשטח.

כדי להבין למה, אפשר פשוט לבחון את הטכנולוגיות לכריית פחם ולשאיבת נפט. כאשר מפותחות טכנולוגיות מתקדמות יותר בתחום, עדיין יש צורך להביא אותן למקום היעד (בדרך כלל במדינות אחרות), להקים את התשתית החדשה והמסורבלת, לבנות מערכת שינוע לנפט ולפחם אל היעד, לחתום על חוזים והסכמים בינלאומיים, ועוד ועוד סיבוכים. כתוצאה מכך, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה רגילה לקצב השיפור האיטי בהפקת דלקי מאובנים.

אבל מה קורה עם טכנולוגיות לקצירת אנרגיה מתחדשת?

בהכללה, אור שמש הוא משאב הקיים בכל מקום. המשמעות היא שטכנולוגיות יעילות יותר מאפשרות לנו גם לקצור אותו בכל מקום. ברגע שהן מופיעות, מיד נעשה בהן שימוש בכל מדינה הנהנית מאור שמש מרובה, באמצעות הקמת תחנות כוח סולאריות. ולא זאת בלבד, אלא שטכנולוגיות אלו נהנות יותר מההתפתחות של תחומים אחרים, כגון בינה מלאכותית ששולטת בפאנלים הסולאריים ומכוונת אותם כך שיעקבו אחר השמש[2], או רובוטים שינקו את הפאנלים הסולאריים מדי יום[3].

אילוסטרציה: pixabay.
אילוסטרציה: pixabay.

אפילו בהינתן פיתוחים שכאלו, קשה לראות כיצד יופקו חמישים אחוזים מהאנרגיה הקיימת בעולם מתחנות כוח סולאריות ומטורבינות רוח. התשובה היא שהקפיצה הגדולה באמת בתחום האנרגיה המתחדשת תתרחש כאשר יתאפשר ביזור מלא (כלומר, פיזור יעיל של פאנלים סולאריים וטורבינות רוח) בקצירת האנרגיה. בעתיד זה, כל אדם יוכל ללכת עם תיק גב ועליו פאנלים סולאריים, או לנסוע ברכב עם פאנלים סולאריים על הגג. כל בניין יהיה מכוסה בפאנלים סולאריים זולים ובטורבינות רוח שיפיקו אנרגיה, לצד סוללות שיאגרו אותה לשימוש עתידי, או יפנו אותה לשימוש מיידי במקומות אחרים בעיר שאינם נהנים מרוח או מאור שמש ברגע זה ממש.

עתיד שכזה נשמע דמיוני אך הוא אפשרי בהחלט, אם רק נניח שעלות היצירה וההתקנה של פאנלים סולאריים חדשים תמשיך לרדת באותו קצב. וכאן מגיעה הקפיצה האמונית הנדרשת בכל ניסיון לחזות את העתיד בטווח הארוך: אנחנו צריכים להאמין שהטכנולוגיות הנדרשות אכן יפותחו.

אם נסתמך על הטעויות המצטברות של הגוף המהימן ביותר בשוק האנרגיה, נראה שהטכנולוגיות הללו אכן ענו על האמון שאנו תולים בהן, לפחות בעשרים השנים האחרונות. האם ימשיכו להשתכלל גם בעשור הקרוב באותו הקצב? אני מאמין שכן, אבל עכשיו נותר רק לחכות לעתיד כדי לגלות.

ראו עוד בנושא באתר הידען:


אתם מוזמנים לקרוא עוד על רעיונותיי לגבי עתיד האנרגיה, התחבורה והממשל בספרי החדש "השולטים בעתיד", בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).

[1] https://www.quora.com/profile/Paul-Mainwood/Flotsam/A-modest-proposal-to-the-International-Energy-Authority

[2] https://www.solarpowerworldonline.com/2017/12/will-artificial-intelligence-change-solar-industry/

[3] https://newatlas.com/scrobby-solar-photovoltaic-panel-cleaning-robot/33819/

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. ברצוני לטעון כנגד הביטוי "קצירת אנרגיה". אני מבין כי זהו ביטוי פוסט-מודרניסטי לפלפי, המתיימר להחליף את הביטוי הישן והאנכרוניסטי : "הפקת אנרגיה". לא ברור מדוע אנרגיית גז, נפט ומיים- מפיקים ואילו אנרגיית רוח או שמש – קוצרים? אכן, אפילו השפה הפשוטה, נדרשת לשינויים והתפתחויות תמידיות, לצורך או שלא לצורך. ממש כמו ההתפתחויות המדעיות-טכנולוגיות עצמן.

  2. הכותב, בארגומנטציה שלו (להסבר טעויות החיזוי של סב"א) טועה בעצמו באותה טעות שהוא מייחס לסב"א. הטעות המיוחסת לסב"א היא שתחזיותיה הן אקסטרפולציה המבוססת על טכנולוגיות עכשוויות. סב"א לא לוקחת בחשבון בתחזיותיה את ההתפתחות הטכנולוגית העתידית. ומה מציע לנו ד"ר רועי צזנה בכתבתו ? הצעתו היא "להאמין" (כן, כן,זו לא טעות, "להאמין") שקצב ההתפתחות הטכנולוגית בקצירת אנרגיה מתחדשת, יימשך באותו שיעור כפי שהנו ב- 20-30 השנים האחרונות. סב"א בתחזיותיה מניחה כי כושר הקצירה הנוכחי של אנרגיה מתחדשת- ישמר, הכותב מניח כי קצב ההתפתחות הנוכחי- ישמר, ברור כי גם הנחה זו של הכותב יכולה בהמשך להתברר כשגויה. כי כידוע – א]. שום דבר לא נשמר (זוכרים? החוק השני של התרמודינמיקה) ב]. קצת קשה לחזות את העתיד.

  3. אין לסמוך על כל תחזית "מדעית" בחסות ממשלתית.
    רק תסתכלו על הדו"ח הרשמי של מכון NIST אודות "אסון" התאומים…

    חברה', תתפכחו.

  4. זו לא תחזית לשנים שונות שאכן צריכות להיות עליות וירידות. זו תחזית לאותה שנה, ותמיד היא מוטית כלפי מטה.
    אין פה שום בלוף, להפך, הנטיה כלפי מטה עזרה למכחישים לטעון טענת שקר כאילו האנרגיה החלופית עדיין לא בשלה מספיק להחליף את הדלקים המאובנים.

  5. אם אפשר לחזות בדיוק מרשים מה הסוכנות חושבת בעתיד, יש מצב שהסוכנות פשוט מבלפת, חשבת על זה ?

    אין כזה דבר עלייה עקבית מעלה, יש תמיד עליות וירידות.. והסוכנות צצעגה את זה כקו רציף מעלה עם שיפוע קבוע, מה הולך כאן ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן