סיקור מקיף

סוכנות חלל של איש אחד

סוכנות חלל של איש אחד, ושהיתה מזוהה עימו, עומדת לפני חילופי גברי. המהנדס ואל"מ (מיל.) אבי הר-אבן פורש לגמלאות. סיכום תקופה

המאמר פורסם בגליון 72 של כתב העת גלילאו, אוגוסט 2004

פרסם ראשון באתר הידען. 2.9.2004

ידיעה זו נערכת מחדש ב-15 במאי 2021. בתחילת השבוע הוצת בעכו מלון אפנדי במהומות שפרצו בעכו (במקביל למקומות אחרים בארץ). מלון אפנדי, בבעלותו של אורי ירמיאס, שגם המסעדה שבבעלותו – אורי בורי נשרפה, היה יעד של כנופיה מוסתת, שניסתה לא רק לפגוע בתושבים יהודים אלא גם לחבל בדו קיום בעכו.

הר-אבן היה אחד מאורחי המלון, ולא הצליח לברוח מהשריפה במבנה העתיק, נכון לשעות אלה הוא נמצא בבית חולים במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם. את אבי הכרתי במהלך שנות כהונתו כמנכ"ל סוכנות החלל הישראלית. הוא שירת תחת תשעה שרי מדע (ועוד מספר ימים אצל העשירי), והפגין מקצועיות יתרה. הוא גם התייחס ברצינות לאתר הידען ובין היתר סייע בארגון הראיון עם אילן רמון ביוני 2002, כחצי שנה לפני האסון. אנו מאחלים לו התאוששות מהירה.

בראיון המקיף שערכתי עבור מגזין גלילאו הוא מאיר את סיפורה של תוכנית החלל הישראלית.


 

אבי הר-אבן בביקור משותף בטכניון עם ראש נאס"א לשעבר, דן גולדין

בין זמן מסירתו ובין הוצאתו לאור נכנס לתפקידו שר המדע העשירי בקריירה של הר-אבן, אילן שלגי

לפני כמעט 10 שנים היה המהנדס ואל"מ (מיל') אבִּי הר-אבן המועמד היחיד לתפקיד מנהל סוכנות החלל הישראלית. היום מציעים עצמם לתפקיד לפחות עשרה מועמדים. הדבר מעיד על ההצלחה של הר-אבן ליצוק תוכן בתפקיד שקודם עסקו בו אנשי אקדמיה בחצי משרה וגם, יש לקוות, על החשיבות שמייחסים כיום בארץ לחקר החלל.

אבל הר-אבן חייב לפרוש לא בגלל מספר הקדנציות שסיים ואף לא עקב תופעת "משחת השיניים" המתקיימת במקומות עבודה רגילים שבהם הזוטרים מבקשים להתקדם ולוחצים על הבכירים לצאת לפנסיה; הסיבה לכך פשוטה: אין מי שיעשה זאת – הר-אבן ומזכירתו הם שני העובדים היחידים של סוכנות החלל הישראלית. בכל זאת, החוק קובע שעליו לפרוש בהגיעו לגיל 65. ניצלנו את ההזדמנות לראיין את הר-אבן וללמוד קצת על מצבה של מעצמת החלל התשיעית. להר-אבן יש חלק בהפיכתנו למיני מעצמת חלל: בתעשייה האווירית הוא היה ממפתחי משגר הלוויניים שביט שהביא אותנו למעמד זה.

הר-אבן נולד ב-1939 בשם אבא הרטשטיין (ומכאן הב' הדגושה). את שם המשפחה שינה כשיצא לשליחות במסגרת שירותו הצבאי. הוא בוגר תיכון גימנסיה רחביה בירושלים, ואת לימודיו כמהנדס חשמל בטכניון סיים ב-1963 תוך כדי שירותו בצה"ל. בצבא שירת תחילה בחיל התותחנים בין היתר במחקר ופיתוח, ולאחר מכן ביצע תפקידים מקצועיים במסגרת מערך הנ"מ: "הייתי עוזר קצין מחקר ופיתוח, כשהגיעו תותחי נ"מ 70L- בשנות השישים, עסקתי בהתאמתם לסביבה החדשה שבה הם צריכים לפעול".
בחלל אולי לא נגע הר-אבן בשנות השישים, אך לפחות בסטרטוספירה: "בתפקידי כעוזר קצין מו"פ בחיל התותחנים, עזרתי בהכנסת מכשור מתוחכם לחיל התותחנים – מחשבים, מערכות למדידות מרחקים, ואף רדיו-סונדות – מכשיר העולה עם בלון ושבעזרתו מסוגל השירות המטאורולוגי לקבל נתונים אטמוספריים עד גובה של עשרות קילומטרים. היום משתמשים בטילים ששולחים אותם לגובה של 50-40 קילומטרים ואז נפתח מצנח עם קופסה שיורדת ומשדרת את פרופיל האטמוספירה. בכל מקרה, חיל התותחנים הוא החיל הכי מתוחכם שיש בצה"ל מבחינת ציוד מבין החילות היבשה הלוחמים. מאוחר יותר עסק הר-אבן גם בתפקידי פיקוד כמו פיקוד על קורסי קצינים. "אחר כך עברתי למערך הפיתוח הצהלי – אמל"ח, ושירתתי בו עד שחרורי בשנת 1979 בדרגת אלוף משנה כראש מחלקת מו"פ – גוף שלאחר מכן הפך למפא"ת (המרכז לפיתוח אמצעי לחימה) הכלל צה"לי של היום. "שימשתי בתקופה מסוימת כסגן ראש מו"פ. במסגרת שירותי זה זכיתי להיות ראש קבוצה שקיבלה פרס בטחון ישראל."


"עם שחרורי ניהלתי את הסניף הישראלי של חברת היי-טק רב לאומית למיכשור בקרה מתוחכם – פישר אנד פורטר. בשנת 1982 עברתי לתעשייה האווירית, שם עבדתי בתפקידי ניהול ופיתוח, ובין היתר, עמדתי בראש התוכנית של פיתוח המשגר הישראלי שביט; הייתי אחראי באחת החטיבות על המו"פ, התכנון והשיווק. פרשתי מתפקידי זה ב-31 בדצמבר 1994. ב-1 בינואר 1995 נכנסתי לתפקיד מנהל סוכנות החלל."

איזרוח תוכנית החלל

קודם לכניסתו של הר-אבן לתפקיד, פעלה סוכנות החלל בפרופיל נמוך ביותר. את הסוכנות ניהלו במשרה חלקית כמה אנשי אקדמיה ובהם פרופ' דרור שדה (ז"ל),פרופ' דוד אביר, פרופ' עקיבא ברנון וד"ר מרסל קליין, שסמכויותיהם ותקציביהם היו מוגבלים בחצי משרה ואפילו ללא תקן לתפקיד. פעילות החלל האמיתית היתה במשרד הביטחון.

סוכנות החלל הוקמה ב-1983 לפי החלטת ממשלה שיזם שר המדע דאז יובל נאמן, ושבה נאמר שתוקם סוכנות חלל ישראלית ליד משרד המדע (בהערת בינייים כדאי לציין כי אמנון ברזילי כתב בכמה הזדמנויות ב"הארץ" כי הסוכנות נועדה להיות כיסוי לפעילות החלל הצבאית). בשנת 94' הוקמה ועדה על דעתו של מנכ"ל משרד האוצר דאז דוד ברודט ומנכ"ל משרד המדע צבי ינאי שבראשה עמד עוזיה גליל וחבריה היו ד"ר בנצי נווה, לשעבר מנהל רפאל ובהמשך ראש מפא"ת הראשון, ופרופ' יוסף זינגר, לימים נשיא הטכניון, ולפני שנתיים זכה בפרס ישראל. ועדה זו היתה אמורה לבחון אם אמנם יש הצדקה לקיום סוכנות חלל ישראלית אזרחית כאשר ידוע שקיימת פעילות ענפה בתחום במערכת הבטחון.

מסקנות הוועדה היו חיוביות ואף המליצו לספק לאותה סוכנות שתהיה באחריות משרד המדע אבל לא חלק ממנה תקציב של 5 מיליון דולר לשנה. התנאי היה שהמוצרים שיפותחו כתוצאה מההשקעה הממשלתית יניבו הכנסות בעתיד. תקופתו של צבי ינאי כמנכ"ל משרד המדע היתה תקופת שיא מבחינת תקציבים – תקציב סוכנות החלל הגיע ללמעלה מ-10 מיליון שקלים – למעלה מ-3 מיליון

שנור של ימי עיון

"עם כניסתי התפקיד תוקנן אבל התקציבים הלכו וקוצצו ומעולם לא הגענו ליעד של 5 מיליון דולרים בשנה. בכל זאת הצלחתי לבצע הרבה פעילויות למרות התקציב הזעיר שניתן, מתוך תיאום והסברה לגופים השונים. אלה הדברים שהייתי צריך להסביר לחברים בסוכנויות חלל אחרות שהרימו גבה ושאלו איך הצלחנו לעשות זאת בתקציב כה זעום." הר-אבן נאלץ לא רק לגלות תושייה בתחום הלוגיסטי אלא גם ליצוק תוכן חדש בתפקיד כולו. הוא חילק אותו לשלושה תחומים וטיפח תחום נוסף, רביעי.

"במסגרת תפקידי פעלתי בשלושה תחומים רשמיים עיקריים: התחום הראשון הוא מימון מחקרים באקדמיה, וכאן פעלתי לפי המדיניות של משרד המדע. פרסמנו קולות קוראים, המגדירים או שלא מגדירים נושאים מסוימים, מודיעים מה יהיה התקציב, חוקרי האקדמיה היו מגישים הצעות, היינו ממנים ועדת שופטים של מדענים שהיו בודקים את ההצעות ומגישים את המלצותיהם ובהתאם לתקציב הזמין שעמד לרשותנו היינו מחליטים כמה מחקרים ואילו מהם לממן. לפני שנתיים התחלנו לממן גם מספר מוקדי ידע שהעיקרון שלהם היה גוף – בדרך כלל באקדמיה – העורך מחקרים ומוציא נתונים לרשות כל הקהילה המדעית ללא צורך בתשלום עבור שירותיהם, אלא אם כן הדרישות מחייבות עבודה נוספת. היום יש לנו שלושה מוקדי ידע כאלה והיום אנחנו עומדים להכריז על שני מוקדי ידע נוספים, הקיימים למעשה, אך טרם הוכרו רשמית." הר-אבן מתכוון, בין השאר, למוקד קליטת קרינה קוסמית בהר החרמון, פרויקט חיפוש גופים סמוכים לכדור הארץ (גופי NEO) ולמוקד חדש לאיסוף נתונים על כדור הארץ שיוקם בקרוב במידרשת שדה בוקר.

התחום שני שבו עוסק הר-אבן הוא ניהול אינטגרטיבי של פרויקטים – ניהול משותף אקדמיה-תעשייה–דבר שאיננו אופייני במשרד המדע. ניהול משותף כזה קשה משום האופי השונה של הדרישות. פרויקטים מסוג זה, כדוגמה הם פרויקט TAUVEX, סלושסאט, לווין הטכניון (טקסאט) השני ומצלמת דוִד".

תחום רשמי שלישי – קשרי חוץ בין סוכנויות חלל. "כאשר הגעתי לתפקיד היה לנו הסכם רק עם צרפת, שהייתי שותף בו כי הייתה ועדה מרכזת בראשותו של פרופ' יובל נאמן שהוקמה לפי החלטת ממשלה (והייתי חבר בה) שסייעה בניהול סל"ה. בעזיבתי אני יכול להגיד שיש לנו בנוסף להסכם עם CNES הצרפתית, גם הסכמי שיתוף פעולה חתומים עם נאס"א, עם סוכנות החלל הגרמנית DLR, עם סוכנות החלל ההודית ISRO, ומזכר הבנות עם סוכנות החלל הרוסית. יש לנו גם שיתוף פעולה, ללא הסכם, עם סוכנות החלל ההולנדית, אנחנו בשלבי חתימה עם סוכנות החלל הקנדית, עם סוכנות החלל הברזילאית, עם סוכנות החלל של צ'ילה ואנחנו מנסים להשתלב בפעילות של סוכנות החלל האירופאית, ESA(זו גם בעיה פוליטית לא פשוטה). בדרך גם הסכם עם דרום קוריאה.

ההסכמים שהעלו את ישראל על מפת החלל

כתוצאה מההסכמים הללו השתתפנו בכמה פרויקטים בינלאומיים. "בחסות ההסכם עם סוכנות החלל הגרמנית פיתחנו את המצלמה המולטי-ספקטרלית דוִד – מצלמה המצלמת את ייעדה על פני כדור הארץ בכמה אורכי גל ואז ניתן להשתמש במידע הזה כדי ליצור הבנה טובה יותר של פני השטח – באל-אופ, שגם תמכנו בה כספית. חברת אל-אופ הצליחה לקבל ביחד עם חברת OHB הגרמנית תקציב מתוכנית המו"פ החמישית. המצלמה הזו היא אחד הנכסים האסטרטגיים שיש לנו כסוכנות חלל והיא תסייע לנו בפרויקטים אחרים לבניית לווינים משותפים עם מדינות אחרות."

"עם ארה"ב השיא היה בפרויקט האסטרונאוט אילן רמון ז"ל שבוצע באחריות שלנו – של סוכנות החלל הישראלית ושלצערנו הסתיים באסון. עם סוכנות החלל האמריקאית יש לנו פרויקט שבמהלכו אנחנו מסייעים במדידה באמצעות העברת נתוני GPS בנושא של תנועת הלוחות הטקטוניים. בחסותנו יש הסכם בינם ובין מדרשת שדה בוקר ויש לנו צומת של תקשורת של נאס"א לקליטת מידע מלווינים, אחד מתוך שמונה צמתים הנמצא באחריות סל"ה, מנוהל וממומן על ידנו באוניברסיטת תל אביב אך משרתת את כל הקהילה המדעית. אנחנו נמצאים במו"מ עם ארה"ב על שיגור אסטרונאוט נוסף, אם כי ניתן להעריך שזה לא יקרה בשנים הקרובות."

"תחת מטריית ההסכם שלנו עם צרפת הצלחנו ליצור קשרים טובים בין תעשיית החלל הצרפתית ותעשיית החלל שלנו ובאמצעותם הצלחנו להחדיר את מוצרי תעשיית החלל שלנו לפרויקטים בינלאומיים כגון סדרת לוויני פרוטאוס ומיקרו לווינים של CNES. הצלחנו להכניס את רפאל באמצעות פרויקט סלושסט לשוק העולמי שהיה חסום עד אז לפניהם בנושא חלל וחלק ממערכות ההנעה של הלוויינים בעולם כוללות רכיבים של רפאל, וכן גם אל-אופ.

"אנחנו נמצאים ממש בימים אלה במו"מ מתקדם עם צרפת לבניית מיקרו לוויין מדעי שיהיה חלק מפרויקט Global Monitoring, Environment and security-GMES. מדובר במיקרו לוויין של 150-160 קילו.

