ב־2004 עוד הוערך כי בישראל נותרו כשמונה נמרים. נכון ל־2026 הנמר הערבי נחשב נכחד מקומית בישראל. מה קרה לאוכלוסייה האחרונה בנגב ובמדבר יהודה?
פורסם בינואר 2004 | עודכן בנובמבר 2026
עדכון, ספטמבר 2026: כתבה זו פורסמה במקור בינואר 2004, כאשר מחקר גנטי העריך כי בנגב ובמדבר יהודה נותרו כשמונה נמרים. מאז נעלמה האוכלוסייה המקומית, ונכון ל־2026 הנמר הערבי (Arabian leopard, Panthera pardus nimr) נחשב נכחד מקומית בישראל. אחד הפרטים האחרונים הידועים נמצא בנגב ב־2007 ומת ב־2009, והתצפית המדווחת האחרונה הייתה בערבה ב־2011. כבר בשנים שקדמו לכך לא נמצאה בארץ אוכלוסייה מתרבה ובת־קיימא. הכחדת הנמר בישראל נבעה משילוב של פגיעה ישירה בידי אדם, הרעלות, אובדן וקיטוע בתי גידול, דריסות בכבישים וגורמים נוספים. אגב, בינתיים התהדקו היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, אך לא קודם פרויקט כלשהו להשבת נמרים לישראל.
בישראל נותרו רק שמונה נמרים
מבוסס על ידיעה של צפריר רינת בעיתון "הארץ" ועל מקורות נוספים, פורסם לראשונה באתר הידען ב־22 בינואר 2004
מחקר חדש מגלה שאוכלוסיית הנמרים בישראל קטנה יותר ממה שסברו החוקרים עד עתה. ההזדווגות בתוך המשפחה, המגבירה את הסיכון למחלות, מפחיתה את סיכוי הנמרים לשרוד
בסינמטק תל אביב הוקרן זמן קצר לפני פרסום ידיעה זו (ינואר 2004) הסרט התיעודי "הנמר האחרון", שבו עוקבים הבמאי ישרי הלפרין והזואולוג חיים ברגר אחר עקבות הנמר היחידי שנותר, להערכתם, באזור מדבר יהודה. הגדרת הנמר כ"אחרון" היתה מוגזמת אמנם, אך לא רחוקה מהמציאות – כפי שמתברר מעבודת מחקר חדשה שנעשתה באוניברסיטת תל אביב. על פי המחקר, במדבר יהודה נותרו שני נמרים, ובסך הכל חיים בישראל כשמונה נמרים. המספר נמוך מהערכות קודמות, ומגביר את החשש שלאורך זמן לא יוכלו הנמרים לשרוד בישראל.
המחקר על האומדן של גודל אוכלוסיית הנמרים בישראל נעשה בידי ענבר פרז (Inbar Perez), במסגרת לימודיה לתואר שני במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא אמור לספק לרשות הטבע והגנים מידע שיסייע לה בצעדים לשימור הנמרים, שנמצאים כבר שנים בסכנת הכחדה.
מעקב באמצעות מחקר גנטי של גללים
בניגוד למחקרים קודמים על נמרים בישראל ובעולם, פרז לא עקבה אחר הנמרים עצמם או לכדה אותם והצמידה לגופם משדרים. שיטות אלה מוגדרות פולשניות ועלולות להפריע לנמר, שרגיל לחיות בבדידות (הוא בא במגע רק עם נקבות בזמן החיזור) ולשמור על מרחק בטוח מבני אדם. ואולם, אף שפרז עצמה מעידה שלא הצליחה לראות אף נמר בעת המחקר, היא הצליחה לאסוף מידע על מספרם, מינם ואזורי המחיה שלהם.
פרז הסתייעה בשיטת מעקב המבוססת על איסוף מידע גנטי על הנמרים. בסיוע פקחים של רשות הטבע והגנים היא אספה גללים של נמרים במדבר יהודה ובנגב, ולאחר מכן ניתחה את החומר הגנטי (דנ"א) שהיה בגללים, במעבדה של הד"ר עפר מוקדי (Ofer Mokady) באוניברסיטת תל אביב. ניתוח זה איפשר לה להבחין בין פרטים שונים של נמרים וסיפק לה מידע על מינם.
ניתוח המידע, שהתבסס על 54 דגימות דנ"א מאתרים שונים, הוביל למסקנה שנכון ל־2004 חיים במדבר יהודה ובנגב שלוש נקבות וחמישה זכרים. לדברי המנחה של פרז, הד"ר אלי גפן (Eli Geffen), המספר אינו ודאי, מכיוון שהניתוח התבסס גם על הערכה סטטיסטית. כמו כן, הוא מסביר כי קשה להבדיל בין נמרים שונים, באוכלוסייה שבה שורר דמיון גנטי רב בין הפרטים. עם זאת, אמר גפן, זהו האומדן הטוב ביותר שנעשה עד אז – בעיקר בהשוואה למחקרים שבהם נעשה מעקב רק אחר חלק מהנמרים. "השימוש בשיטה זו בעתיד יאפשר גם לדעת אם חלה ירידה או עלייה באוכלוסיית הנמרים", הוסיף.
על פי המחקר, במדבר יהודה חיים זכר ונקבה, שהם צאצאי הנמרות המפורסמות שלומציון ובבתא. הזכר, חריטון, נכנס פעמיים בתקופה שלפני פרסום הידיעה לשטח קיבוץ עין גדי. באחד המקרים נראה כשהוא נושא בפיו חתול-בית שטרף.
במאמר המדעי שפרסמו פרז, גפן ומוקדי ב־2006 בכתב העת Oryx דווח על זכר ושתי נקבות במדבר יהודה ועל ארבעה זכרים ונקבה אחת ברמת הנגב – כלומר שמונה נמרים בסך הכל, כמו באומדן שפורסם ב־2004, אך עם נקבה נוספת במדבר יהודה. החוקרים ציינו במאמר כי שיטת הדגימה הלא־פולשנית עלולה להעריך בחסר את הגודל האמיתי של האוכלוסייה.
כ־150 נמרים בחצי האי ערב ובמזרח התיכון
שטחי המחיה של הנמרים גדולים מאוד ומשתרעים על מאות קילומטרים רבועים. בעת החיזור משוטט הזכר על פני מרחקים גדולים. ואכן, גם מהמחקר עולה שככל הנראה יש מעבר של נמרים מאזור לאזור: התגלה דמיון גנטי רב בין שני הנמרים ממדבר יהודה ואחד הנמרים בנגב.
הנמרים שחיים בישראל הם מתת-מין שהיה נפוץ בעבר בשטח שבין הנגב וסיני לחצי האי ערב. לאורך השנים האדם צד מספר גדול של נמרים ופגע בבתי הגידול שלהם. על פי ההערכה, נותרו נכון ל־2004 בחצי האי ערב (תימן, סעודיה ועומאן) פחות מ־100 נמרים; בארצות אחרות באזור, ובהן ישראל, נותרו לפי ההערכה פחות מ־50.
האומדן הנוכחי של פרז נמוך יותר מהערכה קודמת של אוכלוסיית הנמרים בישראל. בהערכה הקודמת, שאותה עשה הזואולוג יותם תמנה על סמך מעקב אחר נמרים ב־1990-1986, נאמד מספרם בישראל ב־20-10.
מרכזי הרבייה במפרץ יסייעו אולי בעיתות שלום
ככל שאוכלוסיות הנמרים קטנות ומבודדות יותר גוברת סכנת הכחדתן, מכיוון שהן מאבדות מהשונות הגנטית שיש באוכלוסיות גדולות. הדבר מגביר את רגישות הנמרים למחלות זיהומיות, ופוגע במידת ההצלחה ברבייה. הבדיקה הגנטית במחקר הנוכחי הוכיחה את קיומן של הזדווגויות בין קרובי משפחה בקרב הנמרים בישראל – המגבירות את הסיכון לפגיעות גופניות או לנזקים לכושר הרבייה. מכיוון שפרז לא לכדה נמרים, לא ידוע אם אכן יש נמרים הסובלים מליקויים אלה.
כדי לאפשר לנמרים להתאושש, יש להגביר את השונות הגנטית. אחת השיטות להגברת השונות היא הבאת נמרים מאותו תת-מין לישראל ושחרורם בטבע. ואולם, כפי שמציינת פרז במחקר, נכון ל־2004 נותרו מעט מאוד נמרים מתת-מין זה ולכן קשה יהיה למצוא מועמדים לשחרור בישראל.
באיחוד האמירויות ובעומאן הוקמו אמנם גרעיני רבייה של נמרים כדי לאפשר השבה לטבע בעתיד. ואולם כל עוד אין לישראל יחסים מלאים עם מדינות אלה, אי אפשר יהיה להיעזר בהן להצלת הנמר הישראלי. גם אם אפשר יהיה לעשות זאת בעתיד, עדיין מדובר בסיכויי הצלחה נמוכים. פרז מציינת שבפרויקטים של השבת חיות בר מהשבי לטבע יש 38% הצלחה, ובמקרה של טורפים גדולים כמו נמרים – שיעורי ההצלחה נמוכים הרבה יותר.
מחקרים מאוחרים יותר בחנו את האפשרות להשיב נמרים לאזור. במחקר שפורסם ב־2024 בכתב העת Biological Conservation ניתחו לוצ'יאנו אצני (Luciano Atzeni) ועמיתיו, ובהם אלי גפן, נתוני מעקב ותצפיות היסטוריים של הנמרים האחרונים בישראל ובגדה המערבית. הם מצאו כי שטח המחיה הממוצע של נמר היה כ־73 עד 77 קמ"ר, כי הנמר והיעל הנובי, טרפו העיקרי, נשענו על מאפייני בית גידול כמעט זהים, וכי יותר ממחצית בית הגידול המתאים לשניהם נמצא בשמורות טבע ובשטחים צבאיים. לדברי החוקרים, השבה עתידית תחייב הבנה טובה יותר של אוכלוסיות היעלים ובחינה אם אפשר לאכוף בפועל את הגנת בתי הגידול.
במחקר המשך של אותו צוות, שפורסם בינואר 2026 בכתב העת Ecological Modelling, הורצו 4,032 תרחישי סימולציה של השבת נמרים לישראל ולגדה המערבית לאורך 50 שנה. התמותה, בעיקר זו שנגרמת בידי אדם, נמצאה הגורם המשפיע ביותר על הצלחת ההשבה: כשהסיכון גבוה, האוכלוסייה קרסה במהירות גם כשהשבות חוזרו שוב ושוב. לפי החוקרים, גם בתמותה נמוכה אוכלוסייה כזו תזדקק לניהול מתמשך ולתיאום אזורי שיבטיח די טרף ויפחית את התמותה.
הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף את המאמר המדעי מ־2006 שאישר את האומדן של כשמונה נמרים בישראל, ומחקרים מ־2024 ומינואר 2026 שהראו שהשבת נמרים לאזור תחייב הגנה על בתי הגידול, הפחתת התמותה וניהול מתמשך.
שאלות ותשובות
האם עדיין יש נמרים בישראל?
לא. נכון ל־2026 הנמר הערבי נחשב נכחד מקומית בישראל. התצפית המדווחת האחרונה הייתה בערבה ב־2011, וכבר קודם לכן לא נותרה בארץ אוכלוסייה מתרבה ובת־קיימא.
מתי נכחדו הנמרים בישראל?
אין שנה אחת שאפשר להצביע עליה כעל מועד ההכחדה. אחד הפרטים האחרונים הידועים מת ב־2009, והתצפית האחרונה דווחה ב־2011. מבחינה אקולוגית, האוכלוסייה כבר לא הייתה בת־קיימא שנים קודם לכן.
איזה נמר חי בעבר בישראל?
בישראל חי הנמר הערבי (Panthera pardus nimr), תת־מין של הנמר המותאם לאזורים צחיחים בחצי האי ערב ובמזרח התיכון. נכון ל־2026 הוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה גם ברמה העולמית.
כיצד ספרו החוקרים את הנמרים בלי לראות אותם?
החוקרת ענבר פרז אספה גללי נמרים במדבר יהודה ובנגב וניתחה את הדנ"א שבהם במעבדה. לפי 54 דגימות שנמצאו של נמרים, היא הבחינה בין פרטים שונים וקבעה את מינם, והגיעה לאומדן של כשמונה נמרים: שלוש נקבות וחמישה זכרים.
מה צריך כדי להשיב נמרים לישראל?
לפי הכתבה, כדי להגביר את השונות הגנטית יש להביא נמרים מאותו תת־מין, אך נותרו מעטים מאוד כאלה. מחקר מ־2024 הראה שהשבה תחייב הבנה טובה יותר של אוכלוסיות היעלים, ומחקר מינואר 2026 מצא שהתמותה בידי אדם היא הגורם המכריע להצלחה, ושגם אז יידרש ניהול מתמשך.
למאמר המדעי: Perez, Geffen & Mokady, Oryx, 2006
עוד בנושא באתר הידען
- עין־גדי ושמירת טבע אז והיום
- "אנחנו מנסים לשמור על כמה שיותר, כדי שבעתיד יהיה מה להוריש לאלה שיבואו אחרינו"
- טורפים גדולים נכחדים
- האם אפשר להחזיר ברדלסים אסייתיים לנגב? הצעה בעקבות תצפיות באיראן
- מחקר בנגב: נקודות מים חדשות שיפרו את המגוון הגנטי של הפראים
5 תגובות
I change it to leopards. Btw, today none left
The article is about tigers, which are not native to the area, but the picture shows a leopard, and the text appears to refer to leopards as well.
If you meant leopards, please correct your article. If I am mistaken, please refer me to sources that show that.
משפחת הנמרים ידועה כ"טוטם "רב עוצמה אצל שבטי הילידים בדרום אמריקה,ובערבות סיביריה.
מעט השכלה כללית על היגואר לדוגמא לא תזיק לנו.
הדברים הבאים לקוחים/מצוטטים מספר הסגולות ,בהתייחסות ליגואר/ ערך 51
קריאת רוח הטוטם(ישות- ברית):
"יגואר מקודש למד אותי
לעטות על עצמי עוצמה בקלות,
לצעוד כאדם ללא רבב,
לגשת לחיים מתוך חמלה,
ולחיות בהתאם ליושרה הגלומה
בפוטנציאל האנושי שלי."
יגואר מסמל יושרה/חיים ללא רבב
.
ובספר שפת החיות/(ממולץ בבית ,כאנציקלופדיה מעניינת לכל דבר).מיוחס הנמר ,כשומר האנרגיה של הפלנטה.
לחיות/(חיות הקודש).ישנו תפקיד מהותי וחשוב לשמירה על פלנטה ארץ והמה שליחי ה"רוח
הגדולה"(כפי שמכנים אותה שומרי הטבע/האינדיאנים-וכלל הילידים המקודשים.)
הוגין.
יצאת גבר!
אידיוט..
לא ב'לי להגיב אבל תגיבו לתחת שלי עם בלכם לא אכפת לי כי למי אכפת מחיות