מורשת אנושית בחלל החיצון: קריאה לשמר את אתרי הנחיתה של חלליות אפולו ואת החלליות הלא מאויישות

שני סנטורים משני צידי המתרס בארה"ב קוראים לעגן בחוק ובאמנה בינלאומית את שימורם של האתרים ההסטוריים על הירח, כפי שהדבר נעשה באתרי מורשת עולמית שעליהן הכריז אונסקו בכדור הארץ

שני סנטורים אמריקנים, גארי פיטרס (דמוקרט ממישגן) וטד קרוז (רפובליקני מטקסס שגם התמודד על ייצוג המפלגה בבחירות לנשיאות והפסיד לדונאלד טראמפ) ניסחו לאחרונה הצעת חוק שתדרוש מכל סוכנות פדרלית המספקת רשיונות לביצוע פעילויות על הירח לכלול בדרישות לרשיון כזה הסכם בדבר שימור והגנה על אתר הנחיתה של החללית אפולו 11 ואתרים היסטוריים נוספים.

"ב-16 ביולי 1969 שוגרה החללית אפולו 11 ממרכז החלל קנדי כשבתוכה ניל ארמסטרונג, אדווין באז אלדרין ומייקל קולינס. ב-20 ביולי 2019, אנו מציינים את יובל החמישים לתאריך שבו נחתה אפולו 11 על הירח, וניל ארמסטרונג ובאז אלדרין הפכו לאנשים הראשונים שהציבו את רגליהם על גוף שמימי מחוץ לכדור הארץ."

"אתר הנחיתה של אפולו 11 וטביעות הרגל הראשונות על הירח מייצגים היסטוריה חסרת תקדים, תוצר ישיר של עבודה ומסירות של למעלה מ-400 אלף בני אדם שתרמו לפיתוח משימות אפולו על כתפיהם של מהנדסים חלוצים מכל רחבי העולם. בין אלפי המהנדסים הללו גם 25 נשים אפרו-אמריקניות כדוגמת קטרין ג'ונסון, דורותי וון, מארי ג'קסון וכריסטין דרדן. שתרמו תרומה קריטית לתכנית החלל של נאס"א. קתרים ג'ונסון עבדה בנאס"א שלוש שנים וחישבה את המסלול של אפולו 11 ושל משימות נוספות ובהן אלו של אלן שפרד וג'ון גלן. ג'ונסון, ביחד עם רבים שלא זכו להכרה סייעו להרחיב את הטווח של המסע בחלל ואיפשרו לאנושות להרחיב את גבולות חקר החלל. נחיתת אפולו 11 בוצעה בשם כל האנושות, ניל ובאז לוו במסרים של שלום ממנהיגים של למעלה משבעים מדינות."

"אתר הנחיתה של אפולו 11, חללית הצוות והחללית הבלתי מאויישת ששוגרה לאחר מכן הם בעלי ערך לכל האנושות. אתרים אלה הם האתרים הארכיאולוגים הראשונים המעידים על פעילות בני אדם מחוץ לכדור הארץ. הם מספקים עדויות להישג הראשון של האנושות במסע ותגליות בחלל, וכן הם מכילים פריטים ועדויות נוספות לפעילות אנושית וידע הנדסי. כאשר חברות מסחריות ומדינות רבות רוכשות את היכולת להנחית חלליות על הירח, חשוב להבטיח את ההכרה בהגנה של אתר הנחיתה של אפולו 11 ואתרי נחיתה היסטוריים אחרים ואת המאמצים והחדשנות שאתרים אלה מייצגים."

"ב-20 ביולי 2011 נאס"א פרסמה את המדריך הוולנטרי – המלצות נאס"א לגופים הפועלים בחלל כיצד להגן ולשמר אתרים בעלי חשיבות היסטורית ומדעית המכילים פריטים השייכים לממשלת ארה"ב. במארס 2018 משרד המדע והטכנולוגיה האמריקני פרסם דו"ח שכותרתו "להגן ולשמר את אתרי הנחיתה של אפולו והפריטים שבהם. אתר הנחיתה של אפולו 11 ואתרי נחיתה היסטוריים דומים בחלל צריכים לזכות להגנה מפני התערבות ולבדל אותם מסביבתם כדי למנוע אבדן חסר תקנה של ממצאים ארכיאולוגיים, אנתרופולוגיים, היסטוריים, מדעיים והנדסיים בעלי ערך רב."

"התנאים הללו תקפים רק לגבי אזרחי ארה"ב או מי שמקבל רישיון בארה"ב, אך כעת גם מדינות אחרות יכולות לשלוח חלליות לירח, והכללים לא תקפים לגביהן. לכן הוסיפו מציעי הצעת החוק גם הצעה להסכם בינלאומי נפרד להגנת אתר הנחיתה של אפולו 11 ואתרים חשובים אחרים בהתאם להמלצות נאס"א. הם פונים בבקשה לקונגרס לפנות לנשיא טראמפ כדי שידבר עם מנהיגי מדינות אחרות ויקדם את החתימה על ההסכם."

אתר for all moonkind המופעל על ידי עמותה בשם זה ואשר מדווח על הצעת החוק, מסביר כי יש להגן לא רק על אתר הנחיתה של אפולו 11 אלא אפילו על עקבות הגלגלים של רכב החלל הסיני יוטו העושה את דרכו במרחבי הצד המרוחק של הירח בעצם ימים אלה. האם אינכם מסכימים לכך שהצעדים הראשונים של האנושות על הירח יזכו לאותה הכרה ולהגנה כמו המורשת המשותפת שלנו כאן בכדור הארץ?"

"אנו משתדלים לזהות את המורשת האנושית המשותפת שלנו כאן על כדור הארץ ולהגן עליה. אמנת מורשת עולמית שומרת על אתרים בעלי ערך אוניברסלי יוצאים מן הכלל. מחיילי הטרה-קוטה בסין ועד הטאג' מאהל בהודו ולצעדים הראשונים של ההומו סאפינס בטנזניה. ההישגים של המין האנושי נחגגו ומוגנים על ידי הקהילה הבינלאומית "יצירות מופת של גאון יצירתי" ו"פריטים טכנולוגיים אשר מדגימים שלבים משמעותיים בהיסטוריה האנושית". מה יכול להיות משמעותי יותר מאבני דרך אנושיות בחקר החלל? שואלים מפעילי האתר ותוהים מדוע רק העקבות של אפולו 11 צריכים להישמר.

"ב-13 בספטמבר 1959 הגיע העצם הראשון מעשה ידי אדם, לונה 2, אל פני הירח. עשר שנים לאחר מכן נחת אפולו 11 בים השלווה, והצעדים הראשונים של האנושות הוטבעו בקרקע הירח. הרובוטים והאסטרונאוטים שנחתו על הירח היו שליחים של האנושות כולה, והם קודמו בזכות כושר ההמצאה וההתמדה של אלפי מדענים, מהנדסים וחולמים מרחבי העולם. כל אחד מאתרי הנחיתה של רכבי אפולו והאתרים של כלי הטייס הרובוטיים שקדמו לו ואלו שבאו בעקבותיו הם עדות למהלכים הראשונים של האנושות מחוץ לכדור הארץ. הם מציינים הישג שאין דומה לו בהיסטוריה האנושית, המשותפת לכל האנושות."

"העצמים הללו לא הופרעו במשך כמעט שישה עשורים. הם נשמרו על ידי הריק של החלל ועל ידי העובדה שאף אדם לא חזר לירח, ורק קומץ חלליות רובוטיות עשו זאת מאז שנת 1972."

"אבל זה עומד להשתנות. הירח עומד להיות צפוף: יפן, סין, רוסיה וארצות הברית שוקלות לבנות חלליות מאוישות לירח בעשור הקרוב. ומשימות רובוטיות כבר משוגרות לירח על ידי מדינות וגופים פרטיים. רכב השטח הרובוטי Yutu-2 חוקר את הצד הרחוק של הירח עכשיו ואילו הודו עומדת לשגר את Chandrayaan-2 בחודש יולי 2019."

"למרבה הצער, האמנה למורשת עולמית אינה חלה על החלל החיצון. אבל עדיין יש לנו זמן לפעול לפני שהמורשת שלנו תאויים. בעמותת Moonkind פעילים עורכי דין מתנדבים, והיא תערוך כנס שבו ישתתפו קובעי מדיניות חלל מכל העולם במטרה שנועדה להגן על המורשת האנושית שלנו בחלל. המודל יהיה מבוסס בחלקו על מודל מורשת עולמית מוצלחת, כמו גם אמנות אחרות בכדור הארץ כמו האמנה למורשת התרבות התת-ימית."

"נכון לעכשיו, ישנם יותר מ-100 אתרים ארכיאולוגיים היסטוריים על הירח, מאתר ההתרסקות של לונה 2, אל בסיס השלווה של אפולו 11 ומסלולי יוטו. כל אחד מהם מעיד על רגעים ששינו את הציוויליזציה האנושית שלנו באופן בלתי הפיך. אנחנו כבר לא קשורים לאמא אדמה שלנו. השמים נפתחו למחקר, וגופים שמימיים להתיישבות. בוודאי שלא כל תנועה של רובוט אנושי – או אנושי מונחה – על הירח צריכה להישאר מקודשת. עם זאת, קווים מנחים והמסגרת להגנה פוטנציאלית צריכים להיות מוגדרים לפני ביצוע הביקורים. הרעיון הוא לא להפריע למחקר ולניצול המשאבים אלא לשמר, לדורות הנוכחיים והעתידיים אתרים שעומדים בקריטריונים מוסכמים מסוימים." מסכמים אנשי העמותה.

אתר עמותת For All Moonkined

הצעת החוק שהוגשה לסנאט

עוד בנושא באתר הידען:

• פרויקט מיוחד באתר הידען: 50 שנה לנחיתה על הירח
• LRO צילמה את אתרי הנחיתה של חלליות אפולו
• הקץ לתיאוריות הקונספירציה: סמארט-1 צילמה אתרי נחיתה של חלליות אפולו