"במסגרת ההסכם שלנו עם הודו אנחנו מסייעים לתעשייה שלנו להיכנס לשם בפרויקטים עתידיים (הר-אבן מתכוון מן הסתם ללוויין שישוגר להקיף את הירח, הסכם עליו חתם השר זנדברג בביקורו בהודו בתחילת 2004 א.ב.) יש לנו הסכם עם הודו שבמסגרתו נשגר את הטלסקופ המדעי טאווקס שפותח מכספי מדינת ישראל, בהשקעה של קרוב ל-12 מיליון דולר, שלצערנו שיגורו לא יצא לפועל עקב ההתמוטטות הכלכלית שהיתה בזמנו ברוסיה. הצלחנו להציל את הטלסקופ – וכדי שלא נישאר עם פיל לבן, נשגר אותו ב-2006 על גבי לוויין הודי.

במסגרת הקשרים שלנו עם אירופה, יחד עם משרד התמ"ס, הצלחנו להיכנס לפרויקט גליליאו.

וכאמור יש תחום רביעי, שאמנם אינו במנדט הרשמי של סוכנות החלל הישראלית, אבל הר-אבן רואה בו את הייעוד העיקרי: הנושא החינוכי. "אני מאמין שהחלל זה האמצעי הטוב ביותר מבחינת האטרקטיביות שלו למשוך את בני הנוער ולפתוח בפניהם אשנב למדעים למיניהם שבאמצעותם אפשר יהיה להגיע להשגים. ואכן, פרויקטים כאלה נעשים בשילוב עם משרד החינוך וגם באופן עצמאי."

כנקודת המפנה, מונה הר- אבן את טיסתו של אילן רמון ז"ל. לדבריו, בזכות ההכנות לקראת הניסויים הרשמיים והחינוכיים על הקולומביה וטיסתו של אילן רמון, ובמיוחד לאחר האסון, השתנה היחס של מערכת החינוך לתחום החלל. רק לאחרונה, יומיים לפני הפגישה עם הר-אבן, נערך טקס הענקת מלגות על שמו של האסטרונאוט המנוח מטעם המועדון המסחרי-כלכלי בת"א. בטקס חולקו שלוש מלגות לסטודנטים בנושא חלל. בבית הספר להנדסאים שליד אוניברסיטת תל אביב ובביה"ס ניצנים שבראשל"צ החלל הוא תחום לימודי אינגרטיבי. פעילויות חשובות נוספות נעשות עידוד סוכנות החלל במוזיאוני המדע בחיפה ובירושלים (וראו: פיטר הילמן – "לחיות על המאדים", גליליאו 55)

היום עומד הר-אבן בראש ועדה שמינה השר זנדברג לתצפיות כדור הארץ (GEO – Global Earth Observation), חלק מיוזמה בין לאומית שהותנעה על ידי ממשלת ארה"ב לפני כשנה ובראשה עומד שר החוץ פאואל. השר זנדברג היה שם והתחייב שישראל תיקח על עצמה להשתתף בוועדה.

תשעה שרי מדע בתשע שנים

הר-אבן קבע אולי שיא בשירות הציבורי כאשר שירת תחת תשעה שרים: שולמית אלוני, בני בגין, מיקי איתן, סילבן שלום, אהוד ברק כממלא מקום במשך כמה חודשים, מתן וילנאי, אחר כך אריק שרון כממלא מקום, לימור לבנת וכעת מודי זנדברג. אלה שרים מכל הקשת הפוליטית. מאחר שהתפקיד הזה הוא תפקיד מקצועי ולא פוליטי, לא ביקשו השרים לאיישו באנשיהם.

אחד השיאים שהר-אבן מתאר שיא אחד, אחרי ביקור בארץ של מנהל נאס"א דאז, דן גולדין ב-2001 הוא נפגש עם ראש הממשלה שרון ואז כתוצאה מהביקור, ראש הממשלה השתכנע שצריך להקציב ואף דאג שהממשלה תקציב 50 מיליון שקל על פני 3 שנים לנושא החלל הר-אבן לא יודע לומר לאן נעלמו התקציבים אבל השר זנדברג התבטא לא אחת שכל הקיצוצים היו על חשבון המדע ולא על חשבון התרבות והספורט, כך שאותם 50 מיליון שקלים הלכו לתחומים אחרים לחלוטין, ואפילו שרון התפלא לשמוע שהם התמוססו ולא שירתו את ייעדם."

הר-אבן עומד בדילמה באשר לשאלת המחליפים. הוא אינו מוכן להעדיף מועמד זה על פני מועמד אחר מתוך כעשרה הידועים. הוא כבר עמד בזאת פעם כשחיפש מועמד לאסטרונאוט ובסוף העביר את ההחלטה לחיל האוויר. הפעם קיבלו העיתונאים הודעה מסודרת על הקמת ועדת חיפוש בת חמישה חברים, בראשה תעמוד מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה הגב' עתליה (טלי) רוזנבאום. עוד יהיו בה חברים, נציג נציב שירות המדינה, יעקב ברגר, נציגת פורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה, הד"ר סוניה מיכאלי (משרד העליה והקליטה), ושני מדענים מובילים, בעלי ידע והכרות עם תחום החלל, פרופ' משה גלמן ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, ופרופ' אמנון גינתי הנושא משרה בכירה בסוכנות החלל האירופית (ESA). 

 משרד המדע והטכנולוגיה מחפש מנהל/ת לסוכנות החלל הישראלית 
  משרד המדע והטכנולוגיה – הודעה לתקשורת

3.6.2004 

מנהל סוכנות החלל הישראלית אבי הר-אבן (באמצע) עם עמיתים מקנדה * משמאל עם השרוולים הקצרים: סטיב מקלין שהיה האסטרונאוט החונך של אילן רמון ז"ל וכיום מלווה את משפחתו * מימין מארק גארמו (Marc Garneau) נשיא סוכנות החלל הקנדית

אם יש לך השכלה מדעית? ניסיון בקידום ופיתוח פרויקטים בתחום החלל? יכולת ניהול משא ומתן?יכולת מדעית וניהולית מוכחת בתחומי המחקר בנושאי החלל?
את/ה יכול/ה להגיש מועמדות לתפקיד מנהל/ת סוכנות החלל הישראלית!!!
משרד המדע והטכנולוגיה הקים, בשבוע שעבר, ועדת חיפוש לאיתור מועמד לתפקיד מנהל סוכנת החלל של ישראל (סל"ה), זאת מאחר שמנהל סוכנות החלל הנוכחי, מר אבי הר אבן, המכהן בתפקיד מזה כעשור, יצא במהלך הקיץ לגמלאות.
ועדת החיפוש תבחן את כישוריהם של המועמדים למשרה, עם סיום דיוניה תגיש הועדה את המלצותיה לשר המדע והטכנולוגיה, שהוא הממונה על סוכנות החלל .
הועדה מונה חמישה חברים, בראשה תעמוד מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה הגב, עתליה (טלי) רוזנבאום. עוד יהיו בה חברים, נציג נציב שירות המדינה, מר יעקב ברגר, נציגת פורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה, הד"ר סוניה מיכאלי (משרד העליה והקליטה), ושני מדענים מובילים , בעלי ידע והכרות עם תחום החלל, פרופ' משה גלמן ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, ופרופ' אמנון גינתי הנושא משרה בכירה בסוכנות החלל האירופית (ESA).
סוכנות החלל הוקמה בשנת 1983 מכוח החלטת ממשלה והיא ממונה על פעילות החלל האזרחית של מדינת ישראל, לרבות התקשרות עם סוכנויות חלל זרות, פיתוח תשתיות בתחום החלל, ייזום ומימון מחקרים בתחום החלל והטמעת נושא החלל בציבור בעיקר בקרב בני נוער, כמקדם מודעות לתחומי המדע.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. מחפש מידע ביוגרפי אודות אל"מ (מיל.) אבי הר-אבן
    המיד אותו אני מחפש נוגע לפעילותו ופרסומיו השונים
    הנוגעים לתקופה וחלל.
    וזאת כחלק מסמניר אותו אני עורך בנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן